ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע''מ, שיכון ובינוי בע''מ, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע''מ ואח' - מקורות פיתוח וייזום בע''מ, מדינת ישראל משרד האוצר, מנרב הנדסה ובנין בע''מ ואח'




ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע''מ, שיכון ובינוי בע''מ, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע''מ ואח' - מקורות פיתוח וייזום בע''מ, מדינת ישראל משרד האוצר, מנרב הנדסה ובנין בע''מ ואח'

עתירות מנהליות 18170-01/11     17/02/2011 (עתמ)



תיקים נוספים על ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ
תיקים נוספים על שיכון ובינוי בע"מ
תיקים נוספים על שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ
תיקים נוספים על מקורות פיתוח וייזום בע"מ
תיקים נוספים על מדינת ישראל משרד האוצר
תיקים נוספים על מנרב הנדסה ובנין בע"מ




עתמ 18170-01/11 ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ, שיכון ובינוי בע"מ, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ואח' נ' מקורות פיתוח וייזום בע"מ, מדינת ישראל משרד האוצר, מנרב הנדסה ובנין בע"מ ואח'








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 18170-01-11
ג'י.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ, שיכון ובינוי בע"מ
, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ וברן-תעשיות (91) בע"מ נ' מקורות פיתוח וייזום בע"מ
, מדינת ישראל – משרד האוצר
, מנרב הנדסה ובנין בע"מ ו –
sociedad anonima depuracion tratamientos (sadyt)






בפני

כבוד השופט יהודה זפט
– סגן נשיא


העותרות

ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ
שיכון ובינוי בע"מ
שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ
ברן - תעשיות (91) בע"מ
ע"י בא כח עוה"ד דרור ויגדור
, דויד שפירא
, שי רייכר ואייל יעקבי


נגד


המשיבות

מקורות פיתוח וייזום בע"מ
ע"י בא כח עוה"ד יוסף בנקל
, שמואל גלינקא ונירית אבטליון
מדינת ישראל – משרד האוצר
ע"י בא כח עוה"ד דותן ברגמן
מנרב הנדסה ובנין
בע"מ
sociedad anonima depuracion tratamientos (sadyt)
ע"י בא כח עוה"ד יובל גרייב
סקי ונדיה דוידזון




פסק דין



נוכח מצוקת המים במדינה, החליטה ממשלת ישראל, בדצמבר 2008, לאשר החלטה של ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מיום 2.12.08 להקים מתקן להתפלת מי ים באשדוד (להלן: "מתקן ההתפלה").

ועדה בין משרדית להתפלת מי ים החליטה להתקשר עם מקורות פיתוח וייזום בע"מ
(להלן: "מקורות" או "ועדת המכרזים") במסגרת הליך של פטור ממכרז לצורך הקמת מתקן ההתפלה, ומקורות נדרשה להגיש הצעה שתעמוד בכל התנאים המקובלים במכרזי ההתפלה המנוהלים על ידי המדינה.

ביום 1.2.2009 פרסמה מקורות מכרז פומבי לתכנון והקמה של מתקן ההתפלה, בהיקף של 100 מיליון מ"ק לשנה (להלן: "המכרז"). ביום 18.11.2009 החליטה ועדת המכרזים לבחור בהצעת משיבות 3 ו – 4 (להלן: "קבוצת מנרב"), שהייתה זולה בכ – 200,000 מיליון ₪ מהצעת העותרות, כהצעה הזוכה במכרז.

העותרות לא השלימו עם החלטת ועדת המכרזים ועתרו לבית המשפט כאן לפסול את הצעת קבוצת מנרב, לבטל את זכייתה במכרז ולהכריז על הצעת המבקשות כהצעה הזוכה במכרז (עת"מ 32981-01-10). בעתירתן טענו העותרות שקבוצת מנרב לא עמדה בתנאי הסף הקבוע בסעיף 10.3

a
בפרק
a
של תנאי המכרז (להלן: "תנאי הסף").

ב

פסק דין
מיום 23.11.2010 (להלן: "פסק הדין") קיבל בית המשפט (כבוד השופטת יהודית שטופמן) את העתירה באופן שהחלטת ועדת המכרזים בדבר זכיית הצעת קבוצת מנרב במכרז בוטלה, ונקבע כי: "הדיון בסוגיה האם עומדות ההצעות בתנאי סף 10.3, לאור האמור ב

פסק דין
זה, יוחזר לועדת המכרזים, אשר תבחר, כדין, בהצעה הזוכה במכרז." ערעור על פסק הדין (עע"מ 9459/10 א'), תלוי ועומד.

ביום 28.11.2010 החליטה ועדת המכרזים לבחון את עמידת קבוצת מנרב והעותרות בתנאי הסף בהתאם לפרשנות שנקבעה בפסק הדין. לבחינת עמידת המציעות בתנאי הסף מונה צוות מקצועי ובו שני מהנדסים שלא היו חברים בועדת המכרזים ובועדת המשנה. בסמוך פנתה ועדת המכרזים
לקבוצת מנרב ולעותרות בבקשה להבהיר עד ליום 30.11.10 כיצד עומדות הצעותיהן למכרז בתנאי הסף על פי הפרשנות שנקבעה בפסק הדין.

ביום 30.11.2010 נתקבלה תשובת קבוצת מנרב בה פורטה עמידת מנרב הנדסה ובנין בע"מ (להלן: "מנרב") בתנאי הסף. בתשובתה הוסיפה קבוצת מנרב כי גם
sociedad anonima depuracion tratamientos (sadyt)
(להלן: "סדיט") עומדת בתנאי הסף בהסתמך על ניסיונה בהקמת שני מתקני התפלה וטיפול במים, מיזם
skikda
ומיזם
abrera
שהוצגו בהצעת קבוצת מנרב לצורך עמידת סדיט בהוראות סעיף 10.1 לתנאי הסף במכרז.

העותרות הגישו אף הן תשובה לועדת המכרזים בה טענו כי הן עומדות בתנאי הסף. במכתבים נוספים ששלחו העותרות לוועדת המכרזים טענו כנגד הליך ההבהרות ותוקף בחינת עמידתה של סדיט בתנאי הסף.

ביום 12.12.2010 גיבשה ועדת המשנה את מסקנותיה, ולמחרת ביום 13.12.2010, התכנסה ועדת המכרזים והחליטה כי ההצעה הזוכה במכרז היא הצעתה של קבוצת מנרב.

בעתירה שלפני עותרות העותרות לסעדים כדלהלן:


א.
להצהיר כי הצעת קבוצת מנרב אינה עומדת בתנאי הסף.

ב.
להצהיר כי התנהלות ועדת המכרזים חרגה מהמנדט שניתן לה בפסק הדין, מנוגדת לתנאי המכרז ואינה שוויונית.

ג.
לבטל את החלטת ועדת המכרזים להכריז על הצעת מנרב כהצעה הזוכה במכרז.

ד.
להורות למקורות לבטל את ההסכם שנכרת בינה לבין קבוצת מנרב לביצוע המכרז ולאסור על עליה לפעול לקידום הקמת מתקן ההתפלה ו/או להתקשר עם מדינת ישראל בהסכם זיכיון למכירת מים שיופקו ממתקן ההתפלה.

ה.
להורות למקורות להעביר לידי העותרות את כל המסמכים שטרם הומצאו להן, הנוגעים לזכיית הצעת קבוצת מנרב במכרז.

ו.
להורות למדינת ישראל להימנע מהתקשרות עם מקורות בהסכם זיכיון לרכישת מים שיופקו במתקן ההתפלה.

ז.
להכריז על הצעת העותרות כהצעה הזוכה במכרז.

ח.
לחילופין להורות על ביטול המכרז.


יחד עם העתירה הגישו העותרות בקשה לצו ביניים בגדרה ניתן צו ארעי. בדיון מיום 30.1.2011 הסכימו הצדדים כי הצו הארעי יעמוד כצו ביניים אולם יצומצם באופן שיאסור התקשרות חוזית עם הזוכה, ולא יכלול איסורים אחרים שנכללו בבקשה. עוד הוסכם כי הטיעונים שהוגשו במסגרת הבקשה לצו ביניים ישמשו ככתבי בי דין בעתירה עצמה, העותרות רשאיות להשיב לתשובות המשיבות ו

פסק דין
יינתן על סמך הטיעונים בכתב. ביום 6.2.2011 הגישו העותרות את תשובתן לתשובות המשיבות.



טענות העותרות


א.
מהתנהלות ועדת המכרזים עולה "כרוניקה ידועה מראש" של הפרה קיצונית של דיני המכרזים שנועדה להכשיר שינוי מהותי של הצעה במכרז, לאחר פתיחת ההצעות הכספיות, בכוונה להכשיר הצעה זולה יותר ויהי מה.


ב.
במסגרת ההתדיינות בעתירה הקודמת הצהיר יו"ר ועדת המכרזים כי בכוונתו לאשר את הצעת קבוצת מנרב בכל מקרה, וביום 12.1.2010 ועוד בטרם בדיקה, הודיעה ועדת המכרזים למדינה כי סדיט עומדת בתנאי הסף, ובכך רוקן תהליך בדיקת ההצעות מכל תוכן.


ג.
בסעיף 10.3

c
לתנאי המכרז נקבע כי על החבר במציע, שמצהיר על עמידתו בתנאי הסף להגיש לועדת המכרזים, בין היתר, את טופס
pq-14


מלא וחתום. בנוסף, החבר במציע, שמצהיר על עמידתו בתנאי הסף, נדרש למלא גם את טופס
u
– כ
epc expert
(להלן: "בעל הניסיון הביצועי"). בטופס

pq-14
שצורף להצעת קבוצת מנרב, צוין כי מנרב מצהירה על עמידתה בתנאי הסף ופורטו מיזמים להוכחת עמידתה של מנרב בתנאי הסף. בטופס
u
שצורף להצעת קבוצת מנרב צוינה מנרב כבעלת הניסיון הביצועי. בסעיף 3 להסכם שנכרת בין מנרב לבין סדיט לצורך ההשתתפות במכרז חילקו הצדדים את האחריות לביצוע דרישות המכרז ובין היתר נקבע כי מנרב תקיים את תנאי הסף, ואילו סדיט תקיים את תנאי הסף הקבוע בסעיף 10.2 לתנאי המכרז. זאת ועוד. על פי תנאי סעיף 12.3 לפרק
a
בתנאי המכרז נדרש כל חבר במציע להגיש טופס
f1

בו עליו להתייחס לדרישות הסף בהן הוא עומד. להצעת קבוצת מנרב צורף טופס
f1
מטעם מנרב בו הצהירה מנרב כי היא עומדת בתנאי הסף, לעומת זאת, להצעת קבוצת מנרב צורף טופס
f1
שהוגש על ידי סדיט ובו הצהירה סדיט כי היא עומדת בתנאי הסף הקבוע בסעיף 10.2 לתנאי המכרז שעניינו ניסיון בתפעול מתקני התפלה. אמנם בטופס האמור ציטטה סדיט את החלופה הראשונה שבתנאי הסף, אולם בנסיבות העניין ברור שמדובר בטעות סופר שאין להסתמך עליה. נוכח כל אלה ברור שסדיט לא התכוונה לקיים את תנאי הסף ולא הצהירה על עמידתה בהם. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בפרוטוקול דיון ועדת המכרזים מיום 26.10.2009, בו נבדקה עמידת ההצעות בתנאי הסף, וצוין כי קבוצת מנרב מסתמכת על הניסיון של מנרב בביצוע מיזמים העונים לדרישות תנאי הסף, ועל הניסיון של סדיט בביצוע ותפעול מתקני התפלה. חיזוק נוסף למסקנה זו ניתן למצוא בהחלטת ועדת המכרזים הראשונה לפרש את תנאי הסך באופן שמנרב תקיים אותו מבלי לבחון את עמידתה של סדיט בתנאי הסף.

משסדיט לא הצהירה על עמידתה בתנאי הסף יש לבטל את החלטת ועדת המכרזים לבקש מסדיט הבהרות ביחס למיזמים שביצעה לצורך הוכחת עמידתה בתנאי הסף.


ד.
הבהרות נועדו להבהיר את פרטי הצעת משתתף מקום שנפלו בה אי דיוקים בניסוח או חוסר בהירות ולא לשינוי או תיקון מהותי בהצעת המציע. בסעיף 6.4 לפרק

a


בתנאי המכרז נקבע כי ועדת המכרזים זכאית בכל שלב במכרז לבקש פרטים לצורך אישור (
confirmation
) המידע המוצג בהצעה. משסדיט לא הצהירה על עמידתה בחלופה השנייה של תנאי הסף, ועדת המכרזים לא הייתה רשאית לבקש ממנה הבהרות לצורך אישור עמידתה בתנאי הסף.


ה.
על פי דיני המכרזים אין לשנות הצעה לאחר מועד הגשת ההצעות במכרז הואיל ושינוי ההצעה לאחר מועד הגשת ההצעות אינו עולה בקנה אחד עם מהותו של הליך המכרז ופוגע בשוויון בין המציעים לבין עצמם, ובין המציעים למציעים פוטנציאליים שבחרו שלא להגיש הצעה.


ו.
בהתאם לפסק הדין היה על ועדת המכרזים להיצמד למתווה בדיקת ההצעות, כפי שנעשה במהלך ישיבתה מיום 26.10.2009, ולא לדון במיזמים שלא נדונו על ידה בישיבתה מיום 26.10.2009. בכל מקרה, וללא קשר לשאלת פרשנותו המילולית של נוסח פסק הדין, לא ניתן לפרש את פסק הדין, בניגוד מוחלט להלכה שנקבעה בעע"מ 2126/10 מטאור מערכות טכנולוגיה וארגון בע"מ נ' מנהלת אורות לתעסוקה – ועדת המכרזים הבין משרדית ואח'

(פורסם בתקדין) (להלן: "עע"מ 2126/10"). ככל שקיימת מחלוקת פרשנית, יש לנקוט בפירוש של פסק הדין באופן העולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה בכלל, ועם ההלכה שנקבעה בעע"מ 2126/10 בפרט. לפיכך, אין לראות בסדיט כמחליפה של מנרב לצורך עמידה בתנאי הסף.


ז.
קבוצת מנרב בחרה להציג את מנרב כמי שעומדת בתנאי הסף וכמי שתבצע את עבודות המכרז הקשורות לתנאי הסף, לרבות הספקת ידע ישראלי מקומי ושירותי ניהול ביחס לעבודות בניה שונות, כמו גם ביצוע של עבודות ההנדסה האזרחית בפרויקט. החלפת מנרב בסדיט בקשר עם דרישות תנאי הסף מחייבת שינוי ביחסים שבין חברי הקבוצה ועריכת שינוי מהותי בהצעת קבוצת מנרב באופן שהיה בו כדי למנוע את הגשתה או למנוע את זכייתה אילו לא ידעו שזכייתם מובטחת. לפיכך, מתן אפשרות לשינוי ההצעה כאמור בידיעה שזכייתם מובטחת מקנה לקבוצת מנרב יתרון משמעותי על פני העותרות.


ח.
בסעיף 10 רישא לתנאי הסף נקבע כי על המציעים לספק את כל המידע המבוקש בסעיף 10. בסעיף 10.3 נקבעה דרישה המחייבת הגשת טופס

pq-14
ועל כן, הגשת טופס
pq-14
מהווה תנאי סף עצמאי

וועדת המכרזים לא הייתה רשאית למחול או לוותר על אי הגשת טופס
pq-14


על ידי סדיט, בנימוק שמדובר ב"כלי פרוצדוראלי", שכן הוויתור פוגע בעקרון השוויון.


ט.
בטופס

pq-14
יש מקום לציון ארבעה מיזמים לצורך עמידה בתנאי הסף, וסביר להניח שהמציעים והמציעים הפוטנציאליים סברו שהם מוגבלים להגשת ארבעה מיזמים בלבד לצורך בחינת עמידתם בתנאי הסף. לעומת זאת, סדיט אשר לא הגישה טופס
pq-14


הגישה בפועל שישה מיזמים לבחינת עמידתה בתנאי הסף. נמצא שבמחילה על הגשת טופס

pq-14
הקנתה ועדת המכרזים לסדיט הזדמנות לקיים הליך פתוח של הגשת הצעות ומיזמים עד להשגת התאמה לדרישות החלופה השנייה בתנאי הסף – הזדמנות שלא ניתנה למתמודדים אחרים במכרז. יתרון זה בא לידי ביטוי באופן מעשי כאשר ועדת המכרזים פסלה שניים מהמיזמים שאילו היו נכללים במסגרת ארבעה המיזמים שנדרש כל מציע לציין בטופס
pq-14
לא הייתה סדיט עומדת בתנאי הסף.


י.
ועדת המכרזים אישרה את עמידת סדיט בתנאי הסף בהסתמך על מיזם

cuevas de almanzora
שנזכר בנספחים
h
ו –
i
להצעת קבוצת מנרב, לגביהם קבעה ועדת המכרזים כי הגשתם כלל לא נתבקשה במסגרת מסמכי המכרז, לא נבחנו על ידי ועדת המכרזים והם בלתי רלבנטיים. התנהלות ועדת המכרזים מעודדת מציעים להגיש מסמכים שאינם רלבנטיים למכרז בניגוד לעקרונות השוויון, דיני המכרזים ושיקולי יעילות המחייבים לצמצם את היקף המסמכים המוגשים בגדרי ההצעות בהתאם לתנאי המכרז.


יא.
נתוני מיזם

cuevas de almanzora
כמו גם נתוני שני מיזמים אחרים שנפסלו על ידי ועדת המכרזים נמסרו לה על ידי קבוצת מנרב במסגרת הליך של הבהרות, לאחר המועד האחרון שנקבע על –ידי ועדת המכרזים להגשתן, תוך פגיעה בשוויון. לפיכך, ובהתאם להוראות תקנה 20 (ב) לתקנות חובת מכרזים, תשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות המכרזים"), יש לפסול את אישור עמידתה של סדיט בתנאי הסף.


יב.
אפילו רשאית הייתה ועדת המכרזים לבחון את עמידתה של סדיט בתנאי הסף, לא הייתה רשאית לבקש ולקבל הבהרות ביחס לפרטים שלא צוינו במסגרת המכרז אודות המיזמים של סדיט.


יג.
הצעת העותרות עומדת בדרישות החלופה הראשונה של תנאי הסף בהתחשב במיזם

mbs
שפרטיו צוינו בטופס
pq-14
שמולא על ידי ברן תעשיות (91) בע"מ מטעם העותרות, אשר נבחן ואושר על ידי הוועדה הבין משרדית לצורך עמידת העותרות בתנאי הסף שנקבעו במכרז שורק הדומה לתנאי הסף במכרז כאן, ואף אושר על ידי ועדת המכרזים של מקורות ביום 18.11.2009 וביום 13.12.2010.


יד.
בתשובה לתשובות המשיבות מתייחסות העותרות לנסיבות שנדונו בפסק הדין שניתן בדעת רוב בעע"מ 2126/10. לטענתן, בפסק הדין האמור נקבע כי אם הגורם המקורי המוצע לא עמד בתנאי הסף, לא ניתן להחליפו בגורם אחר אף אם המחליף נכלל בהצעה המקורית, שכן החלפה כזו נוגדת את עקרון השוויון ופוגעת בתחרות ההוגנת, פותחת פתח לתכססנות אסורה ומהווה שינוי פסול של ההצעה. עוד טוענות העותרות, כי בענייננו הדברים חמורים אף יותר משום שההצעה המקורית שונתה לאחר פתיחת ההצעות הכספיות, באופן המעורר חשש שבעת בחינת עמידת קבוצת מנרב בתנאי הסף הושפעה ועדת המכרזים מהמחיר הזול שהוצע על ידי קבוצת מנרב.


טו.
אף אם אין בכל אחד מהפגמים עליהם מצביעות העותרות כדי להצדיק את פסילת הצעת קבוצת מנרב, ברי שהצטברותם יחדיו מחייבת את פסילתה.


טז.
הקפדה על עמידת המציעים בתנאי הסף נדרשת גם אם במקרים קונקרטיים, כמו המקרה דנן, הקפדה כאמור אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון היעילות הכלכלית.


יז.
אם הצעת העותרות תזכה במכרז לא בהכרח יבוטל המיזם להקמת מתקן ההתפלה, משום שקיימת אפשרות מעוגנת בדין לקיים משא ומתן בין המזמין לבין הזוכה לאחר ההכרזה על הזכייה, ואפשר שבמשא ומתן כאמור תוזל הצעת העותרות.




טענות המשיבות


א.
העותרות פועלות בחוסר תום לב, מאחר ומטרתן האמיתית אינה לזכות במכרז ולהקים את מתקן ההתפלה, אלא לעכב ולדחות את הקמת מתקן ההתפלה באשר על פי החלטת ממשלה מיום 12.12.2010 עד אשר יוקם מתקן ההתפלה תגדיל המדינה את היקף רכישת המים המותפלים ממתקני ההתפלה של העותרות בפלמחים ובחדרה, באופן שיעשיר את העותרות בעשרות מיליוני ₪. כך, לא גילו העותרות כי הקבוצה שהגישה את הצעתן למכרז התפרקה ואיננה עוד, העובדים עזבו או פוטרו, ואם תוכרז הצעת העותרות כהצעה הזוכה במכרז לא יהיה ביכולתן של העותרות להקים את מתקן ההתפלה.

נוכח מחלוקת קשה בין מקורות לבין המדינה ביחס למחיר המים המותפלים, ובהתחשב בעובדה שהצעת העותרות יקרה בכ-200 מיליון ₪ מהצעת קבוצת מנרב, מעריכות המשיבות כי אם הצעת המשיבות תוכרז כזוכה, לא תהיה הסכמה בין מקורות לבין המדינה ביחס למחיר המים המותפלים, מתקן ההתפלה לא יוקם, ובכך ייחלצו העותרות מההתחייבויות הכרוכות בהקמת מתקן ההתפלה והפעלתו, בעוד הן נהנות מהגדלת היקף רכישת המים ממתקני ההתפלה שלהן.


ב.
בפסק הדין קיבל בית המשפט את טענתה של מקורות לפיה גם אם מנרב אינה עומדת בתנאי הסף, על ועדת המכרזים לבחון האם המציעות בעלות ניסיון בכל אחד מהמיזמים שנזכרו בהצעותיהן. בכך דחה בית המשפט את טענת העותרות כי אין לבחון את עמידת סדיט בתנאי הסף משום שסדיט לא מילאה את טופס

pq-14
במועד הגשת ההצעות ולא הגישה אותו במסגרת המכרז, בעוד הגשת טופס
pq-14
מהווה כשלעצמה תנאי סף במכרז. פסק הדין, מהווה מעשה בית-דין בסוגיה זו והעותרות מנועות מהעלאתה שנית במסגרת העתירה כאן.


ג.
תקנה 20 (ב) לתקנות המכרזים עוסקת במועד האחרון להגשת הצעות למכרז, ואין באמור בה כדי לשלול מועדת המכרזים את הסמכות לקבוע ולהאריך מועדים להגשת הבהרות בהתאם להוראות תקנה 20 (ה) ועל פי תנאי המכרז. זאת ועוד. העותרות המתנגדות כעת להארכת המועד להגשת הבהרות, ביקשו לדחות את המועד להגשת הבהרות מטעמן, ובמקרה אחד אף עשו דין לעצמן ובלא לבקש ארכה הודיעו לועדת המכרזים כי ימציאו מסמך נדרש כשיגיע לרשותן.


ד.
ביום 12.12.2010 קיבלה מקורות בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אותה הגישו העותרות, והוחלט לזמן את יועציה המשפטיים של מקורות כדי שיציגו את השלכות הגשת הבקשה על תהליך בחינת ההצעות ויישום פסק הדין. על פי חוות דעת היועצים המשפטיים לא היה בהגשת הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין כדי למנוע את הליך בחינת ההצעות ובחירת ההצעה הזוכה.

באותו היום התקיימה ישיבת ממשלה בה הנחה ראש הממשלה כי ייפתר עניין הקמת מתקן ההתפלה, וראש רשות המים התבקש להציג את הפתרון שהושג בנושא בדיון שיתקיים בסוף אותו החודש. נוכח חוות הדעת של היועצים המשפטיים והנחיית ראש הממשלה, החליטה ועדת המכרזים להמשיך בהליך ההבהרות.


ה.
סעיפים 6.4 ו – 6.5 לתנאי המכרז מאפשרים קיום הליך הבהרות והמצאת נתונים לצורך בדיקת ההצעות. כך גם עולה מהוראות תקנה 20 (ה) לתקנות המכרזים. לפיכך רשאית הייתה ועדת המכרזים לפנות אל המציעות ולבקש הבהרות ומידע נוסף בקשר עם הצעותיהן ובירור התאמתן לדרישות המכרז. ועדת המכרזים הייתה רשאית לפנות למציעות, על-מנת שאלו תבארנה את הצעותיהן, ואף תצגנה מחדש את אופן עמידתן בתנאי הסף, ובלבד שלא יינתן יתרון בלתי הוגן או בלתי שוויוני לאיזו מהמציעות לעומת האחרות. הליך כאמור התקיים בהתאם להוראות המכרז העוסקות במתן הבהרות.

לכך יש להוסיף, כי על פי הוראות סעיפים 6.4 ו – 6.8.4 לתנאי המכרז רשאית הייתה ועדת המכרזים לנהל משא ומתן עם המציעות ובמסגרתו לבקש מהן לשנות כל חלק מהצעתן ולבקש כל מסמך נוסף ככל שיידרש.


ו.
תנאי הסף נועד לבחון אם למציע או לחבר במציע ניסיון בביצוע וניהול פרויקטים המשלבים את חמש הדיסציפלינות ההנדסיות ששילובן רלבנטי למיזם. טופס

pq-14
הינו אך כלי פרוצדוראלי לבדיקת ניסיון המציע. עצם מילוי הטופס אינו מעיד על התקיימות או אי התקיימות תנאי הסף במציע, ושאלת התקיימות התנאי היא שאלה של מהות. כך גם על פי סעיף 10.3
c
לתנאי המכרז הקובע כי טופס
pq-14
נועד להוכיח עמידה בתנאי הסף ולא כתנאי סף העומד בפני
עצמו.


ז.
בסעיף 6.6 לתנאי המכרז שמרה לעצמה ועדת המכרזים את שיקול הדעת האם לפסול הצעה שאינה כוללת את כל המידע הנדרש במסמכי המכרז ולא חייבה את עצמה בפסילה אוטומטית של הצעה כזו.


ח.
הסתמכות על מיזמים

שנכללו בהצעת קבוצת מנרב שלא פורטו בטופס
pq-14


לא פגעה בעיקרון השוויון, שכן הבדיקה העלתה כי קבוצת מנרב עמדה במועד הגשת ההצעה בתנאי הסף, והמצאת הנתונים אודות המיזמים של סדיט לא הייתה כרוכה במאמץ או בהוצאה משמעותית וממילא לא הקנתה לקבוצת מנרב יתרון על פני העותרות.


ט.
בחינת עמידתה של סדיט בתנאי הסף כאמור לעיל, מתיישבת עם ההלכה לפיה מקום שניתן לפרש תנאי סף במספר דרכים סבירות יש להעדיף את הפרשנות המרחיבה את מעגל המשתתפים במכרז.


י.
סדיט הינה אחת מחברות ההתפלה המובילות בעולם והיא מחזיקה מלכתחילה ב – 66.67% מקבוצת מנרב, וממילא רשאית הייתה קבוצת מנרב להציג את הניסיון של סדיט לצורך הוכחת עמידתה בתנאי הסף, ולא חל כל שינוי בהצעת הקבוצה ו/או בהרכבה.


יא.
קבוצת מנרב לא הציגה 6 מיזמים להוכחת עמידתה של סדיט בתנאי הסף. אדרבא, במכתב מיום 9.12.2010 הודיעה קבוצת מנרב לועדת המכרזים על עמידתה הברורה בתנאי הסף בהסתמך על שלושה מיזמים שנכללו בטופסי

h

ו –
i

שנכללו בהצעת קבוצת מנרב. משנשאלה קבוצת מנרב אודות מיזמים נוספים שנכללו בהצעתה כמידע נוסף, הודיעה כי אלו אינם עומדים בתנאי הסף ולכן אינם רלוונטיים.


יב.
המכרז מורכב וכולל דרישות רבות שעניינן בחירת קבלן לביצוע מיזם מיוחד מורכב ומסובך. מכרזים מסוג זה מצדיקים גישה מקלה יותר ולא דווקנית בבחינת ההצעות ובלבד שאין בכך פגיעה בעיקרון השוויון או הכשרת מציע שלא עמד בתנאי סף או שהצעתו הייתה פגומה בעניינים מהותיים.




דיון

בטרם אדון בטענות שפורטו לעיל, יצוין, כי בדיון שהתקיים ביום 13.12.2010 (נספח כד) קבעה ועדת המכרזים:


"מנרב הוכיחה עמידה בתנאי הסף שבסעיף 10.3 לפי החלופה השנייה של שלושה פרויקטים בהיקף מצטבר של 70,000,000 דולר לפחות וזאת על סמך פרויקט טרמינל נתב"ג, גשר בקו הרכבת למודיעין ומט"ש מי מנשה (נתב"ג). ועדת המכרזים מאמצת את עמדת ועדת המשנה וסבורה, על אף עמדת ועדת המכרזים הבין משרדית להתפלת מי ים, כי פרויקט גשר הרכבת מקיים את כל חמשת הדיסציפלינות, וכי לצורך עמידה בתנאי הסף שבסעיף 10.3, די בכך שהדיסציפלינה של הנדסת תהליך התקיימה בשלב הקמת הפרויקט".

בעתירתן תקפו העותרות את החלטת ועדת המכרזים לאשר את עמידת מנרב בתנאי הסף וטענו בהרחבה לעניין זה (סעיפים 110 – 204 לעתירה וסעיפים 6, 7, 9 – 15, 34 – 61 לתשובת העותרות), אלא שבתשובתה לא התייחסה מקורות להחלטת ועדת המכרזים לאשר את עמידת מנרב בתנאי הסף ולטענות העותרות בעניין זה. על כן נראה כי מקורות אינה עומדת עוד על החלטת ועדת המכרזים בעניין עמידת מנרב בתנאי הסף.

אמנם בתשובתה התייחסה קבוצת מנרב לטענות העותרות לעניין עמידת מנרב בתנאי הסף, אולם משהחלטת ועדת המכרזים היא העומדת לבחינה, וכאמור מקורות ו/או ועדת המכרזים מצאו לנכון שלא להשיב לטענות העותרות בעניין זה, אין באמור בתשובת מנרב כדי לשנות ממסקנתי שלעיל.

בפסק הדין (נספח יז לעתירה) קיבל בית המשפט את עמדת העותרות לעניין פרשנות תנאי הסף וקבע כי קיומן של חמש הדיסציפלינות הנדרשות להקמת מתקן ההתפלה חייב להתקיים בכל אחד מהמיזמים שהוצגו על ידי המציעות לצורך עמידה בתנאי הסף (ש' 29 בע' 10 לפסק הדין). ביחס לעמידת קבוצת מנרב בתנאי הסף, נקבע בפסק הדין (ע' 15):


"ומכאן לשאלה האם
ivm
בעלת ניסיון, כנדרש על פי תנאי הסף 10.3.
כאמור,
bgs
טענה כי מנרב, אשר על ניסיונה נסמכה הצעת
ivm
בעניין תנאי הסף 10.3 לא ביצעה את חמש הדיסציפלינות בכל אחד משלושת הפרויקטים שהוצגו על ידה. לפיכך, טענה
bgs
כי אימוץ עמדתה הפרשנית לתנאי סף 10.3 מובילה, בהכרח, לפסילת הצעת
ivm
והכרזה על הצעת
bgs
שהייתה ההצעה השנייה במכרז, כהצעה הזוכה.

לעומתה טענה
ivm
כי למנרב ניסיון בביצוע חמש הדיסציפלינות בכל אחד משלושת הפרויקטים שפורטו בהצעתה, וכי לחלופין,
ivm
עומדת בתנאי הסף באמצעות הפרויקטים שהוצגו על ידי סדית.

בסיכומיה טענה מקורות כי גם אם תתקבל פרשנותה של
bgs
לתנאי סף 10.3 הרי שאין בכך להביא לזכייתה האוטומטית של
bgs
במכרז, שכן על ועדת המכרזים של מקורות לבחון מחדש את הפרויקטים שנזכרו בשתי ההצעות ולבחון האם הם עומדים בתנאי סף 10.3.

אני מקבלת את עמדת מקורות בעניין זה...בנסיבות אלה, סבורה אני כי אין מנוס מלהחזיר את הדיון וההכרעה בעניין זה לועדת המכרזים, כמפורט בפסק הדין".


טענת העותרות לפיה נוכח ההלכה שנקבעה בעע"מ 2126/10 יש לפרש את פסק הדין כשולל אפשרות לבחון את עמידת קבוצת מנרב בתנאי הסף בהתייחס למיזמים שהציגה סדיט, אינה מקובלת עליי. בית המשפט לא דן בטענת מקורות לפיה סדיט עומדת בתנאי הסף, והורה כי "הדיון בסוגיה האם עומדות ההצעות בתנאי סף 10.3, לאור האמור ב

פסק דין
זה יוחזר לועדת המכרזים, אשר תבחר, כדין, בהצעה הזוכה במכרז".

מטעם זה אף טענת מקורות לפיה יש בפסק הדין משום מעשה בית דין ביחס לטענות העותרות נגד בחינת עמידת סדיט בתנאי הסף (סעיפים 58 ו – 59 לתשובת מקורות), אינה מקובלת עליי.

אשר על כן עלי לבחון האם על פי תנאי המכרז והדין רשאית הייתה ועדת המכרזים לבחון את עמידתה של סדיט בתנאי הסף.

כך נקבע בסעיף 10 לתנאי המכרז:


"criteria and information required – past experience
bidders must satisfy all the criteria listed in clause 10 below and must provide, as a part of their bid, all the information requested below in order to demonstrate compliance with such criteria.



10.3 project execution, management and organization experience
a. experience as a main contractor – during the past ten (10) years, the bidder (or in case of a jv bidder, one of the jv bidder's members who hold not less than 30% of the jv bidder as demonstrated in the joint venture agreement submitted by the bidder as part of its pre qualification response ) has successfully executed, as a main contractor ["
קבלן ראשי
"]:
1.

2. three large infrastructure projects, with a total cost of not less than seventy million (70,000.000) us dollars;

b. …
c. content and format of the submission – in order to demonstrate compliance with requirements specified under sub-clauses (a) and (b) above, the forms attached as appendix "pq-14" hereto and from "g" to the invitation should be submitted, duly completed and signed.
in addition, form "u" of the invitation should be submitted duly completed and signed by the bidder (as the "epc contractor") and by the entity demonstrating compliance with the requirements of sub-clauses (a) and (b) above (as the "ecp expert")
"


כאמור, ביום 13.12.2010 התכנסה ועדת המכרזים ובין היתר, קבעה:

"
sadyt
הוכיחה עמידה בתנאי הסף שבסעיף 10.3 לפי החלופה השנייה של שלושה פרויקטים בהיקף מצטבר של 70,000,000 דולר לפחות וזאת על סמך פרויקט
skikda
, פרויקט
abrera
ופרויקט
cuevas de almanzora
. יצוין כי שניים מבין הפרויקטים של
sadyt
מקיימים לבדם את הדרישה להיקף הכספי הנדרש".

העותרות אינן תוקפות את מסקנת ועדת המכרזים לפיה סדיט מקיימת את תנאי הסף. לפיכך נקודת המוצא היא שלסדיט יש את הניסיון הנדרש בתנאי הסף על פי החלופה הקבועה בסעיף
10.3
a
2
.

טענת העותרות כאילו המצאת טופס
pq-14
הינה תנאי סף ולא כלי פרוצדוראלי אינה מקובלת עליי. סעיף 10 רישא שלעיל מחייב את המציעות לספק את כל המידע המבוקש,
all the information requested
, ואין ללמוד מכך על תנאי סף בדבר המצאת מסמכים הנזכרים בסעיף 10. לכך יש להוסיף, כי הכותרת של סעיף 10.3
c

content and format of the submission
, מלמדת שצירוף טופס
pq-14
אינו מהווה תנאי סף אלא אמצעי המאפשר למציעות להמציא לועדת המכרזים מידע מסוים במבנה מסוים ביחס למיזמים שבוצעו.

לאחר מתן פסק הדין התכנסה ועדת המכרזים ביום 28.11.2010 והחליטה למנות צוות משנה מקצועי שיבחן את עמידת שתי המציעות בתנאי הסף לאור הפרשנות שנתן בית המשפט לסעיף זה וימליץ המלצותיו לועדת המכרזים. עוד הוחלט לפנות למציעות לקבלת הבהרות, שיוגשו לועדת המכרזים עד יום
30 בנובמבר 2010 בשעה 17:00.

סמכות ועדת המכרזים לפנות למציעות ולבקש הבהרות לצורך בחינת ההצעות עוגנה בתקנה 20 (ה) לתקנות המכרזים, הקובעת:

"הועדה רשאית, מטעמים שירשמו בפרוטוקול, להזמין מציע כדי לברר פרטים בהצעה וכן פרטים אחרים הדרושים לה לצורך קבלת החלטתה; פרטי הבירור יירשמו אף הם בפרוטוקול"

סמכות זו אף עוגנה באופן מיוחד בסעיף 6.4 לתנאי המכרז הקובע כי לועדת המכרזים זכות לאמת, בכל שלב, כל מידע שנמסר במסגרת ההצעות למכרז ולבקש אישור לכל המידע האמור.

משמצאתי שהגשת טופס
pq-14
אינו מהווה תנאי סף, נראה שאי הגשת טופס
pq-14


מלא וחתום על ידי סדיט מהווה פגם טכני הניתן לתיקון, וממילא ובהתאם להוראות 20 (ה) לתקנות המכרזים והוראות סעיף 6.4 לתנאי המכרז, רשאית הייתה ועדת המכרזים לבקש מסדיט להמציא נתונים ומסמכים אודות המיזמים שנכללו בהצעת מנרב, כדי לבחון האם סדיט עומדת בתנאי הסף.


טענת העותרות, לפיה החלפת מנרב בסדיט ביחס לעמידה בתנאי הסף מהווה שינוי מהותי בהצעת מנרב ועל כן ובהתאם להלכה היא פסולה. אינה מקובלת עליי. כאמור, סדיט מקיימת את תנאי הסף ואף שאין חולק כי סדיט לא הצהירה על עמידתה בתנאי הסף בטופס
pq-14
אין לראות בכך שינוי מהותי.

לטענת העותרות, אי צירוף טופס
pq-14
הקנה לקבוצת מנרב יתרון בלתי הוגן, בכך שועדת המכרזים בדקה חמישה מיזמים של סדיט בעוד שאילו צורף להצעת מנרב טופס
pq-14
מטעם סדיט הייתה וועדת המכרזים בודקת רק ארבעה מיזמים של סדיט, שכן טופס
pq-14

מאפשר הגשת ארבעה מיזמים בלבד (סעיף 99 לתשובת העותרות).

לא מצאתי בסעיף 10.3
c
הגבלה ביחס למיזמים שניתן היה להציג לצורך הוכחת עמידה בתנאי הסף, ומעיון בטופס
pq-14
(נספח נא) עולה שניתן להוסיף מידע רלוונטי במקום שיועד לכך, ועל כן, איני מוצא ממש בטענה זו של העותרות.

ביום 1.12.2010 סיכמה ועדת המשנה את בדיקת עמידת המציעות בתנאי הסף (נספח מט), וכך נקבע:


"בהתאם להנחיות ועדת המכרזים בדקה ועדת המשנה את עמידתה של חברת
sadyt
בדרישות סעיף 10.3 וזאת על פי פרויקטים שהופיעו במסמכי המכרז המקורי וכן חומר שהתקבל בתאריך 30.11.10.
נבדקו רק פרויקטים שהופיעו בחומר המקורי ואשר מאותו חומר, עולה לכאורה, כי חברת
sadyt
הייתה מעורבת בהקמת הפרויקטים, נמצאו חמישה פרויקטים:
abrera
,
aguilas guadalentin
,
cuevas de almanzora
,

beni saf
,
skikda
.
הועדה מצאה כי הפרויקטים כולם משלבים את חמש הדיסציפלינות ההנדסיות אך חסרו מספר נתונים בעיקר לגבי עלות כל פרויקט וחלקה של

sadyt
בפרויקטים אלה כפי שמפורט בנספח 2.
הוועדה מבקשת מועדת המכרזים לפנות בהבהרות לקבוצת
ivm
בהקשר לפרויקטים אלו".

ביום 1.12.2010 הוצג דין וחשבון של ועדת המשנה בפני
חברי ועדת המכרזים, בו צוין, בין היתר:

"מבין הפרויקטים של

sadyt
שהוצגו בהבהרות, שני פרויקטים
skikda

ו –
abera
הופיעו במסמכי המכרז המקוריים, בטפסים
h
ו –
i
. פרויקט נוסף –
alcudia
, לא הופיע במסמכי המכרז, ולכן בהתאם להנחיית ועדת המכרזים לא התייחסנו אליו. בנספחים לטפסים
h
ו –
i
של
sadyt
הופיעו פרויקטים נוספים –
aguilas guadalentin
,
cuevas de almanzora
,
beni saf
ש –
sadyt
הייתה מעורבת בהקמתם ואשר, מתקיימת בהם הדרישה של חמש הדיסציפלינות ההנדסיות בכל פרויקט, יחד עם זאת, כדי לבחון את עמידת
sadyt
בתנאי הסף שבסעיף 10.3 בהיבט הכספי בשים לב לחלקה של


sadyt
בכל פרויקט, ועדת המשנה מבקשת לקבל הבהרות על מנת לוודא האם פרויקטים אלו עומדים בתנאים שבסעיף 10.3 לגבי עלות כל פרויקט וחלקה של


sadyt
בפרויקטים אלה.
ועדת המשנה מבקשת לפנות בהבהרות לקבוצת
ivm
בקשר לפרויקטים אלו"
.

נמצא שועדת המשנה וועדת המכרזים התייחסו רק למיזמים שנכללו בהצעת קבוצת מנרב לצורך בחינת עמידת סדיט בתנאי הסף.

בישיבתה מיום 1.12.2010 החליטה ועדת המכרזים "לפנות ל –
ivm
ו
gbs
לקבלת הבהרות בהתאם להמלצות ועדת המשנה כמפורט בפרוטוקול סיכום ישיבת ועדת המשנה המצ"ב כנספח א'"
והמציעות נדרשו להגיש הבהרותיהן עד ליום 7.12.2010 שעה 12:00. מועד זה נדחה לפי בקשת מנרב ליום 9.12.2010 שעה 14:00, עקב חג שחל בספרד.


טענת העותרות לפיה נוכח הוראות סעיף 20 (ב) לתקנות המכרזים יש לפסול מסמכים שהגישה קבוצת מנרב במועד הדחוי שנקבע על ידי ועדת המכרזים, אינה מקובלת עליי. קבוצת מנרב הגישה את המסמכים הנדרשים במועד הדחוי שנקבע להגשת הבהרות. בעניין זה אין תחולה להוראות סעיף 20 (ב) לתקנות המכרזים, שעניינה מועד הגשת ההצעות, ולא למועדים הנקבעים על ידי ועדת המכרזים במסגרת הליך הבהרות הנסמך על הוראות תקנה 20 (ה) לתקנות המכרזים וסעיף 6.4 לתנאי המכרז כמפורט לעיל.

בעע"מ 2126/10
נבחנה עמידת הצעת מתודה מחשבים בע"מ (להלן: "מתודה") בתנאי הסף שנקבע בסעיף 10.4.2 לתנאי מכרז למתן שירותי ייעוץ בתחום מערכות מידע שפרסמה מנהלת אורות לתעסוקה – ועדת המכרזים הבין משרדית, על דרך החלפת איש צוות אחד, מר שטיינהוף שלא הציג אישור משרד שנדרש על ידי ועדת המכרזים, באיש צוות אחר שצוין אף הוא במסגרת ההצעה. כבוד השופט רובינשטיין בחן את הוראות סעיף 10.4.2 האמור, וקבע: "לכאורה, על פי לשונו הפשוטה של המכרז כל אחד מאנשי הצוות המוצע צריך שיעמוד בתנאי המכרז. לטעמי, די היה בכלילת מי שאינו עומד בכך כדי שלא להיענות להצעה, שכן לא מולאו תנאי הסף, חד וחלק – אם אכן מי מאנשי הצוות המוצע, לענייננו מר שטייינהוף, לא עמד בהם". כן דחה כבוד השופט רובינשטיין פרשנות לפיה די ששלושה מחברי הצוות יעמדו בתנאי הסף, בקובעו שמדובר בפרשנות הנוגדת חזיתית את לשון הסעיף ותכלית המכרז (פסקה ל"ג).





בהמשך דן כבוד השופט רובינשטיין בשאלה אם ניתן להחליף איש צוות אחד באחר בטרם הכרעה, ובעניין זה התייחס להוראות סעיף 22.1.3 לתנאי המכרז המחייב את המציע לציין במפורש מיהם שלושת אנשי הצוות המוצע לצרכי ניקוד. בסעיף האמור, נקבע כי ניסיונם של שלושת חברי הצוות המוצע והשכלתם יהוו 25% מציון האיכות למכרז. כבוד השופט רובינשטיין הגיע למסקנה שנפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים ליתן למתודה אפשרות להחליף איש צוות לפנים משורת הדין, וכך נקבע: "במתן אפשרות לבצע החלפה של איש צוות אחד באחר נפתח הפתח לתכססנות, ונתעורר חשש למתן יתרון לא הוגן למציע זה או אחר על ידי מתן ניקוד שונה. אדגיש, כי אף אילו עמדו כל אנשי הצוות בתנאי הסף, החלפת איש צוות אחד באחר מעוררת קושי דומה. ועם זאת ברי, כי אם עמדה הצעת מתודה בתנאי הסף מתחילה, לא היה כל הנושא מתעורר, שהרי לא היה צורך בהחלפה" (פסקה ל"ח). בהמשך דחה כבוד השופט רובינשטיין טענה לפיה משהיה איש צוות כלול בהצעה המקורית, אין בהחלפת איש צוות אחד באחר משום שינוי מהותי של ההצעה לאחר הגשתה, וקבע: "אף אם נקבל את הטענה כי לא נערך שינוי בהצעה המקורית...דומה כי מתן אפשרות להחלפת איש צוות אחד באחר מקום שהמוחלף לא עמד בתנאי הסף חורגת מפרשנות "גמישה", ויש בה משום שינוי פסול של ההצעה מהטעמים שפורטו מעלה".

מהאמור לעיל, עולה כי בנסיבות המקרה שנדון בעע"מ 2126/10 ובמיוחד ההוראה שנקבעה בסעיף 22.1.3 לתנאי המכרז לפיה 25% מניקוד האיכות של ההצעה התבסס על ניסיון והשכלה של הצוות המוצע, החלפת איש צוות אחד באיש צוות אחר לאחר הגשת ההצעות פותחת פתח לתכססנות ומעוררת חשש למתן יתרון לא הוגן למציע המחליף על ידי מתן ניקוד שונה. דומה שהמקרה כאן, אינו מעלה חשש לתכססנות או מתן יתרון לא הוגן לקבוצת מנרב בעצם החלפת מנרב בסדיט, ועל כן, אין באמור בפסק הדין בעע"מ 2126/10 כדי ללמד על ענייננו, ואין בו כדי לשנות ממסקנתי לפיה בהתחשב בתנאי המכרז, אין למצוא בהחלטת ועדת המכרזים להסתמך על מיזמים שנכללו בהצעת קבוצת מנרב כדי לבחון את עמידתה של סדיט בתנאי הסף ו/או באופן התנהלות ועדת המכרזים בעניין זה, פגם המצדיק את ביטול החלטת ועדת המכרזים מיום 13.12.2010 להכריז על הצעת קבוצת מנרב כהצעה הזוכה במכרז (נספח כד).







סוף דבר

אני דוחה את העתירה.

צו הביניים מיום 30.1.2011, בטל.

העותרות ביחד ולחוד ישלמו למשיבה 1 את הוצאות המשפט, ושכ"ט בסך -.100,000 ₪, וכסכום הזה למשיבות 3 ו – 4 יחד.


מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים
ניתן היום,

י"ג אדר א, תשע"א
, 17 פברואר, 2011, בהעדר הצדדים.
















עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 18170-01/11 ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ, שיכון ובינוי בע"מ, שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ ואח' נ' מקורות פיתוח וייזום בע"מ, מדינת ישראל משרד האוצר, מנרב הנדסה ובנין בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 17/02/2011)











תיקים נוספים על ג'.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ
תיקים נוספים על שיכון ובינוי בע"מ
תיקים נוספים על שפיר הנדסה אזרחית וימית בע"מ
תיקים נוספים על מקורות פיתוח וייזום בע"מ
תיקים נוספים על מדינת ישראל משרד האוצר
תיקים נוספים על מנרב הנדסה ובנין בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט