א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע''מ - סלוליין תקשורת והשקעות בע''מ , גולן רונן , אייזנברג צבי , ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע''מ , רקורד פון מדע בע''מ , דור תקשורת בע''מ

מידע על גולן רונן    מידע על אייזנברג צבי   



א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע''מ - סלוליין תקשורת והשקעות בע''מ , גולן רונן , אייזנברג צבי , ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע''מ , רקורד פון מדע בע''מ , דור תקשורת בע''מ

תיק אזרחי 113397/01     13/05/2004 (א)



תיקים נוספים על א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע"מ
תיקים נוספים על סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ
תיקים נוספים על גולן רונן
תיקים נוספים על אייזנברג צבי
תיקים נוספים על ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ
תיקים נוספים על רקורד פון מדע בע"מ
תיקים נוספים על דור תקשורת בע"מ




א 113397/01 א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע"מ נ' סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ , גולן רונן , אייזנברג צבי , ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ , רקורד פון מדע בע"מ , דור תקשורת בע"מ




1


בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 113397/01


בפני
:
כב' השופטת חנה ינון

תאריך:
13/05/2004


בעניין:
א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד ברטנובסקי אביחי

התובעת




נ ג ד





1 . סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ

2 . גולן רונן

3. אייזנברג צבי

4. ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ

5. רקורד פון מדע בע"מ

6. דור תקשורת בע"מ



ע"י ב"כ
עו"ד נועה צרור

הנתבעות

פסק דין
(כנגד הנתבעות 4 ו-6)

1. זוהי תובענה על סך של 100,357 ₪ שעניינה דרישה לתשלום עבור אספקת אביזרים וציוד למכשירי טלפון סלולריים.

רקע עובדתי

2. התובעת הינה חברה בע"מ העוסקת באספקת ציוד ואביזרים למכשירי טלפון סלולריים.

3. הנתבעות מס' 4 ו-6 הינן חברות בע"מ אשר עסקו במכירת מכשירי טלפון ניידים.




טענות הצדדים

4. התובעת טוענת כי בשנת 2000 סיפקה אביזרים וציוד על פי הזמנה מן הנתבעות - ואולם לא שולמה לה דמי תמורתם.

5. הנתבעות טוענות כי על התובעת לפנות לשם גביית החוב לחברה בשם "סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ
" - הנתבעת מס' 1 - אשר הינה ישות משפטית נפרדת מן הנתבעות - והיא בעלת דברה של התובעת.

(להלן: "סלוליין השקעות").

דיון

6. מטעם התובעת העיד בפני
מר יצחק אוסובסקי, מנהלה, בתצהירו ת/1, כי מאמצע שנת 1999 ועד לחודש מרץ 2000 סיפקה התובעת ציוד וסחורה בסכום של 64,000 ₪.

7. הציוד סופק לחברת "סלוליין השקעות", הנתבעת מס' 1, אשר כנגדה ניתן

פסק דין
בהעדר הגנה.

8. כנגד הסחורה ניתנה ערבות אישית של מנהל "סלוליין השקעות", מר רונן גולן, הנתבע מס' 2. האחרון, בעל מניות אצל הנתבעת מס' 1, הגיע להסדר פשרה עם התובעת שקיבל תוקף של פסק-דין ביום 29/6/03 על פיו שילם סך של 15,000 ₪ לתובעת.

9. הנתבע מס' 3 בעל מניות אף הוא אצל הנתבעת מס' 1 - והנתבעת מס' 4 הינה חברה פרטית אשר הנתבעות מס' 5 ו-6 הינן בעלות המניות בה.

10. הנתבע מס' 3, מר אייזנברג צבי
, התחייב לפרוע בחודש מרץ 2000 את החוב אשר הצטבר לסך של 64,000 ₪ - ואף הפקיד המחאה אישית לבטחון פרעון החוב אשר עמד באותה עת על סך של 63,954 ₪.

11. ההמחאה המשוכה למועד פרעון 30/4/00 לא כובדה - ומשדרשה התובעת פרעון חובה התברר לה כי הנתבעת מס' 4 אשר נוסדה בתחילת חודש מאי בשנת 2000 נטלה על עצמה, בין היתר, את כל התחייבויות הנתבעת מס' 1 לפרעון חובותיה.

12. לעדותו, נפגש עם מר משה בראון ז"ל ומר אריה פרידמן יבדל"א, מנהלי הנתבעות מס' 5 ו-6, אשר הקימו את החברה הנתבעת מס' 4, והללו נטלו על עצמם לשלם החוב כשהם מוסרים בידיו שתי המחאות על סך של 2,000 ₪ כל אחת, משוכות על חשבון הנתבעת מס' 5, והן הסכימו כי לא יאוחר מיום 18/7/01 תתקיים פגישה לעניין קביעת הסדר פרעון מלוא החוב.

13. שתי ההמחאות הנזכרות אכן נפרעו וכן התקיימה ביום 10/7/00 פגישה עם מר פרידמן, מנכ"ל הנתבעת מס' 6, בה התחייב זה לדאוג לתשלום מיד עם שובו מחו"ל, אלא שמאז לא הואילו הנתבעות מס' 5 ו-6 להגיע להסדר בדבר תשלום החוב ודחו את התובעת בלך ושוב.

14. מנהלי הנתבעות 4 ו-6 לא התכחשו, לעדותו, לחוב - אלא ביקשו דחיות חוזרות ונשנות להסדרת הפרעון.

15. כנגד הנתבע מס' 3, מר צבי אייזנברג, ניתן

פסק דין
עקב העדר הגנה ביום 31/1/02.

16. הנתבעת מס' 5 נמחקה מכתב התביעה, בהסכמת ב"כ הצדדים, וזאת מיום 11/9/02.

17. מטעם הנתבעות הנותרות 4 ו-6, הוגש תצהירו של מר אריה פרידמן, נ/1, מנהלה של "חברת דור תקשורת בע"מ
", הנתבעת מס' 6, על פיו היה הוא שותף בחברה "ד.ר. סלוליין 2000 בע"מ", הנתבעת מס' 4.

18. לעדותו, מר רונן גולן שימש כמנהלן בפועל של חברת "סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ
" וכן של חברת "ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ
", לאמור, של הנתבעות מס' 1 ו-4.

19. הנתבע מס' 3, מר צבי אייזנברג, הינו דודו של מר גולן - וניהל עם האחרון את החברות לעיל.

20. לעמדתו, התובעת הגישה תביעתה כנגד כל מי שהיה קשור אי פעם בקשרי עבודה עם מר גולן ועם מר אייזנברג - ואולם מדגיש הוא כי לנתבעות מס' 4 ו-6 לא היה כל קשר עיסקי עם התובעת.

21. לדידו, מאחר שלא היה לו כל קשר עיסקי עם התובעת - הרי שזו אך גוררת אותו לסכסוך לא לו.

22. בחודש מרץ 2000 פנה אליו מר משה בראון ז"ל, מנכ"ל חברת "רקורדפון מדע בע"מ", הנתבעת מס' 5, וסיפר לו אודות פעילותה של הנתבעת מס' 4 אליה נכנסה כשותפה - וכן סיפר אודות הפוטנציאל העסקי והכספי הגלום בה. כן הוסבר לו כי בזכות פעילות מר גולן זוכה הנתבעת מס' 1 להיקף מכירות מרשים - וביקשו לצרף את חברתו כשותפה לחברה ובכך יתרום מנסיונו להוצאת הנתבעת מס' 1 מקשיים כספיים אליה נקלעה.

23. הוסבר לו כי לחברה התחייבויות כספית ותזרים מזומנים בעייתי - ולכן סירב להצטרף לעסק ובדרך עקיפה מעין זו להיות אחראי בכל דרך לחובות שאינו מכיר ואשר אין לו בקרה ושליטה עליהם.

24. חברתו "דור תקשורת" השקיעה 440,000 ₪ ואז הוקצו מניות בחברה כדלקמן:

א. 1/3 מניות לחברת רקורדפון.
ב. 1/3 מניות לחברת דור.
ג. 1/3 מניות למר גולן ולמר אייזנברג.

25. ביום 11/4/00 הוקצו, איפוא, לעדותו, 1,164 מניות רגילות לחברת "דור", וכן 10 מניות הנהלה ו-10 מניות יסוד באופן שהיקנה לה שליטה ב-33% מהזכויות אצל הנתבעת מס' 1.

26. על מנת להינתק מן החברה "הישנה" דרש שתירשם חברה חדשה בשם "ד.ר. סלוליין 2000 בע"מ" אשר התאגדה במשרדי רשם החברות ביום 6/5/00.

27. לדידו, משנת 1999 ועד חודש מרץ 2000, חודשים בהם נתגבש החוב לתובעת, לא היה כל קשר בין החברות "דור" ו"ד.ר. 2000" לבין החוב הנדרש מן התובעת.

28. לעדותו, ל"דור" כמשקיעה חדשה לא היה כל אינטרס לקחת על עצמה את כל תחלואיה וחובותיה של הנתבעת מס' 1 - אלא נהפוך הוא - התנתה הצטרפותה ללא נטילת חובות האחרונה.

29. לאחר כניסת "דור" לשותפות בדק ומצא כי תזרים המזומנים היה שונה מכפי שהוצג לו - והתעורר חשדו שהעסק מתנהל על ידי מר גולן בתרמית, שכן חרף מכירות בהיקף ניכר בשלושה סניפי החברה ופעילות עיסקית ענפה נמצאה זו כל הזמן במצוקה כספית.

30. עוד התברר לו כי ללא ידיעתו ניהל מר גולן מערכת שיקים כפולה, עבור הנתבעת מס' 1 ועבור הנתבעת מס' 4 - וכי פיזר מאות שיקים לצרכיו הפרטיים. לפיכך פנה הוא ביחד עם מר בראון ז"ל אל מחלק הונאה במשטרת ישראל והגישו תלונה על מעשי הגניבה והזיוף המיוחסים לו.

31. מר פרידמן מודה כי נפגש עם מנהל התובעת - אך מציין כי לא חתם על טיוטת סיכום פגישה מיום 9/5/00 אשר צורפה לתצהיר מר אוסובסקי, כנספח ה' לו.

32. לגירסתו, אכן נמסרו למנהל התובעת שתי המחאות על סך של 2,000 ₪ כל אחת - אך לדידו אינו סבור כי בכך יש לראות מקור להטלת אחריות על הנתבעות מס' 4 ו-6, "דור" ו"ד.ר. 2000".

33. כן מכחיש הוא כי בפגישה ביום 10/7/00 עם מר אוסובסקי התחייב לדאוג לפרעון או להסדר תשלומים, לכשישוב מחוץ לארץ. נהפוך הוא, נפגש הוא עם עשרות נושים וטען כי רומה על ידי מר גולן וכי אין בכוונתו לשלם את חובות הנתבעת מס' 1.

34. העובדה שלא נמסר כל שיק וכן לא נחתם כל מסמך מטעם הנתבעות מס' 4 ו-6 - מעידה, לדבריו, כי לא היתה כל הסכמה, במישרין או בעקיפין, מצד אלה לכסות את חובות הנתבעת מס' 1, "סלוליין השקעות".

35. לאחר שקלי ראיות הצדדים, תצהיריהם והנספחים להם, וכן עדויותיהם בחקירותיהם הנגדיות בפני
, הגעתי לכלל דעה ומסקנה כי אף שאין חולק כי התובעת סיפקה סחורה וציוד בהיקף לא קטן - הרי שברי דברה לעניין גביית החוב שבענייננו הינם הנתבעת מס' 1, חברת "סלוליין השקעות", והערב לה - הנתבע מס' 2 - מר רונן גולן.

36. החוב נוצר במהלך השנים 1999 - 2000 והתגבש בסוף חודש מרץ 2000 לסך של 64,000 ₪.
אותה עת, לא הוקמה ונוסדה, עדיין, הנתבעת מס' 4, חברת "ד.ר. סלוליין 2000 - תקשורת סלולרית בע"מ", אשר התאגדה ונרשמה אצל רשם החברות רק ביום 2/5/00.

37. אף אם תמצי לומר כי זו נטלה חובותיה של חברת סלוליין "הישנה", לאמור, חובות הנתבעת מס' 1, הרי שלא ראיתי בחומר הראייתי אשר הוצג בפני
מסמך חתום וערוך כדבעי לעניין זה, אלא צילום של טיוטה שכותרתה "מסמך עקרונות" מיום 27/6/00, המוצג ת/2, אשר אינה בבחינת מסמך מחייב כלפי התובעת שיש לראותו כהסכם עימה.

38. אכן, בסעיף 4 לטיוטה ת/2 נרשם כי "הפעילות, הזכויות והחובות של סלוליין 96 יועברו לחברה חדשה בשם "dr סלוליין בע"מ", אשר השותפים בה, "דור תקשורת בע"מ
", "רקורדפון בע"מ" ו"מ. אייזנברג", והללו חתמו יחדיו על הטיוטה בשוליה, אולם המדובר בזכויות ובחובות של חברה אשר הינה ישות משפטית נפרדת מן הנתבעת מס' 1, "סלוליין השקעות", דהיינו, המדובר בחברה אחרת, אשר שמה "חברת סלוליין השקעות ושיווק 1996 בע"מ".

39. יתכן ו"מסמך העקרונות" דנן הינו, בדוחק, "חוזה לטובת צד-שלישי", ברם על פי החוק וההלכה בנידון זה ההתחייבות אמורה להשתמע במפורש או מכללא - מה שאין כן בענייננו.

להלן לשון סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג - 1973, כדלהלן:

"34. הקניית הזכות
חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו."

40. לעניין זה ראה ע.א. 253/82, חושי נ' הטכניון, פד"י ל"ח (1) 640, 643:

"תנאי להענקתה של זכות זו לצד שלישי הוא, כי על פי פירושו הנכון של החוזה נטלו על עצמם הצדדים או אחד מהם חיוב כלפי הצד השלישי ובכך העניקו לצד השלישי זכות כלפיהם. לא די בכך, כי הלכה למעשה יש בו בחוזה כדי להיטיב עם צד שלישי. תנאי הוא לתחולתו של סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), כי על פי פירושו הנכון של החוזה משתמעת ממנו (במפורש או מכללא) הכוונה להעניק לצד השלישי זכות ולהטיל במקביל לכך על בעלי החוזה חובה.
מכאן, שאפילו יש בחוזה התחייבות ליתן טובת הנאה לצד שלישי, אין באותה התחייבות כשלעצמה כדי להעניק זכות לצד שלישי."

41. ובמקרה אשר בפני
נו, ההתחייבות אינה כלפי הצד השלישי, קרי, התובעת, ואף ההנאה אינה מכוונת אליה ישירות - אלא לחברת סלוליין 1996 בע"מ.

42. עוד, התרשמתי, כי בעלי המניות בחברה החדשה, לאמור, מר פרידמן ומר בראון ז"ל, ידעו על קיום החוב לתובעת ולא התכחשו לכך כי בגלגולים קודמים ניטלה סחורה על ידי חברת סלוליין השקעות, אך אלה לא התחייבו אישית בפני
מר אוסובסקי על תשלום החוב הנתבע מטעם החברות שהצטרפו ויסדו את הנתבעת מס' 4.

להלן דברי מר פרידמן בחקירתו החוזרת לעניין זה:

"ש. חברי חקר אותך על ת/2, למה מחקתם את הכתוב, מה זה משנה?
ת. גילינו שיש הרבה חברות סלוליין ובעצם החוב שהיינו אמורים לשלם זה היה לסלוליין 96 והחוב לחברת פלאפון היה מאות שקלים ומר רונן היה מזייף חשבוניות.
ש. למה הבחנתם בין השקעות לבין 96?
ת. כי זה היה החוב שהיה צריך לשלם כדי שהחברה תמשיך לפעול ואם לא היינו משלמים לפלאפון ולקניונים אז לא היו נותנים לנו להמשיך לעבוד. עשינו אבחנה בין החובות."

(ראה: פרטיכל עמ' 19, שורות 22-14).

43. אף המסמך אשר הכין מר אוסובסקי לפגישה שנועדה ליום 9/5/00 הינו "סיכום דברים" לפרעון החוב אשר נחתם רק על ידיו - ואינו נושא חתימתם של האחרונים.

44. משלוח שתי ההמחאות הנזכרות דנן על סך של 2,000 ₪ - כל אחת על ידי הנתבעות מס' 5 ו-6 מצביע על כך שמנהלי הנתבעות ידעו כי סלוליין השקעות חייבת כספים לתובעת ויתכן כי רצו להירתם למשימה של החזר החוב - אך ספק הוא אם בכך בלבד ניתן לעגן חבות משפטית ברורה בין הנתבעות לתובעת.

45. נראה הוא, איפוא, כי התובעת נטלה, בזמנה, בטחונות, מברי דברה הישירים, דהיינו, ערבות ממר גולן וכן שטר בטחון ממר אייזנברג - ומשראתה שבטחונות אלה לא הביאו לפרעון החוב, למעט הסך של 15,000 ₪ שהתחייב מר גולן לשלם בהסדר הפשרה דנא, פנתה אף לחברות הקשורות לסלוליין 1996.

46. עולה מאלה, כי אין התחייבות ישירה, מפורשת וברורה בין הנתבעות מס' 4 ו-6 - לתובעת, אשר ניתן לבסס עליה חיוב משפטי לתשלום החוב נשוא התביעה.


47. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה.

בנסיבות העניין, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום: 13/5/04

במעמד:

1. ב"כ התובעת - עו"ד __________
2. ב"כ הנתבעות 4 ו-6 - עו"ד __________



חנה ינון
, שופטת









א בית משפט שלום 113397/01 א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע"מ נ' סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ , גולן רונן , אייזנברג צבי , ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ , רקורד פון מדע בע"מ , דור תקשורת בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/05/2004)











תיקים נוספים על א.י.ל. חברה לשיווק ושירותים לוגיסטיים בע"מ
תיקים נוספים על סלוליין תקשורת והשקעות בע"מ
תיקים נוספים על גולן רונן
תיקים נוספים על אייזנברג צבי
תיקים נוספים על ד.ר. סלוליין 2000 תקשורת סלולרית בע"מ
תיקים נוספים על רקורד פון מדע בע"מ
תיקים נוספים על דור תקשורת בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט