נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4 - רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ

 
נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4 - רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ
תיקים נוספים על נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4 | תיקים נוספים על רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ

17343/99 א     17/05/2004




א 17343/99 נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4 נ' רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ




1


בתי המשפט

בית משפט השלום חיפה
א 017343/99


בפני
:
כב' השופט ש. לבנוני

תאריך:
17/05/2004


בעניין:
1. נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4

2. סילביה פלד
3.אביבה וייס
4. גדעון וייס
5. שמחה פלטי - כהן
6. עמוס פלטי
7. אהרון הוכדורף
8. יהודית הוכדורף
9.מוטי נאור
10. אילנה נאור
11. רבקה שינה
12. שמעון שינה
13. אורי בן הרוש
14. שלומית בן הרוש
15. ראובן שריר
16. יהודה אור-אל
17. חגית אור-אל
18. קרול אברמן
19. שלי אברמן
20. אידה קרני
21. שמואל בן-דוד
22. אילנה בן-דוד
23. אנטה גולדברג
24. מיכאל גולדברג
25. גד נסים
26. חנה נסים
27. שוורצמן הדס
28. ויסמן נעמי
29. מליטה פישלר
30. מנחם פישלר
31. אבי מיכאל
32. פבונה מיכאל
33. זמיר אביב
34. אברהם מנצ'ל
35. נעמי מנצ'ל
36. צבי גולדברג
37. שפרה גולדברג
38. דוד גורכובר
39. צפורה גורכובר


ע"י ב"כ עו"ד
א. ברק

התובעים

- נ ג ד-


1. רסידו ייזום פרויקטים בע"מ

2. א.י.י.ו. מבנים בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד
מ. לוינסון ואח'

הנתבעים

פסק דין

נתוני רקע
1. התובעים 2-39 רכשו מאת הנתבעות 22 דירות מגורים בבית מגורים הנמצא ברח' חיים הזז 4 בחיפה והרשום כבית משותף. התובעת 1 היא נציגות הבית המשותף. בבית המשותף קיימות 36 דירות. התובענה הוגשה בגין ליקויי בנייה נטענים ברכוש המשותף בבית הנ"ל. הנתבעות התגוננו בפני
התביעה.

2. ב"כ הצדדים הגישו חוות-דעת של מומחים מטעמם. התובעים נסמכו על חוות-דעתו של מהנדס יוסי בן חורין. הנתבעות נסמכו על חוות-דעתו של המנוח, אינג' קרלוס וגמן ז"ל. לנוכח זאת מונה מטעם בית המשפט מר רפאל גיל כמומחה (להלן-"המומחה"). הוא הגיש ביום 31/12/00 חוות-דעת מפורטת ומנומקת המחזיקה 84 עמודים. לנוכח האמור בחוות-דעתו של מר רפאל גיל מונו שני מומחים נוספים. התגלעה מחלוקת לעניין טיבן של המעליות בבית הנ"ל והוגשו חוות-דעת אף בעניין זה. המומחה מר פוליפודי מריאן הכריע בעניין זה לזכות הנתבעות וקבע כי המעליות המותקנות בבית הן ברמה גבוהה ביותר. התעוררה שאלת ירידת ערך לנוכח פגמים מסויימים שמצא המומחה, ושאינם הפיכים. לעניין זה הוגשה חוות דעתו של שמאי המקרקעין, מר ארז אבירן. הוא קבע ירידת ערך בגין ליקויי בנייה בחדר המדרגות בסכום של 1,200 ₪ וירידת ערך בגין ליקויים במפלס החניון של הבית בסכום של 30,300 ₪.

3. לאחר שכל אלו הונחו לנגד עיניי הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן

פסק דין
מנומק בדרך הרגילה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. סוכם כי ב"כ התובעים יהיה רשאי לצרף לסיכומיו חשבוניות בגין תיקונים נטענים על ידי התובעת 1 וב"כ הנתבעות יהיה רשאי להגיב באמצעות חוות-דעת לעניין זה בלבד.

להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים לעניין הכרעתי.

למעמדה של התובעת 1
4. בפתח סיכומיו טוען ב"כ הנתבעות כי יש למחוק את התובענה של התובעת 1, שהיא נציגות הבית המשותף. בעניין זה הוא נסמך על החלטתו של כב' השופט סוקול בתיק בש"א 7160/02 (שלום חיפה) בני בנימין לקרץ' בע"מ נ' ועד הבית המשותף (פורסם בקובץ מקרקעין דו ירחון לענייני מסים; נספח א' לסיכומים) הנסמך על ע.א. 98/90 נציגות הבית המשותף רח' עקיבא 77 לוד נ' קדמת לוד בע"מ, פ"ד לו (2) 21.

5. אין בדעתי להעמיק חקר בעניין זה. הסוגיה האמורה לא הועלתה בצורתה המובהקת בגדר כתבי הטענות. נחה דעתי כי התובעת 1 הוסמכה לייצג את התובעים 2-39 בתובענה זו. ועם זאת ברי לי כי הסכומים שייפסקו בגדרו של הליך זה ישולמו לתובעים 2-39, או מי מהם, ולא לתובעת 1.

ליקויי הבנייה בהתאם לחוות-דעתו של המומחה
6. כאמור ערך המומחה חוות-דעת בגדרה נקבע כי עלות הליקויים בבניין עולה לסך של 76,690 ₪. לסכום זה יש להוסיף מע"מ בשיעור של 18% באופן שמתקבל סכום של 90,494 ₪ נכון ליום 31/12/00. ביסודו של דבר ברי כי ב"כ הצדדים אינם תוקפים את חוות הדעת האמורה באופן שבדעתי לפסוק את הסכומים האמורים.

7. ואולם בגדר סיכומי טענות התובעים מצורפים ראיות על הוצאות כספיות שונות המסתכמות בסך 75,930 ₪. ב"כ הנתבעות מבקש שלא להכיר בהוצאות אלו ובדעתי להיענות לבקשתו, אך לא מטעמיו.

8. המומחה, בגדר חוות-דעתו, קבע לגבי שורה של ליקויים ואי התאמות נטענים, כי אינו יכול לחוות דעה מאחר ואלה תוקנו לכאורה על ידי התובעים באופן עצמאי. המומחה הזמין, איפוא, המצאת אישורים או קבלות על מנת שישלים חוות דעתו בהתאם. הדבר אף עולה מפורשות מהודעתו של ב"כ התובעים מיום 26/2/01. משום כך את מכלול הראיות האמורות אמור היה ב"כ התובעים להמציא למומחה על מנת שלאחר עיון בהם יתן דעתו האם להשלים את חוות דעתו בהתאם, אם לאו. מן החומר שבפני
י אין לי אלא להניח שהדבר לא נעשה. ברי כי אין בדעתי לעשות מלאכתו של המומחה, לא לשם כך הוא מונה. ככל שמדובר בקבלות שאמורות היו להיות מוצגות לפני המומחה ולא הוצגו, אין לתובעים להלין אלא על עצמם. ככל שמדובר בנזקים החורגים מחוות-הדעת שהפכו לחלק מכתבי הטענות, ממילא אין להידרש לנזקים נטענים אלו בהיותם בבחינת הרחבת חזית.

9. המומחה קבע את עלות הליקויים על יסוד ההנחה ש"קבלן ראשי אחד יבצע את כל תיקוני הליקויים. כאשר יתבצעו תיקונים אלו על ידי קבלנים מזדמנים שונים, עלולים מחירי עבודות אלו לעלות עד 50% + ממחירי עלות ביצוע העבודות". הנתבעות מסכימות לפיצוי התובעים ואינן עומדות על רצונן לתקן הליקויים בפועל. דומה שממילא לא הייתי מתיר זאת לנוכח היקף הליקויים. ועם זאת מקובלת עליי עמדת ב"כ הנתבעות כי אין להוסיף על העלות האמורה דבר. מדובר בתיקון ליקויים בגין הרכוש המשותף. לא כל דיירי הבית שותפים לתביעה. ממילא ברי לי, בנסיבות אלה, כי התיקונים לא יבוצעו. במצב דברים זה זכאים התובעים לפיצוי כספי בגין העלות המתחייבת, ותו לא. מקובלת עליי אף עמדת ב"כ הנתבעות, לנוכח הנתון האמור, כי התובעים 2-39 זכאים לחלק היחסי בגין הסכומים שייפסקו על ידי. חלק יחסי זה, בהתאם לתחשיב ב"כ הנתבעות המקובל עליי, עולה כדי 59.5%.

הדרישה להחזר חיוב במע"מ על תשלומי מס רכוש
10. אין חולק כי בהתאם לחוזי המכר שנחתמו בין התובעים לנתבעות הותנה כי מסים ותשלומי חובה החלים על החלקה עד ליום חתימת החוזים יחולו על הנתבעות ומיום זה ואילך יחולו באופן יחסי על התובעים. כתוצאה מכך נדרשו התובעים ושילמו לנתבעות סכומי כסף פלוניים. לכשנגבו סכומים אלו הם שולמו בתוספת מע"מ. התובעים טוענים להשבת סכומי המע"מ האמורים. הם מציינים כי סעיף 4 לחוזי המכר הדן בתמורה מבליט כי "תמורת קבלת הזכויות בדירה ותמורת כל יתר התחייבויות המוכר כמפורט בהסכם זה, ישלמו הקונים לקבלן סך _______ (להלן: "התמורה") בצירוף כל סכום נוסף שעל הקונים יהיה לשלם למוכר כאמור בהסכם זה, ובצירוף מס ערך מוסף שיחול על התשלומים שיגיעו למוכר". לעומת זאת, בסעיף 20 הדן בתשלומי חובה, נקבע כי לגבי תשלומי החובה "על הקונים יהיה לשלם אותם למוכר לפי דרישתו". בסעיף זה לא אוזכר סכום המע"מ, וממילא הוא לא חל. לא זו אף זו: גביית מע"מ היא בבחינת "מס על מס". אילו, למשל, היו נדרשים התובעים לשלם מס הרכוש לשלטונות, פשיטא הם לא היו משלמים מע"מ על תשלום ישיר זה.

11. הנתבעות חולקות על השקפה זו של התובעים. העיקרון הכללי של חובת תשלום מע"מ נקבעה, כך עמדתם, בסעיף 4 לחוזי המכר באופן שלא היה צורך לחזור על כך פעם נוספת בסעיף 20. טענת "מס על מס" היא חסרת נפקות שהרי, כך בסיכומי הטענות, "גם מס רכישה על קניית דירה הוא מס על מס שהרי גם חברתי תסכים שמס רכישה משלם הקונה (היחיד) גם על מרכיב מע"מ שבמחיר הדירה" (עמ' 11).

12. סעיף 7 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 מורה כדלקמן:


"7. מחירה של עסקה הוא התמורה שהוסכם עליה, לרבות -
(1) כל מס, היטל, אגרה או תשלום חובה אחר המוטלים על
העסקה שלא על פי חוק זה, זולת אם הוטלו כדין על הקונה
אך למעט מס על רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה ומס על
פי חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג - 1963;
(2) כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שלפי ההסכם על הקונה
להחזירה לרבות עמלה או ריבית בשל תשלום לשיעורים,
ריבית או כל תשלום אחר בשל פיגור בתשלום ופיצויים בשל
הפרת ההסכם כשאין עמה ביטול העסקה, ולרבות מכירה
של אריזות".

המלומד י. פוטשבוצקי, בספרו על "מע"מ", מבאר פרשנותו של סעיף 7 הנ"ל. וכך הוא מורה אותנו כי "הפסקה הראשונה של ס' 7 מוסיפה למחיר המוסכם מסים, היטלים, אגרות ותשלומי חובה המוטלים על העסקה למעט המע"מ עצמו. שורת הביטויים 'מס היטל אגרה או תשלום חובה' היא כוללנית מספיק על מנת להקיף כל סוג של תשלום חובה מכח חיקוק, אך כוללניות זו מצטמצמת מאחר ותשלום החובה צריך להיות 'על העסקה', ודוק - על העסקה דווקא, ולא כתנאי לביצועה או כפועל יוצא ממנו" (עמ' 133; ההדגשה שלי- ש.ל.).

על אותה דרך מבאר המחבר כי מקום שמדובר באגרת רישום משכון או מס בולים, תשלומם של אלו לא מצטרף למחיר שהרי לא מדובר ב"מס על העסקה". לעומת זאת כשמדובר ב"אגרות רישום מקרקעין" הן "מוטלות על העסקה והן ייתווספו למחיר המוסכם אלא אם כן הן מוטלות על הקונה" (עמ' 134). זאת ועוד: ככל שעסקינן בתשלומי החובה הם לא ייתווספו למחיר המוסכם "אם הוטלו כדין על הקונה". משום כך ככל שתשלום חובה "מגולגל" על הקונה, מכח הוראה חוזית, הרי חובת התשלום "הינה מכח חוזה ולא מכח הדין ואינה מהווה אלא הגדלה של המחיר" (עמ' 134), ומשום כך היא מוסיפה למחיר, וממילא טעונה מע"מ. עיקרון זה אף משתלב ברישא של סעיף 7(2) הנ"ל הדן ב"כל הוצאה אחרת בביצוע העסקה שעל פי ההסכם על הקונה להחזירה".

13. כללם של דברים: הוראת סעיף 20 לחוזה המכר היא הוראה "טכנית", שאין בה משום "גלגול" או העמסה של עלויות שלא היו מוטלות ממילא, בדרך העסקים הרגילה, על צד זה או אחר. מס הרכוש, ממילא, היה מתחלק בין התובעים לבין הנתבעות בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף 20 הנ"ל. מכאן, ככל שצד נשא בעלות עודפת פשיטא שחברו חייב להשיב לו את הסכום העודף. הא ותו לא. משום כך הוראת הסעיף לא יכולה להתפרש כתוספת למחיר, וממילא כ"הטבה" לנתבעות המוסיפה למחיר והטעונה מע"מ. אכן בולטת העובדה שאין בפי ב"כ הנתבעות כל מענה לתהייתו הצודקת של ב"כ התובעים מה היה דין אילו היו התובעים משלמים את מס הרכוש החל עליהם ישירות לרשות המס. אכן לא נמצא לי כל טעם על שום מה יאלצו התובעים לשלם סכום נוסף רק משום שסכום זה שולם לנתבעות, כ"צינור", ולא ישירות לזכאי, היא רשות המס.

14. החזרי המע"מ, בהתאם לתחשיב ב"כ התובעים שלא זכה לכל סתירה או הסתייגות, עולים לסך של 30,787 ₪ נכון ליום הגשת סיכומי הטענות ב-8/9/03. התובעים זכאים, דרך עיקרון, להשבת הסכום הנ"ל. הואיל והסכום הנ"ל מיוחס לתובעים, בהתאם לפירוט שבסיכומי הטענות, חזקה על ב"כ התובעים כי יחלק הסכום האמור בין הזכאים לו בהתאם לנתונים שבנספחי סיכומי טענותיו.


התקנת מערכת חימום מים סולרית והתקנת גנרטור חירום למעליות ולמשאבות מים
15. המומחה, בחוות-דעתו המפורטת, נתן דעתו לשתי סוגיות אלו וסבר כי הנתבעות פטורות מלהתקין מערכת מים סולרית וגנרטור חירום. לעניין זה סבור היה ב"כ התובעים כי עסקינן במחלוקת משפטית מובהקת שרק על בית המשפט לענות בה, ולא המומחה. בסופה של דרך, ולמקרא סיכומי הטענות, דומה שאין מחלוקת נוקבת בין ב"כ הצדדים בעניין זה. גם ב"כ הנתבעות משתית טיעוניו בסוגיה האמורה על בסיס משפטי, ומבלי שהוא נסמך על חוות-דעתו של המומחה.

16. משאלו הם פני הדברים אלך אף אנוכי בנתיב שנכבש על ידי ב"כ הצדדים ואולם לא למותר להטעים, לעניין טענת התובעים, כי אם אכן מדובר בסוגיה משפטית מובהקת, מה טעם ראה המומחה מטעמם להידרש לה בגדר חוות-דעתו. משעה שכך עשה המומחה מטעמם, וכפועל יוצא מכך מסר על כך תגובה המומחה מטעם הנתבעות, מה הפלא שאף המומחה מטעם בית המשפט ראה ליתן דעתו לסוגיה האמורה. בהמשך יעלה כי ככל שעסקינן ברובד העובדתי לעניינה של הסוגיה האמורה אסתייע אף בחוות-דעתו של המומחה. ועוד יצויין כי ככל שאקבע שהדין עם התובעים הרי העלויות הכרוכות בהקמת התקנים אלו עולות מחוות-דעתו של מומחה התובעים שאינה נסתרת על ידי מומחה הנתבעות, באופן שהסכומים יהיו כשיטתו.

17. לעניין המחלוקת באשר לסוגיות האמורות יש חשיבות מכרעת לשאלה האם הבניין בנדוננו הוא בבחינת "בניין רב קומות" או "בניין גבוה". ועוד יש להידרש להגדרת "כניסה קובעת לבניין". כל אלו כמשמעותן בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל - 1970 (להלן-"התקנות הנ"ל").

18. בתקנות הנ"ל מוגדר "בניין גבוה" כ-"בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבניין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 12 מטרים". "בניין רב קומות" מוגדר כ-"בניין שבו הפרש הגובה בין מפלס הכניסה הקובעת לבניין לבין מפלס הכניסה לדירה השוכנת בקומה הגבוהה ביותר בבניין, דרך חדר מדרגות משותף, עולה על 27 מטרים".

הגדרות אלו מפנות אותנו לביטוי "הכניסה הקובעת לבניין". זו מוגדרת בסעיף 1 להגדרות שבתקנות הנ"ל כ-"הכניסה הראשית לגזרת הבניין שבו היא נמצאת, אשר מפלס רצפתה אינו עולה 1.20 מטר מעל פני הקרקע והגישה אליה היא באמצעות מדרגות או גשר כניסה ישיר ממפלס הרחוב, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 166"

19. אין חולקין כי נודעת חשיבות מכרעת לשאלה האם הבניין בנדוננו הוא בבחינת "בניין גבוה" או "בניין רב קומות". לשיטת התובעים הבניין הוא "בניין רב קומות". אם אכן כך הוא הרי מוסכם על הצדדים כי חובה היה להתקין בו גנרטור חירום למעליות ולמשאבות מים. אם הבניין הוא נמוך יותר, סתם "בניין גבוה", פטורות הנתבעות מכך. שני הצדדים מאוחדים בדעתם כי ההכרעה בשאלה איזה סוג בניין הוא הבניין בנדוננו מותנית בהכרעה מהי "הכניסה הקובעת לבניין". הבניין נבנה, כבתים רבים בחיפה, על קרקע מדרונית. משום כך יש בו שתי כניסות, שלא באותו מפלס, האחת מרחוב אוסקר שינדלר והשניה מרחוב חיים הזז. אם ייקבע כי "הכניסה הקובעת לבניין" היא מרח' שינדלר אזי מדובר ב"בניין גבוה", אך אם ייקבע כי "הכניסה הקובעת לבניין" היא מרח' הזז מדובר ב"בניין רב קומות".

20. ב"כ התובעים מצביע על כך שכתובתו של הבית, כפי שהיא מופיעה בחוזי המכר ובכל המפרטים הטכניים ובהיתרים, מדברת על רח' הזז ולא על רח' שינדלר. אין בדעתי להשתית הכרעתי על בסיס זה. לטעמי ההגדרה מהי "הכניסה הקובעת לבניין" היא בעלת משמעות פיזית-הנדסית-טכנית ולא "משפטית-רישומית". כאשר אני בוחן את הסוגיה האמורה על בסיס היבט זה נקל לי לאמץ את עמדת ב"כ הנתבעות על יסוד הנספחים שצורפו לסיכום טענותיו. ברי לי כי הכניסה מרח' שינדלר מתחילה ברחבה מרוצפת שמוליכה לדלת חשמלית, ללובי כניסה ולתיבות דואר, וככזאת היא "הקובעת". הכניסה מרח' הזז, לעומתה, היא בבחינת רמפת כניסה לחניון. לא ייפלא, איפוא, כי זו אף הייתה השקפתו העובדתית של המומחה שראה בעניין זה להעדיף את השקפתו של מומחה הנתבעות שקבע שעסקינן ב"בניין גבוה".

21. ועוד טוען ב"כ התובעים כי החובה להתקין גנרטור חירום נשאבת מהתחייבות חוזית. כל כך למה? בגדר אחד המסמכים שצורפו לסיכומי התובעים מצויה סקיצה בה מתואר מבנה מסויים כ"חדר גנרטור". הא ראיה, לשיטתו, כי הדבר מצביע על כך שהייתה התחייבות להתקנת הגנרטור עצמו.

אף טענה זו נדחית על ידי הגם שאני דוחה את נסיונו הנפסד של ב"כ הנתבעות ליתן הסבריו למשמעותו של מסמך זה, בהיותו פרקליט שטיפל בבניין. לטעמי על מנת להראות התחייבות חוזית הסותרת את האמור בדרישות הדין, חייבים היו התובעים להצביע על התחייבות מפורשת וחד-משמעית ולא להסיק אותה, במשתמע, מן הסקיצה האמורה. מקובלת עליי, איפוא, השקפת הנתבעים כי העובדה שהוקם חדר גנרטור, המאפשר לתובעים בהמשך להתקין גנרטור, אינה מחייבת אותם בהתקנת הגנרטור עצמו.

22. נעבור עתה לפרשת מערכת חימום המים הסולרית. ככל שעסקינן בהגדרות שהעסיקו אותנו עד הנה מתהפכות היוצרות. דווקא ככל שעסקינן בחובת התקנה של מערכת חימום מים סולרית הרי היא לא קיימת במקרה של "בניין רב קומות". משמע, על מנת שהתובעים יצליחו בטענתם חייבים הם לשנות טעמם, ולקבוע כי הבניין הוא "בניין גבוה" דווקא. רק במקרה זה תהא חובה מוטלת על הנתבעות להקים מערכת מים סולרית.

ואכן קביעתי עד הנה מעלה כי אכן עסקינן ב"בניין גבוה" באופן שזכאים התובעים לבוא אל המבוקש. ואולם נשמט מן התובעים כי הקבלן יכול לקבל פטור מהקמת מערכת מים סולרית, בהתאם לסעיף 7.66.06 לתוספת השניה לתקנות הנ"ל. סעיף זה מורה אותנו כי אם "הייתה סבורה הוועדה המקומית כי מחמת הצללת הבניין שעל הקמתו מבוקש היתר, אין אפשרות לנצל את אנרגית השמש ניצול של ממש, רשאית היא לפטור את מבקש ההיתר מהוראות תקנות אלה לגבי הבניין כולו או לגבי חלק ממנו, אולם לא תיתן הוועדה המקומית פטור לפי סעיף זה, אלא לאחר שנתמלאו התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק".

מחומר הראיות שבפני
י עולה בבירור כי זהו מצב הדברים. מנספח ח' לסיכומי ב"כ התובעים אני למד כי ניתן היתר לנתבעים הכולל "פטור מהתקנת קולטי שמש עבור 25 יחידות דיור (עבור 11 יחידות דיור יותקנו קולטי שמש על הגג)". אין לי, איפוא, אלא להניח כי הוועדה נתנה דעתה ושקלה את הבקשה האמורה. מן הסתם היא נתנה דעתה לכך שיותקנו לחלק מיחידות הדיור קולטי שמש. חזקת התקינות מעלה כי התקיימו "התנאים המפורטים בסעיף 149 לחוק". סברתו של ב"כ התובעים כי ההיתר ניתן רק משום שהנתבעות הציגו, באורח כוזב, את הבניין כ"בניין רב קומות" אינה מקובלת עליי. לא הונח בפני
י מסמך המעיד על כך שכך הציגו הנתבעות את הבניין. מכל מקום אם נתון זה היה הנתון המכריע בעיני הוועדה המקומית, פשיטא שהיה ניתן פטור מוחלט והוועדה לא הייתה נותנת דעתה לעניין אבחנה בין פטור מהתקנת קולטי שמש עבור חלק מן היחידות.

23. לנוכח כל אלו הנני דוחה את תביעת התובעים בנושא הגנרטור והמערכת הסולרית.

סוף דבר
24. הפועל היוצא מכל אלו מזכה את התובעים 2-39 לקבל 59.5% מליקויי הבנייה. עוד זכאים התובעים לקבל 59.5% מירידת ערך בסך 1,200 ₪ בגין חדר מדרגות. ככל שעסקינן בירידת ערך בסך 30,300 ₪ זכאים לקבל פיצוי רק אותם תובעים שסומנו בטבלת ב"כ הנתבעים בסיכומיו מיום 7/1/04. מקובל עליי תחשיבו כי התובעים הללו זכאים ל-64% הואיל וחלק מהחניות שייכות לדיירים אשר אינם תובעים בתביעה זו. סך כל הפיצויים המגיעים לתובעים ליום הגשת סיכומי ב"כ הנתבעות מיום 7/1/04, בהתאם לתחשיבו המקובל עליי, עולה לסך של 87,938 ₪. בנוסף לכך זכאים התובעים להחזרי מע"מ בסך 30,787 ₪ נכון ליום 8/9/03.

25. ככל שעסקינן בסוגיית ליקויי הבנייה חוות-דעתו של המומחה קרובה באורח משמעותי יותר לחוות-דעת מומחה הנתבעים. כסבור הייתי שעל התובעים לשאת ב- 75% מעלותו של המומחה, על התובעים לשאת במלוא עלותו של מר פוליפודי ועל הנתבעים לשאת במלוא עלותו של מר אבירן. אין בפני
י נתונים חישוביים לעניין זה. ב"כ הצדדים יערכו את החישובים בהתאם לעקרונות האמורים. ככל שתהא מחלוקת בעניין זה יפנו לבית המשפט. הכרעתי האופרטיבית להלן לא תתייחס לסוגיה זו.

26. לפיכך הנני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 2-39, ביחד ולחוד, סך 87,938 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7/1/04 ועד מועד התשלום המלא בפועל, סך 30,787 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8/9/03 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

27. המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום כ"ו באייר, תשס"ד (17 במאי 2004) בהעדר הצדדים.

ש. לבנוני
, שופט
הקלדנית: ליזו








א בית משפט שלום 17343/99 נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4 נ' רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/05/2004)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4      דוח מידע משפטי על רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
דוחות בדיקת רקע על נציגות הבית המשותף רח' חיים הזז 4      דוחות מידע עסקי על רסידו ייזום פרויקטים בע"מ, א.י.י.ו. מבנים בע"מ


להסרת פסק דין זה לחץ כאן