אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ, ברנס אלי - שמוליק רובין בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ ברנס אלי שמוליק רובין בע"מ
 
אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ, ברנס אלי - שמוליק רובין בע"מ
תיקים נוספים על אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ | תיקים נוספים על ברנס אלי | תיקים נוספים על שמוליק רובין בע"מ

72130
17127/03 א     27/05/2004




א 17127/03 אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ, ברנס אלי נ' שמוליק רובין בע"מ




10
בתי המשפט

בשא 016982/03
בית משפט השלום חיפה
בתיק עיקרי: א 017127/03

27/05/2004
תאריך:
כב' הרשמת ש. פומרנץ

בפני
:
1 . אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ

2 . ברנס אלי

בעניין:
מבקש
גב' וגנר

ע"י ב"כ עוה"ד
- נ ג ד -
שמוליק רובין בע"מ
משיב
גב' וישניצקי

ע"י ב"כ עוה"ד
החלטה
התובעת, חברה העוסקת, בין היתר, בייעוץ והזמנת מקומות נופש בבתי - מלון בארץ ובחו"ל, הגישה תביעה נגד חברה המפעילה את מלון הרי אדום באילת, וכן נגד מנהל המלון ובעל מניות בחברה, בגין אי - תשלום עמלות לשנים 2002 - 2001 וחובות נוספים של הנתבעים כלפי התובעת כמפורט בכתב - התביעה.

סכום התביעה עומד על סך 417,838.88 ₪ נכון ליום הגשתה, 23.9.03.

בפני
בקשה לביטול עיקול שהוטל על סך של כ - 129,000 ₪ מכספי הנתבעים אצל "צוקי יעלים" (מחזיק מס' 5), סכום המוכח, לטענת התובעת, במסמכים המצורפים לכתב - התביעה.

בתצהיר התומך בבקשת העיקול מפרט המצהיר מטעם התובעת את הסכומים שלהבטחתם נתבקש וניתן עיקול:

1. אי תשלום עמלות לשנת 2002 - 2001 - 18,071 ₪.

2. חובות נוספים של הנתבעים כלפי התובעת - 23,324.96 ₪, נזקים שהוסבו לתובעת בגין
ביטול הסכם ההתקשרות לשנת 2003.

3. עלות פרסום חופשות הקיץ במלון הרי אדום אילת - 20,532 ₪.

4. הפסד עמלות יתר לשנת 2003 - 37,000 ₪.

5. פגיעה במוניטין, עוגמת נפש - 30,000 ₪.

לבקשת העיקול צורפו הנספחים הבאים:

1. עותק מתדפיס פרטי החברה - הנתבעת כפי שמופיעים ברשם החברות.

2. הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים לשנת 2002.

3. צילום חשבונית מס שהוצאה ע"י התובעת בגין עמלות יתר שהיה על הנתבעים לשלם
לתובעת בהתייחס למחזור המכירות לשנת 2001 - ע"ס 33,452 ₪.

4. צילום חשבונית מס שהוצאה ע"י התובעת בגין עמלות יתר, שהיה על הנתבעים לשלם
לתובעת בגין מחזור המכירות לשנת 2002 - ע"ס 35,165 ₪.

5. כרטסות ממויינות של התובעת המראות את יתרת - החוב.

6. צילום חשבונית מס שהוצאה ע"י התובעת בגין תשלום עלות הזמנת כרטיס טיסה לכנס
תיירות באירופה - ע"ס 9,719.6 ₪.

7. צילום חשבונית מס שהוצאה ע"י התובעת בגין פרסום מודעה עבור הנתבעים ע"ס
3,540₪, בשיערוך ליום הגשת התביעה - 3,605.36 ₪.

8. פיצוי מוסכם בסך 10,000 ש"ח שהתחייבו הנתבעים לשלם לתובעת - צילום חשבונית מס
+ צילום מכתב הנתבעת מיום 6.6.02.

9. הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים מיום 2.1.03.

10. דפי הקצבת חדרים לחודשי הקיץ 2003 בהתאם להסכם שיתוף הפעולה דלעיל.

11. עותקים מחשבוניות מס בגין רכישת חבילות נופש למלון הנתבעת בחופשות הקיץ +
רשימת רוכשים שהועברה לבתי - מלון אחרים.

12. צילומי דף פרסום וחשבונית מס בגין הדפסת דפי פרסום.

13. צילום עלון פרסום וחשבונית מס בגין הדפסת העלונים.

מלבד הראיות שצורפו להוכחת התביעה, טוען המצהיר מטעם התובעת כי אי - מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק - הדין שכן הנתבע 2 דיווח לתובעת על הקשיים הכלכליים בהם נתונים הוא והחברה שבבעלותו, וכי הם עומדים בפני
חובות כבדים לנושים באופן שיקשה עליהם לפרוע את חובם לתובעת.

המצהיר ממשיך וטוען כי נוכח קשיים כספיים אלה צומצם היקף הפעילות בבית המלון ופוטרו עובדים מבלי ששולמו להם זכויותיהם.

הנתבעים הגישו בקשה לביטול עיקול הנתמכת בתצהירו של הנתבע 2 אשר כופר הן בחבותו האישית בפרט, והן בחבות הנתבעים בכלל, ומצרף מסמכים משלו לפיהם לא זו בלבד שהנתבעים אינם חייבים כסף לתובעת, אלא ההפך הוא הנכון.

המצהיר טוען כי מהנהלת החשבונות של המבקשת 1 עולה כי היקף החשבוניות שהוצא למשיבה, היה מזכה אותה בסך נמוך משמעותית מזה הנטען על ידה; כי המבקשים לא התחייבו כלפי המשיבה לתשלום בגין ביצוע פרסום, וכי לא קבלו דו"ח אודות הפרסומים שבוצעו ושיעור עלותם; כי המשיבה היא זו שהפסיקה לרכוש חדרים אצל המבקשת 1 תוך גרימת נזקים, וכי המשיבה לא מימשה את החדרים ששוריינו לה.

לבקשת הביטול צורפו הנספחים הבאים:

1. כרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת 1 לשנת 2002.

2. כרטסת הנהלת החשבונות של המבקשת 1 לשנת 2003.

3. דו"ח ביטולים.

4. דו"ח ניצול לילות.

5. דו"ח על חדרים פנויים במלון לחודשי מאי - יולי 2003 המראה כי למבקשת 1 נותרו
חדרים פנויים רבים במועדים אותם ביקשה המשיבה.

6. מכתב מהבנק הבי"ל הראשון המאשר כי המבקשים ממלאים בדייקנות אחר
התחייבויותיהם לבנק לשביעות רצונו.

המצהירים נחקרו שתי וערב על תצהיריהם ודבקו בגירסאותיהם המנוגדות.

אלמנט חיוני בלעדיו אין למתן צו עיקול זמני הוא שקיימות ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר שאי - מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק - הדין.

עיינתי בתשומת לב בתצהירי הצדדים ובחקירותיהם, ובאתי לכלל מסקנה כי המשיבה כשלה בנסיונה להוכיח את הרכיב דלעיל, שהוא, כאמור, תנאי בל - יעבור לצורך הטלת עיקול.

התובעת מבססת את טענותיה בנדון זה על כך שהמבקש 2 סיפר למנהל המשיבה והמצהיר מטעמה, כי הוא נתון בקשיים כלכליים; כי מספר עובדים פוטרו מעבודתם בבית - המלון ללא פיצויי פיטורים, וכי למבקשת חובות כספיים כבדים, בין היתר, לבנק הבינלאומי הראשון, ובידיו שיקים של המבקשים שבוטלו ע"י מנהל המבקשת.

בחקירתו הנגדית אמר מנהל המשיבה לענין זה: "מספיק שאני אביא שיקים שמר ברנס ביטל בבנק כדי להראות את ההכבדה. לא צירפתי את המסמכים האלה לבקשת העיקול שלי".

שיקים חוזרים של המבקשים לא צורפו אפוא לבקשת העיקול, ומנהל המבקשת ציין בחקירתו הנגדית כי הוחלפו שיקים בין הצדדים, למטרות מסויימות, ומסתבר שגם שיקים של המשיבה בוטלו.

משנשאל מנהל המשיבה מה מקור ידיעתו על מצבם הכלכלי של המבקשים, השיב: "הטענות שלי הם בעיקר משיחות אישיות שהיו לי איתו. היינו ביחסים מאוד טובים ...." ...."אני יודע שניתן לאחרונה פס"ד לפיו חוייבו הנתבעים לשלם 80,000 ₪ לעובדת בשם ג'ולי. את זה שמעתי ממנה ישירות. על פסה"ד הזה שמעתי ממנה".

באת כוח המבקשים ציינה באוזני המצהיר כי מדובר בפס"ד ע"ס 30,000 ₪ בלבד, אשר שולם פחות מ - 10 ימים לאחר שניתן, אך מנהל המשיבה השיב ש"אינו יודע": "אני לא יודע אם פסה"ד שולם פחות מ - 10 ימים לאחר שהוא ניתן".

מנהל המבקשת 1 טען בתצהירו כי המבקשת אינה נמצאת בקשיים כלכליים, וכי לחברה חובות, "כפי הנהוג והקיים במרבית העסקים בתחום המלונאות אך כולם במהלך העסקים הרגיל". עוד טען כי "החברה אינה נמצאת בחריגה מהאשראי המוסכם עם הבנק, וגם התשלומים לספקים נעשים בהתאם לתנאי התשלום המוסכמים".

לראיה צרף המצהיר מכתב מיום 17.11.03 מהבנק הבי"ל הראשון (נספח ו' לתצהירו), לפיו מנהל מר ברנס חשבון בסניף מאז שנת 1987 לשביעות רצונו המלאה של הבנק ומכבד את התחייבויותיו הבנקאיות כלפיו, וכי החברה שבבעלותו מנהלת אף היא חשבון בסניף לשביעות רצונו המלאה של הבנק, ואף היא מכבדת בדייקנות את התחייבויותיה הבנקאיות כלפיו.

אין בתוספת הרשומה במכתב, לגבי תוקף האמור למשך 6 חודשים, כדי לגרוע מאמינותו של האישור, אשר יש בו כדי להטיל ספק רב בטענות המשיבה בדבר חובות כספיים כבדים בהם נתונה כביכול המבקשת. מנהל המבקשת לא נשאל בחקירתו הנגדית על מצבו הכלכלי, מלבד הסבר שנתן ל - 10 השיקים שחוללו.
לא שוכנעתי כי המבקשים עושים מעשה או עומדים לעשות מעשה שיש בו כדי להכשיל את ביצוע פסק - הדין, במדה שיינתן, והמשיבה לא עמדה בהוכחת נטל ההכבדה שתיגרם בהעדר העיקול.

לא הונחה תשתית ראייתית מספקת לטענה שאי - מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק - הדין, ודי בכך כדי לבטל את צו העיקול.

משבאתי למסקנה זו, אין לי צורך לדון בשאלה אם הוצגו ראיות מהימנות לכאורה להוכחת התביעה, והשופט היושב בדין הוא שיכריע בין גירסאותיהם המנוגדות של הצדדים.

סוף דבר: העיקול מתבטל.

הודעת ביטול תישלח ל"צוקי יעלים" - המחזיק 5.

הערבות הבנקאית שהופקדה בתיק ביהמ"ש תוחזר למשיבה.

הוצאות הבקשה תיפסקנה על פי תוצאות התביעה.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ז' בסיון, תשס"ד (27 במאי 2004) בהעדר הצדדים.
_________________
ש. פומרנץ
, רשמת
הקלדנית: שושי שוורץ









א בית משפט שלום 17127/03 אחזקות הרי אדום (1995) בע"מ, ברנס אלי נ' שמוליק רובין בע"מ (פורסם ב-ֽ 27/05/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן