לאומי קארד,ד.ג.ש שירותי דלק בע''מ - דוד עמוס,קרן אנרגיות 2004 בע''מ,יעד - חברה לדלק בע''מ

מידע על לאומי קארד    מידע על דוד עמוס   



לאומי קארד,ד.ג.ש שירותי דלק בע''מ - דוד עמוס,קרן אנרגיות 2004 בע''מ,יעד - חברה לדלק בע''מ

בקשות שונות אזרחי 5542/04     30/06/2004 (בשא)



תיקים נוספים על לאומי קארד
תיקים נוספים על ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ
תיקים נוספים על דוד עמוס
תיקים נוספים על קרן אנרגיות 2004 בע"מ
תיקים נוספים על יעד - חברה לדלק בע"מ




בשא 5542/04 לאומי קארד,ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ נ' דוד עמוס,קרן אנרגיות 2004 בע"מ,יעד - חברה לדלק בע"מ





בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים
בפני
: כבוד השופט יעקב צבן

בשא005542/04

ה.פ 3176/04



30/06/2004




לאומי קארד

בעניין:

ע"י ב"כ עו"ד

יובל לוי ואח'

המבקשת





ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ



ע"י ב"כ עו"ד

שחר הררי
המשיבה 1 (המבקשת בה"פ)


נ ג ד



דוד עמוס





המשיב 2 (המשיב בה"פ)
ובעניין:
קרן אנרגיות 2004 בע"מ





המשיבה 3
ובעניין:
יעד - חברה לדלק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד
ורד שניאור

המשיבה 4

החלטה

1. 1. המבקשת, לאומי כארד בע"מ (להלן: "המבקשת"), עותרת לכך שבית המשפט יקבע למי מבין המשיבות 1 או 4 יועבר סכום של 205,874.88 ₪, שהצטבר אצלה כתוצאה מעסקאות בכרטיסי האשראי שבוצעו בתחנת הדלק של דוד עמוס
(להלן: "עמוס").

רקע עובדתי ודיוני
2. 2. ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ
(להלן: "ד.ג.ש") הנה חברה לאספקת דלק. עמוס הנו בעליה של תחנת תדלוק בשכונת פסגת זאב בירושלים (להלן: "התחנה"). בתאריך 28.2.1999 התקשרו ד.ג.ש ועמוס בהסכם, שכותרתו "הסכם הלוואה ומישכון" (להלן: "ההסכם"), על פיו תספק ד.ג.ש את כל מוצרי הדלק לתחנת התדלוק של עמוס, ותקבולי האשראי ממכירות מוצרי הדלק בתחנה יועברו ישירות לחשבונה של ד.ג.ש, באמצעות מערכת סליקה מטעמה. עוד התחייב עמוס להעביר גם את התקבולים במזומן לחשבון משותף שייפתח על ידי שני הצדדים, ממנו יופרשו הוצאות שוטפות של התחנה וכן סכום של 40,000 ₪ שיועבר לעמוס בכל חודש. יתרת הכספים שיוותרו בחשבון לאחר כיסוי ההוצאות לעיל תשמש הן לפרעון חוב קודם של עמוס בגובה 857,771 ₪ בגין קבלת מוצרי תדלוק מד.ג.ש ערב חתימת ההסכם, והן כתשלום על מכירות הדלק השוטפות. עד לתאריך 21.4.2004, סיפקה ד.ג.ש לעמוס מוצרי דלק, בין בעצמה ובין על ידי חברות אחרות, ובין היתר, החל משנת 2004, באמצעות המשיבה 3, קרן אנרגיות 2004 בע"מ
, (להלן: "קרן אנרגיות"), והסדרי התשלומים בין השניים התנהלו על פי ההסכם.
בחודש יולי 2001 נחתם בין ד.ג.ש לעמוס הסכם הלוואה ומשכון נוסף, וזאת כנגד הלוואה בגובה 3,656,566 ₪, שהורכבה, בין היתר, מחובות קודמים של עמוס לד.ג.ש (להלן: "ההסכם השני"). להבטחת חיובים אלו, שיעבד עמוס את זכויותיו כדלהלן:

"להבטחת סילוקה המלא של ההלוואה, ההצמדה והריבית בגינה, משעבד הלווה לטובת המלווה בדרך של שיעבוד ממדרגה ראשונה את זכויותיו במקרקעין הידועים כגוש 30613 חלק מחלקות 28, 35,38, בשטח של 4,418 מ"ר על הבנוי ו/או אשר יבנה עליהם (להלן: "המקרקעין").
בנוסף משעבד הלווה לטובת המלווה בדרך של מישכון כשעבוד קבוע מדרגה ראשונה (המחאת זכות בלתי חוזרת) לטובת המלווה את כל הזכויות לרבות הכספים המגיעים לו ו/או שיגיעו ללווה בעתיד מפז חברת נפט בע"מ, בין ע"פי ההסכם הקמעונאי שנחתם בין פז לבין הלווה ביום 1.2.91 ובין בכל דרך אחרת, לרבות תגמולים מכל מין וסוג שהוא שיגיעו ללווה מחברת פז אם זו ו/או מי מטעמה יפעילו את תחנת התדלוק הבנויה על המקרקעין...
למען הסר ספק, היה והמגרש המסחרי יעבור פיתוח ו/או מכירה ו/או עסקת קומבינציה ו/או שיתוף עם חברת הנפט פז ו/או כל גורם אחר, יחול השעבוד על כל הזכויות ו/או הכספים המגיעים או שיגיעו ללווה כתוצאה מעסקה זו בין אם יחול שינוי במצב הזכויות במגרש, בין אם לאו..."

בתאריך 22.3.2004 שלח עמוס למבקשת מכתב, בו ביקש, כי החל מתאריך 1.4.2002 יועברו תקבולי האשראי ממכירות מוצרי דלק בתחנה למשיבה 4 (להלן: "יעד"). בפועל, רק בתאריך 21.4.2004 הוחלפו נוריות הסליקה בתחנה והכספים שהתקבלו מ"גיהוץ" כרטיסי האשראי הועברו ישירות לחשבונה של יעד, במקום לחשבונה של קרן אנרגיות, כפי שהיה עד לאותו זמן. בנוסף, סרב עמוס לקבל מוצרי דלק מקרן אנרגיות, אלא רכשם מיעד, שאף היא חברה לאספקת דלק.
ביום 22.4.2004, הגישה ד.ג.ש בקשה למימוש המשכון על תחנת הדלק ופירותיה (ה"פ 3176/04), בנוסף, ביקשה ד.ג.ש סעדים נוספים, ובהם, בין היתר, מינוי כונס נכסים קבוע לתחנה, והוצאת צווי מניעה שימנעו מעמוס לקבל מוצרי דלק שאינם מד.ג.ש ולפעול שלא באמצעות מכשירי הסליקה לכרטיסי האשראי שהיו בתחנת הדלק.
ביום 28.4.2004, במסגרת דיון בפני
, הסכימו ב"כ עמוס וד.ג.ש להחזיר את הסדרי התשלום לקדמותם, כך שתקבולי האשראי מהמכירות בתחנה יועברו לקרן אנרגיות, כמקודם. עמוס לא עמד בחלקו בהסכם, ועל כן, בהחלטה מיום 2.5.2004 הוריתי לעמוס להחזיר את הסדרי הסליקה לקדמותם עד ליום 3.5.2004 בשעה 06:00. ואכן, החל מתאריך זה הועברו תקבולי האשראי לקרן אנרגיות, כפי שהיה עד לתאריך 21.4.2004, וקרן אנרגיות המשיכה לספק דלקים לעמוס.

המחלוקת בין הצדדים לבקשה שבפני
נוגעת בשאלה למי מהמשיבות הזכות לקבלת תקבולי האשראי שהצטברו ממכירות מוצרי דלק בתחנה, בתקופה שבין 21.4.04 ו-3.5.04 בשעה 06:00 בבוקר (להלן: "הכספים הצבורים").
הבקשה דנן הוגשה כבקשה להבהרת ההחלטה לעיל מיום 2.5.2004, על מנת שהמבקשת תדע למי מהמשיבות להעביר את הכספים הצבורים. אולם, הבקשה במהותה הנה בקשת טען ביניים, שכן המבקשת הצהירה בכתב הבקשה כי אינה נוקטת עמדה בסכסוך לעיל, וכי תכבד כל החלטה שתינתן על ידי בית המשפט באשר לזכאות מי מהמשיבות לכספים לעיל. ב"כ המשיבות לא התנגדו להליך זה.

טענות הצדדים
3. 3. טענה מקדמית שהעלתה יעד הנה, כי קרן אנרגיות כלל אינה צד לדיון, שכן הסכם ההלוואה והמשכון וההסכם לאספקת הדלקים נכרתו עם ד.ג.ש בלבד, ומאחר שאין קשרי בעלות בין ד.ג.ש לקרן אנרגיות, הרי שלקרן אנרגיות אין אף זכות לכאורית לקבלת הכספים הצבורים.
עוד בפי יעד שתי טענות עיקריות המעידות, לטענתה, על זכאותה לכספים הצבורים: מעמדה כספקית הדלקים, והיעדר משכון לטובת ד.ג.ש על הכספים הצבורים.
ביום 1.10.2002 נכרת חוזה לאספקת דלקים בין יעד לבין עמוס. מכוח הסכם זה, סיפקה יעד דלקים לעמוס בתקופה שבין 21.4.2004 ועד 3.5.2004 (להלן: "תקופת אספקת הדלקים"). הצדדים אינם חלוקים ביחס לעובדה כי בתקופה לעיל הייתה יעד ספקית הדלק היחידה של עמוס (מלבד בבוקר יום 21.4.2004, בו הגיעה מיכלית אחת של קרן אנרגיות, וסיפקה דלק אשר לדברי ד.ג.ש וקרן אנרגיות היה אמור להספיק ל- 24 שעות). לטענת יעד, אספקת הדלקים נעשתה בהסתמך על שינוי שיטת הסליקה על ידי המבקשת, אשר כתוצאה מכך נרשמה יעד כמוטב של תקבולי האשראי שהתקבלו בתחנה.
טענה נוספת בפי יעד הנה כי לד.ג.ש אין משכון על הכספים הצבורים, ועל כן אין בידה זכות טובה לקבלתם. בהערת אגב הוסיפה יעד, כי גם במידה והיה בידה של ד.ג.ש משכון על הכספים הצבורים, הרי שבשל ההלכה שנקבעה ברע"א 1690/00 מ. ש. קידוחי הצפון בע"מ נ' א. אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק זמני), פ"ד נז(4) 385, (להלן: "פס"ד קידוחי הצפון" או "הלכת קידוחי הצפון"), בתחרות שבין בעל משכון לבין ספק סחורה- ידו של האחרון גוברת.
עוד נטען, כי מאחר שמרכיב הרווח בדלק ומוצריו עומד על כ-2%, וחלקו הארי של מחיר המוצר מורכב מעלות מוצרי הדלק ומהמסים המוטלים עליהם, שכבר הועברו על ידי יעד לבתי זיקוק הנפט, עיכוב הכספים הצבורים בידי המבקשת גורם ליעד פגיעה באשראי הבנקאי שלה, בתדמיתה ובתפעולה השוטף.

4. 4. בראשית כתב התגובה של ד.ג.ש וקרן אנרגיות (להלן: "המשיבות") נטען, כי היעדר תצהיר מטעם יעד דינו לחרוץ את גורל הבקשה לטובת המשיבות. בתגובת יעד לכתב התגובה של המשיבות הוגש תצהיר, אך נמשך ביום 9.6.2004 כדי לקצר את משך הדיון בבקשה זו.

בתשובה לטענת יעד על היעדר יריבות בין קרן אנרגיות לבין המבקשת ויעד נטען, כי קרן אנרגיות מהווה קבלנית משנה של ד.ג.ש, והחל משנת 2004 שונו נוריות הסליקה בתחנה כך שתקבולי האשראי יועברו אליה ישירות, וממנה לד.ג.ש.
עוד נטען, כי בידי ד.ג.ש קיימים שלושה משכונות, שהוטלו בין היתר על כל הכספים והזכויות העתידיות מתחנת הדלק. משכונות אלו נרשמו במסגרת ההסכמים שנכרתו בין עמוס לד.ג.ש, ונועדו להבטחת ביצוע התחייבויות עמוס כלפי ד.ג.ש, לרבות הבטחת החזר חובות קודמים בגין אספקת דלקים. דו"חות רישום רשם המשכונות צורפו לכתב התגובה וסומנו א'.
מאחר שמשכון הנו זכות in rem, קרי, תקף כלפי כולי עלמא, הרי שבהסתמך על סעיף 4 לחוק המשכון תשכ"ז-1967, משכון שנרשם כוחו יפה אף כלפי נושים אחרים של החייב.
טענה נוספת בפי ד.ג.ש הנה, כי הן המבקשת והן יעד פעלו מתוך גרם הפרת חוזה, מאחר שמנכ"ל ד.ג.ש שוחח עמן עוד ביום 21.4.2004, והודיע להן כי בין ד.ג.ש לבין עמוס קיים חוזה לאספקת דלקים וכי לד.ג.ש משכון, בין היתר, על תקבולי האשראי מתחנת הדלק, ועל כן שינוי נוריות הסליקה ואספקת הדלק לתחנה על ידי יעד מהווים גרם הפרת חוזה. בתאריך 28.4.2004 נשלחו מכתבים ברוח דומה למבקשת וליעד (צורפו לכתב התגובה וסומנו ב' ו-ד'). בשל כך, טוענות המשיבות, פעלה יעד תוך מודעות לחוזה ולמשכון לטובת ד.ג.ש, ואינה יכולה להלין אלא על עצמה.
ביחס לפרשנות פס"ד קידוחי הצפון לעיל, חלקו המשיבות על פרשנותה של יעד. לשיטתן, עובדות פסק הדין אינן קשורות כלל למקרה הנדון, מאחר שההלכה החדשה בפסק הדין נסובה על עסקאות מכר הכוללות תניית שימור בעלות, ואילו במקרה הנדון עסקת המכר בין יעד לבין עמוס הייתה עסקת מכר רגילה, שכן הבעלות בדלקים עברה לעמוס בעת אספקתם ומכל מקום הדלקים כבר נמכרו לצדדים שלישיים ועל כן בעלותה של יעד בדלקים פקעה. בנוסף, הלכת קולומבו (ע"א 455/89 קולומבו, מאכל ומשקה בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מה(5) 490) הרואה בעסקאות הכוללות תניית שימור בעלות כעסקאות משכון הטעונות רישום, בוטלה בהלכת קידוחי הצפון רק ביחס לעסקאות לעיל, ונותרה בעינה ביחס למעמדו המועדף של בעל משכון בתחרות שבינו לבין ספק הטובין. לפיכך, זכותה של יעד לכספים הצבורים מכוח אספקת הדלקים נופלת בפני
זכותה של ד.ג.ש כבעלת משכון על הכספים.

דיון
5. 5. סוגיית קיומו או היעדרו של המשכון על הכספים הצבורים הנה סלע המחלוקת העיקרי בין הצדדים, שכן בהיעדר משכון לטובת ד.ג.ש על הכספים הצבורים, הזכאות להם עוברת ליעד, הן כספקית הדלקים שהכספים הצבורים מהווים תמורה חלקית ממכירתם, והן מכוח ההסכם בינה לבין עמוס באשר להעברת תקבולי האשראי ישירות לחשבונה של יעד.
מבחינת ההסכם השני בין ד.ג.ש לעמוס, שמכוחו נרשמו שטרי המשכון (ראה סעיף 2 לעיל), עולה כי עמוס שיעבד לטובת ד.ג.ש את זכויותיו כדלהלן:

א. זכויותיו במקרקעי התחנה (גוש 30613 חלק מחלקות 28, 35,38).
ב. כל הזכויות לרבות הכספים המגיעים או שיגיעו לעמוס בעתיד מפז חברת נפט בע"מ, בין על פי ההסכם שנחתם בין פז לבין עמוס ביום 1.2.1991 ובכל דרך אחרת, לרבות תקבולים מכל מין וסוג שהוא שיגיעו לעמוס מחברת פז במידה והיא או מי מטעמה יפעילו את תחנת התדלוק.
ג. כל הזכויות לרבות הכספים המגיעים לעמוס כתוצאה מפיתוח מקרקעי התחנה, מכירתם, ועסקת קומבינציה ושיתוף עם חברת הנפט פז וכל גורם אחר.

מהאמור לעיל עולה, כי בהסכם המשכון לא בא זכרם של תקבולי המכירות השוטפות בתחנה.
מכוח ההסכם לעיל נרשמו שלושה שטרות משכון. בשטר הרישום מספר 2004147263 הוטל המשכון על "כל (ה)כספים ו/או הזכויות שיגיעו לחייב בעתיד מכל אדם שיפעיל את תחנת התדלוק הבנויה בגוש 30613 חלקות 28, 35, 38 מגרשים 1+2 ו/או כל עסק אחר המופעל במקרקעין אלה." בשטר הרישום מספר 2004147264 הוטל המשכון על "כל הזכויות, לרבות כספים המגיעים לחייב או שיגיעו לחייב בעתיד מפז חברת נפט בע"מ בין אם ע"פי הסכם קמעונאי שנחתם בין החייב לפז ביום 01/02/1991 ובין כל דרך אחרת לרבות תגמולים מכל מין וסוג שיגיעו לחייב מחברת פז- אם חברת פז או מי מטעמה יפעיל את תחנת הדלק הבנויה בגוש 30613 חלקות 28, 35, 38 מגרשים 1+2." בשטר המשכון מספר 2004147262 הוטל המשכון על "זכויות במקרקעין: זכויות חוזיות ואחרות שיש לחייבים, לבעלי הנכסים בנכסים, לרבות עתידיות, וכל כסף שיגיע לנכסים: דמי נזק, כספי ביטוח, דמי שכירות, הכל כמפורט בהסכם, בגוש 30613 חלקות 28, 35, 38 הנמצא בפסגת זאב, ירושלים, מגרש בשטח של 4,418 מ"ר עליהם בנויה תחנת דלק ושטח מסחרי נוסף" בנוסף הוטל המשכון על "זכויות ו/או כספים המגיעים לחייב או שיגיעו לחייב כתוצאה מביצוע פיתוח ו/או מכירה ו/או עסקת קומבינציה ו/או שיתוף ו/או שכירות עם חברת הנפט פז ו/או עם כל גורם אחר של המקרקעין או בקשר אליהם או חלק מהם".

כל שטרות המשכון צורפו כראיה לכתב התגובה של המשיבות 1 ו-3 וסומנו א'.
עיון בשטרות המשכון לעיל מעלה, כי הזכויות עליהן הוטל המשכון הן כדלהלן:
א. כל הכספים לרבות הזכויות שיגיעו לעמוס מכל אדם שיפעיל בעתיד את תחנת הדלק או כל עסק אחר במקרקעין.
ב. כל הכספים לרבות הזכויות המגיעים או שיגיעו לעמוס בעתיד מפז חברת נפט בע"מ, ע"פי הסכם שנחתם בינה לבין עמוס ביום 1.2.1991 ובכל דרך אחרת, לרבות תגמולים שיגיעו לעמוס מחברת פז אם היא או מי מטעמה יפעילו את תחנת הדלק.
ג. זכויות חוזיות או אחרות שיש לעמוס במקרקעין, לרבות עתידיות, וכל כסף שיגיע לנכסים: דמי נזק, כספי ביטוח, דמי שכירות, כמפורט בהסכם. וכן זכויות לרבות כספים המגיעים או שיגיעו לעמוס כתוצאה מעסקאות במקרקעין עם חברת הנפט פז או עם כל גורם אחר.
לפיכך, אף משטרות הרישום עולה, כי לד.ג.ש אין משכון על הכספים כתוצאה מהפעילות השוטפת של תחנת התדלוק, כל עוד היא מופעלת על ידי עמוס. בשל כך, טענת ד.ג.ש בדבר מודעותה של יעד למשכון מכוח השיחה עם מנכ"ל ד.ג.ש אינה נוגעת לזכאותה לקבלת הכספים הצבורים.
במאמר מוסגר יצויין, כי בהסכם הראשון בין ד.ג.ש לבין עמוס נקבע כי כל תקבולי האשראי ממכירות הדלקים בתחנה יועברו ישירות לחשבונה של ד.ג.ש. במצב דברים שכזה, אין טעם לרישום משכון על התקבולים, שהרי בשום מקרה הם אינם ברשות עמוס (החייב), אלא עוברים ישירות לידי ד.ג.ש (הנושה).

6. 6. זכאותה של יעד לכספים הצבורים הנה גם ראויה במקרה זה: הצדדים אינם חלוקים כי יעד סיפקה לעמוס דלק בכל תקופת אספקת הדלקים (מלבד ביום 21.4.2004, כאמור לעיל), ולא קיבלה על כך תמורה מעמוס, בניגוד להסכם ביניהם. זאת ועוד, הרווח הממשי מהתמורה עבור הדלקים מהווה אחוזים בודדים, שכן מרבית מחירם מורכב מעלותם ומהמסים המוטלים עליהם, מה גם שכספים אלו הועברו על ידי יעד לבתי זיקוק הנפט בהסתמך על הציפיה לקבלת תקבולי האשראי ממכירת הדלקים, מכוח הסכמיה של יעד עם עמוס ועם המבקשת. קבלת עמדתה של ד.ג.ש תזרים לידיה סכום כסף שהנו תמורה לדלק שד.ג.ש לא סיפקה כלל, והוא מבחינתה הכנסה "נקיה" לחלוטין ללא הוצאה, ואילו ליעד יגרם נזק כמעט מלא בשל העובדה שעמוס הפר את ההסכם עם ד.ג.ש, בשינוי נוריות הסליקה וברכישת דלקים מידי יעד, כאשר יעד עצמה לא היתה מחויבת להסכם ולא פעלה להפרתו.
זאת ועוד, חובו הנטען של עמוס כלפי ד.ג.ש גבוה עשרת מונים מסכום הכספים הצבורים, ובידי ד.ג.ש משכונות על מרבית הזכויות של עמוס בתחנת הדלק, מהם תוכל להיפרע במידה וטענת החוב שבפיה תתקבל. במצב דברים שכזה, נזקה של יעד מאי קבלת הכספים עולה באופן ניכר על נזקה של ד.ג.ש במידה והכספים לא יועברו אליה.

בשל האמור לעיל, אינני מוצא צורך להתייחס לטענות המשיבות באשר לפרשנות הלכת קידוחי הצפון, מה גם שהמסכת העובדתית בפסק הדין אינה דומה למקרה דנן, ולא כל תוצאות פסק הדין ישימות לענייננו.

7. 7. התוצאה הנה כי על המבקשת להעביר ליעד את הכספים הצבורים, קרי, הסכום של 205,874.88 ₪, שהצטבר אצלה כתוצאה מעסקאות בכרטיסי האשראי שבוצעו בתחנת הדלק של עמוס בין התאריכים 21.4.2004 ו-3.5.2004.

ד.ג.ש תשא בהוצאות בקשה זו בסך 5,000 ₪ + מע"מ.


ניתנה היום י"א בתמוז, תשס"ד (30 ביוני 2004) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

יעקב צבן
, שופט










בשא בית משפט מחוזי 5542/04 לאומי קארד,ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ נ' דוד עמוס,קרן אנרגיות 2004 בע"מ,יעד - חברה לדלק בע"מ (פורסם ב-ֽ 30/06/2004)











תיקים נוספים על לאומי קארד
תיקים נוספים על ד.ג.ש שירותי דלק בע"מ
תיקים נוספים על דוד עמוס
תיקים נוספים על קרן אנרגיות 2004 בע"מ
תיקים נוספים על יעד - חברה לדלק בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט