א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת - אומן משכנתאות השקעות בע''מ, מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע''מ




א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת - אומן משכנתאות השקעות בע''מ, מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע''מ

המרצת פתיחה בוררות 27565-10/11     26/01/2012 (הפב)



תיקים נוספים על א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת
תיקים נוספים על אומן משכנתאות השקעות בע"מ
תיקים נוספים על מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע"מ




הפב 27565-10/11 א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת נ' אומן משכנתאות השקעות בע"מ, מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע"מ








st1\:*{behavior: }
בית המשפט המחוזי בחיפה

הפ"ב 27565-10-11 א.י. מול הכיכר - שותפות מוגבלת מס' 550209639 נ' אומן משכנתאות השקעות בע"מ
ואח'

הפ"ב 20570-06-11 אומן משכנתאות השקעות בע"מ
, ח.פ 512467374 ואח' נ' א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת

מס' 550209639
26 ינואר 2012




בפני

כבוד השופט א' קיסרי

מבקשת בהפ"ב 27565-10-11
א.י. מול הכיכר שופתות מוגבלת (בכינוס) מס' 550209639


נגד

משיבות בהפ"ב 27565-10-11
1.
אומן משכנתאות השקעות בע"מ
, ח.פ 512467374

2
.
מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע"מ
, ח.פ 512599739




פסק דין


בתיק הפ"ב 20765-10-11 הגישה המבקשת בקשה לביטול חלקי של פסק בוררות שנתנה ביום 20.7.10 עורכת הדין גב' ר' אמיר-יניב (בהתאמה, "פסק הבוררות" "הבוררת").

לאחר עיון בכתבי הטענות ושמיעת דברי באי כוח הצדדים בדיון שהתקיים ביום
23.1.12 החלטתי לדחות את הבקשה לביטול חלקי של פסק הבוררות, אולם יחד עם זאת הגעתי למסקנה שראוי שאשתמש בסמכות הנתונה לי לפי סעיף 26(ב) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 ("החוק") ואחזיר את פסק הבוררות לבוררת, על מנת שזו תשלים אותו ותתקנו בהתאם לאמור להלן ב

פסק דין
זה.

עניינו של הליך הבוררות הוא תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבות ותביעה שכנגד שהגישו המשיבות נגד המבקשת. יסודן של תביעות הדדיות אלה הוא בהסכם ניהול שנחתם ביום 15.2.98 ("הסכם הניהול") שעניינו ניהול מבנה מסחרי הידוע בשם "קניונית מול הכיכר" בחדרה ("הנכס"). המשיבות רכשו זכויות בנכס, וכחלק מהתחייבויותיהן על פי הסכמי
הרכישה הן התקשרו גם בהסכם הניהול אשר הזכויות בו הומחו למבקשת.

התביעה שהובאה בפני
הבוררת הייתה תביעת המבקשת לתשלום דמי ניהול שעל פי הטענה המשיבות חבות בהם מכוחו של הסכם הניהול. המשיבות הגישו תביעה שכנגד שעניינה נזקים שנגרמו להן כתוצאה מהפרת הסכם הניהול על ידי המבקשת. בגדר התביעה שכנגד נתבעו ראשי נזק וסעדים שתוארו בסעיף 40.ד' של פסק הבוררות בסכומים כדלקמן: מתן חשבונות והשבת סכום של מיליון ₪ לקופת הניהול; סכום של 1,800,000 ₪ בגין אבדן דמי שכירות; סכום של 300,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט; סכום של 200,000 ₪ בגין תביעות שהוגשו נגד המשיבות; סכום של 300,000 ₪ בגין סירוב של בנק לתת למשיבות הלוואה שאושרה, וסכום של 400,000 ₪ בשל הפרת התחייבות מצד אחת מן המוכרות אשר המבקשת באה בנעליה, מכוחה של המחאת הזכויות.

לאחר שמיעת הראיות ועיון בכתבי הטענות נתנה הבוררת

פסק דין
מפורט ומנומק אשר בו היא קבעה, בעיקרו של דבר, כדלקמן:

א.
המשיבות (שכאמור היו הנתבעות והתובעות-שכנגד בהליך הבוררות) ישלמו למבקשת (שכאמור הייתה התובעת והנתבעת-שכנגד בהליך הבוררות) שלושים אחוז מסכום דמי הניהול שאותו תבעה המבקשת.

ב.
המבקשת תשלם למשיבות סכום כולל של 800,000 ₪, כשבנוסף זכאיות המשיבות לעיין במסמכי הנהלת החשבונות של המבקשת, וככל שהן תידרשנה לסעדים נוספים הן תוכלנה לנקוט בהליכים מתאימים לשם כך.

ג.
כל צד יישא בשכר טרחת עורך דינו ובמחצית משכר טרחת הבוררת (אשר התשלום האחרון בגינו הועמד על 46,000 ₪).

המבקשת עותרת לביטולו החלקי של פסק הבוררות והיא מכוונת לנאמר בסעיפים 87, 88, 91 ו-92 של פסק הבוררות, שבהם סיכמה הבוררת את מסקנותיה מחומר הראיות שהובא בפני
ה ומפרטת את הסכומים שבהם היא ראתה לנכון לחייב את המבקשת בגין ראשי הנזק שנתבעו. בנוסף עותרת המבקשת גם לביטולו של החיוב בשכר טרחה והוצאות שנקבע בסעיף 98 של פסק הבוררות.

המבקשת טוענת כי מן האמור באותם סעיפים של פסק הבוררות עולה שאין כל הלימה בין מסקנותיה של הבוררת והממצאים שאליהם הגיעה על יסוד הראיות שהביאו המשיבות לבין החיובים שאותם ראתה להטיל על המבקשת. המבקשת גם מצביעה על כך שהבוררת קבעה, פעם אחר פעם, שהמשיבות לא הוכיחו את ראשי הנזק שלקיומם הן טענו ואף על פי כן היא ראתה לנכון לחייב את המבקשת בגין ראשי נזק אלה, גם אם לא במלוא הסכומים שנתבעו.

כך, בסעיף 87 של פסק הבוררות, נקבע: "אשר להשבת סך של מיליון ₪ לקופת השותפות, הנתבעות [המשיבות כאן, א"ק] לא עמדו בנטל להוכיח שנמשכו מחברת הניהול כספים כלשהם שלא כדין, ולמצער לא הציגו טיעון סדור ומפורט המכמת את הסכומים שניטלו לטענתם. לפיכך אני פוסקת בגין סעד זה סכום [זה] של 300,000 ₪ אולם אין בקביעתו זו כדי למצות את זכותן של הנתבעות בקשר לסעד זה...".

בדומה לכך, בסעיף 88 של פסק הבוררות, נאמר בתחילתו כי "אני סבורה שהנתבעות לא הוכיחו את מלוא סכום זה כנזק שנגרם להן" ובסיפא של אותו סעיף קבעה הבוררת כי "נוכח כל אלה אני סבורה [ש]הנתבעות לא עמדו בנטל להוכיח שהעובדה שלא שולמו להן דמי שכירות נבעה ממצב שירותי הניהול בקניון, ולמצער שפעלו כדי להקטין את נזקיהן בעניין זה. כפי הנראה מאחורי החלטה זו עמדו טעמים אחרים, שלא הובררו עד תום בגדרי בוררות זו. אני פוסקת בגין ראש נזק זה סך של 300,000 ₪" (ההדגשה במקור, א"ק).

בסעיף 91 של פסק הבוררות התייחסה הבוררת לתביעת סכום של 400,000 ₪ בגין הפרת התחייבות של אחת המוכרות (שכאמור המבקשת באה בנעליה). על כך היא אמרה שהטענה לא הוכחה והיא "נטענה אם כן בעלמא, וללא ביסוס ראייתי מספיק. לפיכך ראיתי לנכון לפסוק בראש נזק זה סכום של 100,000 ₪".

בסעיף 92 של פסק הבוררות התייחסה הבוררת לראש הנזק הנתבע בגין ירידת ערך הנכס. הבוררת קבעה כי אינה יכולה לקבל את טענת המשיבות בעניין זה ובין השאר היא ציינה כי: "יתכן שהשינוי בערך הנכס נובע מגורמים רבים ושונים (ובהם מטרת חוות הדעת), ובהעדר התייחסות קונקרטית לשינוי אין בידי לקבוע שירידת הערך נבעה ממצב אחזקת הקניון ושירותי הניהול שניתנו בו". אף על פי כן היא ראתה לנכון לפסוק בגין ראש נזק זה סכום של 100,000 ₪.

במצוות תקנה 9 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות תשכ"ט-1968 ("התקנות") פירטה המבקשת את עילות הביטול שעליהן מושתתת בקשתה, והיא טוענת שמתקיימות עילות הביטול המנויות בסעיפים קטנים (3), (9) ו-(10) של סעיף 24 לחוק.

המשיבות מצידן טוענות כי המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשתה, שהיה עליה לתמוך את בקשתה בתצהיר והיא לא עשתה כן וכי, מכל מקום, טענות המבקשת הן בעלות אופי "ערעורי" וככאלה אין בהן כדי להקים עילה לביטולו של פסק הבוררות.

לטענה שהבקשה הוגשה באיחור אין יסוד מספיק ואני דוחה אותה.

המשיבות הגישו בשעתו בקשה בתיק הפ"ב 20570-06-11 לאישור פסק הבוררות. בהחלטה שניתנה ביום 20.6.11 באותו תיק נקבע, בין השאר, כי על המשיבות להגיש העתק אישור מסירה המתעד את מסירת הבקשה (שאליה צורף פסק הבוררות) למבקשת. ביום 8.8.11 הגישו המשיבות הודעה לבית המשפט שאליה צורף העתק אישור מסירה המתעד את העובדה שביום 24.7.11 נמסרה הבקשה בתיק 20570-16-11 הנ"ל לעו"ד תדהר צור ("עו"ד צור"), שלפי הטענה היה בא כוחה של המבקשת. יצוין כי עוד קודם לכן הגיש עו"ד צור הודעה מטעמו שלפיה הוא אינו מייצג את המבקשת, ונוכח תוכן הודעתו לא נעתרתי לבקשתו לקבוע כי המועד להגשת תשובת המבקשת
לבקשה לאישור פסק הבוררות הוא 6.9.11.

כך או כך, משהודיעו המשיבות כי המסירה למבקשת נעשתה ביום 24.7.11, ובהינתן העובדה שבקשת הביטול הוגשה ביום 23.10.11, יש לקבוע שהיא הוגשה במועד ובהתאם לכך לדחות את טענת המשיבות בעניין זה. ברע"א 5617/09

יעקב פורוש נ' חוה דייטש (גרליץ) (טרם פורסם, 26.10.10)
נקבע כי ימי פגרה לא יבואו במניין התקופה של ארבעים וחמישה ימים להגשת בקשת ביטול, הקבוע בסעיף 27 לחוק. בהתאם לכך, תחילת מניין הימים מהגשת הבקשה היא ביום 5.9.11 (שאז הסתיימה פגרת הקיץ) ובניכוי שבעה ימי פגרת חג הסוכות, מתקבלת התוצאה שהבקשה הוגשה במועדה. מעבר לדרוש וכדי להפיס את דעתן של המשיבות אוסיף שאפילו היה בסיס לטענה שהמבקשת איחרה להגיש את בקשת הביטול, הרי שנוכח המסקנה שאליה הגעתי היה מקום לשקול את האפשרות לעשות שימוש בסמכות הנתונה לי בסעיף 27 לחוק ולהאריך את המועד להגשת הבקשה.

גם הטענה שהיה על המבקשת לתמוך את בקשתה בתצהיר אינה מקובלת עליי ואני דוחה אותה.

המבקשת השתיתה את כל טענותיה על הנאמר בפסק הבוררות ואין למצוא בבקשתה ולו עובדה אחת שהיא חיצונית לתוכנו, ומכאן שאין כל צורך לתמוך את הבקשה בתצהיר. מנגד, לא מיותר לציין שהמשיבות הן שחטאו באי הגשת תצהיר לתמיכה בטענותיהן. מהנאמר בסעיפים 9 ו-30-23
לתשובה עולה כי דווקא המשיבות הן אלה המסתמכות על עובדות כאלה ואחרות שלטענתן מצדיקות את התוצאה שאליה הגיעה הבוררת, אלא שככל שהן מבקשות לעשות כן אזי מצוות תקנה 9 לתקנות היא שטענות כאלה תיתמכנה בתצהיר, שכאמור נעדר מתשובת המשיבות.

גם הטענה שנימוקי הבקשה הם בעלי אופי של ערעור איננה מדויקת די הצורך ולכן אני דוחה גם אותה.

אכן, כטענת המשיבות, בדונו בבקשה לביטול פסק בוררות אין בית המשפט משמש כערכאת ערעור ושיקול דעתו מוגבל לשאלות הנוגעות לתקינות הליך הבוררות ולעילות המפורטות בסעיף 24 לחוק (
רע"א 1512/92
קירת ­חברה קבלנית לבניה מתקדמת בע"מ נ' צ' נזר
, פ"ד מז(5), 529 ,532 (1993)). על רקע זה יש לבחון אם מתקיימות בפסק הבוררות איזה מן העילות שלקיומן טענה המבקשת, ואני סבור שיש ממש בטענתה שבפסק הבוררות מתקיימת העילה של פעולה ללא סמכות או חריגה מסמכות, כאמור בסעיף 24(3) לחוק.

סעיף 24(3) לחוק קובע כי ניתן לבטל פסק בוררות במקום שבו "הבורר פעל ללא סמכות או שחרג מהסמכויות הנתונות לו לפי הסכם הבוררות". גדר סמכות הבוררת נגזר מניסוח הסכם הבוררות (ס' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, כרך שני, עמ' 1011 (2005) ("אוטולנגי")) והמבקשת לא הראתה בבקשתה את נוסח ההסכם, אולם מסעיף 3 של פסק הבוררות ניתן להסיק כי הבוררת לא הייתה כפופה לסדרי הדין הנוהגים בבית המשפט אולם הייתה כפופה לדיני הראיות, הייתה עליה חובה לפסוק לפי הדין המהותי ולנמק את פסק הבוררות.

השאלה אם פסיקה בניגוד לדין המהותי שאליו הוכפף בורר מקימה עילת ביטול איננה פשוטה. בנסיבות מסוימות ייתכן לראות בכך משום חריגה מסמכות המקימה עילת ביטול לפי סעיף 24(3) לחוק (אוטולנגי, שם בעמ' 1019), וייתכן שהיא מקימה גם עילה לפי סעיף 24(7) לחוק הקובע עילת ביטול במקום ש"הותנה בהסכם הבוררות שעל הבורר לפסוק בהתאם לדין והבורר לא עשה כן" (אוטולנגי, שם בעמ' 1075). בענייננו אין צורך להשיב לשאלה זו, שכן טענות המבקשת מכוונות להיבט אחר של פסק הבוררות והוא שהתוצאה שאליה הגיעה הבוררת עומדת בסתירה ברורה למסקנותיה שלה עצמה כפי שהן מקבלות ביטוי בחומר הראיות. על נסיבות כאלה אומרת אוטולנגי כי "על
הבורר להתייחס לחומר שבפני
ו; ואם לא יעשה כן – יחרוג מסמכותו. לחריגה זו יש שתי פנים – אי התייחסות לראיות שהיו בפני
ו, ופסיקה בהעדר ראיות", ובהמשך היא מציינת כי "אין מדובר כאן בעילת ערעור, אלא בעילת ביטול לפי חוק הבוררות. פסיקה בניגוד לראיות או קביעת מסקנה שאינה נתמכת כלל בראיות בהחלט מהווה עילה לביטול הפסק. אזכור היותה נוגדת את 'תקנת הציבור' מתייחסת לביטוי זה במלוא משמעותו, בבחינת 'הדעת אינה סובלת שכך ייעשה'" (אוטולנגי, שם בעמ' 1020).

מן הדברים שציטטתי לעיל מתוך פסק הבוררות עולה כי אכן, מחד גיסא קבעה הבוררת שהמשיבות לא הרימו את נטל ההוכחה, לא תמכו את טענותיהן בראיות מספיקות וכי היא לא שוכנעה שמתקיימת התשתית העובדתית לה טענו המשיבות, ומאידך גיסא היא ראתה לחייב את המבקשת בסכומים אשר – באין להם הסבר – לא ניתן להבין על יסוד מה הם נפסקו.

במצב דברים זה ניתן לקבוע שמתקיימת עילת הביטול לפי סעיף 24(3) לחוק ומתייתר הצורך להכריע בשאלה אם מתקיימות גם עילות הביטול האחרות שעליהן הסתמכה המבקשת. מעבר לדרוש אוסיף כי טענת המבקשת שפסק הבוררות מקים גם עילת ביטול לפי סעיף 24(10) לחוק איננה משוללת יסוד. סעיף זה קובע את קיומה של עילת ביטול כאשר "קיימת עילה שעל פיה היה בית משפט מבטל

פסק דין
סופי שאין עליו ערעור עוד", ועל כך אומרת אוטולנגי שעילה זו "מנוסחת בצורה כוללנית, כך שתחום תחולתה יכול להיות רחב למדי. בתי המשפט משתמשים בה כדי להרחיב את תחום התערבותם, כאשר הם חשים שנגרם אי צדק ואין שום עילה מיוחדת היכולה לשמש להם לביטול הפסק" (אוטולנגי, שם בעמ' 1101). כמוסבר לעיל, באין אפשרות להבין מפסק הבוררות את הבסיס שעליו השתיתה הבוררת את הסכומים שבהם היא ראתה לחייב את המבקשת, כאמור בסעיפים 87, 88, 91 ו-92 של פסק הבוררות, ייתכן שהיה מקום לקבוע שמתקיימת גם העילה לפי סעיף 24(10).

נוכח המסקנה שאליה אני מגיע מתעוררת השאלה כיצד יש לנהוג בפסק הבוררות. בעניין זה מורה סעיף 26(ב) לחוק כי "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". הוראה זו משקפת גישה המעדיפה את קיומו של פסק הבוררות על פני ביטולו (אוטולנגי 1201), ואני סבור שזוהי הדרך הנכונה גם במקרה זה.

השימוש בסמכות לפי סעיף 26(ב) לחוק ביוזמתו של בית המשפט אפשרי גם כאשר מבקש הביטול נמנע מלעתור לכך (אוטולנגי 1201), וכאמור אני סבור שיש להעדיף תוצאה כזו. כפי שציינה הבוררת בסיפא של פסק הבוררות, והדבר נתמך גם בטענות הצדדים בהליך הנוכחי, בירור המחלוקת בין הצדדים הצריך מאמצים ומשאבים רבים ואין זה מן המידה שאלה יהיו לשווא. דומני כי החזרת פסק הבוררות לבוררת על מנת שתשלים את הטעון השלמה ותתקן את הטעון תיקון, בכל הנוגע למסקנות המשתקפות בסעיפים 87, 88, 91 ו-92 של פסק הבוררות ולתוצאות שאליהן היא הגיעה באותם סעיפים, תועיל לעניינם של שני הצדדים יותר מאשר ביטולו של פסק הבוררות כנעתר על ידי המבקשת.

המבקשת ביקשה גם את ביטול חיובה במחצית שכר טרחת הבוררת, כאמור בסעיף 98 של פסק הבוררות, אולם לא מצאתי עילה לעשות כן. עניין זה מסור לשיקול דעתה של הבוררת והתוצאה שאליה אני מגיע ב

פסק דין
זה איננה מצדיקה את המסקנה שיש לבטל את החיוב שהוטל על המבקשת בעניין זה.


סיכומו של דבר, פסק הבוררות יוחזר לבוררת על מנת שתנהג בו כאמור לעיל.

המשיבות ישלמו למבקשת שכר טרחת עורכי דין בסכום של 10,000 ₪.

ניתן היום,
ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.














הפב בית משפט מחוזי 27565-10/11 א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת נ' אומן משכנתאות השקעות בע"מ, מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע"מ (פורסם ב-ֽ 26/01/2012)











תיקים נוספים על א.י. מול הכיכר שותפות מוגבלת
תיקים נוספים על אומן משכנתאות השקעות בע"מ
תיקים נוספים על מעוף איכות הדרכה השקעות ונכסים 98 בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט