חברה לקידום ערבות הירדן - עו"ד שלמה נס, רו"ח אלשי שפלר, כונס נכסים רשמי תל אביב

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
חברה לקידום ערבות הירדן עו"ד שלמה נס רו"ח אלשי שפלר כונס נכסים רשמי תל אביב
 
חברה לקידום ערבות הירדן - עו"ד שלמה נס, רו"ח אלשי שפלר, כונס נכסים רשמי תל אביב
תיקים נוספים על חברה לקידום ערבות הירדן | תיקים נוספים על עו"ד שלמה נס | תיקים נוספים על רו"ח אלשי שפלר | תיקים נוספים על כונס נכסים רשמי תל אביב |

841693
16956-09/11 פרק     21/02/2012




פרק 16956-09/11 חברה לקידום ערבות הירדן נ' עו"ד שלמה נס, רו"ח אלשי שפלר, כונס נכסים רשמי תל אביב








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו




פר"ק 16956-09-11 עובדי החברה על פי רשימה מצ"ב ואח' נ' אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ ואח'




בקשה מס' 6

בפני

כב' השופטת ורדה אלשיך
– סגנית נשיאה


מבקשים

חברה לקידום ערבות הירדן
ע"י ב"כ עו"ד ישראל ליכטנשטיין ואח'


נגד

משיבים
1. עו"ד שלמה נס

2. רו"ח אלשי שפלר
בתפקידם כמפרקים זמניים של אגרקסקו חברה ליצוא חקלאי בע"מ

3. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד רות לינקר-מזרחי


החלטה



מונחת בפני
מחלוקת שהתעוררה בין החברה לקידום ערבות הירדן
בע"מ, לבין המפרקים הזמניים (כיום המנהלים המיוחדים) של חברת אגרקסקו, אשר עניינה זכות עכבון נטענת בסחורה חקלאית. הצדדים אינם חלוקים אודות העובדה, כי המבקשת הסכימה להוצאת הסחורה מידיה, בהיותה סחורה מתכלה, בכפוף לכך כי לא תחשב כמי שויתרה על זכות העכבון הנטענת, והינה זכאית להוסיף ולטעון לקדימות נשוא העכבון, כאילו הוסיפה להחזיק במעוכבים בידיה.
אי לכך, הרי שהבקשה נידונה כאילו הסחורה עודה מעוכבת, ובלא שהמשיבים יהיו רשאים להעלות טענה בדבר העדר החזקה של המבקשת בטובין. מאידך גיסא, הצדדים חלוקים על עצם קיומה של זכות העכבון. וזאת כאשר טענתם המרכזית של המפרקים הזמניים נסמכת על ויתור מפורש לכאורה מצד המבקש על זכות העכבון, וזאת בהסכם שנחתם בין הצדדים. המבקשת, מצידה, לא איזכרה את ההסכם דנן כלל וכלל בבקשה עצמה, ואילו בכתב התשובה, העלתה טענות כאילו ההסכם חל אך ורק על סוג מסויים של פעילות, אולם לא על פעילות אריזה; הוא חד-צדדי ומוטה לרעתה, ויש לפרשו כנגד המנסח.

1.
המחלוקת בין הצדדים, עניינה פרשנותו והיקפו של סעיף 8.3 להסכם, המצוי תחת תנאים כלליים, ואשר קובע כהאי לישנא:
"לחברה לא תהא כל זכות עכבון ו/או כל זכות אחרת על ו/או בתוצרת שאוחסנה על-ידי אגרקסקו ולא תהא לה כל זכות לעכב את כניסת אגרקסקו אל מתקן הקירור לשם איסוף התוצרת ו/או להתנגד לאיסוף התוצרת מכל סיבה שהיא"
זאת, אשר לשיטת המבקשת (אשר כאמור לא טרחה תחילה לציין את קיום ההסכם דנן בבקשתה), התניה חלה אך ורק על שירותי האחסון, אולם לא על שירותי "האריזה וההובלה".
2.
אלא מאי? עיון בהסכם, מלמד כי מדובר בהסכם כללי העוסק בהשכרת מתקן קירור השייך למבקשת, לשם אחסון תוצרת חקלאית השייכת לאגרקסקו. אי לכך, כך על פי המבוא להסכם, ובכפוף להוראותיו:
"הסכימה אגרקסקו לשכור מהחברה שטחי אחסון בהקפאה עמוקה, ולקבל ממנה שירותים (כהגדרתם להלן)
הכל כמפורט ובכפוף לתנאי הסכם זה" (ההדגשות שלי – ו.א).
לעניין אותם שירותים, קובע סעיף 2 להסכם כי מדובר בהעמדת משטחי אחסון בקירור,
"וכן את כל השירותים הקשורים באחסון התוצרת בקירור".
אם לא די בכך, הרי שסעיף 4 להסכם מדבר בלשון מפורשת על שירותים נוספים הכלולים בהסכם, וזאת
בין היתר: שינוע התוצרת, פריקה והעמסה של התוצרת, כולל הגשה למשאית וממנה, ועוד.
3.
דברים אלה מדברים בעד עצמם, והופכים את פרשנותה של המבקשת להסכם למלאכותית, וזאת בלשון המעטה. אין עסקינן, בנסיבות המקרה, בשתי התקשרויות שונות בתכלית מול שני שירותים עסקיים נפרדים, השייכים במקרה לאותו אדם או אותה חברה. עניין לנו בהסכם אחד, אשר מסדיר את מכלול היחסים בין הצדדים; ואף המבקשת אינה טוענת כי קיים הסכם נוסף המסדיר מערכת יחסים עסקית אחרת.

נוכח האמור לעיל, הרי נקל לראות כי שירותים כגון אריזה ואספקת אריזות, אף אם אינם נכללים במפורש בשירותים נשוא ההסכם, הרי שהם "תפלים" למעשה לאותם שירותים, ומהווים חלק מאותו מכלול יחסים המוסדר בהסכם. זאת, כאמור, נוכח העובדה כי לא הוכח קיום של חוזה אחר המסדיר את אותם שירותים, אשר ממילא לפי טיבם נראים כחלק בלתי נפרד מאותו מכלול של אחסון, סידור ושינוע.
4.
השלכת מושכלות אלו על פרשנות סעיף הויתור על העכבון הינה ברורה מאליה, ומשתלבת היטב עם נוסחו הכללי והגורף, אשר מחיל עצמו מניה וביה על כל הסחורה שאוחסנה אצל המבקשת. בין אם יפורש הסעיף כסעיף אשר ממילא "הולך אחרי הסחורה", ומונע מראש טיעון של עכבון על כל מה שתכניס אגרקסקו לאחסון אצל אותה מבקשת, ובין אם נתייחס לסעיף כסעיף ההולך אחרי ההסכם, כולל השירותים הנלווים שסופקו, כחלק ולצד השירותים המרכזיים המאוזכרים בו במפורש, הרי שהתוצאה היא אותה תוצאה: המבקשת ויתרה, בסעיף מפורש ובלתי משתמע לשתי פנים, על זכות עכבון. זאת, כאשר מדובר על כל זכות עכבון שהיא, בנוסח שכמעט ולא יתכן מפורש ממנו.
5.
אי לכך, אין לי אלא להצר על כך כי המבקשת מנסה, באורח הגובל בהתנהלות משפטית בעייתית, להתכחש בדיעבד למה שחתמה עליו. לעניין זה אזכיר, כי לשם ביטול בדיעבד של סעיף בהסכם, אין די בהעלאה כמעט אוטומטית של טענה כי "ההסכם מטיב עם אגרקסקו". אף אם הדבר נכון, ואף אם אניח כי בין המבקשת – אף היא חברה מסחרית (וודאי שלא פרט מוחלש משולי החברה, ש"אינו יודע על מה הוא חותם") לבין אגרקסקו התקיימו פערים בכח מיקוח, אין די בכך בכדי לאפשר ביטול בדיעבד של סעיפי הסכם. לשם כך, היה על המבקשת להתכבד לטעון ולהוכיח את אחד הפגמים ברצון (כגון הטעיה, כפיה או עושק), אשר הדין מכיר בהם כעילה לביטול מאוחר של הסכם או תניות מסויימות מתוכו. כזו לא עשתה, וככל הנראה שלא בכדי.
אם לא די בכך, הרי שהמבקשת הגדילה לעשות, כאשר בבקשתה כלל לא איזכרה את ההסכם, ו"נזכרה" להעלות טענותיה בעניינו אך ורק משהועלה הדבר בתגובת בעלי התפקיד. ספק גדול בעיני, האם התנהלות שכזו הולמת את הדרישה לבוא לבית המשפט ב"ידיים נקיות"; ודי לחכימא ברמיזא.
6.
אי לכך, דין הבקשה להדחות. בנסיבות המקרה, תשא המבקשת בהוצאות החברה בפירוק ובשכר-טרחת עורך דין בסך 25,000 ₪, אשר ישאו הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום,
כ"ח שבט תשע"ב, 21 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.












פרק בית משפט מחוזי 16956-09/11 חברה לקידום ערבות הירדן נ' עו"ד שלמה נס, רו"ח אלשי שפלר, כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם ב-ֽ 21/02/2012)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן