נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים - חב' הבניה אפגד, מ.פ. עמית

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים חב' הבניה אפגד מ.פ. עמית
 
נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים - חב' הבניה אפגד, מ.פ. עמית

מידע על חב הבניה אפגד    מידע על מ.פ. עמית   


5334/09 א     29/03/2012



תיקים נוספים על נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים
תיקים נוספים על חב' הבניה אפגד
תיקים נוספים על מ.פ. עמית




א 5334/09 נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים נ' חב' הבניה אפגד, מ.פ. עמית








בית משפט השלום בירושלים



ת"א 5334-09 נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים נ' חב' הבניה אפגד
ואח'



לפני כב' השופטת תמר בר-אשר צבן


התובעת
נציגות הבית המשותף
רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים


נגד

הנתבעות
1.
חב' הבניה אפגד
2.
מ.פ. עמית


בא-כוח התובע: עו"ד משה כהן

בא-כוח הנתבעות: עו"ד יואב מרקוס



פסק דין


עניינו של פסק הדין בשאלת סכום הפיצוי שייפסק לתובעת בגין ליקויי הבניה, שעל-פי חוות-דעתו של המומחה מטעם בית המשפט נקבע שהיא זכאית לפיצוי בגינם.

העובדות הרלוונטיות ופירוט עיקרי טענות הצדדים

2.
התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעה לפיצויי בסך של 150,572 ₪ בגין ליקויי בניה בבניין שברחוב הרב יצחק ניסים 88 בירושלים. מאז שהוגשה התביעה ביום 1.7.2009, נעשו ניסיונות מצד הנתבעות לתקן את הליקויים, ואלו הביאו בין השאר להתמשכות ההליכים.

בסופו של דבר ובהסכמת הצדדים מיום 1.6.2011, מונה במועד זה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס איל שנהב (להלן – המומחה) כדי לחוות את דעתו בעניין הליקויים הנטענים ובעניין עלות תיקונם. חוות-דעתו הוגשה ביום 30.11.2011 ובעקבותיה הציגו לו הצדדים שאלות הבהרה שעליהן השיב. תהליך זה הושלם בחודש פברואר 2012.

3.
בהחלטה מיום 16.2.2012 (שניתנה בעקבות ההחלטה מהדיון שהתקיים ביום 8.12.2011), התבקשו הצדדים להודיע לבית המשפט עד יום 28.3.2012, אם לאור חוות-דעתו של המומחה ומסקנותיו, הגיעו להסדר באשר לאופן סיום התביעה.

ביום 20.2.2012 הגיש בא-כוחה של התובעת בקשה למתן פסק-דין, שבה התבקש בית המשפט לפסוק לתובעת פיצוי כספי בסכום שנקבע על-ידי המומחה (סך של 94,655 ₪, שזה סכום עלות ביצוע העבודות על-ידי קבלן מזדמן כולל פיקוח הנדסי, ובתוספת מע"מ בסך של 109,800 ₪). כן ביקשו שבית המשפט יפסוק לתובעת את סכום הוצאות המשפט שהוציאה (אגרת המשפט, שכר המומחים מטעמה ומטעם בית המשפט), פיצוי בגין עוגמת נפש ובגין אי הנוחות שתיגרם לדיירי התובעת בשל ביצוע התיקונים ותשלום שכר-טרחת עורך-דין.

4.
תגובת הנתבעות הוגשה ביום 28.3.2012, ובה טענו, שיש לאפשר להן לבצע את התיקונים הדרושים לפי קביעת המומחה, וזאת לאור הוראת סעיף 4(ב) בחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973. לטענתן, מחוות-דעתו של המומחה עולה שאין מניעה לבצע את התיקונים, ולכן אין כל מניעה שהנתבעות תבצענה זאת. עוד טענו, כי העובדה שהנתבעות כבר ביצעו תיקונים לשביעות רצונה של התובעת, מצדיקה לאפשר לנתבעות לבצע את התיקונים. לחלופין טענו, כי אם בית המשפט יקבע כי שאין הצדקה לאפשר זאת לנתבעות, כי אז יש לפסוק לתובעת את סכום הפיצוי על-פי עלות התיקונים לקבלן (לנתבעות) ולא על-פי העלות לתובעת שתבצע זאת באמצעות קבלן מזדמן מטעמה. בעניין זה הפנו הנתבעות אל פסק הדין בעניין ע"א 7799/01 ברזילי נ' שרביב בע"מ, פ"ד נו(5) 725 (2002). עוד טענו, שגם אין הצדקה לחייבן לשאת בהוצאות התובעת כפי שתבעה.

5.
על תגובת הנתבעות השיבה התובעת היום (29.3.2012), ובתשובתה טענה, שאין לאפשר לנתבעות לבצע בעצמן את התיקונים. לטענתה, כבר ניתנו להן די הזדמנויות לעשות כן, אך הן ביצעו את התיקונים ברשלנות וחלקם כלל לא בוצעו כלל. לטענתה, אין להוסיף ולגרור את ההליכים בתובענה הנדונה, ולפיכך יש לפסוק לתובעת פיצוי כספי ולאפשר לה לבצע את התיקונים בעצמה.

דיון והכרעה

6.
כפי שנפסק בעבר פעמים רבות, השאלה אם יש לאפשר לקבלן לתקן ליקויי בנייה שבגינם נתבע לפצות את הדייר, או שמא לחייבו בתשלום פיצויים, נתון לשיקול דעת בית המשפט (ראו למשל,
ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' יצחק מאיוסט ו-39 אח' (1994), פסקה 13 בפסק-דינו של כבוד השופט י' זמיר). קביעת בית המשפט בעניין זה היא פרי של שיקולים רבים, ובין השאר השאלה אם כבר ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הליקויים שנמצאו, ומה הייתה תוצאתה.

שיקול זה במקרה הנדון, צריך להוביל למסקנה שאין להוסיף ולאפשר לנתבעות לבצע את התיקונים שנמצאו על-ידי המומחה מטעם בית המשפט, וזאת לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו להן בעבר, חוסר ההצלחה לתקן את כל הליקויים ובעיקר בשל הסחבת ובשל משיכת הזמן שהנתבעות נקטו בהן (ראו את פרוטוקולים והחלטות בעניין).

שיקולים נוספים שעל בית המשפט לשקול, ולטעמי על בית המשפט לשקול זאת בכל מקרה, אפילו לא היו נסיונות לא מוצלחים לתיקון הליקויים מצד הנתבעות, הם שיקולים שעניינם ייעול ההליכים ובין השאר אלו: האחד, משהוגשה תביעה אל בית המשפט, אין עוד הצדקה שהקבלן ורוכש הדירה ימשיכו להיות תלויים האחד בשני; השני, מתן אפשרות לקבלן לבצע תיקונים בעוד התביעה תלויה ועומדת בבית המשפט מביאה בסופו של דבר להגדלת העלויות. זאת בין השאר בשל הצורך בכך שהמומחה מטעם בית המשפט יידרש פעם נוספת לעניין ויבדוק אם הליקויים תוקנו כנדרש, ולעתים קרובות תהליך זה חוזר על עצמו פעמים נוספות; השלישי, מתן אפשרות לקבלן לבצע תיקונים בעוד שהתביעה תלויה בבית המשפט, מאריכה את ההליכים באופן ניכר ולא פעם ללא הצדקה. הצורך בהמתנה לאישורי המומחה, להחלטות בית המשפט ועוד כיוצא באלו, עשויה להביא להמשכות ההליכים הרבה מעבר לדרוש באופן אמיתי לשם הסרת ליקויי הבניה שנמצאו ולשם תיקונם; הרביעי, ביצוע תיקונים בפיקוח המומחה מטעם בית המשפט ובחסות בית המשפט, הופך את בית המשפט למעין "מנהל עבודה", מפקח ומלווה של הליכי התיקון. התוצאה היא הכבדה בלתי סבירה על בית המשפט, העמוס גם כך, הנובעת מהודעות של הצדדים, תגובות, בקשות, מתן הוראות למומחה, המתנה להשלמת חוות-דעתו, מתן החלטות על ביצוע תיקונים ולעתים תהליך זה אף חוזר על עצמו יותר מפעם אחת. להליכים אלו ולעוד כיוצא באלו פעולות והליכים, אין הצדקה אמתית; החמישי, אם הכלל יהיה שיש לשלם פיצויים בגין ליקויי בניה שנמצאו והחריג יהיה מתן אפשרות לקבלן לתקן את הליקויים, ולא להפך, כי אז ייצור הדבר תמריץ לקבלנים להימנע ככל שניתן מליקויים וכן ימריץ אותם לבצע את תיקונים עוד קודם להגשת תביעות נגדם.

יחד עם זאת, כדי להימנע מתביעות סרק או מתביעות מנופחות – שאינן תופעה נדירה בתביעות לפיצויים בגין ליקויי בנייה – ניתן לאזן זאת בכך שכאמור בפסק הדין הנזכר בטענות הנתבעות (עניין ברזילי, בעמ' 728), סכום הפיצוי שייפסק לדיירים יהיה בגובה עלות התיקון לקבלן, ולא בסכום השווה לביצוע העבודות על-ידי קבלן מזדמן.

7.
לאור האמור ובשים לב לטענות הצדדים, המסקנה שאליה הגעתי היא כלהלן:

א.
סכום הפיצוי בגין ליקויי הבניה: המומחה קבע כאמור, את עלות התיקונים לקבלן מזדמן אשר ייבצע את העבודות מטעם התובעים בסך של 94,655 ₪ (ללא מע"מ). לפי האמור בחוות-דעתו, אם תבוצע העבודה על-ידי קבלנים גדולים, ובענייננו הנתבעות, כי אז תהיה העלות נמוכה בשיעור של 25%. עוד ציין כי משך העבודות הוא כשלושים יום, שבמהלכן תהיינה הדירות ראויות למגורים.

לפיכך, בהתאם להלכה שעליה עמדנו (ברזילי), אם נפסק לתובעים סכום פיצוי מבלי שניתנת לקבלן אפשרות לתקן בעצמו, כי אז יש לקבוע את הפיצוי בגובה העלות שתהיה לקבלן. יחד עם זאת, לא נעלמה ממני העובדה שלנתבעות ניתנו הזדמנויות לתקן, אך הן כשלו בניסיונותיהן, ולכן איני סבורה שיש הצדקה להפחית את מלוא השיעור של 25%. לפיכך, על דרך האומדנה, יופחת סך של 10% בלבד, מהסכום שקבע המומחה.

הפיצוי בגין ליקויי הבניה יעמוד על סך של 85,190 ₪, ובתוספת מע"מ (16%), בסך של 98,820 ₪.

ב.
פיצוי בין עוגמת נפש ואי נוחות עקב ביצוע התיקונים: סך של 11,180 ₪.

ג.
הוצאות משפט: לאור הפירוט בבקשת התובעת, תשלם הנתבעת סך של 17,000 ₪ נכון להיום (ללא הצמדות מיום התשלום).

ד.
שכר-טרחת עורך-דין: 18,000 ₪.

כל התשלומים כאמור (פיצויים בסך של 110,000 ₪, ושכר-טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך של 35,000 ₪) ישולמו תוך שלושים יום מיום המצאת פסק הדין לידי בא-כוחה של התובעת.



ניתן היום,
ו' בניסן תשע"ב, 29 במרץ 2012, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 5334/09 נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים נ' חב' הבניה אפגד, מ.פ. עמית (פורסם ב-ֽ 29/03/2012)











תיקים נוספים על נציגות הבית המשותף רחוב הרב יצחק ניסים 88 חומת שמואל ירושלים
תיקים נוספים על חב' הבניה אפגד
תיקים נוספים על מ.פ. עמית




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט