תנובת הירדן בע"מ - אפרים חגאי

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
תנובת הירדן בע"מ אפרים חגאי
 
תנובת הירדן בע"מ - אפרים חגאי
תיקים נוספים על תנובת הירדן בע"מ | תיקים נוספים על אפרים חגאי

862438
154399/09 א     12/06/2012




א 154399/09 תנובת הירדן בע"מ נ' אפרים חגאי








st1\:*{behavior: }
בית משפט השלום בתל אביב - יפו



ת"א 154399-09 תנובת הירדן בע"מ
נ' חגאי






בפני

כב' השופט
אהוד שוורץ


תובעת

תנובת הירדן בע"מ


נגד


נתבע

אפרים חגאי




פסק דין


כללי
פסק הדין ניתן לאחר הגשת סיכומי הצדדים בכתב וזאת במסגרת תביעה שטרית אשר הוגשה ע"י התובעת כנגד הנתבע בגין שיק מספר 5615702 על סך של 200,000 ₪ שמועד פירעונו ביום 31.12.07, המשוך ע"י הנתבע לפקודת תנובת הערבה בע"מ ואשר הוסב לטובת התובעת (להלן: "השיק").
התובעת הינה חברה פרטית בע"מ העוסקת בין היתר בניכיון שיקים מסחריים.
הנתבע, גם הוא בעל עסק מסחרי למימון ומתן אשראי.
בהחלטה מיום 11.11.08 ניתנה לנתבע רשות להתגונן, למעט הטענה לעניין תכולת סעיף 8 לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.
משניתנה לנתבע רשות להתגונן, תצהירו של הנתבע אשר הוגש בתמיכה לכתב ההתנגדות מהווה כתב ההגנה בתיק.
טענות הצדדים

לטענת הנתבע, במסגרת עסקיו כמנכה שיקים פגש את מר דוד יוסף (להלן: "דוד") אשר עוסק בשיווק ירקות בשוק הסיטונאי וביצע אצלו ניכיון שיקים שלו ושל לקוחותיו.
הנתבע הצהיר, כי דוד פנה אליו וביקש ממנו שיקים עבור "תנובת הערבה", שהיא אחד הספקים ממנה רוכש סחורה, אשר מסרבת לקבל ממנו שיקים. מנגד, דוד ימסור לנתבע שיקים שלו או של לקוחותיו לצורך פירעון השיקים שנתן הנתבע לספק. הנתבע הסכים לבקשה ובתנאי שהשיקים שלו ימסרו רק לאחר שיקבל מדוד את השיקים שלו, ויפרעו רק לאחר שהשיקים של דוד נפרעו.
הנתבע מציין, שתחילה נמסרו שיקים של חברה בבעלותו שלו ולאחר מכן נמסרו שיקים מהחשבון העסקי בבל"ל.
כמו כן הצהיר הנתבע, כי ההסכם פעל למישרין ולאחר שנציג הספק "תנובת הערבה" התקשר אליו עם קבלת השיקים מדוד, הנתבע הדגיש לו את התנאי לעיל לגבי פירעון השיקים.
עוד הצהיר הנתבע, כי בסוף שנת 2007 מסר הנתבע לדוד 14 שיקים ע"ס 50,000 ₪ כל אחד, ובניגוד למוסכם, לא נמסרו שיקים תמורתם, עקב זאת ניתנה הוראת ביטול. לטענת הנתבע, דוד אמר לו כי אין לו מה לדאוג וכי הספק ישיב את השיקים.
בנוסף, הנתבע מסר חמישה שיקים
נוספים ע"ס 728,650 ₪, ובמקום 14 השיקים שנזכרו לעיל, השיק הראשון ע"ס 50,000 ₪ נפרע, הואיל ודוד פרע סכומו. כאשר הגיע מועד פירעון השיק השני ע"ס 200,000 ₪ ודוד לא נתן בתמורה שיקים, ביטל הנתבע את השיק. הנתבע ביקש מדוד להשיב לו את השיקים ודוד מסר לו כי הספק מסרב להשיב את השיקים.
לטענת הנתבע, נפל לתרגיל "עוקץ" שבין דוד ובין התובעת בניסיון להוציא ממנו כספים במרמה. לטענתו, הוא ידע כי שם הספק לו ימסרו השיקים הוא "תנובת הערבה" ולא התובעת ("תנובת הירדן") וכי השיקים
נמסרו לשם רכישת סחורה בלבד. כמו כן, הטענה כי דוד ניכה את השיקים שנמסרו על ידי הנתבע אצל התובעת, וקיבל תמורתם כספים במזומן לא הוכחה, שקרית ומקורה בתרמית וקנוניה בין דוד לתובעת.
לטענת הנתבע, התובעת אינה אוחזת כשורה . בכל מקרה
הוכח
פגם בזכות קניין, בחוליה שבינו לבין דוד, ומשכך עובר הנטל חזרה לתובעת להוכיח כי נטלה את השיק בתום לב ובעד ערך, ולא ידעה על הפגם בזכות הקניין, דבר שלא נעשה.
נטען להעדר עילה שיטרית לתובעת, בטופס בקשת הביצוע, ובראיות, ולהעדר אחיזה
כלל כמשמעה בפקודה. הנתבע מדגיש כי
התובעת, למועד הדיון, אינה אוחזת כלל ב-14 שיקים, נשוא עסקת הנכיון הנטענת, שקדמה להחלפת השיקים, ובהעדר השיקים – אין אחיזה. הנתבע טוען כי התובעת נמנעה מלהביא ראיות שבחזקתה, לגבי אופן מסירת השיקים, סרט הצילום שקיים במשרדה ולפי העדויות, ומכאן שגרסת
הנתבע בעניין, שלא ביקר במשרד התובעת מעולם, לא נסתרה. נטען לאי הבאת ראיות שבחזקת התובעת,
ולהחלת הכלל המשפטי לפיו הדבר פועל לחובת הצד שלא הביא את הראיה, גם לעניין תשלום התמורה במזומן, בגין השיקים לדוד, כטענת התובעת, ומשכך נסתרת גרסת התובעת בעניין,
ומתחזקת טענת העוקץ, שטוען
הנתבע.
לטענת התובעת, בניגוד לטענות הנתבע, השיק נמסר לה ע"י הנתבע במסגרת הסדר תשלומים שהושג בין הצדדים בקשר עם יתרת חוב שהייתה בין הצדדים. התובעת ביצעה ניכיון שיקים לחברת "גן הפרי והירק" שבבעלות דוד, כאשר חלק מן השיקים היו של הנתבע.
עוד טוענת התובעת, כי בטרם ביצוע עסקת הניכיון פנתה לנתבע והודיעה כי השיקים מוסבים ע"י "גן הפרי והירק" לתובעת, והנתבע אישר לקבלם ואף הבטיח פירעונם.
התובעת טוענת לאחיזה כשורה בשיקים וכי ניתנה תמורה מלאה, כאשר התמורה ניתנה במזומן.
לטענת התובעת, השיק כאן הינו השני בסדרת שיקים, 5 שיקים חלופיים, שמסר הנתבע בעצמו לתובעת, ולפירעון חובו הקודם, כאשר שיק חלופי ראשון ע"ס 50,000 ₪ - נפרע.
נטען
שהשיקים
החלופיים נמסרו על ידי הנתבע עצמו, במשרד התובעת, וצרפה מסמכים כמו טופס הצהרת מבקש רשות, צילום רשיון נהיגה של הנתבע, וקבלה שהונפקה לו ביום הגעתו למשרד 20/11/07. לטענת הנתבעת, מהראיות עולה שהנתבע ביצע
החלפת שיקים
עם דוד, ומכוח הפסיקה בעניין,
סעיף 27 לפקודת השטרות, (שיק טובה), צומחת חבות לנתבע.
נטען כי הוכח מתן תמורה ע"י התובעת, וכי על הנתבע הנטל להוכיח טענתו שלא ניתנה, ולא עמד בו. נטען
כי סדרת השיקים הראשונה,
14 השיקים,
היו לפקודת התובעת עצמה,
וצורפו צילומי שני שיקים מן הסדרה להוכחת הטענה. משנרשם בשיקים החלופיים שם הנפרעת ,תנובת הערבה, שהיא חברה-אחות של התובעת, הוסבו השיקים מיידית על ידה לתובעת, וכאשר הקבלה לגבי קבלתם, הונפקה על ידי התובעת.

דיון והכרעה
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. מטעם התובעת הוגשו תצהירי עדות ראשית של מר ירון צורני, מנכ"ל התובעת, ומר יוסף בוטר, מנהל אצל התובעת. מטעם הנתבע,
הוגש תצהירו של הנתבע עצמו, ביום 11.2.10 התקיים דיון הוכחות, המצהירים נחקרו על תצהיריהם במסגרת חקירות נגדיות ולאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים בכתב לתיק.
לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הצדדים, אני מחליט לקבל את התביעה, אני דוחה
את טענת הנתבע שבקשת הביצוע אינה מגלה עילה כלפי
הנתבע, והדבר עולה
מפרק ו' לבקשת הביצוע בהוצל"פ, אי איזכורו של דוד בבקשת הביצוע,
אינו מעלה או מוריד לעניין כשרותה, כאשר
פורמלית
השיק נשוא הדיון, הינו לפקודת
תנובת הערבה בע"מ והוסב על ידה לפי חתימות ההיסב שבגבו לתובעת. מעשית, התברר בדיון, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים,
שבין
חברות תנובה שהינן חברות קשורות או אחיות כלשון התובעת,
ובין הנתבע,
פעל
גורם נוסף – דוד, והגם שמפני השיקים בסדרת 14 השיקים, לגביהם נטען שבוצע נכיון, ובשניים מהם
שצילומם הוצג בדיון, מופיע שם הנפרע בחותמת – תנובת הירדן, התובעת, מה שמלמד לכאורה, על עסקה ישירה בינה לנתבע, בקשר לעסקת הנכיון המקורית, והשיקים החלופיים שנמסרו בעקבותיה,
בפועל כאמור אין חולק, שקיימת חוליה נוספת בין הצדדים,
אותו דוד, עניין זה כאמור
עלה בדיון ובורר, ואין מקום לקביעה
שהיה צריך להיות
מוזכר מלכתחילה בבקשת הביצוע, שהוגשה לפי חזות השיק.
לעניין האמור, משמעות חשובה
לשאלת
מעמדה
של התובעת כאוחז כשורה, או כאוחז גרידא, ולכך אתייחס בהמשך.
לגבי המחלוקת העובדתית, שבין הצדדים, לעניין התנאי במסירה, כאשר
לגרסת הנתבע
מסר טלפונית למנהל התובעת שמדובר בשיק שפרעונו מותנה , בפרעון שיקים של דוד, מול גרסת התובעת שנאמר לה שניתן לקבל השיקים ו"לישון בשקט". אני מעדיף את גרסתה של התובעת, לא ראיתי ולא הוכח בפני
י, באופן מספק, שעקב תרמית כנטען, בין דוד לתובעת, התובעת קיבלה שיקים של הנתבע , למרות שנאמר לה שאלו שיקים מותנים. נחה דעתי וחרף טענות הנתבע בעניין, שהתובעת נתנה תמורה
בגין השיקים, 14 השיקים
נשוא עסקת הניכיון. אני מעדיף בעניין זה, את עדויות עדי התובע, לגבי מתן התמורה, מול טענות לתרמית, או העדר ראיות מספיקות מצד התובע – שזהו עניין משני ולא עיקרי. בסופו של דבר, הראיה הטובה ביותר, והיא השיקים עצמם, היו בידי התובעת, ותמורתם שולמה לדוד על ידי התובעת, ונוכח חילולם, התובע מסר 5 שיקים חלופיים שהשני ביניהם, נתבע כאן. הכלל הדיוני לפי סעיף 20 (ג) לפקודה, הינו ששטר שיצא מחזקתו של צד, לעניינו, הנתבע, שחתום על השיק כמושך, חזקה
שנמסר על ידיו, מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. הנטל להוכיח את התנאי במסירה, חל בענייננו על הנתבע,
ולא עמד
בנטל זה, לא זו אף זו, אני מעדיף בעניין זה את טענת התובעת לגבי תוכן השיחה. מעבר לאחיזתה בשיקים, לא נראה לי סביר שהתובעת שעוסקת בניכיון שיקים, תסכים לקבל
שיקים מותנים כאמור, ובו במקום תיתן תמורתם לדוד, וכאשר שוכנעתי שניתנה תמורה ע"י התובעת לדוד. הנתבע כורך את התובעת כמרמה יחד עם דוד, הואיל
ודוד לא העיד,
אין לקבוע
שגרסת הנתבע, לפיה לא קיבל תמורה מדוד, בגין השיקים, אינה אמת. יחד עם זאת, אין מקום ולא הוכח בפני
, שבהמשך לכך, התובעת נטלה חלק באותה תרמית יחד עם דוד כנגד הנתבע. יותר סביר בעיניי לפי חומר הראיות שבפני
י ששני הצדדים , הן הנתבע והן התובעת, רומו על ידי דוד,
ובמקרה שכזה יש לבחון
על מי מבין הצדדים, נופל הנזק.
התובעת טוענת
למעמד של אוחז כשורה.
בעניין ע.א 1886/97 זאב יהודה נ' פנינה זלמה פד"י נ"ג 1 עמוד 132 , נקבע שגם נפרע, יכול לזכות במעמד
של אוחז כשורה, וכי הקרבה או הריחוק אינם נקבעים על פי צורת השטר, אלא על פי מערכת היחסים שבין הצדדים. בענייננו, בין התובעת או תנובת הערבה, שלדידי, חד הם, ואין
התובעת יכולה לזכות במעמד של אוחז כשורה, מכוח היסב של תנובת הערבה. בשל כך, עדיין יש לבחון את שאלת הקרבה, בין הצדדים, לפי מערכת היחסים שהיתה בפועל, וכפי שנקבע בענייננו, בין חברות תנובה, לבין הנתבע , היתה קיימת חוליה נוספת, והיא- דוד.
השאלה היא, האם
על
פי פסק הדין הנ"ל,
שם נקבע
במצב דומה, שהנתבעת חבה בסכום השיק,
ונוכח הוכחת
יסודות
אחיזה כשורה,
ובהיות הצדדים בפועל
מרוחקים,
וחרף תרמית
שהיתה בין צדדים קודמים, האם בעינייננו, התובעת זכאית למעמד של אוחז כשורה. לטעמי ועל פי החומר שבפני
י התשובה לכך שלילית. יש להכריע בעניין, על פי
השיקים
לגביהם בוצעה עסקת הנכיון,
מבין שיקים אלה, הוצגו שניים, שיק מספר 5452 ושיק מספר 5501, בשניהם מופיעה בשם הנפרעת, חותמת של התובעת, דהיינו צורנית, מדובר בצדדים
קרובים,
וכן
ברור
שהחותמת
הוטבעה על ידי התובעת עובר לקבלת השיקים מדוד. חרף האמור ב

פסק דין
זלמה לעיל,
נקבע בפסיקה שבמצב כזה,
וכאשר צד ג' בפועל,
כמו התובעת כאן,
משלים בעצמו, את שם הנפרע בשיק, שמעביר לו צד קודם,
נפגע יסוד התקינות הנדרש בשיק, וכאחד מיסודות האחיזה כשורה,
ומשכך מעשית, אין התובעת, הגם
שנתנה תמורה, וקיבלה השיקים בתום לב לטעמי,
יכולה
להנות ממעמד של אוחז כשורה, ובהעדר יסוד התקינות כאמור עובר לסיחור. כפי שציינתי, השיק כאן, הוא שיק חלופי והתובעת היא אכן נסב ואינה הנפרע, אך לטעמי יש לבחון הדברים בהיות החברות אחיות,
ובניהול משותף, על פי השיקים של עסקת הניכיון, שהשיק כאן, בא להחליף.
בעניין זלמה, התקבלה, בסופו של דבר, הטענה שהנתבעת היתה מיטיב לפי סעיף 27 ב' לפקודת השטרות,
ושהתובע זכאי
לפירעון ממנה נוכח מעמד של אוחז כשורה.
התובעת בענייננו, טוענת גם היא
שהנתבע הינו בגדר מיטיב, וכי מדובר בהחלפת שיקים, שעליו
לשאת בתוצאותיו. ההלכות בעניין מיטיב והחלפת שיקים אכן פורטו כראוי בסיכומי התובעת, יחד עם זאת, אני סבור שהדבר לא חל בענייננו, מן הטעם שהנתבע
כאן, לא יכול
להיחשב בגדר מיטיב. ו/או מחליף שיקים
במסגרת גלגולם בלבד, לא נסתרה טענת הנתבע לפיה, כנגד השיקים שמסר לדוד, היה גובה את עמלתו
ומכך התפרנס. מכאן, לא מדובר בעסקת החלפת שיקים,
לשם השגת אשראי מבלי שעומדת מאחוריה שום עסקה,
מבחינת התובע, מסירת שיק שלו, כנגד עמלה, יכולה להחשב כעסקה ולא כהחלפת שיקים גרידא.
השאלה במצב דברים זה, וכאשר
התובעת
אינה אוחזת כשורה חרף
מתן תמורה ובתום לב על ידה, ובגין השיקים, וכמוסבר לעיל, וכאשר הנתבע אינו בגדר מיטיב או מחליף שיקים עם דוד, האם קמה חבות. לטעמי התשובה חיובית, הנתבע
חב
לתובעת בנסיבות כאן, את סכום השיק, ומכוח אחיזתה גרידא של התובעת בו. בעניין זה, יצוין שהתנאי שהנתבע ציין לגבי מערכת היחסים, בינו לבין דוד,היה שדוד יפרע את השיקים שמסר לנתבע בטרם יפרעו השיקים שמסר הנתבע לדוד. כאמור קבעתי לעיל שאני מעדיף
את גרסת התובעת, לפיה
אישר הנתבע בשיחה איתה, את קבלת השיקים מדוד,
מעבר לכך,
הכלל המשפטי והגם שנמתחה עליו ביקורת, (הלכת גויסקי), הינו ככל שאוחז גרידא, קיבל שיק כמו כאן, וכאשר מועד הסיחור קודם לפגם הנטען בחוליה הקודמת, גובר על טענות לפגם בקשר לחוליה הקודמת.
בענייננו, במועד עסקת הנכיון, קיבלה התובעת שיקים מעותדים של הנתבע, אמנם זמני הפירעון
קרובים יחסית, יחד עם זאת, לא ראיתי שבמועד הסיחור והניכיון, כבר היה קיים הפגם בחוליה הקודמת שבין הנתבע לדוד, ולעניין אי פירעון השיקים הנגדיים שמסר דוד לתובע, משכך כאמור, התובעת גם במעמד של אוחז גרידא בלבד, שנתן תמורה ובתום לב, זכאית להיפרע מן השיק, שהינו שיק חלופי לחבות שנוצרה כאמור על פי עסקת הניכיון ועל פיה נגזרים הדברים.
ככלל, התובע שעיסוקו במימון ובמשך זמן רב, הוציא לשוק באמצעות דוד שיקים סחירים, שהועברו ע"י דוד לתובעת, ככל שנפל פגם בחוליה שבין הנתבע לדוד, על הנתבע לשאת בתוצאות העניין, ולא על התובעת שקבעתי, שקיבלה את השיקים בתום לב ובתמורה מדוד, ולפני הפגם שנפל במערכת היחסים שקדמה לה. בעניין זה, יש ליתן תוקף ליסוד הסחרות שביסוד השטר.




סוף דבר
נוכח כל האמור, אני מחליט לקבל את התביעה השטרית, הליכי הוצל"פ בתיק 0108063082 כנגד הנתבע ימשכו כסדרם, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות הדיון בעניין, בסך 35,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין
לב"כ הצדדים.


ניתן היום,
כ"ב סיוון תשע"ב, 12 יוני 2012, בהעדר הצדדים.














א בית משפט שלום 154399/09 תנובת הירדן בע"מ נ' אפרים חגאי (פורסם ב-ֽ 12/06/2012)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן