בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' - קמן תעשיות בע"מ, קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ, ישאל – הגליל תעשיות (2007) ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
בנק דיסקונט לישראל בע"מ בנק מזרחי טפחות בע"מ בנק לאומי לישראל בע"מ קמן תעשיות בע"מ קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ ישאל – הגליל תעשיות (2007)
 
בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' - קמן תעשיות בע"מ, קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ, ישאל – הגליל תעשיות (2007) ואח'

מידע על ישאל – הגליל תעשיות (2007)   


9324-10/12 פרק     22/11/2012



תיקים נוספים על בנק דיסקונט לישראל בע"מ
תיקים נוספים על בנק מזרחי טפחות בע"מ
תיקים נוספים על בנק לאומי לישראל בע"מ
תיקים נוספים על קמן תעשיות בע"מ
תיקים נוספים על קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ
תיקים נוספים על ישאל – הגליל תעשיות (2007)




פרק 9324-10/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' קמן תעשיות בע"מ, קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ, ישאל – הגליל תעשיות (2007) ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 9324-10-12 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' קמן תעשיות (ק.מ.ן)
בע"מ ואח'

פר"ק 9268-10-12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נ' קמן אחזקות בע"מ
פר"ק 10142-10-12 בנק מזרחי טפחות בע"מ
נ' קמן אחזקות בע"מ
פר"ק45509-09-12 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קמן אחזקות בע"מ
פר"ק 51080-10-12 בנק הפועלים בע"מ נ' קמן אחזקות בע"מ
פר"ק 37027-10-12 בנק הפועלים בע"מ נ' ת.א. תעשיות בע"מ וא ח'



לפני כב' השופט איתן אורנשטיין


בעניין:
פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983

המבקשים

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

פר"ק 9324-10-12; 9268-10-12

ע"י ב"כ עוה"ד עופר ארגוב


בנק מזרחי טפחות בע"מ

פר"ק 10142-10-12

ע"י ב"כ עוה"ד פיני יניב


בנק לאומי לישראל בע"מ
פר"ק 45509-09-12
ע"י ב"כ עוה"ד ערן רייף

בנק הפועלים בע"מ


פר"ק 51088-10-12; 37027-10-12
ע"י ב"כ עוה"ד עופר שפירא


ובעניין:
1. קמן תעשיות בע"מ
המשיבות

2. קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ

3.
ישאל – הגליל תעשיות (2007)

4.
ת.א.ת תעשיות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אביתר קנולר

ובעניין:
פלנוס מזנין (2006) בע"מ ו- 5 אחרים

ע"י ב"כ עוה"ד פז רימר

ובעניין:
1. רנקי נכסים (שותפות מוגבלת)

2. רונקו תעשיות (שותפות כללית)

3. נץ בונד'ס (2009) בע"מ

כולם ע"י עוה"ד ישראל בכר


ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

ע"י עו"ד אורי ולרשטיין




פסק דין

1.
כללי
לפניי שש תובענות לאכיפת אגרות חוב שניתנו למבקשים (להלן גם: "הבנקים"), ממספר חברות, שכולן נמנות על קבוצת חברות הידועה בשם "קמן" (להלן: "החברות" או "קבוצת קמן"), להבטחת האשראיים שניתנו על ידי הבנקים.

2.
מבנה הקבוצה
בראש הפירמידה של קבוצת קמן, עומדת חברת "קמן אחזקות בע"מ" (להלן: "קמן אחזקות"), שהיא חברת אחזקות. בעל השליטה בקמן אחזקות הינו מר רוני אלרואי.

קמן אחזקות שולטת בארבע חברות, כדלקמן:
קמן קפיטל בע"מ (להלן: "קמן קפיטל");
ישאל אמלט השקעות (1993) בע"מ (להלן: "ישאל אמלט");
קמן נירות ערך בע"מ (להלן: "קמן ני"ע");
קמן מים בע"מ (להלן: "קמן מים").
כל אלה להלן: "חברות הבת". גם חברות הבת הן חברות אחזקות.

כל אחת מחברות הבת, למעט קמן ני"ע, מחזיקה במספר חברות, כאשר חלק מחברות הנכדות מחזיקות בחברות אחרות הן חברות נינות של קמן אחזקות.

לאור המבנה המורכב והנפתל של קבוצת קמן, ועל מנת לאפשר מעקב אחר העובדות הדרושות לעניין הדרושות להכרעה, להלן "עץ חברות קמן":

3.
פעילות החברות
כאמור, חברת האם כמו גם חברות הבת הן חברות אחזקות. גם מרבית חברות הנכדות הן חברות אחזקות. עיקר פעילות הקבוצה מתבצעת בחברות הנינות, והיא בעלת מגוון עניינים. בין היתר: תעשייה, ביטוחים בחו"ל, דרגסטורים (רשת ניו פארם). חלק לא מבוטל מהפעילות האמורה נעשה בשותפויות עם אחרים. אציין בקצרה חלק מהחברות ופעילותן:

"קמן קפיטל
" – חברה ציבורית שכ 20% ממניותיה מוחזקות בידי הציבור. לקמן קפיטל אין כל פעילות ונכסים למעט אחזקה במניות

kmn capital (usa) inc
, חברה רשומה בארה"ב, שהיא מחזיקה ב-50% מהזכויות בחברת
legacy benefits llc
, שעיסוקה בהשקעות בפוליסות ביטוח חיים של מבוטחים פרטיים.

"ישאל אמלט" – שהינה כאמור אחת מחברות הבת. 82% ממניותיה של ישאל אמלט מוחזק על ידי קמן אחזקות. ישאל אמלט עצמה מחזיקה ב31.66% ממניות ניו פארם דרגסטורס בע"מ. בנוסף מחזיקה החברה ב 94% ממניות קמן תעשיות בע"מ
.

"קמן תעשיות בע"מ
" (להלן: "קמן תעשיות") – חברת בת של ישאל אמלט, שאף היא חברת אחזקות, והמחזיקה במניות של מספר חברות פעילות, בין אלה: ישאל הגליל תעשיות (2007) בע"מ; מתכות פינקלשטיין בע"מ; תאת תעשיות בע"מ ותאת טכנולוגיות בע"מ.

"ת.א.ת תעשיות בע"מ"
(להלן: "ת.א.ת תעשיות") –חברה ציבורית אשר 79% ממניותיה מוחזקות על ידי קמן תעשיות, ומניות אלה משועבדות להבטחת חוב של קמן תעשיות לבנק דיסקונט לישראל בע"מ
(להלן: "בנק דיסקונט"). נכסיה העיקריים של ת.א.ת תעשיות הם אחזקות במניות חברת תאת טכנולוגיות בע"מ וכן בזכויות במקרקעין עליהן נמצא המפעל בו מתבצעת פעילות תאת טכנולוגיות בע"מ.

"ת.א.ת טכנולוגיות בע"מ" (להלן: "ת.א.ת טכנולוגיות") – כ 10% מהון המניות של ת.א.ת טכנולוגיות מוחזק על ידי קמן תעשיות, ומניות אלה משועבדות להבטחת החוב של קמן תעשיות לבנק דיסקונט. כ-44% מהמניות מוחזק על ידי ת.א.ת תעשיות ומניות אלה משועבדות לבנק הפועלים בע"מ (להלן: "בנק הפועלים"), להבטחת חוב ת.א.ת תעשיות. החברה – ת.א.ת טכנולוגיות, היא חברה ציבורית שמניותיה נסחרות הן בבורסה לניירות ערך בתל אביב יפו והן בבורסה בניו יורק. החברה עוסקת בעצמה ובאמצעות חברות בת בארבעה תחומים עיקריים: ייצור ושיווק של מחליפי חום, מכלולים תעופתיים, תכנון וייצור של מערכות הנעה חשמליות המשמשים במערכות של תעשיות התעופה לשוק הצבאי והאזרחי.

"מתכות פינקלשטיין בע"מ" - כ 84% ממניות חברה מוחזק על ידי קמן תעשיות והן משועבדות להבטחת החוב של קמן תעשיות לבנק דיסקונט.

"ישאל הגליל תעשיות (2007) בע"מ" (להלן: "הגליל תעשיות") - חברה המוחזקת בבעלות ושליטה מלאה של קמן תעשיות, והן משועבדות להבטחת חוב של קמן תעשיות לבנק דיסקונט.

"הגליל תעשיות ר.ס. בע"מ" – 100% מהונה המונפק והנפרע של החברה מוחזק על ידי הגליל תעשיות ואלה משועבדות להבטחת החוב של הגליל תעשיות לבנק דיסקונט.

"אביגדור ישאל תעשיות בע"מ" – 80% מהונה המונפק והנפרע של החברה מוחזק על ידי הגליל תעשיות והן משועבדות להבטחת החוב של הגליל תעשיות לבנק דיסקונט.

בנוסף, לחברות הגליל ר.ס ואביגדור מחזיקה הגליל תעשיות גם במלוא מניות א.ג.מ תפן בע"מ, אשר בעניינה הוגש הליך הקפאת הליכים, וכמפורט בהמשך.

"קמן מים" – אחת מחבות הבת של קמן אחזקות, המחזיקה במלוא מניותיה. 80% מהמניות משועבדות לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "בנק לאומי"), ויתרתן משועבדת לבנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק המזרחי"). קמן מים הינה חברת אחזקות הנעדרת פעילות משל עצמה. החברה מחזיקה ב 100% ממניות קמן הנדסה בע"מ, (להלן: "קמן הנדסה"), בעניינה הוגשה בקשה להקפאת הליכים כפי שיופרט בהמשך. החברה מחזיקה בחברות נוספות, ובין אלה בכ-47% ממניותיה של חברת ישראל מנדלסון הספקה טכנית והנדסית – קמן (2005) בע"מ

4.
חובות הקבוצה
לשם פעילותן, נדרשו החברות בקבוצה לאשראים, ואלה ניתנו על ידי הבנקים השונים, והובטחו בשיעבודים באמצעות אגרות חוב. בנוסף, גויס הון באמצעות הנפקת אגרות חוב לציבור על ידי קמן אחזקות ועל ידי ישאל אמלט.
עיקר חובות הקבוצה הן לבנק דיסקונט, לו נשייה העולה על 200 מיליון ₪. לכל אחד מהבנקים האחרים נשייה בסכומים ניכרים, ובאופן שהחובות לבנקים האחרים מסתכמים לעשרות מיליוני ₪.

חלק מהחברות, נקלעו לקשיים ולא עמדו בהחזר האשראי ופירעון ההלוואות. על מנת לעצור את המשך ההידרדרות והחזרת הפעילות לסדרה, נקטו החברות בהליכים של הסדרי נושים והקפאת הליכים, כמות שיפורט בהמשך. בין לבין, נקטו הנושים המובטחים בבקשות למימוש השיעבודים, הן הבקשות נשוא החלטה זו.

5
.
נושים נוספים
להשלמת התמונה יובהר כי בנוסף לחובות לבנקים, רובצים על החברות שבקבוצה חובות נוספים, בסכומים ניכרים.
בין אלה יש לציין את החוב ל"פלנוס מזנין (2006) בע"מ" (להלן: "פלנוס"), שהגישה ביום 12.11.12, בקשה להצטרף כצד לחלק הבקשות למימוש הבטוחות. לעמדת פלנוס, היא מייצגת קרנות שהעמידו הלוואה בסך של 50 מיליון ₪ לקמן תעשיות. לעמדת פלנוס, יש למנות את כונס הנכסים הרשמי כמנהל מיוחד או כנאמן להסדר כולל לקבוצה, בהבדל ממימוש פרטני של נכסים, באשר לגרסתה, כך ניתן יהיה לממש באופן יעיל את נכסי החברה, למקסם את התמורה ופירעון חוב גם לנושים האחרים.
חוב נוסף הוא למחזיקי אגרות החוב מן הציבור, הן של חברת ישאל אמלט בסך של כ- 68 מיליון ₪, והן חוב למחזיקי האג"ח של קמן אחזקות שסכומו לא נמסר.
6.
בקשות להסדר נושים
קמן אחזקות וישאל אמלט הגישו, כל אחת מהן, בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו להסדר נושים (פר"ק 10552-10-11 ופר"ק 29351-08-12 בהתאמה). ההסדרים לא היו מגובשים דיים, מותנים בהסכמות של הנושים המהותיים שלא ניתנו, ומשכך לא התמלאו התנאים הקבועים בדין לאישורם. סופו של דבר, ההליכים האמורים נמחקו.
7.
בקשות להקפאת הליכים
קמן אחזקות הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בקשה למתן צו להקפאת הליכים (פר"ק 39181-09-12). הבקשה נדחתה בהחלטת כב' השופטת אלשיך מיום 24.9.12.
הקפאות הליכים של חברות בקבוצה
לשלוש חברות בקבוצה, ניתנו צווי הקפאת הליכים:
קמן סחר מתכות בע"מ
, פר"ק 27868-04-12, בבית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט מינץ).

חברות א.ג.ם. תפן בע"מ
, פר"ק 38870-10-12, בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיאה גילאור). צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 28.10.12 למשך 15 יום. בהמשך, הועבר ההליך לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, וביום 13.11.12 הוארך צו הקפאת ההליכים (כב' השופטת אלשיך), עד ליום 27.11.12.

קמן הנדסה בע"מ
, פר"ק 45103-10-12, בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו.
צו הקפאת ההליכים ניתן ביום 29.10.12 (כב' סגנית הנשיאה אלשיך) למשך 30 יום.
בדיון ביום 14.11.12, מסר עו"ד קנולר, ב"כ קבוצת קמן כי יום קודם לכן, הוגשה בקשה
לבית המשפט המחוזי בחיפה, להקפאת הליכים של חברת "אביגדור ישאל תעשיות בע"מ". הבקשה הוגשה בהסכמת הנושה המובטח, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, והועברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו. בית המשפט, כב' השופטת אלשיך, החליטב יום 14.11.12 על מתן צו הקפאת הליכים, עד ליום 27.11.12 ועל מינוי נאמן (פר"ק 21563-11-12).

8.
הבקשות למימוש אגרות החוב
הבנקים הגישו שש תובענות נגד חברות בקבוצת קמן, למימוש אגרות חוב, כמפורט להלן:
8.1
בנק דיסקונט:
הבנק הגיש שני הליכים:
האחד, פר"ק 9268-10-12 נגד קמן אחזקות בגין חוב בסך של כ- 64 מיליון ₪. בגדרו של ההליך ביקש הבנק לממש שיעבודים שניתנו לטובתו על
80.37% ממניות קמן קפיטל.
השני, פר"ק 9324-10-12 נגד קמן תעשיות והגליל תעשיות, בגין חוב בסך של כ-198 מיליון ₪. בגדרו של ההליך ביקש הבנק לממש שיעבודים שניתנו לטובתו כדלקמן: 100% מניות הגליל תעשיות; 80 ממניות ת.א.ת. תעשיות; 80% ממניות ת.א.ת טכנולוגיות; 84% ממניות מתכות פינקלשטיין בע"מ; 100% ממניות הגליל תעשיות ר.ס. בע"מ; 80% ממניות אביגדור ישאל תעשיות בע"מ.
8.2
בנק הפועלים:
גם בנק הפועלים נקט בשני הליכים:
האחד, פר"ק 51080-10-12 נגד קמן אחזקות בגין חוב של כ-56 מיליון ₪. במסגרת ההליך ביקש הבנק למנות כונס נכסים זמני לשם מימוש 60% ממניות ישאל אמלט ששועבדו לטובתו.
השני, פר"ק 37027-10-12 נגד ת.א.ת. תעשיות בגין חוב של כ- 46.86 מיליון ₪. במסגרת ההליך ביקש הבנק לממש 43.6% ממניות ת.א.ת. טכנולוגיות המשועבדות לטובתו. הליך זה הוגש בבית המשפט המחוזי מרכז, והועבר לבית משפט זה, לאור החלטת נשיא בית המשפט העליון מיום 6.11.12 בבש"א 7869/12. אציין כי בית המשפט המחוזי מרכז, כב' השופט שילה, מינה ביום 23.10.12 במעמד צד אחד, את עו"ד עופר שפירא ככונס נכסים זמני למניות. הליך כינוס הנכסים עוכב בדיון שהתקיים למחרת צו המינוי, בשים לב ליתר הליכי המימוש שהוגשו נגד החברות.
8.3
בנק המזרחי:
בנק המזרחי הגיש בקשה נגד קמן אחזקות בגין חוב בסך של 14.5 מיליון ₪, בגדרו ביקש לממש שיעבוד על ביטחונות שונים ובכללם 20% ממניות קמן מים (פר"ק 10142-10-12).

8.4
בנק לאומי:
הבנק הגיש בקשה נגד קמן אחזקות בגין חוב בסך של 66 מיליון ₪, בגדרה ביקש לממש בטוחות שונות שניתנו לטובתו להבטחת המגיע לו. בין אלה גם מימוש שיעבוד על 80% ממניות קמן מים (פר"ק 45509-09-12).

9.
אחוד ההליכים והדיונים
בדיון שהתקיים לפניי ביום 30.10.12, הוסכם כי הצדדים יפנו לנשיא בית המשפט העליון על מנת שיורה על ערכאה אחת שבה יתבררו כל ההליכים, נוכח ריבויים של אלה. ואכן, ביום 6.11.12, הורה נשיא בית המשפט העליון (בש"א 7869/12), כי כל התובענות תתבררנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, למעט פר"ק 27868-04-12 בה ניתן צו הקפאת הליכים לחברת קמן סחר מתכות, אשר תמשיך להידון בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאור השלב המתקדם בו נמצא הליך זה. משכך, נקבע דיון לפניי בכל העתירות בהן הוגשו בקשות למימוש שיעבודים.
יצויין כי הצדדים לא התנגדו לקיים דיון מאוחד בכל ההליכים, מבלי שיהיה בכך לאחד את התובענות עצמן. משכך, הדיון בכל הבקשות התקיים ביחד, אך מבלי שהתיקים עצמם אוחדו.
10.
עיקר עמדת המבקשים
החברות אינן עומדות בהחזר האשראיים ובפירעון ההלוואות, דבר המקנה לבנקים זכות להעמיד את ההלוואות לפירעון מיידי ולדרוש מימוש הבטוחות, וכמוסכם בהסכמי השעבוד. עוד נטען כי חל שינוי לרעה בשווי הבטוחות שניתנו בידם להבטחת פירעון החוב כמו גם הערובות שניתנו להבטחת פירעון החוב. עוד מוסיפים וטוענים הבנקים כי יש בבקשות להסדר נושים ובבקשה להקפאת הליכים שהוגשו על ידי קמן אחזקות, במסגרתן הובהרו הקשיים בהן נתונות החברות, כדי לבסס את הבקשות למימוש השיעבודים.
11.
עיקר עמדת החברות
החברות הגישו התנגדויות למרבית הבקשות. מרביתן של אלה, נתמכו בתצהירה של הגב' רגינה אונגר, מי שהייתה עד לאחרונה בעלת תפקידים בכירים בקבוצה. התנגדות של ת.א.ת תעשיות נתמכה במסמך הנחזה להיות תצהיר של ירון שלם ששימש כסמנכ"ל הכספים של החברה, שאינו חתום ואינו מאומת. כן הוגשו חוות דעת של פרופ' אמיר ברנע.
החברות טוענות כי יש לתת להן שהות של מספר שבועות, בתחילה התבקשה ארכה של
120 יום, שבדיון הצטמצמה לכ-45 יום, על מנת להגיע להסדרים כאלה ואחרים. במסגרתם של אלה, כך נטען, ניתן יהיה, בין היתר, לבחון באופן מושכל את מימוש הנכסים, דבר שיניב תמורה העולה על זו שבמימוש באמצעות כונסי נכסים. עוד נטען כי החברות שאת מניותיהן מבוקש לממש, הן חברות רווחיות, סולבנטיות ומשכך אין טעם לממשן ומכל מקום באמצעות הליך כפייתי. כך הודגש במקרה של חברת תאת טכנולוגיות, שהינה כאמור חברה ציבורית שלפי דוחותיה הסקורים הונה העצמי נאמד בסך של כ 275 מיליון ₪. לעמדת החברות, מימוש מניותיה המוחזקות על ידי בעלות השליטה בה בגין החוב לנושים, יגרום לקבלת תמורה בשיעור מחצית משווי מניותיה של זו. עוד נטען כי הליך מימוש עלול לגרום לפגיעה בחברה עקב הפסקת הזמנות עבודה, כי מכירת המניות לא תגלם פרמיית שליטה ועוד.
בהבדל, באשר לבקשת בנק הפועלים לממש את מניות ישאל אמלט, המוחזקות על ידי קמן אחזקות, הודיעה האחרונה בתגובתה, כי אין מניעה להורות על מימוש כאמור ובלבד שיינתן כיסוי ביטוחי מתאים לנושאי המשרה בחברת ישאל אמלט.

12.
בדיון שהתקיים במעמד הצדדים, חזר כל צד על עמדתו. אציין כי ב"כ הקבוצה שב וטען כי יש מקום לדחות את הדיון למשך מספר שבועות על מנת לאפשר את השגת ההסדרים, שכאמור לטענת הקבוצה, ייטיבו עם כלל הנושים. לעמדת עו"ד קנולר, דרישת אותם הבנקים על מימוש מיידי של הבטוחות, דבר שיש בו כדי לפגוע בשווי הנכסים שימומשו, ללא הצדק, מהווה התנהגות שלא בחוסר תום לב, תגרום לשותפים של החברות לנצל לרעה את הליכי המימוש וכי הדבר יגרום לתגובת שרשרת ופגיעה בלתי מידתית לרבות בחברות הרווחיות שבקבוצה. עו"ד קנולר הבהיר כי אם לא יושגו הסדרים תוך פרק הזמן האמור, לא יעמדו החברות על התנגדותן למימוש הביטחונות של קמן תעשיות (עמ' 11 שורות 17-18). עוד עתר ב"כ החברות שלא לדון, בשלב זה, בבקשות המימוש של בנק המזרחי ובנק לאומי, ובבקשת המימוש של בנק דיסקונט בפר"ק 9268-10-12, לאור הסכמות עם הנושים האמורים, לאפשר דחייה על מנת להגיע לידי הסדרים.
אכן, ב"כ הבנקים שלושת הבנקים האמורים, אישרו את ההסכמה להשהות את הבקשה למימוש השיעבודים לכחודש ימים, על מנת למצות הליך מו"מ. עם זאת הודיעו במהלך הדיון, כי ככל שבית המשפט לא ייעתר לדחייה, אזי הם עומדים על אכיפת אגרות החוב ללא דחוי.

לגופם של דברים, טענו ב"כ הבנקים כי החברות אינן מגלות הגנה אמיתית כנגד ההליכים, כי ניסיונותיהם להשגת הסדרים כשלו, כי קיים חשש לפגיעה בביטחונות, כי ודווקא הם, הבנקים, גילו אורך רוח עת נמנעו לממש את הביטחונות ואיפשרו לקבוצת קמן להגיע לידי מיצוי אפשרויות של הסדרים. הבנקים חולקים על טענות הקבוצה באשר לשווי הנכסים בניגוד לנטען, וכן חולקים על קיומן של הצעות ממשיות לרכישת הנכסים. עוד נטען כי אין גורם מטעם קבוצת קמן שמנהל למעשה את המו"מ בשם הקבוצה, כי כל חברה לגבי מניותיה התבקש מימוש, היא עצמאית, ולא קיימת סינרגיה בין החברות.
שיש בה כדי לתמוך בעמדת החברות ופלנוס למינוי בעל תפקיד אחד לכלל הקבוצה. משכך, סבורים המבקשים שאין מקום לגישה לפיה יש למנות את הכנ"ר ככונס נכסים או כמנהל מיוחד לכלל הנכסים.
להסרת ספקות, בנק דיסקונט עמד על מימוש השיעבודים האחרים שהתבקשו על ידו, בתיק פר"ק 9324-10-12, וכי הארכה ניתנה על ידו רק ביחס לדחיית מימוש אג"ח נשוא פר"ק
9268-10-12. בנק הפועלים עמד על שתי הבקשות שהוגשו על ידו למימוש הביטחונות שניתנו לו.
עו"ד רימר שהגיש את הבקשה בשם פלנוס, חזר בדיון על האמור בבקשת ההצטרפות שהגישה הקרן, תוך שהדגיש, בין היתר, את היתרונות במינוי בעל תפקיד לכלל הקבוצה.
לדיון התייצב גם עו"ד גיסין, בשם הנאמן למחזיקי אג"ח של ישאל אמלט. לדברי עו"ד גיסין, דחו מחזיקי האג"ח הסדר שהוצע להם על ידי החברה, וקיבלו החלטה להעמיד את החוב לפירעון מיידי ונקיטת הליכים בעת הקרובה. עו"ד גיסין מסר כי למיטב ידיעתו, מצב דומה קיים גם באשר למחזיקי אג"ח של קמן אחזקות.
עו"ד בכר, ב"כ רנקי נכסים, שהיא בעלת השליטה בחברות בת של קמן מים, שהגישה אף היא בקשת הצטרפות, חזרה על בקשתה וביקשה להישאר מעורבות בהליך הכינוס, ככל שיחול לגבי קמן מים, על מנת להבטיח שזכויותיה לא תפגענה.
ב"כ הכנ"ר, עו"ד וולרשטיין, בדעה שאין הגנה ממשית לחברות מהנימוקים בדבריו, וכי מן הראוי לאכוף את אגרות החוב, אך ללא אפשרות של מימוש מיידי.
דיון והכרעה
13.
ככלל, תנאי אגרת החוב הם שקובעים את אופן מימוש הבטוחות שניתנו על ידי החברה-הלווה לטובת בעל האגרת-המלווה. בהתאם לתנאים האמורים, מתגבש השעבוד הצף לשעבוד קבוע, והוא נאכף באמצעות כונס נכסים שבית המשפט ממנה, וכקבוע בסעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג- 1983 (להלן: "פקודת החברות"). בעת שבית המשפט מתבקש להורות על אכיפת אגרת החוב, עליו לבחון באספקלריה חוזית את תנאי ההלוואה (ראה: גפני, כינוס נכסים הלכה ומעשה בעמ' 48. המקרים המובהקים בעטיים ייטה בית המשפט להורות על אכיפת אגרת החוב ומינוי כונס הינם:
האחד, כאשר הופרו תנאי חוזה ההלוואה, כגון אי תשלום הקרן והרבית באופן המעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ומקנים למלווה זכות למימוש אגרת החוב. (פש"ר 1397/02, פש"ר 19407/02 זאבי תקשורת – מימון וניהול בע"מ [2002].
השני, שעה שקיים חשש שהחברה תתקשה בפירעון חובותיה אפילו טרם הופר הסכם ההלוואה; כך כאשר נשקפת סכנה לשווי הבטוחה או שחיקתה, כאשר ניתן נגד החברה

פסק דין
, צו פירוק, כשפעילות החברה הופסקה או כשזו מבצעת דיס פוזיציות בנכסיה בניגוד לתנאי אגרת החוב.

14.
לאחר שנתתי דעתי לעמדות הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי אין מנוס אלא להיעתר לבקשות כינוס הנכסים:
אין חולק כי החברות לא עמדו בתנאי הסכמי המימון, לא פרעו את החובות המגיעים למבקשים, למרות האורכות שניתנו להם לתיקון ההפרה. משכך, העמידו המבקשים את ההלוואות לפירעון, כקבוע בתנאי אגרות החוב, והם זכאים לאכיפת אגרות החוב, ולמינוי כונס נכסים שיפעל למימוש הבטוחות, ובהתאם לקבוע בסעיפים 1 ו- 194 לפקודת החברות וסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967.
בנסיבות אלה, הנטל על החברות לשכנע את בית המשפט כי קיימים טעמים לפיהם אין מקום להורות על אכיפת אגרות החוב.
בחנתי את טעמי ההתנגדות, וסבורני כי אין בהם כדי לדחות את הבקשות, ואפרט:
היקף החובות של קבוצת החברות הוא ניכר ביותר, עולה על מאות מיליוני שקלים. רק לבנק דיסקונט מסתכמים החובות בסך של מעל 200 מיליון ₪. מאמצי קמן אחזקות וחברות הבת, להגיע לידי הסדרים כאלה כשלו, כגון בבקשה להסדר נושים, ונדחו בהחלטה שניתנה בבקשה להקפאת הליכים. נימוקי הכרעת בית המשפט שדחה את הבקשה להקפאת הליכים עליה לא הוגש ערעור, מצביעים על חולשת גרסת החברות, וטעמיה יפים גם להחלטתי זו.

הטענה העיקרית בפי החברות לפיה עדיף שלא לממש את השיעבודים, אלא לפעול להשגת הסדרים כמו גם לבצע מכירה איטית של נכסים, אינה הגנה של ממש, ואין בה כדי להביא לתוצאה שונה:
לעניין זה יש לציין כי החברות החבות, נגדן הוגשו בקשות מימוש השיעבודים, הן בעיקרן חברות אחזקות, נעדרות פעילות משל עצמן, מלבד אחזקות בחברות פעילות המנהלות עסקים. כך שלא קיים יסוד לטענה כי באכיפת השעבודים יהיה כדי לפגוע ולמצער באופן ממשי בשווין של המניות. בחנתי גם את
חוות דעתו של פרופ' ברנע עליה נסמכות החברות, ולטעמי אין בה כדי לבסס את המסד הדרוש לשם דחיית הבקשות. עיקר הצעת פרופ' ברנע מושתתת על השגת הסדרים במסגרתם ימומשו הבטוחות, באופן מדורג, אך תוך הדגש שאין כל וודאות שאכן התחזית האופטימית תתרחש. אציין כי בחוות הדעת המעודכנת אף מוצע לממש את המניות של קמן תעשיות, שאינן משועבדות, דבר שעלול לגרום לפגיעה בבטוחות של הנושים ככל שימכרו המניות והתמורה לא תועבר לנושים להקטנת חובם. זאת ועוד, חוות הדעת של פרופ' ברנע, מבוססת על השערות והנחות כלכליות כאלה ואחרות, ואין כל רבותא לקיומן של אלה. כך בסעיף 19 לחוות הדעת המעודכנת מיום 23.10.12, ביחס למימוש האחזקות של ישאל אמלט בהגליל תעשיות ר.ס בע"מ
, נאמר:
"כפי שנמסר לי מהחברה, בחודשים האחרונים, עם תחילת הדיונים בעניין ההסדר העתידי, התקבלו אינדיקציות מלקוחות מהותיים של הגליל ר.ס כי עקב אי הוודאות לגבי זהות בעלת השליטה בהן (קרי כינוס או פירוק) יבקשו לקוחות אילו לסיים את ההתקשרות עם הגליל ר.ס. בשל זאת ולאור מצבה הפיננסי של הגליל ר.ס, אני מניח כי מימוש בהליך כינוס יניב לנושה המובטח תרומה זניחה. מאידך עסקה ברמת קמן תעשיות תאפשר השלמת תוכנית אסטרטגית חדשה אשר תאפשר מימוש עתידי (חלקי או מלא) אשר צפוי להניב תרומה חיובית."

עולה איפוא כי המומחה נקט ובצדק במשנה זהירות, עת מצא לנכון לציין בחוות דעתו כי היא מבוססת על הנחות וסברות, ומשכך אינה אלא תחזית אפשרית וממילא אינה יכולה להוות עיגון מוצק לכך שאין להורות על אכיפת אגרות החוב. אמנם בצדק נטען בדיון כי הבנקים לא הגישו חוות
דעת או הערכות כלכליות הסותרות את חוות הדעת של פרופ' ברנע, אך לא ראיתי בכך כדי לשנות את המסקנה. הנתונים הקיימים עליהם הצבעתי לעיל, בדבר אי פירעון החובות, היעדר מקור ודאי לכיסוי החבות, עומדים כנגד החברות, ומכאן שחוות הדעת של פרופ' ברנע, גם בהעדר חוות דעת נגדיות, אינה יכולה להוות משקל כנגד כל אלה.
נתתי דעתי לטענת ב"כ החברות לפיה מימוש נכסים באמצעות הליך של כינוס נכסים, יניב תמורה פחותה מאשר מימוש שלא על ידי הליך כפייתי, אך לטעמי אין בכך הצדק שלא להורות על אכיפת אגרות החוב. היעתרות להתנגדות מטעם זה, משמע שכל פעם שנושה מובטח יעמוד על מימוש הבטוחה כזכותו, הוא יידחה מהטעם האמור, וזו תוצאה שהדעת אינה יכולה לסבול. מתן שיעבוד ספציפי נועד לאפשר לנושה לממש את הנשייה במהירות ולא להמתין למימוש מתמשך על ידי החייב. אוסיף כי גם אין כל רבותא שאם אכן יהיה מימוש מדורג ואיטי, התמורה שתתקבל תהיה גבוהה יותר, לא כל שכן, לא הוצעו כל בטוחות כספיות על ידי מי מטעם הקבוצה, להבטיח פערים כספיים, ככל שיהיו, בין המימושים לאלתר, לבין מימושים ארוכי טווח כעמדת החברות. בנסיבות אלה,
סבורני כי לא ניתן לזקוף לחובת הבנקים התנהלות בחוסר תום לב שעה שאינם מסכימים לדחיית הבקשות.
טעם נוסף הינו העדר הצעות ממשיות אשר יש בהן כדי לתמוך בגרסת החברות, דבר שעומד להן לרועץ. אמנם ב"כ החברות הפנה לנספחים בתגובותיהן (עמ' 17 שורות 9-10), להצעות של גורמים שונים שהביעו עניין ברכישה, אך אלה הצעות היוליות, שלא קודמו, לא זכו לאישור הנושים, וספק רב אם יתממשו. משכך, אין לפני בית המשפט ראיות מספקות, ולו ברמה לכאורית, לפיה קיים מקור מימון מבוסס דיו, לשם פירעון החובות ההולכים ותופחים.
תימוכין נוספים למסקנתי לפיה אין מקום לדחות את הבקשות למימוש אגרות החוב, הוא ההתנהלות בעבר. כאמור, ניסיונות הקבוצה להשגת הסדר לא צלחו, ונדחו ולאחר שעמד לרשות הקבוצה פרק זמן ממושך להגעה להסדר. סבורני כי המבקשים גילו ארכת רוח כלפי החברות, שעה שלא עמדו על מימוש מיידי של הבטוחות, לאחר שהחברות לא עמדו בפירעון החובות. משכך, איני רואה טעם באורכה נוספת, ולמצער שיש בה כדי לדחות את הבקשות למימוש, במיוחד שאין כל אינדיקציות כי הפעם קיים סיכוי שיושג הסדר.
זאת ועוד, בעל השליטה בקמן, רוני אלרואי הודיע כי לא יתמוך בכל דרך שהיא בהסדר הנושים של ישאל אמלט, דבר שיש בו הן כדי להצביע על חוסר האמון של בעל השליטה ביכולת הקבוצה, ולמצער בחברות המצויות בראש הפירמידה שלה.

אוסיף כי צעדים ניהוליים שהתרחשו לאחרונה בחברה, מבססים את החשש באשר ליכולת החברות להשיב את חובותיהן לנושים. כך, התפטרות אנשים בעלי תפקידים בכירים בחברות, מעלה ספקות באשר להמשך ההתנהלות הסדירה של קבוצת החברות. כך, הגב' רגינה אונגר הודיעה ביום 9.10.12 על התפטרותה משורת תפקידיה בקבוצה, כמו גם התפטרות מר אלרואי מכהונתו כדירקטור בחברת ישאל אמלט. לא התעלמתי כי בתגובה נטען שלאחרונה מונה ליו"ר דירקטוריון ישאל אמלט, מר יקותיאל גביש, שהינו בעל מומחיות בשוק ההון ובהתנהלות מול בנקים גם בקשר עם הסדרי חוב. עוד נטען כי מר גביש יזכה לשיתוף פעולה הדוק עם מחזיקי אגרות החוב, מתוך שאיפה להבטיח אינטרסים רחבים מאלו שיעמדו לנגד עיניהם של כונסי נכסים מטעם הבנקים, ככל שימונו. איני מקל ראש בכישוריו הנטענים של מר גביש, אך עזיבת בעלי תפקידים בכירים בקבוצה לא כל שכן על השליטה, הינה סממן לקשיים בה וליכולתה לעלות על דרך המלך. מכל מקום, אין בכך כדי להוות משקל כנגד כל הטעמים המצדדים בקבלת בקשות המבקשים, לא כל שכן משקלם המצטבר.
טעם נוסף לדחיית ההתנגדויות הינו החשש לפגיעה בשווי הנכסים המשועבדים. לעניין זה, אציין כי בקופת חלק מהחברות, כגון ת.א.ת. טכנולוגיות מצויים מזומנים וככל שחולף הזמן, קיים חשש לשחיקה בכספים, משמע פגיעה בשווי הבטוחה שבידי הנושים.

לכל האמור יש להוסיף את החובות הניכרים לנושים הנוספים כמפורט לעיל, שגם בו יש כדי להעיב על סיכויי החברות לעמוד בפירעון החובות, ואף להעצים את הסיכון של ירידה בשווי הבטוחות. במיוחד נכון הדבר לאור החלטות שהתקבלו לאחרונה על ידי מחזיקי אגרות החוב להגשת בקשות פירוק כמפורט לעיל.
מובן שאין במימוש השעבודים כדי לפגוע בצווי הקפאת הליכים שניתנו לגבי ארבעת החברות כמפורט לעיל. אוסיף בהקשר זה, כי במסגרת הבקשות שלפניי, עיקר המימוש הוא של מניות חברות אחזקה, כך שממילא אין פגיעה בנכסי ופעילות החברות שבהקפאת הליכים. לפיכך אין כל מניעה מבחינה זו למימוש השעבודים, ולא נדרש לצורך כך אישור של בית המשפט של הקפאת ההליכים.
בהינתן כל האמור, הגעתי לידי מסקנה כי הדין עם המבקשים, ומשכך אני מורה על אכיפת אגרות החוב.
15.
מינוי כונס הנכסים
שעה שדין הבקשות להתקבל, יש מקום להורות על מינוי כונס נכסים לרכוש המשועבד.
כל אחד מהנושים המובטחים שלפניי, מבקש למנות את בא כוחו ככונס נכסים למימוש הבטוחה שניתנה לו. משכך, בית המשפט מתבקש למנות ארבעה כונסי נכסים.
ככלל, בית המשפט נוטה לכבד את רצון הנושה המובטח ולמנות כבעל תפקיד את המוצע על ידי אותו הנושה. עם זאת אין זה כלל בל יעבור וקיימות נסיבות בהן יסבור בית המשפט שיש לסטות מהכלל. כך למשל אם בית המשפט בדעה שיקשה על בעל התפקיד המוצע למלא את תפקידו (ראה לאחרונה את ההחלטה שניתנה בפר"ק (ת"א) 40721-09-12, בעניין מעריב – הוצאת מודיעין בע"מ, לאי מינוי נאמן שהוצע עי המבקש). בנסיבות המקרה שלפניי מקובלת עלי העמדה שהועלתה בדיון, כי נכון יהיה שלא למנות כונס נכסים נפרד לכל אחד מששת התביעות, קרי כונס לכל סוג פלוני של נכס מכלל נכסי הקבוצה. סבורני כי עדיף בנסיבות המקרה, למנות כונס נכסים אחד לכלל הנכסים המשועבדים, ואנמק:
נוכח מורכבות הקבוצה, כמתואר לעיל, יש צורך בראיית התמונה הכוללת של הקבוצה, לשם השאת תמורת המימוש. כך לא ניתן לשלול שיהיה מצב בו עדיף לממש לאלתר נכס מסוים ולדחות מימוש נכס אחר לפרק זמן מוגבל. דבר זה יהיה קשה ביותר אם ימונו כונסי נכסים נפרדים לחלקים של הרכוש, אשר מטבע הדברים, לא יוכלו אלה לראות נכונה את מכלול התמונה, דבר שעלול לפגוע בהשאת התמורה.
תרחיש אפשרי נוסף, שהינו מעשי רק אם יהיה כונס לכלל הנכסים המשעובדים, הינו מכירה
unblock
של כלל מניות המניות המשועבדות. ייתכן ויימצא קונה אשר יאות לשלם תמורה גבוהה עבור רכישת כלל הנכסים המשועבדים, בהבדל מרכישה פרטנית. קרי, מינוי בעל תפקיד אחד, פותח אופציות מכירה, שאינן קיימות כאשר ימונו מספר כונסי נכסים, למספר נכסים.
עוד נימוק התומך במסקנה דנן הוא, שנכון יהיה כי באותן חברות אשר מניותיהן משועבדות לנושים שונים, יפעל בעל תפקיד למכירת מלוא המניות המשועבדות, על מנת להשיא את התמורה ממכירת דבוקת השליטה ובאופן שבידי רוכש פוטנציאלי תתקבל פרמיית שליטה, שלא ניתן לבטל את הערך המוסף שבצידה. זאת ועוד,
לא ניתן לשלול כי מנוי שני כונסי נכסים, כל אחד מטעם נושה אחר, על חלק ממניות של אותה חברה, עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים מובנה. כך הוא באשר למניות של
קמן מים אשר 80% מהן משועבדות לבנק לאומי ו- 20% לבנק המזרחי. דוגמא נוספת היא, 10% ממניות ת.א.ת טכנולוגיות משועבדות לבנק דיסקונט ו- 43.6% מהמניות משועבדות לבנק הפועלים. אמנם נטען בדיון, כי הבנקים יגיעו להסכמות בדבר המימוש המשותף, כמו שקורה מדי פעם, אך לעת עתה לא הובאה כל הסכמה בעניין, קל וחומר שהבנקים עמדו על כך שהתיקים לא יאוחדו.
לא ניתן לכחד כי מינוי מספר רב של כונסי נכסים אף עלול להקשות על קידום ההליכים. אמנם, כל כונס נכסים, הוא קצין בית המשפט ומשכך חובת האמון היא בראש ובראשונה כלפי בית המשפט, אך יכולים להתעורר קשיים אובייקטיבים בשים לב לשרשור של החברות, ושיעבוד מניות שמחזיקה חברה אחת ברעותה, דבר שיגרום לדחיות במימוש נוכח הצורך בבירור עמדת כונס נכסים של מניות חברה אחת למימוש מניות של השנייה, דבר שיש להניח שיתייתר שעה שמדובר באותו כונס נכסים.
יש להניח כי מינוי בעל תפקיד אחד, יחסוך בעלויות, יקצר לוחות זמנים, לרבות בהתדיינויות, לעומת ניהול מספר רב של הליכי כינוס נכסים. גם באלה, תימוכין למסקנתי.
משכך, באתי לידי מסקנה כי ימונה כונס נכסים אחד, לכלל הנכסים המשועבדים.


16.
חרף האמור, ולא בלי היסוס, הגעתי לידי מסקנה כי נכון יהיה להורות כי מימוש השיעבודים על דרך של מינוי כונס נכסים, יושהה למשך 30 יום מהיום. זאת, על מנת לאפשר מיצוי השגת ההסדרים, עליהם הצביעו הצדדים בדיון. מסקנתי זו מושתתת, בין היתר, על הסכמת בנק לאומי ובנק המזרחי, להשהות את בקשת המימוש של קמן מים, ועל הסכמת בנק דיסקונט להשהות את המימוש של קמן קפיטל. שעה שנושים מובטחים אלה, נותנים סיכוי באפשרות לפיה יושג הסדר שיהיה בו כדי לייתר את הצורך בהליך הכינוס, שומה על בית המשפט ליתן משקל לעמדתם זו. הבהרתי בדיון שאין בדעתי לדחות את הדיון בבקשות המימוש האמורות, זאת, על מנת שלפני בית המשפט תיפרס התמונה הכוללת של קבוצת קמן, ההשפעות ההדדיות שעלולות להיות מהיעתרות לבקשה אחת, על רעותה, לא כל שכן שעה שלפחות אחת מהבקשות היא נגד חברת האם. לכן, טענו גם הצדדים בבקשות אלו, לגופן
של טענות וכעולה מהפרוטוקול, דבר המאפשר מתן החלטה גם ביחס לאותן בקשות. עם זאת, מצאתי לנכון כאמור ליתן ארכה, שיהווה את האיזון הראוי בין ההסכמה לדחיית הדיון בבקשות דנן לבין הצורך בהכרעה ביתר הבקשות, תוך שימת הלב לתמונה הכוללת של החברות בקבוצה.

בנסיבות העניין, יהיה זה נכון שגם ביחס לבקשות המימוש האחרות, לגביהן לא היתה הסכמה לדחייה, תושהה כניסת כונס הנכסים לתוקף, למשך 30 יום. עסקינן כאמור בקבוצת חברות קמן, ולא ניתן לשלול כי מינוי כונס נכסים לחלק מהן, תביא לתגובת שרשרת שתעקר את הסיכוי להסדרים בחברות אחרות בקבוצה. לא התעלמתי מטענת ב"כ הבנקים לפיה אין סינרגיה בין החברות, ואין לקשור בין מימוש הבטוחות של החברות לגביהן ניתנה הסכמה לדחייה, לבין אלה לגביהן אין הסכמה אחרת, אך דעתי שונה. במיוחד נכון הדבר, לאור מסקנתי כי יש למנות בעל תפקיד אחד לכלל הנכסים המשועבדים. זאת ועוד, ניתן יהיה להבטיח את החשש עליו הצביעו ב"כ הבנקים כתוצאה מהארכה האמורה, על ידי איסור פעולות בחברות.

17.
סוף דבר
בית המשפט נדרש להורות על אכיפת השיעבודים שניתנו למספר בנקים, הם המבקשים, על רכוש של חברות בקבוצת קמן. היקף החובות של החברות בקבוצה, להבטחת פירעונן ניתנו אגרות החוב, עולה על מאות מיליוני ₪, זאת בנוסף לחובות ניכרים נוספים לנושים אחרים, ובכללם לקרן פלנוס ולמחזיקי אגרות חוב של חברות בקבוצה. שוכנעתי כי התקיימו התנאים להורות על אכיפת השיעבודים, וכי אין בפי החברות טעמים מוכרים ומוצדקים שלא לעשות כן.
לכן, ניתנים בזאת פסקי דין המורים על אכיפת אגרות החוב, נשוא העתירות, ושניתנו לטובת כל אחד מהמבקשים כנגד החברות המשיבות.

לשם מימוש פסק הדין, זכאי כל מבקש למינוי כונס נכסים לרכוש המשועבד לטובתו. מסקנתי הינה כי נכון יהיה למנות בעל תפקיד אחד, לרכוש המשועבד, מאשר מינוי ארבעה כונסי נכסים, אחד מטעם כל אחד הבנקים המבקשים, זאת מהטעמים שפרטתי בהרחבה לעיל.
עוד הגעתי לידי מסקנה, כי מינוי בעל התפקיד, יעשה בתום 30 יום מהיום, קרי ביום 18.12.12, ועל מנת לאפשר לקבוצת החברות, להגיע לידי הסדרים, ודוק. הכרעה זו מסיימת את כל ההליכים שלפניי, ומינוי כונס הנכסים הינו רק מימושה של זו.

על מנת לא לסכל את ביצוע פסק הדין, ניתן בזאת צו האוסר על החברות לבצע כל דיספוזיציה שהיא במניות נשוא השיעבודים וכל רכוש משועבד אחר. עוד נאסר על החברות לבצע כל פעולה שאינה במהלך העסקים הרגיל, לרבות חלוקת רווחים. להסרת ספק, צו זה חל גם, אך לא רק, על קמן תעשיות בע"מ
.
התיקים יובאו לעיוני ביום 18.12.12, לשם מינוי כונס נכסים, ככל שלא יושג/ו הסדר/ים.

ניתן והודע היום

ח' כסלו, תשע"ג
,
22 נובמבר, 2012
, ב
מעמד :
עו"ד נאוי, עו"ד יריב שי שינובסקי, עו"ד איה יופה, עו"ד וינשטוק עו"ד ארגוב, עו"ד יניב, עו"ד ולרשטיין עו"ד גיסין, עו"ד רימר,
וכן מתמחה ממשדד שפירא ושות' - מטעם בנק הפועלים.











פרק בית משפט מחוזי 9324-10/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מזרחי טפחות בע"מ, בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' קמן תעשיות בע"מ, קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ, ישאל – הגליל תעשיות (2007) ואח' (פורסם ב-ֽ 22/11/2012)











תיקים נוספים על בנק דיסקונט לישראל בע"מ
תיקים נוספים על בנק מזרחי טפחות בע"מ
תיקים נוספים על בנק לאומי לישראל בע"מ
תיקים נוספים על קמן תעשיות בע"מ
תיקים נוספים על קמן תעשיות (ק.מ.ן) בע"מ
תיקים נוספים על ישאל – הגליל תעשיות (2007)




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט