מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה - אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל

 
מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה - אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל
1005/03 פ     09/09/2004




פ 1005/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נ' אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל




1


בתי הדין לעבודה
בית-הדין האזורי לעבודה
ב ב א ר – ש ב ע

פ 001005/03


בפני

כבוד השופט אילן סופר


09/09/2004



בעניין:
מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה



ע"י ב"כ
עו"ד אפרת שפירא

המאשימה

נ ג ד


1 . אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ

2 . קראדי הלל



ע"י ב"כ
עו"ד גוסטבו גרפונקל

הנאשמים


הכרעת דין

1. בפתח הדברים אודיע, כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, כי החלטתי לזכות את הנאשם מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

2. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום, המייחס להם עבירה על סעיפים 2(א)(1) ,2 (א)(2) ו-5 לחוק עובדים זרים ( איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א- 1991, דהיינו - העסקת עובד זר ללא היתר.

3. הנאשמת מס' 1 הינה תאגיד , אשר במועד הרלוונטי עסק בעבודות שיפוץ משרדיו ברחוב רמב"ם 4 בבאר שבע (להלן- הנאשמת).

4. הנאשם מס' 2 הינו הבעלים ומנהל פעיל של הנאשמת ( להלן- הנאשם).

5. על הנאשמת הוטל קנס מינהלי בגין העסקת העובד, אולם היא בחרה להישפט על העבירה, ועל כן הוגש כתב האישום הנוכחי.

6. על פי כתב האישום, ביום 13/4/00 , בשעות הצהרים, בביקורת שערכו מפקחי משרד העבודה והרווחה בבניין, נמצא במקום עובד זר, בשם סמאמרה סאמי, בעל ת.ז. שמספרה 981915382 (להלן- "העובד"). העובד אינו אזרח ישראל ואינו תושב ישראל, והנאשם העסיק את העובד ללא היתר.

7. מטעם התביעה העידו מר ציון טובי , רכז אכיפה במשרד העבודה, ומר יהודה אמנון, מפקח במשרד העבודה. הנאשם, אשר כפר באשמה, העיד לעצמו.

8. ה כ ר ע ה

כלל ידוע הוא כי במשפט הפלילי , נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא הנושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו, אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נשוא האישום, במידה שלמעלה מספק סביר.

ראה: י.קדמי על הראיות, חלק ג',הוצאת דיונון, מהדורה 2004, ע"מ 1440.

על כן, בבואנו להכריע בתיק זה, עלינו לבחון האם הוכיחה המאשימה מעל לכל ספק
סביר, כי הנאשמים ביצעו את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

9. יישום הכלל במקרה שלפנינו יביא למסקנה ,לאור העדויות וחומר הראיות שבו, כי המאשימה לא עמדה בנטל להוכיח את יסודות העבירה המפורטים בכתב האישום, כפי שיפורט להלן.

10. סעיף 2 לחוק עובדים זרים עניינו ב"העסקה שלא כדין"; לשון ס"ק (א) לסעיף 2 , כפי שהיה בעת הרלוונטית לעבירה המיוחסת לנאשמים, היא:

"מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
דינו - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העעבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שישה חודשים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה. "

11. אשר על כן, כדי להרשיע מעביד בעבירה על סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים, יש צורך להראות שהוא העסיק עובד זר וכי העובד הועסק על ידו שלא מכוח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 או בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959.

12. במקרה שלפנינו,יסודות העבירה המפורטים בכתב האישום, כוללים בסעיף 4 , את פרטיו של העובד , בצירוף מספר הזהות שלו.

13. במסגרת הדיון מיום 24/6/04 , הביאה המאשימה את הראיות הבאות.

14. עדותו של מר ציון טובי- אשר העיד כי ביחד עם מפקח נוסף ושני שוטרים , ערך ביקורת יזומה בבניין "בית הילל" בבאר שבע. בכניסה לבניין , ראו שני עובדים, הלבושים בבגדים המתאימים לעבודה, מעמיסים ומעבירים בלוקים מחוץ לבניין אל תוך מעלית הבניין. המפקחים עלו אחריהם עד לקומה הראשונה, שם החלו העובדים לפרוק את הבלוקים כשכל עבודה פיזית נוספת לא נצפתה. המפקחים פנו לבדיקת זהות העובדים. נמצא כי לעובד אחד היה היתר עבודה על שם הנאשמת, ואילו לעובד השני לא היה היתר עבודה כלל. המפקחים עלו עם העובדים למשרדי הנאשמת,השוכנים בקומה אחרת, אך הנאשם לא נכח במשרדי החברה באותה עת. מזכירת החברה קישרה טלפונית בין המפקח מר ציון טובי לבין הנאשם , אשר הכחיש את העסקת העובד. במסגרת עדותו , הוגש גם תיאור המקרה, אשר נרשם על ידו ( ת/1). בעדותו של מר טובי בבית הדין, כמו בתיאור המקרה, אין אזכור של שם העובד או מספר תעודת הזהות שלו.

15. עדותו של מר יהודה אמנון- גם מר יהודה אמנון העיד כי בהגיעם למקום ראו שני עובדים מעמיסים בלוקים למריצה ומעבירים אותם אל מעלית הבניין. המפקחים עלו עם העובדים אל מקום העבודה ושם בדקו את זהות העובדים. כן העיד , כי הוא זה שחקר
אישית את העובד וגבה ממנו עדות.
יובהר, כי העדות של העובד לא הוגשה, אפילו לא לעצם העובדה, שנגבתה העדות ולא לתוכנה. אף בעדותו של מר אמנון, לא מוזכר שם העובד.

16. כן הוגשה תעודת עובד ציבור (ת/4) של מֵרַכז מידע ורישוי ביחידת קמ"ט תעסוקה באיו"ש, מר שמואל קרפט, על פיה לא הופנה העובד לתעסוקה בישראל בתאריך 13/4/00. בתעודה לא צויין, כי זהו העובד אשר נתפס במשרדי הנאשמת.

17. היוצא מכל אלה הוא, כי לא נמסרו בעדותם של המפקחים, פרטי העובד, לא הוגשה העדות שנגבתה ממנו, ולו רק לצורך עצם הגבייה ותעודת עובד הציבור אינה מציינת כי היא מתייחסת לעובד שנתפס בבית הנאשם.

18. עם כל זאת, למותר לציין כי לא נעלמה מעינינו גרסתו של הנאשם בדבר נסיבות הימצאותו של העובד במשרדיו, במועד עריכת הביקורת.

19. הנאשם טען,הן בהודעת העדות שנגבתה ממנו ביום 1/5/00 והן בעדותו בבית הדין, כי הוא אמנם מכיר את העובד , אשר נמצא בבניין הנאשמת ביום 13/4/00, אך זאת מכיוון שהעובד הועסק על ידו בעבר - על פי היתר ובהתאם לחוק, בחודשים ינואר- מאי, בשנת 1999,ואילו בתחילת יוני 1999 פוטר העובד ומאז לא עבד אצלו. הנאשם תמך טענה זו באמצעות דו"ח גיליון תשלום (נ/1) ותלוש משכורת של העובד (נ/2).
הנאשם טען כי העובד הופיע במשרדיו ביום 13/4/00 בכדי לקבל כספים , בסך של 700 ₪, שהנאשם היה חייב לו בגין עבודתו וכן בכדי לדרוש עבודה בשנית. לדבריו, העובד לא עבד עבורו מאז פיטוריו ב-6/99 ,וגם ביום בו נערכה הביקורת , העובד לא הועסק אצלו כלל.

20. יש לזכור, כי מפקחי המאשימה ראו את העובד מרים מספר מצומצם של בלוקים לתוך מעלית פעם אחת ואחר כך המעלית הגיעה לקומה ראשונה. מעבר לכך, העובד לא נראה באמצע עבודה, בכל הקשור למה שנראה בקומה הראשונה. המפקחים לא ראו עבודה בפועל, או שיפוץ שהיה בעיצומו.
כמו כן, לטענת הנאשם מדובר בסגירת חלון קטן המצריכה 5 בלוקים ולצורך כך מספיק עובד אחד (עמ' 18 שורות 27-28, עמ' 19 שורות 2-3).

21. הכלל הוא , איפוא, כי כל עוד אין הנאשם נושא ב"נטל השכנוע", די בכך שחומר הראיות כולו- הן זה שבא מטעם התביעה והן זה שבא מטעמו הוא- מותיר מקום "לספק סביר" בדבר קיומו של יסוד כלשהו מיסודות העבירה במובן הרחב של המושג- כדי שימצא זכאי בדינו.

ראה: י. קדמי, חלק ג' , הוצאת דיונון, מהודרת 2004, בע"מ 1471.

22. בנסיבות שלפנינו, בהעדר עדותו של העובד, ובהעדר ראיה משכנעת, כי העובד אכן עבד עבור הנאשמים באותו יום בו נראה על ידי מפקחי משרד העבודה, אין מתמלאים כל יסודות העבירה.

23. לכן, אין מנוס מלקבוע , כי המאשימה לא הוכיחה , במידת ההוכחה הנדרשת, את קיומו של יסוד ההעסקה של עובד מסויים הדרוש בכדי להרשיע את הנאשמים בעבירות המיוחסות להם.



24. על כן, משלא הוכח, כי יסודות העבירה התקיימו, הריני מזכה את הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום.


ניתנה היום כ"ג באלול, תשס"ד (9 בספטמבר 2004) במעמד הצדדים.


אילן סופר
– שופט





001005/03פ 734 דקלה








פ בית דין אזורי לעבודה 1005/03 מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה נ' אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל (פורסם ב-ֽ 09/09/2004)










דוחות מידע משפטי על הצדדים בתיק זה
דוח מידע משפטי כולל את כל ההחלטות ופסקי הדין עפ"י שם הנבדק (אדם או חברה) או לפי מספר ח.פ
דוח מידע משפטי על מדינת ישראל - משרד העבודה והרווחה      דוח מידע משפטי על אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל

דוחות בדיקת רקע וקרדיטצ'ק על הצדדים בתיק זה
דוחות בדיקת רקע, בדיקת נאותות ובדיקת אשראי צרכני על הצדדים לפי שם, ת"ז או ח.פ
     דוחות מידע עסקי על אלין ק.- יזום פרויקטים בע"מ,קראדי הלל