אבי טולדנו, א.ט.ל.ב. השקעות בע''מ - shamrock israeli investors growth fund, l.p, shamrock israeli growth fund, l.p, ק.נ.מ אחזקות בע''מ ואח'

מידע על אבי טולדנו    מידע על l.p    מידע על l.p   



אבי טולדנו, א.ט.ל.ב. השקעות בע''מ - shamrock israeli investors growth fund, l.p, shamrock israeli growth fund, l.p, ק.נ.מ אחזקות בע''מ ואח'

המרצת פתיחה בוררות 57817-11/12     20/02/2013 (הפב)



תיקים נוספים על אבי טולדנו
תיקים נוספים על א.ט.ל.ב. השקעות בע"מ
תיקים נוספים על shamrock israeli investors growth fund
תיקים נוספים על l.p
תיקים נוספים על shamrock israeli growth fund
תיקים נוספים על l.p
תיקים נוספים על ק.נ.מ אחזקות בע"מ




הפב 57817-11/12 אבי טולדנו, א.ט.ל.ב. השקעות בע"מ נ' shamrock israeli investors growth fund, l.p, shamrock israeli growth fund, l.p, ק.נ.מ אחזקות בע"מ ואח'





בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו
הפ"ב 57817-11-12 טולדנו ואח'
נ' shamrock israeli investors growth fund
;l/p ואח'
תיק חיצוני:
בפני

כב' השופטת שבח יהודית
המבקשים

1. אבי טולדנו

2. א.ט.ל.ב. השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד אלי שימלביץ'
ואמנון בורנצוייג

נגד
המשיבים

1. shamrock israeli investors growth fund
, l.p

.
2. shamrock israeli growth fund
, l.p

.
המשיבות 1-2 ע"י ב"כ עוה"ד פרופ' יובל לוי
, יחיאל כשר ואח'

3. ק.נ.מ אחזקות בע"מ
4. ק.נ.מ אחזקות אגודה שיתופית חקלאית לעסקים בע"מ
5. קיבוץ נאות מרדכי אגודה שיתופית בע"מ
המשיבים 3-5 ע"י ב"כ עו"ד ד"ר זאב הולנדר

6. נעמה נאות החזקות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד איל רוזובסקי וליויאן סגל
7. נעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית לעסקים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אלברטו קופרשמיט

החלטה

בקשה למינוי בורר
המבקשים עותרים למינוי בורר שיכריע בסכסוך שנתגלע בינם לבין בעלי מניות נוספים במשיבה 6, נעמה נאות החזקות בע"מ (להן – החברה).

בעלי הדין
1. המבקש 1 (להלן – טולדנו) יחד עם המבקשת 2, חברה בבעלותו (יכונו בצוותא – המבקשים) מחזיקים ב-36.5% ממניות החברה.
המשיבות 1-2 (להלן – שמרוק) הינן קרנות השקעות המחזיקות יחד ב-40.5% ממניות החברה. המשיבות 3-4 (להלן בצוותא – ק.נ.מ.) הינן אגודות שיתופיות בשליטת המשיב 5 – קיבוץ נאות מרדכי (להלן – הקיבוץ) והן מחזיקות יחד ב-17% ממניות החברה.
המשיבה 7, נעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית לעסקים בע"מ, הינה חברת בת של החברה (להלן – נעלי נאות). 83% ממניותיה מוחזקות ע"י החברה, ואף הקיבוץ מחזיק 17% ממניותיה.
נעלי נאות הינה חברה יצרנית המייצרת נעליים תחת המותג הידוע "טבע נאות", ומשווקת את תוצרתה בארץ ובעולם.

רקע עובדתי ושרשרת ההסכמים

2. ביום 22.12.05 חתמו החברה, הקיבוץ וק.נ.מ. על "מסמך עקרונות להסכם השקעה" (להלן – מסמך העקרונות) במסגרתו הועלו על הכתב מספר עקרונות המסדירים את בקשת החברה להיכנס לשותפות עם הקיבוץ בפעילותה של נעלי נאות. באותה עת, ובטרם נחתמו ההסכמים שיפורטו להלן, החזיק הקיבוץ במלוא מניותיה של נעלי נאות באמצעות ק.נ.מ. (90% ממניות נעלי נאות היו בבעלות ק.נ.מ.; 10% מניות בבעלות הקיבוץ).

3. בהמשך לכך, נחתם ביום 17.7.06 הסכם השקעה בין החברה, ק.נ.מ. ונעלי נאות, לפיו רכשה החברה מהקיבוץ 66% מאחזקותיו בנעלי נאות (להלן – הסכם ההשקעה).
סעיף 17 להסכם ההשקעה הינו סעיף בוררות, הקובע כי במקרה של מחלוקת בין הצדדים להסכם, תבורר המחלוקת בהליך בוררות לפני בורר דן יחיד.
באותו היום, 17.7.06, חתמו טולדנו, החברה ושרמוק על הסכם מייסדים, שנועד להסדיר את תפקידם של בעלי המניות בחברה, על רקע חתימת החברה על הסכם ההשקעה (להלן – הסכם המייסדים). בין היתר נקבעו בהסכם המייסדים מנגנונים לבחירת מנכ"ל החברה; למינוי יו"ר דירקטוריון; לניהול החברה, וכד'.
אף הסכם זה כולל בסעיף 19(a) שבו תנית בוררות הקובעת, כי במקרה של סכסוך/העדר הסכמה בין הצדדים להסכם בכל הקשור ליישום/הוצאה לפועל/פרשנות/ביטול ההסכם (לרבות תוצאות ביטולו) – יופנה הסכסוך לבורר שימונה בהסכמת הצדדים.
בסעיף 19(b) להסכם המייסדים נקבע כי סעיף 19 ייחשב להסכם בוררות בין הצדדים להסכם.

4. ביום 23.12.08 חתמו החברה, ק.נ.מ. ונעלי נאות על הסכם החלפת מניות (להלן – הסכם swap) שתוצאתו הייתה כי 17% ממניות נעלי נאות הועברו מק.נ.מ. לידי החברה, ומנגד, הועברו לק.נ.מ. 17% ממניות החברה [ובכך הפך למעשה הקיבוץ, שכאמור, הינו הבעלים של ק.נ.מ., לבעל 17% ממניות החברה].
באותו היום, 23.12.08, על רקע חתימת הסכם ההשקעה והסכם ה-swap, נחתם הסכם גם בין בעלי המניות שמרוק, טולדנו וק.נ.מ. (להלן – הסכם בעלי המניות) לצורך הסדרת מערכת היחסים ביניהם. בין היתר, נקבע בסעיף 6 להסכם בעלי המניות, כי סעיפים 17-19 להסכם ההשקעה, אשר כאמור, עוסקים גם בנושא הבוררות, "...יחולו במלואן על הסכם זה, בשינויים המחוייבים".

טענות המבקשים

5. מטיוטת כתב התביעה שהכינו המבקשים לצורך הליך הבוררות, אותו מבוקש להגיש לבורר שיתמנה, עולה, כי טענות המבקשים נגד המשיבים, מתייחסות להתנהלות פנימית של מי מהמשיבים בניהול החברה, המהווה לטענתם, הפרה של המוסכם ביניהם. ניתן לסווג את טענות המבקשים כלפי המשיבים ל-4 סוגיות עיקריות :
האחת – נושא מינוי מנכ"ל החברה;
השנייה – תיקון תקנון החברה;
השלישית – כספית - גמול דירקטורים;
הרביעית – קבלת מסמכים מהחברה.

6. לטענת המבקשים, סעיפים 19 להסכם המייסדים; סעיף 17 להסכם ההשקעה, סעיף 6 להסכם בעלי המניות, וכן סעיף 13 להסכם ה-swap – קובעים מנגנון להכרעה בסכסוך בין הצדדים, היינו, הליך בוררות. תניית בוררות זו מתייחסת לכלל המשיבים, בשים לב להסכמים השונים שנחתמו ביניהם. כן הם טוענים, כי הקיבוץ אמנם לא היה צד להסכמים הללו, אולם קיבל על עצמו את תניית הבוררות, בכך שאישר במועדים שונים את מחויבותו להסכם המייסדים, ובכלל זה, הסכמתו לסעיף 6 להסכם בעלי המניות, שאימץ את סעיף 17 להסכם ההשקעה, וכן אימוץ תניית הבוררות לתקנון החברה המחייב את כל בעלי המניות, הגם שהתיקון טרם בוצע בפועל.
המבקשים לא מסתירים כי בפיהם טענות נוספות נגד מי מהמשיבים, אשר תניית הבוררות אינה חלה עליהן, ובגינן עתידים הם להגיש תביעות משפטיות נפרדות, בנוסף לתביעה ששמרוק הגישו נגדם והמתבררת בבית משפט השלום בתל-אביב (ת.א. 25390-09-12).

עמדת המשיבים

7. שמרוק מתנגדת לבקשה. לטענתה, לא כל המשיבים נתנו הסמכתם לתניית הבוררות. ההסכמה להפנות סכסוך להליך הבוררות ניתנה רק במערכת היחסים שבין המבקשים, בין שמרוק ובין החברה, בחתימתם על הסכם המייסדים. מאחר שק.נ.מ., הקיבוץ ונעלי נאות לא חתמו על הסכם המייסדים, אין הם כפופים לתניית הבוררות שבו, מה גם שהקיבוץ לא ידע כלל על הסכם המייסדים, וממילא לא יכול היה להסכים לתניית הבוררות המופיעה בו.
עוד טוענות שמרוק, כי שתיים מתוך ארבע עילות התביעה הנטענות על-ידי המבקשים – קבלת תגמול דירקטורים והעברת המסמכים – אינן חוסות תחת תניות הבוררות, משנושאים אלה לא עוגנו בהסכמים עליהם נסמכים המבקשים.
גם בשתי העילות האחרות – נושא מינוי מנכ"ל החברה ותיקון תקנון החברה – שלגביהן קיימת תניית בוררות, אין יריבות בין המבקשים לבין שמרוק והחברה, והיריבות היא בין המבקשים לבין ק.נ.מ., הקיבוץ ונעלי נאות – שלטענתן, כאמור, אינם כפופים לתניית הבוררות. נטען גם כי אם ימונה בורר בין הצדדים החתומים על הסכם המייסדים (קרי: המבקשים, שמרוק והחברה) לא יהיה בכך כדי לסייע בפתרון הסכסוך, והמבקשים לא יוכלו לקבל סעד אופרטיבי ביחס ליריבים הרלוונטיים.

8. לטענת ק.נ.מ. והקיבוץ יש לדחות את הבקשה, מהטעם כי לא נערכה פנייה אליהם טרם הגשת הבקשה לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) אלא רק למשיבה 4. כמו כן נטען, כי המשיבה 3 והקיבוץ לא היו צד להסכמים הכוללים תניית בוררות, וטענת המבקשים לפיה הקיבוץ נתן הסכמתו לתנית הבוררות הינה מופרכת; אין יריבות בין המשיבה 3 והקיבוץ לבין המבקשים; המבקשים מתעלמים מכך שלקיבוץ ולק.נ.מ אישיות משפטית נפרדת; המבקשים עצמם מודים כי תקנון החברה לא תוקן באופן פורמאלי, על כן אין לראות בו כהסכם בוררות מחייב.
עוד נטען כי חתימת ק.נ.מ על הסכם בעלי המניות, מהווה הסכמה לברר בהליך בוררות רק מחלוקות הנוגעות להסכם זה להבדיל ממחלוקות אחרות, שלאור קיומן אין מקום לפיצול הליכים.

9. גם החברה ונעלי נאות מתנגדות למינוי בורר, בין היתר, מהטעם כי לא קיים הסכם בוררות בין כל הצדדים וביחס לכל הנושאים אותם ציינו המבקשים בבקשתם. גם לטענתם, אין מקום לפיצול ההליכים.
דיון והכרעה

10. למרות שלל הטענות והמלל הרב שהרעיפו בעלי הדין על ביהמ"ש, ניתן לבור את הבר מהתבן, ולבודד את הסוגיה המרכזית הטעונה הכרעה, והיא סוגיית היריבות והטענה לאי-חלותה של תניית הבוררות על כל המשיבים, משאינם חתומים על כל ההסכמים, עת כל אחד מהם חתום על הסכם אחר, להבדיל מהקיבוץ, שאינו חתום כלל, ומשכך לא ניתן לכרוך את כולם ב"חבילה אחת".

11. אין צורך להכביר מילים על הכלל היסודי הקובע כי סמכות בורר נרכשת רק בהסכמה, באופן שלא ניתן לכוף על בעל דין ליטול חלק בבוררות בעל כורחו. הבורר, שאינו נושא משרה שיפוטית, יונק את סמכותו מכוח ההסכמה. באין הסכמה – אין סמכות.
יפים לעניין זה דברי כב' השופט דנציגר ברע"א 8113/09 אלייד סוכנויות לביטוח (1975) בע"מ נ' מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ (2.11.10): "קביעה זו אף הולמת את הצורך כי בין הצדדים לבוררות תהיה הסכמה מלאה להתדיין בפני
בורר ולא בפני
בית משפט. יתרה מכך, כאשר מדובר בהסכמה לפי דיני החוזים להתדיין בבוררות, יש צורך במפגש רצונות מלא והסכמה מפורשת של כל הצדדים לעניין הבוררות... ההסכמה להתקשר בהסכם בוררות הינה יסוד מרכזי במוסד הבוררות וההלכה היא כי על הסכמה לבוררות להיות ברורה וחד משמעית. כך גם נקבע בספרות כי אין אפשרות לצרף בעל דין לבוררות ללא הסכמתו ואין סמכות לבורר לפסוק בעניינו של מי שאיננו צד להסכם הבוררות...".

12. נחה דעתי כי הסכמה שכזו ניתנה גם ניתנה בכתובים על ידי כל המשיבים, למעט הקיבוץ, בעניינו אדון בנפרד. ממכלול ההסכמים שהוגשו לביהמ"ש ניתן להבחין כי כולם סובבים למעשה סביב מפעל הנעליים טבע נאות הנמצא בקיבוץ והמופעל ע"י נעלי נאות, באופן שלכל החברות המשיבות שליטה או זיקה כזו או אחרת למפעל, בין במישרין ובין באמצעות שרשור חברות.
בכל ההסכמים, המשתלבים זה בזה עד כי היו למארג אחד, למעט מסמך העקרונות, כבלו בעלי הדין את עצמם בתנית בוררות כתובה ומפורשת:
א. הסכם ההשקעה שנערך ביום 17.7.06 ועליו חתומים: החברה, ק.נ.מ, וכן נעלי נאות- מכיל בסעיף 17 שבו תניית בוררות הקובעת "היה ויתגלעו חילוקי דעות בין הצדדים בכל הנוגע להסכם זה, לפירושו או לביצועו (להלן: 'המחלוקת'). המחלוקת כאמור תועבר, בתוך שבעה ימים ממועד התעוררות המחלוקת כאמור להכרעת בורר דן יחיד...".
ב. הסכם המייסדים שנערך בו ביום, ועליו חתומים טולדנו, שמרוק והחברה, מכיל בסעיף 19(a) תניית בוררות שזו לשונה:
"in the event that any dispute or disagreement arises among the parties with regard to any matter concerning the execution and/or breach and/or implementation and/or interpretation and/or cancellation of this agreement (or resulting therefrom) (the "dispute"), the parties to the dispute shall refer the dispute to the decision of an arbitrator who shall be appointed by agreement among them, and in the absence of agreement within twenty one (21) days from the date upon which any shareholder to this agreement shall request the appointment of an arbitrator, the arbitrator shall be appointed by the chairman of the israeli bar association upon the application of any of the shareholders to this agreement (the "arbitrator")".
ג. הסכם ה-swap שנערך ביום 23.12.08, ועליו חתומים החברה, ק.נ.מ. ונעלי נאות- מחיל עליו את תניית הבוררות שבסעיף 17 להסכם ההשקעה: "13.3 הוראות סעיפים 17 עד 19 (בוררות, סמכות שיפוט ושונות) להסכם ההשקעה יחולו במלואן על הסכם זה".
ד. גם הסכם בעלי המניות שנערך אף הוא ביום 23.12.08 ועליו חתומים המבקשים, שמרוק, וק.נ.מ מחיל עליו, בסעיף 6 שבו, את תניית הבוררות שבהסכם ההשקעה: "6. הוראות סעיפים 17 עד 19 (בוררות סמכות שיפוט ושונות) להסכם ההשקעה יחולו במלואן על הסכם זה, בשינויים המחוייבים".

13. העובדה לפיה לא כל המשיבים חתומים על כל ההסכמים, הינה זניחה משברור שכל ההסכמים עוסקים בסוגיה אחת ולכולם זיקה זה לזה. הסכם ההשקעה והסכם המייסדים נערכו ונחתמו בו ביום, 17.7.06, ומחמת הזיקה שלהם יש להתבונן עליהם כעל מקשה אחת.
גם הסכם בעלי המניות והסכם ה-swap נערכו ונחתמו ביום אחד 23.12.08 ואף עליהם יש להתבונן כעל מערכת אחת.

לא זו אף זו, הסכם ה-swap מפנה באופן ברור ושאינו מצריך פרשנות להסכם ההשקעה בסעיף ה"והואיל" הראשון, בו נאמר: "הואיל והצדדים חתמו על הסכם השקעה מיום 17.7.06, כפי שתוקן (להלן: "הסכם ההשקעה")".
אף הסכם בעלי המניות מפנה בסעיפו הראשון להסכם ההשקעה, וכאמור בו: "הואיל וביום 17 ביולי 2006 חתמו נעמה נאות אחזקות בע"מ (להלן: 'נעמה'), ק.נ.מ אחזקות 1998 בע"מ (להלן: 'ק.נ.מ. אחזקות'), ק.נ.מ. ונעלי נאות אגודה שיתופית חקלאית לעסקים בע"מ (להלן: 'נעלי נאות') על הסכם ההשקעה כפי שתוקן (להלן: 'הסכם ההשקעה')".

הנה כי כן, בפני
נו מערכת הסכמית אחת, המורכבת ממספר הסכמים המהווים מקשה אחת, שכל אחד מהם נחתם ע"י חלק מבעלי הדין, עם זיקה, קשר והשלכה להסכמים האחרים, כשהמערכת בכללותה מתייחסת למפעל הנעליים ולחברות השולטות עליו.

14. ובאשר לקיבוץ:
הקיבוץ אכן אינו חתום על אף אחד מארבעת ההסכמים המכילים תנית בוררות, והוא חתום על הסכם העקרונות בלבד, שלא מופיעה בו תנית בוררות.
יחד עם זאת, צירופו להליך בוררות של בעל דין שאיננו חתום על הסכם בוררות וחיובו לקחת חלק בהליך זה – הינו חיזיון נפרץ ואינו חריג כלל וכלל.
תכלית הבוררות, דהיינו, השאיפה להשיג במסגרתה פיתרון שלם וכולל של המחלוקת, לא תושג אם ניתן יהיה לסכל את הבוררות על ידי אי שילובו של גורם שקשור קשר בל יינתק לסכסוך נשוא הבוררות ו/או לאחד מבעלי הדין הכפוף לבוררות. משכך ניתן, בהינתן הנסיבות המתאימות, לצרף לבוררות גם בעלי דין שלא חתומים על תנית הבוררות, והדוגמאות לכך לא מעטות: יורש שקיבל את זכויותיו של המוריש שחתום על הסכם בוררות, מנהל עיזבון, נאמן בפשיטת רגל, חליף שהסכמת הנחלף מחייבת אותו, ערב, בעל שליטה שהינו זרועו הארוכה של החותם, בעל שליטה וכו', ובלבד שהצד שאיננו חתום על הסכם הבוררות עונה על הדרישה לפיה הוא "עומד ביחסי קרבה משפטית (privity) עם בעל הדין, אם כחליפו ואם כמי שבא מכוחו בדרך אחרת כל אימת שמתקיימת זהות אינטרסים וייצוג בין השניים..." (ת"א (ת"א) אמיר בטצייג נ' מ. אמיתי בע"מ (10.1.08)).

במקרה הנ"ל התבונן ביהמ"ש על מנהל חברה – שלא חתם באופן אישי על הסכם הבוררות, כי אם רק בשמה של החברה אותה הוא מנהל, וגם ערב לה – כעל צד קרוב לחברה החייב אף הוא ליטול חלק בבוררות, בקובעו כי : "המבקש הינו המנהל ובעל השליטה במבקשת, והוא זה שחתם בשמה על הסכם הבוררות. המבקש אף ערב לכל התחייבויות המבקשת כלפי המשיבה על פי הסכם ההפעלה ולכן היה לו עניין אישי מובהק בבוררות. המבקשת ניהלה את הבוררות באמצעות המבקש שהוא ידה הארוכה".

וכאמור בספרה של פרופ' אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית, כרך א', תשס"ה) 108:
"אך ישנו חריג נוסף, בו כל מי שלא היה צד להסכם באופן פורמלי, גם הוא ייחשב קשור בו. הכוונה היא למי שיש לו קרבת עניין, שנטל חלק בהתדיינות עצמה או שעניינו יוצג במסגרת ההתדיינות", וכן:
"המבחן הוא עובדתי ומשפטי כאחד. חברה הנמצאת בבעלות ובשליטה מלאה – ניתן לראותה כ"זרועו הארוכה" של בעל השליטה בה" (עמ' 111 רישא).

לעיתים צד יהא כפוף לבוררות גם אם לא חתם על הסכם בוררות, מכוח קרבה מיוחדת לנושא הבוררות ולצדדים לבוררות, או שהוא משמש "זרועו הארוכה" של הצד החתום על הסכם הבוררות, או אורגן שלו ממש (רע"א 8523/05 החברה המרכזית לפיתוח השומרון בע"מ נ' מזי את יחזקאל בע"מ ואח'

(14.2.10)).

במקרה דנן, הקיבוץ חתום על הסכם העקרונות; הקיבוץ הינו בעל השליטה בק.נ.מ – המשיבות 3-4; הקיבוץ מחזיק בחלק ממנית החברה; הקיבוץ גם מחזיק ב17%מנעלי נאות, עת בחתימת הסכם העקרונות אף החזיק במלוא מניותיה של נעלי נאות הן במישרין והו באמצעות ק.נ.מ..
לא זו אף זו, כל המשיבות טוענות כי לקיבוץ זכות וטו על כל בקשה לשינוי בתקנון החברה.
הקיבוץ עומד, איפוא, ביחסי קרבה משפטית עם המשיבים, בוודאי עם החברה ונעלי נאות.

15. טענה נוספת אליה יש ליתן את הדעת היא הטענה לפיה הליך הבוררות לא יהא הליך יעיל משממילא מתנהלים ויתנהלו בין בעלי הדין הליכים משפטיים בין כותלי בית המשפט:
אכן, פיצול הליכים הינו גורם שיש להתחשב בו, שכן אינו דר בכפיפה אחת עם שיקול היעילות בו מצטיין הליך הבוררות. אלא שעת עסקינן בפיצול שהצדדים חזו אותו מראש או היו צריכים לחזות אותו מראש – לא יינתן לשיקול זה משקל מכריע. ראו לעניין זה רע"א 985/93 אלרינה אינווסטמנט קורפוריישן נ' ברקי פטה המפרים (ישראל) בע"מ ואח'

, בו נדונה בקשת עיכוב הליכים עקב סעיף בוררות. נקבע: "גורם פיצול ההליכים הינו, אומנם, בעל משקל לעצמו – בין במערכת האחת בין במערכת האחרת – ואולם דומה עליי כי במקום בו חזו הצדדים מראש אפשרות של פיצול הליכים – או שחזקה עליהם כי חזו אפשרות זו, ייקל עד למאד ערכו של גורם זה כגורם משפיע לכיוון אי עיכוב הליכים...".
בענייננו הצדדים קבעו מראש מהם הנושאים שילובנו בבוררות ומכאן שהיו ערים לעובדה כי נושאים אחרים שיכול ויתעוררו, ילובנו בהיעדר הסכמה, בין כתלי בית המשפט.
אין צורך לומר כי בירור הסוגיות אותן מבוקש להעביר לבוררות, יעשה במסגרת זו בצורה מהירה ויעילה, ודאי מהירה יותר מבירור בבית המשפט העמוס לעייפה בתיקים רבים, ומשכך הוסכם בין הצדדים, אין כל סיבה למנוע יתרון זה מהמבקשים, מבלי שאני מביעה דעה באשר לסיכוי התביעה לגופה.

16. ונותרה להכרעה סוגיית הנושאים אותם מבוקש להביא להכרעה במסגרת הבוררות:
כאמור לעיל, טיוטת כתב התביעה אותו מבוקש להגיש לבורר כוללת ארבע סוגיות. בתשובה לתגובת המשיבים הודיעו המבקשים כי על מנת לייעל את ההליך הם מוכנים לצמצם את הסוגיות שתובאנה להכרעת בורר לשתיים הראשונות, קרי: עתירתם ליטול חלק אינטגראלי בהליך מינוי מנכ"ל החברה ועתירתם לתיקון תקנון החברה באופן שיבטא את ההסכמים השונים שנכרתו בין הצדדים. בצמצום זה הוציאו המבקשים את הערמונים מהאש, שהרי לא יכול להיות ספק ששני הנושאים הראשונים מתייחסים במובהק להסכמים שנכרתו בין בעלי הדין ומשכך מצויים במתחם תניית הבוררות.
התוצאה
הבקשה למינוי בורר מתקבלת.
שתי הסוגיות הראשונות המופיעות בטיוטת כתב התביעה שצירפו המבקשים לבקשתם, תועברנה להכרעת בורר.
בהיעדר הסכמה על זהות הבורר, אני ממנה כבורר את השופט בדימוס יהודה זפט, מהמשכן לבוררות ופתרון סכסוכים, ברח' י.ד. ברקוביץ' 4 – מגדל המוזיאון, תל-אביב 61330.

כל אחד מהמשיבים (ולעניין זה בלבד, משיבים שהגישו כתב טענות אחד יחשבו למשיב אחד) ישלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 2500 ₪.

המזכירות תשלח לבורר ולצדדים העתק ההחלטה.

ניתנה היום, י' אדר תשע"ג, 20 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.

1 מתוך 8








הפב בית משפט מחוזי 57817-11/12 אבי טולדנו, א.ט.ל.ב. השקעות בע"מ נ' shamrock israeli investors growth fund, l.p, shamrock israeli growth fund, l.p, ק.נ.מ אחזקות בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 20/02/2013)











תיקים נוספים על אבי טולדנו
תיקים נוספים על א.ט.ל.ב. השקעות בע"מ
תיקים נוספים על shamrock israeli investors growth fund
תיקים נוספים על l.p
תיקים נוספים על shamrock israeli growth fund
תיקים נוספים על l.p
תיקים נוספים על ק.נ.מ אחזקות בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט