עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ - המוסד לביטוח לאומי, סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ המוסד לביטוח לאומי סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי
 
עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ - המוסד לביטוח לאומי, סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי

מידע על המוסד לביטוח לאומי   


7127-06/13 עתמ     12/06/2013



תיקים נוספים על עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ
תיקים נוספים על המוסד לביטוח לאומי
תיקים נוספים על סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי




עתמ 7127-06/13 עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי








בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים
לפני כב' השופט ד"ר יגאל מֶרזל



עת"מ 7127-06-13 סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי




העותרת:
סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חנוך רובין ואח'



- נ ג ד -

המשיב
:
המוסד לביטוח לאומי
באמצעות הלשכה המשפטית






פסק דין



1.
ועדת המכרזים של המוסד לביטוח לאומי
פסלה את הצעתה של העותרת במכרז מן הטעם, שתוקף הערבות הבנקאית שהגישה העותרת במכרז הוא עשרה ימים יותר מכפי שנדרש במסמכי מכרז. הסעד המבוקש בעתירה שבכותרת הוא בעיקרו ביטול החלטת הפסילה, ומתן אפשרות לעותרת לתקן את טעות הקולמוס שנפלה, לטענתה, בכתב הערבות. עם העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו ביניים להקפאת הליכי המכרז. מכאן בהרחבה:
2.
ענייננו במכרז "מ (2003) 2013 לקבלת שירותי הנצחה לחללי פעולות איבה עבור המוסד לביטוח לאומי
". מדובר, בין היתר, בתיקון ועדכון אנדרטה לנפגעי פעולות איבה בהר הרצל; בפיתוח עדכון ותחזוקה של אתר האינטרנט "לעד"; ובכתיבת ביוגרפיות וספרי "יזכור" ותכתובות שוטפות וסיוע למשפחות החללים. לפי העתירה, מדובר במכרז שלישי שמפרסם המשיב בנדון; כאשר שני המכרזים הראשונים נפסלו מטעמים שונים.
3.
כתנאי סף במכרז – נדרשו המציעים לצרף ערבות בנקאית (סעיף 7 למכרז). לפי סעיף 5 למכרז "ההצעות למכרז יישארו בתוקף עד ליום 15.9.2013. המציע יאריך את תוקף ההצעה והערבות, לבקשת המוסד, עד לקבלת החלטה סופית במכרז זה". בסעיף 7.3 למכרז נקבע, בין היתר, שהערבות הבנקאית הנדרשת היא בסך של 20,000 ₪; כי "הערבות תהיה בתוקף עד ליום 15.9.2013"; וכי "הערבות תוגש רק בנוסח המצורף למכרז" [ההדגשות במקור – י.מ.]. בנוסח הערבות שצורפה למסמכי המכרז נרשם, בין היתר, "ערבות זו תהיה בתוקף עד תאריך 15.9.2013" [ההדגשה במקור – י.מ.] (נספח יא' למכרז).
4.
העותרת הגישה הצעה במכרז וצירפה לה ערבות בנקאית. אלא שבמקום ערבות שתהא בתוקף עד ליום 15.9.2013; הוגשה ערבות שתוקפה עד ליום 25.9.2013 (נספח ב' לעתירה). במכתב מיום 28.5.2013 הודיע המשיב לעותרת, שהצעתה נפסלה בשל כך. בהחלטת ועדת המכרזים, שהועברה לעותרת לבקשתה, נקבע: "הוועדה מחליטה לפסול את הצעת חברת 'סקורפיו 99' בשל העובדה שהגישה ערבות בה תאריך הפקיעה הינו 25.9.2013 במקום התאריך שנדרש במכרז-15.9.13. על אף שמדובר בערבות 'יתר' ולא 'חסר' ואף זאת בפרק זמן שאינו משמעותי, המדובר בפגם שלאור פסיקתו של בית המשפט העליון אינו ניתן לריפוי ואשר ועדות המכרזים של המוסד מזה שנים מקפידות בעניינו הקפדה יתרה". זוהי ההחלטה אותה מבקשת העותרת לתקוף בעתירה, ובבקשה לצו הביניים שהוגש יחד עמה.
5.
העותרת טוענת, שהיא ערה להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בפרשת אפקון (עע"מ 2628/11 אפקון בקרה ואוטומציה בע"מ נ' מדינת ישראל – הרשות הממשלתית למים ולביוב (1.1.2012)). אלא שטענתה היא שמתקיימות בנסיבות העניין "נסיבות מקילות", שלפי הלכת אדמונית החורש (עע"ם 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי
(31.1.2010)), מאפשרות הן את הותרתה כמציעה במכרז. נטען, שנפלה בידיו של פקיד הבנק פליטת קולמוס או טעות סופר בתו אחד – הוא החליף את הספרה "1" בספרה "2" ומדובר במקשים הסמוכים זה לזה על מקלדת המחשב. עוד נטען, שמדובר בטעות שאינה מהותית; וכי על פני הדברים מדובר באופן מובהק בטעות שמקורה או אי גילויה טרם הגשת ההצעה – הם בתום לב. העותרת מוסיפה וטוענת, שהטעות נלמדת מכתב הערבות עצמו המהווה ראיה אובייקטיבית באשר לכוונתה. מדובר, לפי הנטען, במקרה הדומה מאוד לנסיבות שהיו בפרשת אדמונית החורש. העותרת ציינה, שהיא פנתה לבנק הפועלים לקבלת אישור אודות טעות הפקיד אך נענתה בסירוב למרות הודאת הפקיד בטעות והתנצלותו באוזני מנהל העותרת. כמו כן צוין, שהעותרת תדרוש את זימונו של אותו פקיד להעיד בדיון בעתירה. הודגש לבסוף, שמדובר ב"ערבות מיטיבה" שלא העניקה לעותרת יתרון מסחרי או אחר על פני יריבתה וכי אין פגיעה בשוויון.
6.
לאחר שנתתי את דעתי לטענות העותרת בעתירה, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות (על הסף), אף ללא צורך בקבלת תגובה מקדמית או תשובה. זאת, משעה שעל פי הדין החל העתירה אינה מגלה על-פניה עילה להתערבות בית המשפט.

7.
אכן, מדובר בערבות המכונה בפסיקה "ערבות מיטיבה". מדובר במקרה דומה לזה שהתעורר בפרשת אפקון. באותה פרשה קבע בית המשפט העליון במפורש, שבערבות מטיבה יש ככלל כדי לפסול את ההצעה במכרז. השיקול העיקרי לכך היה שיקול של מדיניות משפטית: לחסוך מוועדות המכרזים ומבתי המשפט את העיסוק בהבחנות דקות ולקבוע "כלל חד" (פסק דינה של כב' השופטת מ' נאור (כתוארה אז) בפסקה 20). נקבע, בין היתר, ש"עלינו לדאוג לכך שהערבויות במכרזים ימולאו ככתבן וכלשונן, וזאת כדי לחסוך בהתדיינויות יקרות המעכבות לא אחת את ההליכים במכרז"; וש"יש להתייחס לערבות מיטיבה, בין מבחינת הסכום, ובין מבחינה אחרת, בגישה דווקנית, וביתר דיוק בגישה פורמליסטית" שתגביר את הוודאות המשפטית (פסקה 2 לפסק דינו של כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס; וראו גם את פסק דינו של כב' השופט א' רובינשטיין). בית המשפט קבע באותו מקרה (שבו הוספו 19 ימים לערבות) כפי שקבע, למרות קביעותיו שלפיהן לא נראה היה באותו מקרה שהרכיב המיטיב בערבות נתן למערערת שם יתרון כלשהו; לא היה נראה באותו מקרה שמדובר בתכסיסנות; ולא היה נראה באותו מקרה שבעל המכרז ניזוק (פסקה 21 לפסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) מ' נאור). אין לקבל אפוא את הטענה שבשונה מפרשת אפקון – שם דובר ב-19 ימים נוספים – מדובר בענייננו ב-10 ימים בלבד, ולפיכך יש לערוך הבחנה בין המקרים. הנימוקים בפסק הדין המחייב שניתן בפרשת אפקון, שתמציתם הובאה לעיל, חלים על פניו גם על הנסיבות שנטענו לפניי.
8.
בנסיבות העניין, אין בידי גם לקבל את טענת העותרת שמתקיימים התנאים שנקבעו בפסק דינו של כב' השופט ח' מלצר בעע"ם 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי
(31.1.2010) – להכשרת ערבות בנקאית שנפל בה פגם. שלא כבפרשת אדמונית החורש – אין מדובר במקרה בו הטעות נלמדת מהערבות עצמה; וגם לא ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, שהיו מצויות לפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים. אין מדובר בענייננו בציון סימן חסר פשר, כפי שהיה בפרשת אדמונית החורש (וראו פסקה ה' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין שם), או בטעות ברורה שנלמדת מתוך הערבות עצמה, כפי שהיה בבג"ץ 134/72 "רמיר" חברה קבלנית בע"מ נ' עירית פתח-תקוה פ"ד כו(2) 183, 186 (1972), שנזכר בפרשת אדמונית החורש. מדובר בענייננו בתאריך פקיעה מאוחר מזה שנדרש לפי מסמכי המכרז, והעותרת לא הצביעה על כך שלפני ועדת המכרזים היו בעת פתיחת המעטפות ראיות אובייקטיביות שמהן ניתן היה ללמוד אם מדובר בטעות אם לאו. על כך יש להוסיף, שבפרשת אפקון בית המשפט העליון עמד על כך, שאם מוגשת ערבות בנקאית שאינה תואמת את דרישות המכרז מצביע הדבר על ליקוי מסוים בהתנהלות המשתתף – כטעם להקפדה ולדקדוק בהתאמת כתב הערבות לדרישות המכרז (פסק דינו של כב' השופט א' גרוניס
(כתוארו אז) בפסקה 3; והשוו, לעע"ם 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012) בפסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט נ' הנדל; פסק דינו של כב' השופט נ' הנדל בפרשת אדמונית החורש). לבסוף, יש גם להצביע על כך, שוועדת המכרזים הדגישה בהחלטתה את מדיניותה הקפדנית בכגון דא לאורך השנים. ההחלטה מושא העתירה היא סבירה אפוא, ואין עילה להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים בנדון.

9.
לא נעלמו מעיניי ההפניות לפסיקה נוספת בעתירה. אלא שבפסקי הדין הנוספים שאליהם הפנתה העותרת אין כדי לשנות מן המסקנה, שלפיה דין העתירה להידחות. כך, בעע"ם 2638/12 רשות שדות התעופה בישראל נ' א.א. עינת מסעדות בע"מ (19.7.2012) נלמדה הטעות מתוך הערבות עצמה; וניתן גם מכתב של הבנק שהבהיר שמדובר בטעות סופר – מכתב שאמנם לא היה לפני ועדת המכרזים בעת פתיחת תיבת ההצעות, אך הוסכם, בהסדר דיוני, שוועדת המכרזים תבחן אותו. אותו מקרה אינו דומה אפוא לענייננו. גם בעע"ם 5408/12 ברק 555 בע"מ נ' מגלקום תקשורת מחשבים בע"מ (14.2.2013) אין כדי לתמוך בעמדת העותרת. באותו מקרה דעת הרוב (כב' השופט צ' זילברטל וכב' המשנה לנשיא מ' נאור) בפסק הדין הייתה, שהצעת המערערת באותו מקרה לא הייתה פגומה מן הטעם, שהערבות תאמה את תנאי המכרז המקוריים ובהודעה שנשלחה למשתתפים במכרז לעניין שינוי תנאי הערבות אותה היה עליהם לצרף להצעה נפל פגם. לעניין פסק הדין שניתן בעת"מ (נצ') 26752-04-12 עתיד רשת חינוך ובתי ספר בע"מ נ' מועצה אזורית עמק המעיינות (16.5.2012), שאליו הפנתה העותרת ובמסגרתו הוכשרה לפי הטענה "ערבות מיטיבה" בת יומיים, די להפנות לפסק הדין שניתן בערעור בבית המשפט העליון – בעע"ם 4284/12. בית המשפט העליון קבע, שהערבות באותו מקרה לא תאמה את דרישות המכרז ו"בהחלט עולה שאלה באשר למשמעות הפגמים שבערבות" (פסקה 3), אך לא נדרש להכרעה בעניין זה לגופו, שכן נקבע שדין הערעור להידחות בעיקר לפי הדוקטרינה של "מעשה עשוי".

10.

ודוקו: העותרת טענה ש"טובת הציבור" מחייבת את קבלת העתירה וזאת נוכח העובדה שמדובר במכרז המתאפיין בדרישות מקצועיות ובמומחיות מיוחדת; וכאשר פסילת הצעת העותרת מובילה לכך שנותרת מציעה נוספת אחת בלבד. ניתן להוסיף, מעבר לכך, שמשמעות האמור לעיל בדבר פסילת הצעת העותרת רק בשל היות הערבות שהיא הציעה במכרז "ערבות מיטיבה", היא גם המשמעות שלפיה הצעת העותרת לגופה לא נבחנה. לא ברור, על כן, אם בסופו של יום הייתה זו ההצעה הטובה ביותר עבור הרשות ועבור האינטרס הציבורי שהיה מקופל מלכתחילה במכרז שהרשות פירסמה ולשם הגשמת המטרות שהיא ביקשה להשיג באמצעותו. אכן, טיעון זה של העותרת והמשכו כאמור לעיל, מבטא בין היתר את המתח – ולעיתים המתח החריף – בין העקרונות השונים שביסוד דיני המכרזים (ראו דפנה ברק-ארז משפט מנהלי כלכלי 39-36 (2013); ברק מדינה "החיפוש אחר תיאוריה של דיני מכרזים בישראל – ספרו של עומר דקל: מכרזים", עלי משפט ד 359, 364-363 (2005)); ויתכנו בנדון דעות שונות וטיעונים לכאן ולכאן.
11.

אלא שגישת בית המשפט העליון ביחס לפגמים בערבויות היא ברורה – וגם בכל הקשור ל"ערבות מיטיבה" כאמור, ותוך שההקפדה היא כגישת "בית שמאי" (לגישה זו ראו למשל והשוו עע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבניה בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (6.1.2010) פסקה 17; עע"ם 5853/05 אחים כלאדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (16.1.2007) פסקה י"ד לפסק הדין). זאת - חרף דעות אחרות וגישות אפשריות אחרות שהובעו בנדון כאמור - בשאלת האיזון הראוי בין התכליות השונות של דיני המכרזים (ראו למשל עומר דקל מכרזים 531 ואילך (כרך ראשון, 2004); עומר דקל "מטרות המכרז – השויון אינו עיקר", ספר זמיר על משפט ממשל וחברה 441 (2005)).
12.

ויודגש, שבכל הקשור בפסילת הצעה רק בשל פגם בערבות, לא כל שכן "ערבות מיטיבה", צוין לאחרונה ש"השכיחות של פגמים בערבות מחייבת חשיבה מחודשת על הנושא" (ברק-ארז לעיל, בעמ' 168). כך, בין היתר, בשל התוצאה הקשה של פסילת הצעות "גם במקרים שבהם המשמעות הכלכלית של הפגמים בערבות היא זניחה" (שם), ובשל העובדה שבדיקת הערבויות באופן כה יסודי עלולה להביא לחשיפת ההצעות בשלב מוקדם של המכרז (שם). ועוד ניתן להוסיף, שחרף הפסיקה העקבית של בתי המשפט בענין ההחמרה הנדרשת במקרים של פגמים בערבות המכרז, "טעויות בחישוב סכום הערבות חוזרות על עצמן חדשות לבקרים, באופן שפוגע לעיתים גם במציעים רציניים, שפסילתם אינה משרתת למעשה את האינטרס הציבורי" (ראו עע"מ 303/12 מטיילי קרית שמונה בע"מ נ' עירית צפת (3.7.2012), פסק דינה של כב' השופטת ד' ברק-ארז). על רקע זה, ואולי לא בכדי, הועלו בהקשר זה הצעות שונות שמטרתן לנסות ולהקטין מראש את הסיכון של פסילת הצעה בשל פגם בערבות (וראו פרשת מטיילי קרית שמונה בע"מ לעיל; ברק-ארז – משפט מנהלי כלכלי לעיל, בעמ' 168; איילת סימון-וקסלר ודורון תמיר "עיון חוזר בשאלת חובת פסילתה של ערבות מיטיבה במכרז", תאגידים ט/2 62 (2012)).
13.

אלא שכאמור לעיל בהרחבה, הפסיקה בנדון וההלכה המחייבת היא ברורה – כאמור בפסק הדין בענין אפקון, והתכליות השונות שהוזכרו בו תוך נקודת האיזון שנקבעה ביניהם. משזה הדין החל – אין העתירה מגלה עילה להתערבות בהחלטת המשיב בנסיבות המקרה. דין העתירה להידחות אפוא על הסף – וכך אני מורה. משכך, מתייתרת ממילא הבקשה לצו ביניים (שממילא לא היה דינה להיעתר הן בגלל סיכויי ההליך הנמוכים כמוסבר לעיל והן נוכח העובדה שמדובר במכרז ל"מתן שירות"). משלא התבקשה תגובה מקדמית או תשובה – אין צו להוצאות.


המזכירות תשלח פסק-דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ג, 12 יוני 2013, בהעדר הצדדים.











עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 7127-06/13 עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 12/06/2013)











תיקים נוספים על עת"מ סקורפיו 88 (שירותי משרד) בע"מ
תיקים נוספים על המוסד לביטוח לאומי
תיקים נוספים על סקורפיו 88 שירותי משרד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט