דוד אביטל, חוות אביטל בע"מ - עוף העמק החדש, שותפות מוגבלת, עוף העמק שיווק 2009 בע"מ ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
דוד אביטל חוות אביטל בע"מ עוף העמק החדש שותפות מוגבלת עוף העמק שיווק 2009 בע"מ
 
דוד אביטל, חוות אביטל בע"מ - עוף העמק החדש, שותפות מוגבלת, עוף העמק שיווק 2009 בע"מ ואח'
תיקים נוספים על דוד אביטל | תיקים נוספים על חוות אביטל בע"מ | תיקים נוספים על עוף העמק החדש | תיקים נוספים על שותפות מוגבלת | תיקים נוספים על עוף העמק שיווק 2009 בע"מ |

21573-02/12 תאק     29/08/2013




תאק 21573-02/12 דוד אביטל, חוות אביטל בע"מ נ' עוף העמק החדש, שותפות מוגבלת, עוף העמק שיווק 2009 בע"מ ואח'








בית משפט השלום בצפת



תא"ק 21573-02-12 אביטל ואח'
נ' עוף העמק החדש
, שותפות מוגבלת
ואח'

תיק חיצוני
:



בפני

כב' הרשמת
ברכה לכמן


התובעים

1
.
דוד אביטל

2
.
חוות אביטל בע"מ


נגד


הנתבעות

1. עוף העמק החדש
, שותפות מוגבלת
2. עוף העמק שיווק 2009 בע"מ
3. רמי לוי שווק השקמה בע"מ
4. עמיר - דגן מכון תערובת שותפות רשומה



החלטה


כנגד הנתבעות הוגשה תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 403,941.85 ₪ מכוח התקשרות שנערכה בין הצדדים לשיווק פטמים.

הנתבעות הגישו בקשת רשות להתגונן נתמכת בתצהיר. לאחר חקירת המצהיר סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב, מכאן ההחלטה.

רקע

תובע מס' 1, הינו הבעלים ומנהל של חוות לולים לגידול פטמי עוף, כאשר הפעילות החשבונאית של החווה בוצעה באמצעות תובעת 2.

נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") עסקה בהפעלת משחטה בישוב רמת ישי, נתבעת 2 משמשת כשותפה כללית בנתבעת 1, נתבעות 3 ו-4 ערבו לקיום התחייבויות נתבעת 1 כלפי התובע.



בחודש אוקטובר 2009 נערך הסכם בין התובע לנתבעת 1 לפיו התחייבה הנתבעת לרכוש מהתובע 100,000 פטמים בכל מדגר בתקופה החל מיום 15.10.09 ועד ליום 31.12.10 כאשר מחודש ינואר 2010 תעמוד כמות המדגר על 160,000 פטמים (להלן: "ההסכם), להסכם, כאמור ערבו נתבעות 3 ו-4.

על פי הוראות ההסכם, תשלם הנתבעת לתובע את התמורה כספית בעבור הפטמים כדלקמן:

1.
בגין 60% מן המשקל הכולל של העופות בכל שיווק, תשלום תמורה על פי 90% ממחיר המטרה המפורסם ע"י המרכז החקלאי נכון ליום כל שיווק.

2.
בגין 40% מן המשקל הכולל של העופות בכל שיווק, תשולם תמורה לפי מחירון "בר עוף" ממוצע לשבוע השיווק נטו (נטו קומיסון) אך לא פחות מ-90% ממחיר המטרה.

3.
כמו כן התחייבה הנתבעת לשפות את התובע בשיעור של 60% מעלות היטל מועצת הלול.

טענות התובע:

לטענת התובע, רכשה הנתבעת כמות מזערית של 14,480 פטמים בלבד במשקל כולל של 37,431, והוא נאלץ למכור את יתרת הפטמים שגידל לצדדים שלישיים עבור תמורה כספית על סך 2,031,734 ₪, כאשר על פי ההסכם היה זכאי לקבל מהנתבעת סכום כספי בסך של 2,417,294 ₪, כך שנגרם לו הפסד כספי בסך 385,560 ₪.

טענות הנתבעות:

1.
ביום 24.6.10 חתמה הנתבעת על הסכם הפעלה ושימוש עם חברת א.ד. עוף והוד בע"מ (להלן: "עוף והוד") במסגרתו התחייבה עוף והוד ליטול על עצמה את התחייבויות הנתבעת כלפי התובע. הסכם זה הובא לידיעת התובע שלא הביע התנגדות להעברת הזכויות לעוף והוד, לפיכך אין יריבות בין התובע לנתבעת ולא נפגעו זכויותיו של התובע מכוח ההסכם.


2.
נוהג זה של הסבת זכויות לרכישת מדגרים ממגדלי פטם הוא נוהג מסחרי מקובל בשוק הפטם.

3.
התובע יכל להקטין את הנזק, עד מניעתו כליל, וכן יכל להביא את המידע הרלוונטי בדבר סירובה של עוף והוד לרכוש את הפטמים, לידיעת הנתבעת באופן שיקטין או ימנע את הנזק, ככל שנגרם.

4.
כאשר בא התובע בטענות לנתבעת, במועד שיווק המדגר הראשון כי הנתבעת הפרה את התחייבותה לרכוש את כמות הפטמים, שילמה הנתבעת לתובע, לפנים משורת הדין ולצורכי פשרה סך של 180,622 ₪ ובזה מוצו טענות התובע, אילו סברו להניח כי צפויים להיגרם נזקים נוספים, הרי הדעת נותנת שהיו ממתינים הצדדים להתגבשות הנזקים.

דיון והכרעה:


הנתבעות אינן טוענות כנגד עצם קיומו, תוכנו ותוקפו של ההסכם, אלא, טענתן העיקרית, כי הן המחו את החיובים מכוח ההסכם כלפי עוף הוד.

סעיף 6 לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, קובע כלהלן:

"חבותו של חייב ניתנת להמחאה, כולה או מקצתה, בהסכם בין החייב לבין הנמחה שבאה עליו הסכמת הנושה, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין".

גדר המחלוקת העיקרי, כפי שעלה בסיכומי הצדדים, הוא סביב השאלה, האם ניתנה הסכמת התובע להמחאת החיובים לעוף הוד והשתכללה המחאת חוב כנדרש על פי הוראת סעיף 6 לעיל.

אם נמצא כי ניתנה הסכמה, אזי מופטרות הנתבעות מחיוביהם
"המחאת זכות היא עיסקה של חילוף נושים ואילו המחאת חבות היא החלפת חייבים. החייב המקורי "יוצא מהתמונה" ובמקומו הופך אחר, הקרוי הנמחה, לחייבו
של הנושה (ר', ש' לרנר, המחאת חיובים, דיני חיובים -חלק כללי (עורך- דניאל פרידמן) (אבירם, תשנ"ד-1994) בעמ' 46).

עוד נקבע לעניין הוראת סעיף 6 לעיל, "חוק המחאת חיובים אינו קובע דרישה צורנית דווקנית להמחאת חבות כפי שנקבע לגבי עסקאות אחרות. מכאן, כי המחאת החבות יכולה להיעשות בכתב, בעל פה ואף בהתנהגות. ברם, כדי שניתן יהיה לראות בנושה כמי שהסכים בהתנהגותו להמחאת חבות אין די בהסכמתו לקבל חלק מכספי החוב הנמחה, אלא יש צורך שהסכמה זו תהיה מלווה בויתור על האפשרות לדרוש מעתה ואילך את יתרת פרעון החובות מן הממחה" (ראה בש"א (ת"א) 13318/03 אמות השקעות בע"מ נגד המשביר לצרכן בע"מ (בהקפאת הליכים), פורסם בנבו 25/4/04).

טענת הנתבעות בסיכומים שהוגשו מטעמן, שעל פי ההסכם שנחתם בין הנתבעת לבין עוף הוד, נטלה על עצמה עוף הוד את כל ההתחייבויות של הנתבעת כלפי המגדלים, באופן בלתי חוזר, גם כלפי התובעים. לאחר חתימת ההסכם והמחאת החיובים לעוף הוד, נתנו התובעים הסכמתם, מכללא ובהתנהגות, להמחאת החיוב.

הנתבעות מבקשות לבסס את הסכמת התובעים, על הודעה שנשלחה לכלל המגדלים, לרבות לתובע עצמו, ביום 30/6/10, ולפיו הביאו לידיעת התובע, כמו גם ליתר המגדלים, את מהות ההסכם בין הנתבעת לבין עוף הוד.
לטענת הנתבעות, התובע לא מחה ולא התנגד ששיווק הפטמים יעשה לעוף הוד ולא לנתבעת ואף החל לשווק את הפטמים במישרין לעוף הוד ולקיים עימה שיחות ותכתובות המבטאים אומד דעת מפורש מצדו של התובע להמחאת החיובים והסכמה בהתנהגות להסבת החיובים לעוף הוד.

עוד מוסיפות הנתבעות כי אין כל הגבלה בהסכם להסבת זכויות הנתבעת מכוח ההסכם לאחרים, בכפוף לכך, שזכויותיו של המגדל לא תיפגענה, והסבת זכויות שיווק פטמים לאחרים, הינה דבר מקובל ונהוג בענף, וכראיה לכך, צירפו הנתבעות הסכמים עם שמונה מגדלים אחרים.

מנגד, מכחישים התובעים כי ניתנה על ידם הסכמה להמחאת התחייבויות הנתבעת על פי ההסכם לעוף הוד, לא מפורשות, לא בכתב, לא בעל פה ואף לא מכללא. לטענת התובעים, אין לראות בהמשך השיווק למשחטה כהסכמה להמחאת החיובים של הנתבעת. לעניין ההודעה שנשלחה למגדלים, טענו התובעים, כי אין בה דבר וחצי דבר בנוגע להמחאת חיובים, וכל תוכנה, מהווה הודעה, שהפעלת המשחטה תעשה ע"י עוף הוד, בלבד, ואין בה כל דרישה ליתן הסכמה להמחאת החיובים. לחיזוק

טענת התובעים הם מצביעים על העובדה שכל החשבוניות שהוצאו מטעמם, הוצאו על שם הנתבעת בלבד ולא על שם עוף הוד והתשלומים לתובעים בוצעו על ידי הנתבעת ולא על ידי עוף הוד.

המצהיר מטעם הנתבעות נחקר על תצהירו ובמסגרת החקירה העיד כי הטענה בדבר הסכמת התובעים מתבססת על דפוס ההתנהגות מול כלל המגדלים ששיווקו את תוצרתם לנתבעת ועל ההתנהגות בפועל של התובעים, "דבר אחד פשוט דפוס התנהלותי ונוהג בתחום העופות. זה בא להראות שרובם ככולם קיבלו את השינוי שחל במהלך התקופה, אף אחד לא בא בטענה כלפינו. אנחנו העברנו אליהם הודעה ובכללם מר אביטל וקיבלו על עצמם את השינוי דה פקטו לתפעול המשחטה" (ע' 2 שורות 18-20) "אביטל על פי ההסכם לא מופיע באופן בשמו המלא אבל מופיע כמגדלים, ההתייחסות לגבי אביטל זהה ודומה לגבי יתר המגדלים. אני מפנה לסעיף 1.1 להסכם" (ע' 3 שורות 1-2) "ההתנהלות בפועל מעידה שהוא מסכים, הוא שיווק למשחטה לעוף הוד ואני יכול לתמוך את המסמך בידיעה שהוא קיבל את ההודעה בטרם שהוא שיווק לעוף הוד" (ע' 4 שורות 21-22), "אני חושב שעצם ההודעה לאביטל מסירה מאיתנו את האחריות" (ע' 4 שורה 31).

להשלמת התמונה אציין כי המצהיר אישר בעדותו שכל החשבוניות שהוצאו ע"י התובעים, הוצאו על שם הנתבעת ולא עוף הוד והתשלום בוצע ע"י הנתבעת, לאחר שהיא קיבלה כספים מעוף הוד, כך על פי עדותו, "אביטל החליט להתעלם מעוף הוד בכל מה שקשור לכספים".

על פי ההלכה הפסוקה, בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר, יש לתת לנתבע רשות להתגונן כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים כפי שפורטו לעיל, אני סבורה כי טענות הנתבעות מגלות, אם כי בדוחק, הגנה אפשרית הראויה להישמע מפני התביעה. טענת הנתבעות כי התובעים נתנו הסכמתן בהתנהגות להמחאת החיובים לעוף הוד, ככל שיש בה ממש, עשויה להוות הגנה מפני התביעה, שכן במידה וניתנה הסכמה שכזו, מופטרות הנתבעות מחיוביהם מכוח ההסכם.

בנסיבות לעיל, יש לאפשר לנתבעות להתגונן כנגד התביעה, יחד עם זאת, נראה לי שיש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאי שהנתבעות יפקידו פיקדון כספי על פי הוראת תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

על כן, בכפוף להפקדת סכום כספי בסך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 30/9/13 תתקבל בקשת רשות להתגונן וההליך יעבור לסדר דין רגיל כאשר התצהיר מטעם הנתבעים יהווה כתב הגנה בתיק.
.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.


ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ג, 29 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.








תאק בית משפט שלום 21573-02/12 דוד אביטל, חוות אביטל בע"מ נ' עוף העמק החדש, שותפות מוגבלת, עוף העמק שיווק 2009 בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 29/08/2013)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן