גד סל, דוד יוסף, חיים גולדברג - תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
גד סל דוד יוסף חיים גולדברג תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה
 
גד סל, דוד יוסף, חיים גולדברג - תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה

מידע על גד סל    מידע על דוד יוסף    מידע על חיים גולדברג    מידע על בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א צ בר) מיום 88 בהמ ה   


140/88 רעא     21/07/1988



תיקים נוספים על גד סל
תיקים נוספים על דוד יוסף
תיקים נוספים על חיים גולדברג
תיקים נוספים על תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
תיקים נוספים על בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה




רעא 140/88 גד סל, דוד יוסף, חיים גולדברג נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה




(פד"י נב (3) 111)

(פד"י מב (2) 759)


בבית ה
משפט ה
עליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים


רשות ערעור אזרחי מס' 140/88




ה
שופטים:
כבוד ה
שופט מ' בייסקי

כבוד ה
שופט ד' לוין

כבוד ה
שופט ג' בך


ה
מבקשים:
1. אביגדור גונשורק

2. גד סל

3. דוד יוסף

4. חיים גולדברג
ע"י ב"כ עו"ד י' אלברג

נ ג ד


ה
משיבה
:
תנובה
מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א' ענבי



בקשת רשות ערעור על ה
חלטתו של בית ה
משפט ה
מחוזי בחיפה
(
ה
שופט א' צ' בר
) מיום 5.2.88 בה
מ' 5712/87. ה
בקשה
נדונה
כערעור.



פסק-דין




ה
שופט מ' בייסקי

:

בקשת רשות ערעור זו שמענו כערעור.


ה
מערערים משמשים מחלקי תוצרת חלב של ה
משיבה
, וה
יחסים בין ה
מערערים לבין ה
משיבה
נקבעו בשורה
של חוזים ביניה
ם מזמנים שונים, ה
חל משנת 1964. בשנים עברו קיבלו ה
מערערים את ה
תוצרת לחלוקה
בין ה
לקוחות בסניף ה
משיבה
בנה
ריה
, ומשם ביצעו את ה
חלוקה
באזור ה
מיועד לכל אחד מה
ם. בספטמבר 1986 ה
חליטה
ה
משיבה
לסגור את ה
סניף שלה
בנה
ריה
, ומכאן ואילך ה
ורתה
למערערים לקבל את ה
תוצרת בסניף שבחיפה
. מכיוון שעל ה
מערערים לקבל את ה
תוצרת בשעות ה
מוקדמות של ה
בוקר, ולמעשה
אף בלילה
, ה
רי בה
כרח ה
יה
עליה
ם לה
וסיף שעות עבודה
, ה
כרוכות בנסיעה
מנה
ריה
לחיפה
לקבלת ה
תוצרת, וכן נסיעה
נוספת לצורך ה
חזרת תוצרת וה
תחשבנות. ה
משיבה
ה
כירה
בנטל ה
נוסף ה
זה
ה
מוטל על ה
מערערים, ובה
סדר שנעשה
בכתב ביום 19.8.86 ה
סכימה
לפצותם עבור 74 ק"מ נסיעה
נוספים וכן על 3 שעות עבודה
נוספות לפי 200% על-פי דרגתם, ועל 2 שעות לפי 200% בגין ה
עוזר; ואולם, גם נטל זה
ה
תברר כמכביד על ה
מערערים, משום שזה
מחייב כל אחד מה
ם לעבוד כ- 12-14 שעות ביום, כאשר תחילת ה
עבודה
בשלוש או אף בשתיים לפנות בוקר. לאחר מגעים בין ה
מערערים לבין ה
משיבה
חדלה
ה
אחרונה
לדרוש מה
מערערים לה
תייצב בעצמם מדי יום ביומו בסניף חיפה
כדי לקבל את תוצרת ה
חלב, ואמנם שכר כל אחד ה
מערערים נה
ג, אשר במשך חודשים נסע ה
שכם בבוקר לקבל את ה
תוצרת וה
ובילה
לחלוקה
לנה
ריה
, ומכאן ובה
משך ה
מערערים בעצמם עסקו כמקודם בחלוקת ה
תוצרת על-פי ה
קריטריונים וה
דרישות כפי שה
יו מימים ימימה
.


בנובמבר 1987 דרשה
ה
משיבה
מה
מערערים, בכתב, כי מכאן ואילך יתייצבו מדי יום ביומו אישית גם לקבלת ה
תוצרת. לטענת ה
מערערים, ה
מוכחשת על-ידי ה
משיבה
, לאחר משא ומתן נוסף ה
סכימה
ה
משיבה
שחובת ה
תייצבות ה
מערערים אישית לקבלת ה
סחורה
תצומצם לשלוש פעמים בשבוע בלבד. ה
מערערים סברו, כי זו דרישה
מכבידה
ביותר ולא מוצדקת, ועל-כן פנו בתביעה
לבית ה
משפט ה
מחוזי בחיפה
לפסק-דין ה
צה
רתי ולצו עשה
, שיחייב את ה
משיבה
לה
משיך ולספק לה
ם ה
תוצרת, גם כאשר נשלח לכך עובד או נה
ג, כאשר את ה
חלוקה
עצמה
ה
ם ימשיכו לבצע בעצמם ואישית. יחד עם זאת, ביקשו גם צו זמני לאותו עניין.


בית ה
משפט ה
מחוזי בחיפה
סירב לה
יעתר לבקשת ה
מערערים לצו ביניים, וה
נימוק ה
עיקרי ה
וא, כי ה
מדובר ה
וא בשירות אישי שה
מערערים מחויבים בו למשיבה
, ואין לזכותם בצו ביניים בנדון. ה
ערכאה
ה
ראשונה
ה
רחיבה
את ה
דיבור בה
חלטתה
במשמעותו של שירות אישי כעולה
מה
פסיקה
.


אין אני סבור, כי במסגרת של ה
ליך ביניים ה
יה
ה
כרח לקבוע ה
לכה
, כפי שעשתה
ה
ערכאה
ה
ראשונה
, בשאלה
אם משמעות ה
ה
סכמים ה
נמשכים זה
שנים, שלפיה
ם קיבלו על עצמם ה
מערערים "ה
פצת תוצרת חלב בתנאי קומיסיון", ה
יא שה
ם חלים אך ורק על ה
חלוקה
עצמה
או שה
ם חלים גם על קבלת ה
סחורה
לחלוקה
. שאלה
זו קשורה
בה
כרח בפרשנות ה
חוזים וכן בראיות על ה
תנה
גות ה
צדדים במשך שנים, דבר שראוי לעשותו בתום ה
דיון. לצורך ה
ליך ה
ביניים ה
ייתה
ה
חשיבות ה
עיקרית לכך, כי ה
משיבה
לא רק שה
כירה
בזכות ה
מערערים לקבל פיצוי נאות על ה
שינוי שחל עם סגירת ה
סניף בנה
ריה
וה
צורך לנסוע לחיפה
לקבלת ה
סחורה
, אלא ה
סכימה
במשך חודשים ארוכים, כי נה
ג שכיר ייטול את ה
סחורה
ויובילה
לנה
ריה
, כשה
חלוקה
עצמה
נעשית על-ידי ה
מערערים דווקא. מאומה
לא ייגרע מכך, אם אותו ה
סדר ימשיך עד שתתברר ה
תביעה
לגופה
, כאשר מבחינת מאזן ה
נוחיות לית מאן דפליג, כי ה
ה
כבדה
על ה
מערערים ה
יא קשה
ורבה
, ואין לה
צביע על נזק כלשה
ו ה
עלול לה
יגרם למשיבה
. וכבר נרמז לעיל, כי ה
שאלה
, אם אותו שירות שמחויבים ה
מערערים לבצע כולל בחובו גם ה
ה
כרח של נטילת ה
סחורה
באופן אישי, ראוי לה
לה
תברר בתביעה
גופה
. טוען בא-כוח ה
משיבה
, כי אם יינתן ה
צו ה
מבוקש, יה
א בכך משום שינוי של ה
ה
סדר שנעשה
ב- 19.8.86, ה
מקנה
למערערים זכות לפיצוי עבור אותה
ה
כבדה
יתרה
. אין אני סבור כך, משום שנאמר במפורש באותו ה
סדר, כי: "ה
מחלקים יזוכו עבור כל יום עבודה
בפועל בתוספת...". משמע, לתוספת זו, לה
בדיל מתוספת ה
קילומטרים, זוכים ה
מערערים אך ורק אם ביצעו ה
עבודה
בעצמם ובפועל.


על-כן, סבורני, כי ראויים ה
מערערים לצו ביניים, ה
מחייב את ה
משיבה
לספק למבקשים תוצרת חלב במחסן בחיפה
גם באמצעות עובד שלה
ם ה
מתייצב למטרה
זו, ובלבד שחלוקת ה
תוצרת עצמה
תבוצע אך ורק על-ידיה
ם אישית. פשיטא, כי בימים שאין ה
מערערים מתייצבים לקבלת ה
תוצרת אישית, ה
ם ממילא לא זכאים לתוספת עבור שעות נוספות כפי שנקבע. על-כן ניתן צו בה
תאם, וה
וא יעמוד בתוקפו עד למתן פסק-דין בתביעה
לגופה
. אין בצו ה
זה
כדי לפגוע בכל יתר ה
חבויות, ה
נובעות מה
ה
סכמים ומה
יחסים שבין בעלי ה
דין.



ה
שופט ד' לוין

:

אני מסכים.



ה
שופט ג' בך
:

לצערי נאלץ אני לחלוק על דעת חבריי. לדעתי, עולה
לכאורה
מה
חוזה
בין ה
צדדים, שה
כוונה
ה
ייתה
לביצוע כל שלבי ה
ה
פצה
של מוצרי תנובה
על-ידי אנשים, שתנובה
סומכת עליה
ם אישית.


אינני יכול, שוב לכאורה
כמובן, לראות ה
בדל, לעניין זה
, בין ה
שלב ה
ראשון של קבלת ה
מוצרים בחיפה
, תוך בדיקה
קפדנית אם אכן מתאימה
ה
סחורה
לה
זמנות ה
שונות, לבין יתר שלבי ה
ה
פצה
. קביעת ה
תשלום בגובה
של 200% עבור ה
שעות ה
נוספות ה
כרוכות בכך מצביעה
, לדעתי, בבירור בכיוון זה
.


ה
צו ה
זמני, עד לפסיקה
ה
סופית של בית ה
משפט קמא צריך, עד כמה
שניתן, לשקף את ה
מצב ה
קיים לכאורה
על-פי ה
ה
סכם. אינני מייחס, לעניין זה
, חשיבות לכך, שתנובה
קיבלה
בשתיקה
, במשך מספר חודשים, מצב, ה
נוגד לדעתה
את ה
ה
סכם, וכאשר נוכחה
לדעת, כי בדרך זו נגרמות או עלולות לה
יגרם תקלות, שאחרי ה
כול תנובה
תה
יה
בסופו של דבר אחראית לה
ן, עמדה
על ביצוע ה
ה
סכם כלשונו, כתנאי לה
משך ה
ה
תקשרות עם ה
מבקשים.


אינני סבור גם, שרשאים אנו, במסגרת
צו זמני, לה
כניס שינויים מרחיקי לכת בחוזה
ולקבוע, כי עבור קבלת ה
סחורה
וה
עברתה
על-ידי אדם אחר, אשר לא אושר על-ידי תנובה
, ישולם שכר נמוך מזה
ה
קבוע בה
סכם.


אשר-על-כן, לו דעתי נשמעה
, ה
ייתי משאיר את ה
מצב כפי שה
וא מתבצע כיום וכפי שה
וא נוה
ג כנראה
בכל ה
ארץ, על כנו, וה
וא, כי ביצוע ה
עבודה
כולה
יה
יה
בידי ה
אנשים, ה
מוכרים ומאושרים על-ידי תנובה
. כל זאת, עד שבית ה
משפט ה
מחוזי יפסוק סופית בעניין ה
סכסוך בין ה
צדדים. משמע, שה
ייתי מציע לדחות את ה
ערעור.


ה
וחלט, ברוב דעות, כאמור בפסק-דינו של ה
שופט בייסקי.


ניתן ה
יום, ז' באב תשמ"ח (21.7.88).






רעא בית המשפט העליון 140/88 גד סל, דוד יוסף, חיים גולדברג נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה, [ פ"ד: מב 2 633 ] (פורסם ב-ֽ 21/07/1988)











תיקים נוספים על גד סל
תיקים נוספים על דוד יוסף
תיקים נוספים על חיים גולדברג
תיקים נוספים על תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ
תיקים נוספים על בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' צ' בר) מיום 88 בהמ' ה




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט