אלי ביטון - א. סולאר הום בע''מ
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
אלי ביטון א. סולאר הום בע"מ




אלי ביטון - א. סולאר הום בע''מ

רשות ערעור תביעות קטנות 32297-07/13     17/09/2013 (רתק)



תיקים נוספים על אלי ביטון
תיקים נוספים על א. סולאר הום בע"מ




רתק 32297-07/13 אלי ביטון נ' א. סולאר הום בע"מ








בית המשפט המחוזי בבאר שבע



רת"ק 32297-07-13 ביטון נ' א. סולאר הום בע"מ

תיק חיצוני
:


בפני

כב' השופטת
יעל רז-לוי


המבקש

אלי ביטון


נגד

המשיבה
א. סולאר הום בע"מ



בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באילת
בת"ק 55114-12-12 מיום 20.06.2013
שניתן על ידי כב' השופט ליאור ברינגר



החלטה

רקע וטענות הצדדים:

1.
המשיבה התקינה על גג ביתו של המבקש מערכת סולארית לצורך הפקת חשמל, כאשר ההסכם בין הצדדים נחתם בחודש נובמבר 2011 והמערכת הותקנה בהמשך. לטענת המבקש, במהלך חודש אוקטובר 2012 חדרו לביתו מי גשם דרך גג הבית, עקב איטום לקוי של נקודת החיבור של עמודי הקונסטרוקציה של המערכת הסולארית עם הגג. הוא פנה בעניין זה לבעליה של המשיבה, אך העניין לא נבדק ולא טופל.
ביום 9.11.12 ירדו באילת, עיר מגוריו של המבקש, גשמים חזקים מאוד, אשר חדרו שוב הפעם דרך הגג והסבו נזק לתקרת הבית ולרצפת העץ. רק לאחר מספר פניות אל בעליה של המשיבה, בוצע איטום של נקודת החיבור דרכה נכנסו המים, אך המשיבה סירבה לפצות את המבקש על הנזק שנגרם עקב דליפת המים לתוך הבית.
המבקש העמיד את סכום התביעה על 28,000 ₪, בהתאם להצעת מחיר שקיבל לתיקון הנזקים הנטענים בגג, בתקרה וברצפת ביתו ובגין עגמת הנפש שנגרמה לו.

2.
לטענת המשיבה בכתב ההגנה, עם פנייתו של המבקש הגיע לביתו בעליה ומנהלה של המשיבה וראה טפטוף. לאחר שרכש חומרי איטום על מנת לבצע תיקון בגג, הודיע לו המבקש כי תיקן זאת בעצמו. המשיבה טענה כי רק לאחר הגשם החזק שירד בחודש נובמבר פנה המבקש בדרישה לתיקון. נציג המשיבה שנשלח לביתו של המבקש הגיע ומצא כי קיימת נזילה קטנה מהגג, אשר נטען כי לא נגרם ממנה נזק והיא תוקנה.
לעניין דרישת המבקש לפיצוי נטען, כי המדובר בנזילה קטנה אשר לא גרמה לנזק כפי שניתן אף לראות בסרטון שצילם המבקש.

3.
המשיבה הגישה גם כתב תביעה שכנגד על סך 11,913 ₪, שלטענתה המבקש חב לה בגין עלות התקנת המערכת הסולארית על גג ביתו והוצאות נוספות הכרוכות בה, בהתאם להסכם התקנת המערכת מיום 27.11.11.

4.
המבקש לא הגיש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד.

5.
בתאריך 20.6.13 התקיים דיון בפני
בית המשפט קמא. המבקש טען כי אינו יודע מאיפה הנזילה ולא תיקן אותה וכי גם כאשר נעשתה בדיקה על ידי קבלן של המשיבה נזלו מים. המבקש הציג לבית המשפט קמא תמונות וסרטון להוכחת הנזק. באשר לתביעה שכנגד טען, כי שילם את מלוא הסכום עבור התקנת המערכת, כי לא הוגשה חשבונית להוכחת החוב הנטען וכי איש לא פנה אליו בדרישה לתשלום נוסף במהלך כל התקופה. בעליה של המשיבה טען, כי נציג שלו ראה את מקור הנזילה וביצע איטום במקום. העד מטעם המשיבה העיד, כי כאשר בא לבדוק את הגג מצא חור קטן מאוד. כמו כן הוצג סרטון שבו נראה מקור הנזילה.

6.
בפסק הדין שניתן בתום הדיון, נדחתה תביעת המבקש והתקבלה התביעה שכנגד במלואה. בית המשפט ציין שהציע למבקש, כי ימונה מומחה לגגות אשר יוודא מהיכן הנזילה, אך המבקש סירב לכך. נקבע כי לא נמצאו ראיות לנזילה הקשה הנטענת על ידי המבקש, ומכאן נדחתה תביעתו. לעניין התביעה שכנגד, קיבל בית המשפט קמא את טענת המשיבה לפיה נשלחו למבקש חשבוניות לתשלום וקבע כי על המבקש לשלם את הסך של 11,913 ₪ בכפוף להמצאת החשבוניות למבקש ולתיק בית המשפט ובצירוף 500 ₪ הוצאות משפט.

על

פסק דין
זה מוגשת בקשת רשות הערעור שבפני
.

7.
בבקשת רשות הערעור טען המבקש, כי בית המשפט קמא שגה כאשר לא התייחס לראיות שהביא בדבר הנזק שנגרם בביתו עקב חדירת מי הגשמים. כמו כן טען כי פסק הדין שניתן לטובת המשיבה לא התבסס על ראיות (חשבוניות) והמשיבה למעשה התבקשה להציג את ראיותיה רק לאחר מתן פסק הדין, דבר המנוגד לאופן שבו אמור להתקיים ההליך השיפוטי. המבקש התייחס בפירוט לחיובים שנטענו על ידי המשיבה בכתב התביעה שכנגד (בעת ההליך בבית המשפט קמא לא הוגש על ידו כתב הגנה לתביעה שכנגד).

בהמשך הגיש המבקש תשובה, ללא שנטל רשות לכך, במסגרתה טען, כי רק לאחר הגשת בקשת רשות הערעור קיבל את החשבוניות לתשלום מאת המשיבה. באשר לחשבוניות אלה טען המבקש כי מדובר בחשבוניות ידניות, שהונפקו רק לאחר פסק דינו של בית המשפט קמא, כאשר אחת החשבוניות רשומה על מס' עוסק מורשה ולא על מס' החברה.

8.
בתשובת המשיבה נטען, כי פירוט טענות המבקש לעניין החיובים שנטענו על ידי המשיבה בכתב התביעה המתוקן, מהווה הרחבת חזית אסורה. המשיבה טענה כי משלא הגיש המבקש כתב הגנה לכתב התביעה שכנגד, ללא כל סיבה, הוא מנוע מלהעלות טיעונים אלה בפני
ערכאת הערעור. עוד טענה המשיבה כי בית המשפט קמא בחן את הטענות שהועלו בתביעה שכנגד ודרש וקיבל את התייחסות המבקש לכך בדיון ולאחר מכן קבע שלא מצא מענה בתשובותיו; כי המבקש הוא שהתנגד בבירור למינוי מומחה; כי המשיב הציג בפני
בית המשפט אסמכתאות התומכות בתביעה; וכי בסרטון שהציג המבקש עצמו רואים כי הנזילה קלה.

דיון והכרעה:

9.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית המשפט מצאתי כי יש לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה וכי דין הערעור להתקבל, במובן זה שיש מקום לבטל את פסק הדין ולהורות כי הדיון בתביעה ובתביעה שכנגד – יוחזר לבית המשפט קמא כפי שיפורט להלן.

10.
תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי קיום הליך מהיר ולא יקר, ובכך לפתוח בפני
ו את שערי בית המשפט כאשר הוא סבור כי נגרם לו עוול, בעיקר בנושאי צרכנות (ראו: רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 191 (1994); רע"א 5711/08 פרטוק נ' טורג'מן, (17.3.2009)).

11.
כפועל יוצא מתכלית זו, הותרה סטייה מדיני הראיות ומן הפרוצדורה הנהוגה במסלולי התביעה הרגילים [סעיף 62 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן:"חוק בתי המשפט") וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז – 1976] וזו אף הסיבה כי המחוקק לא אפשר ככלל ייצוג בעלי הדין על ידי עורך דין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט).

12.
המחוקק אף קבע כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט). על כן ובשים לב למיוחדות ההליך ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

13.
יפים לעניין זה הדברים שנכתבו בספרו של א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית 2009 בעמ' 853) "רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות לא תינתן אלא כשמדובר על טעות משפטית או עובדתית גלויה, ברורה ופשוטה".

14.
על אף הגישה הגמישה הנהוגה בבתי המשפט לתביעות קטנות ועל אף שמקובל כי בית המשפט שלערעור אינו מתערב בממצאים עובדתיים, אלא במשורה, מצאתי כי מקרה זה נופל בגדר אותם מקרים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט שלערעור, לאור הכשלים המתעוררים בפסק הדין בנושאים הבאים, כפי שיפורט להלן:

15.
ענייננו בתביעה ובתביעה שכנגד אשר נדונו בפני
בית המשפט לתביעות קטנות: האחת, תביעתו של המבקש בגין הנזק שטען כי נגרם לו כתוצאה מנזילת מים דרך הגג, מהמקום בו התקינה המשיבה את עמודי המערכת הסולארית. תביעה זו נדחתה על ידי בית המשפט קמא. השניה, התביעה שכנגד שהגישה המשיבה, בגין אי תשלום כספים עבור התקנת המערכת הסולארית שסיפקה למבקש וההוצאות הנלוות להתקנה. תביעת המבקש נדחתה במלואה ואילו תביעת המשיבה התקבלה במלואה על ידי בית המשפט קמא ובית המשפט חייב את המבקש בתשלום סך התביעה שכנגד, כ-11,000 ₪, זאת בכפוף להצגת חשבוניות על סכום התשלום שנקבע כי המבקש חייב למשיבה.

16.
באשר לתביעה הראשונה, שם טען המבקש לנזק שנגרם עקב הנזילה מהגג, הרי שאין חולק כי אכן הייתה נזילה של מים מהגג שנגרמה עקב התקנת המערכת הסולארית על ידי המשיבה, במהלכה נגרם נזק מסוים לגג בדמות חור בגג. נציג המשיבה העיד,
כי ראה שקיימת נזילה והוצג אף סרטון המעיד על כך. אלא שהצדדים היו חלוקים באשר לשאלת הנזק שנגרם כתוצאה מהנזילה. בית המשפט ציין בפסק דינו, כי ביקש למנות מומחה לגגות ולקבל את חוות דעתו בעניין, אך המבקש לא הסכים לכך. לפיכך, קיבל את עדותו של נציג המשיבה שטען כי המדובר בטפטוף מים קטן שוודאי שלא גרם לנזקים הנטענים, ומשלא מצא ראיות לנזילה הקשה כפי שטען המבקש, דחה את התביעה.

17.
אין חולק כי המבקש אמנם סירב למינוי מומחה לגגות, כפי שהציע בית המשפט קמא. בעניין זה אין בידי לקבל טענת המבקש בערעור, כי לא הוסברה לו די הצורך המשמעות של התנגדותו למינוי המומחה, כאשר עולה בבירור מפסק הדין ואף מדברי המערער בבקשה כי הדבר הוצע לו באופן ברור. המבקש הוא שבחר לסרב לאמור ומכאן אין לו להלין בעניין זה אלא על עצמו.

עם זאת, מצאתי לנכון להורות, כי יתקיים דיון מחדש בתביעת המערער, משנראה כי בית המשפט לא דן בשאלת הנזק עצמו, ולא ניסה להעריכו, ולו על דרך האומדנא, זאת מקום שלא היה למעשה חולק כי המשיבה גרמה נזק לגג והיא שאחראית לאותה נזילה שנוצרה כתוצאה מהתקנת המערכת על ידה.

נראה כי בית המשפט קמא לא דן באופן מספק בטענותיו של המבקש. מעיון בפסק הדין עולה, כי בית המשפט לא התייחס בפסק דינו לסרטון שהוצג על ידי המבקש; לטענת המבקש (אשר ניכרת לדבריו בתמונות שהציג) כי נוצרה "בטן" בתקרה; לטענת המבקש כי נגרם נזק לתקרת העץ לאור הנזילה ויש צורך בהחלפת חלק ממנה ותיקונה וכיו"ב טענות נוספות. אכן המשיבה טענה, כי תיקנה את אותה נזילה ולשיטתה בכך סגי. עדיין, אין די בכך כדי להוביל לדחיית התביעה אלא יש לבחון, האם נגרמו נזקים כתוצאה מאותה נזילה, אם כן מהו היקפם. באם בית המשפט שלל אותם ינמק האמור, שכן נראה כי אף נציג המשיבה ולא יכול היה לשלול קשר בינם לנזילה משלא ציין כי ראה את אותם נזקים, אלא כל שציין היה כי לטעמו הנזילה לא היתה גדולה. הדברים נכונים אף בשים לב לעובדה שהמבקש ציין, כי היה במקום אדם מקצועי אשר סבר שעל מנת לתקן הנזק יש להרים את הגג באזור העמודים ולתקנו, כאשר צורפה הצעת מחיר לתיקון הנזק. אף לעניין זה אין התייחסות בפסק הדין.

18.
לאור כל האמור מצאתי, כי יש מקום שבית המשפט יקיים דיון מחודש בתובענה, יבחן מחדש את מכלול הראיות שיובאו לו, כאשר יתאפשר גם למבקש להביא ראיות ביחס למהות וגובה הנזק, שהרי אין חולק שנזילה אכן הייתה וזו מקורה בעבודות שנעשו על ידי המשיבה. משעה שהמשיבה אחראית לנזק, הרי הנטל עובר אליה להוכיח כי הנזק תוקן באופן שהביא את המבקש למצב בו היה טרם נגרם הנזק, ויש לבחון האם
עמדה בנטל זה, באופן שניתן לקבוע שאין לחייבה בפיצוי כלשהוא למבקש, כפי שקבע בית המשפט קמא. ראוי לציין עוד, כי מעת שצורפה על ידי המבקש הצעת מחיר ביחס לתיקון תקרת העץ, היה על בית המשפט להתייחס באופן למפורש לשאלה האם כתוצאה מאותה נזילה נגרם נזק לתקרת העץ, אם לאו, זאת גם בהנחה כי הנזילה תוקנה. עוד יוער, כי לא ראיתי בדברי נציג המשיבה או בדברי העד מטעמה התייחסות ספציפית לנזק שנטען כי נגרם לתקרת העץ, מעבר להכחשה גורפת של הנזקים.

19.
באשר לקבלת התביעה שכנגד וחיובו של המבקש בסך של 11,913 ₪ הרי שגם כאן ראיתי לנכון להחזיר הדיון לבית המשפט קמא אף בתובענה שכנגד. בית המשפט קמא קיבל את התביעה שכנגד וחייב המבקש בתשלום סכום התביעה, כאשר החיוב היה: "בכפוף לכך שיומצאו לו [למבקש- י.ר.ל.] החשבוניות המתאימות או העתק נאמן למקור שלהם". בית המשפט הבהיר כי החשבוניות תוגשנה במקביל לתיק בית המשפט וכאשר תומצאנה ישלם המבקש את חובו.

20.
יוצא אפוא, שבית המשפט קמא חייב את המבקש בסכום התביעה שכנגד, ללא שהונחו לפניו חלק מן הראיות המעידות על קיומו של החוב וזאת בדמות אותן חשבוניות.
יודגש כי קיימת חשיבות להמצאת החשבוניות, שכן למבקש טענות שונות ביחס לכך שסכומים מסוימים שולמו כבר על ידו, וכן טענות שונות כנגד אותן חשבוניות.
טענות אלו לא יכול המבקש להשמיע, מקום בו ניתן כבר

פסק דין
כפי שבמקרה דכאן, בטרם הגשתן. הגם שבית המשפט לתביעות קטנות אינו כבול לדיני הראיות והפרוצדורה, עדיין טרם מתן

פסק דין
המורה על חיוב מסוים, על בית המשפט לבחון עד תום את הבסיס לחיוב (החשבוניות שנטען כי המבקש לא שילם) ולתת למבקש להתגונן כראוי בעניין זה..

21.
אשר על כן, הנני רואה לנכון לקבל את הערעור במובן זה שפסק דינו של בית המשפט קמא
מיום 20.6.13 יבוטל, והדיון יוחזר לבית המשפט קמא, לשם קביעת דיון מחדש בשתי התובענות במאוחד – בתביעת המבקש בשאלת הקשר בין הנזילה לנזק הנטען, ובתביעה שכנגד, זאת אף ביחס לחשבוניות שהוגשו לאחר מתן פסק הדין של בית המשפט קמא.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
העירבון על פירותיו יוחזר למבקש.
ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ד, 17 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.








רתק בית משפט מחוזי 32297-07/13 אלי ביטון נ' א. סולאר הום בע"מ (פורסם ב-ֽ 17/09/2013)











תיקים נוספים על אלי ביטון
תיקים נוספים על א. סולאר הום בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט