נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח' - יעקב פינקלשטיין ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
נתנאל 88 (2007) בע"מ יעקב פינקלשטיין
 
נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח' - יעקב פינקלשטיין ואח'



6631-09/13 תאח     05/12/2013



תיקים נוספים על נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח'
תיקים נוספים על יעקב פינקלשטיין ואח'




תאח 6631-09/13 נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח' נ' יעקב פינקלשטיין ואח'








בית משפט השלום בטבריה



תא"ח 6631-09-13 פינקלשטיין ואח' נ' נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:




מספר בקשה:
2

בפני

כב' השופטת
אוסילה אבו-אסעד


מבקשים

נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח'


נגד


משיב
ים

יעקב פינקלשטיין ואח'




החלטה

זוהי בקשה לסילוק התביעה על הסף על הסף ולחילופין לעיכוב בירורה עד לסיום הדיון בתיק 49539-11-11 המתנהל בפני
בית משפט זה. לחילופי חילופין בלבד,
מבוקש במסגרת הבקשה להורות על איחוד הדיון בתיק עם הדיון בתיק הנוסף הנ"ל.

רקע עובדתי:

עסקינן בתביעה לפינוי מושכר, אשר הוגשה לפי הוראות פרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (יקראו להלן: "התקנות"), המתייחסת לנכס מקרקעין המהווה 4252/5001 חלקים מן הנכס הידוע ורשום בלשכת רישום המקרקעין בנצרת
כגוש 15443 חלקה 4 (יקרא להלן: "הנכס").

עולה מכתב התביעה כי על הנכס בנויות 8 יחידות מגורים שלגבי 7 מתוכן נערך ונחתם בין המשיבים למבקשת 1 הסכם שכירות בלתי מוגנת (נספח ב' לכתב התביעה).

עוד עולה מכתב התביעה כי בהתאם להסכם השכירות הנ"ל תקופה השכירות הינה לחמש שנים, מיום 1.1.08 ועד ליום 31.12.12, וכי לשוכר
(המבקשת 1), קיימת האופציה להארכת תקופת השכירות למשך חמש שנים נוספות שבמהלכן יחולו תנאי הסכם השכירות מלבד שיעור דמי השכירות החודשיים שייקבעו על ידי שמאי מוסכם.
לאור טענות שהיו למשיבים כנגד המבקשת 1 בנוגע לאי קיום תנאי הסכם השכירות, ככל שעניינם תשלום דמי השכירות בתקופה הראשונה הנ"ל, הוגשה מטעמו של המשיב כנגד המבקשת 1 ואחרים, תביעה לבית המשפט המתנהלת כיום במסגרת תיק
49539-11-11.

במסגרת התיק האמור עתרו המשיבים לקבלת סעד של פינוי הנכס וכן לסעדים כספיים נוספים.

בירור התיק האמור טרם הסתיים ושלב הבאת הראיות בו טרם החל.

בעקבות טענות מצד המשיבים להפרה נמשכת של תנאי הסכם השכירות, ככל שאלה עוסקות בתקופת האופציה הנ"ל, הוגשה התביעה נשוא תיק זה.

לעניין זה נטען על ידי המשיבים כי בעלי הדין, בהתאם להסכמה שהושגה ביניהם, במסגרת ההסכם האמור, פנו לשמאי ערן דור און על מנת שזה יערוך עבור הצדדים חוות דעת שבה
יקבע את גובה דמי השכירות בתקופת השכירות השניה (תקופת האופציה), שלפיה ינהגו הצדדים. השמאי המוסכם הנ"ל, כך נטען, לאחר ביקור שנערך על ידו בנכס, בהשתתפות בעלי הדין ובאי כוחם, קבע בחוות דעתו כי דמי השכירות החודשיים עבור המושכר הינם סכום של 21,700 ₪ לחודש.

דמי השכירות הנ"ל, כפי שנקבעו על ידי השמאי, אינם משולמים על ידי המבקשים חרף דרישות ותזכורות שנשלחו אליהם בעניין זה ובשים לב לעובדה זו, זכאים המשיבים לטענתם לסעד של פינוי המושכר.

נימוקי הבקשה:

בבקשתם לסילוק התביעה על הסף, טענו המבקשים כי עילת התביעה הראשונה היא הפרת הסכם השכירות בטענה של טענה לאי תשלום דמי שכירות. באותה תביעה, כך נטען, טוענים המשיבים כי הודע למבקשת 1 כדין על ביטול ההסכם.

ככל שעסקינן בתביעה לפינוי מושכר שהוגש לפי פרק ט"ז 4 לתקנות הנ"ל הרי שהתביעה אינה יכולה לכלול רכיב כספי. המבקשים 2 ו- 3 ערבים להתחייבויות המבקשת 1 אך הם אינם צד להסכם ומשכך יש להורות על מחיקת התביעה נגדם על הסף.
ביחס למבקשת 1, טענו המבקשים, כי המשיבים בעת שבחרו להגיש את תביעתם במסגרת התיק המקביל הנ"ל ביום 11.3.12, כארבע שנים לאחר הוספת פרק ט"ז לתקנות, ויתרו על היתרון הדיוני שבקיום הליך משפטי מזורז בהתאם לפרק ט"ז 4 הנ"ל והם מנועים
לבוא היום בטענה להפרה נוספת של הסכם השכירות באותה עילה.

זהות הסעדים, ובמיוחד בשים לב לעובדה כי המשיבים עצמם הם אלה
שהתוו את דרך בירור טענותיהם (במסגרת הרגילה), מצדיקה סילוק התביעה על הסף גם כנגד המבקשת 1.

לחילופין, עתרו כאמור המבקשים לעיכוב בירור התובענה בטענה של הליך תלוי ועומד. לעניין זה נטען על ידי המבקשים כי טענות המשיב להפרת הסכם השכירות תלויות ועומדות לדיון בבית המשפט במסגרת ההליך שתלוי ועומד ובמידה ולא תעוכב התובענה ייאלץ בית המשפט להכריע באותה סוגיה עיקרית ולדון באותם סעדים.

לחילופי חילופין עתרו המבקשים לאיחוד הדיון בשתי התובענות לדיון אחד מכוח תקנה 520 לתקנות.

התגובה לבקשה:


המשיבים, בתגובתם לבקשה התנגדו לבקשה ועתרו לדחייתה.


נטען על ידי המשיבים כי יש להבחין בין עילת התביעה בתיק זה לבין העילה נשוא ההתדיינות הקודמת שבין בעלי הדין.
מערכת הנסיבות והעובדות שהובילה לתביעה הנוכחית שונה לחלוטין מהערכת העובדתית של התביעה הראשונה. בעוד שבתביעה ראשונה נדונה התחשבנות כספית מורכבת המשתרעת על פני מספר שנים ואינה מורכבת רק מדמי שכירות, בתביעה נשוא התיק דנן אין מערכת עובדות שיש עליה מחלוקת. הצדדים פנו במשותף לשמאי מסכום על מנת שיקבע את דמי השכירות והציגו בפני
ו את כל טענותיהם וכיום המבקשים בשרירות לב מסרבים לשלם את דמי השכירות שנקבעו על ידי אותו שמאי.
כמו כן נטען כי במשך כל התקופה המבקשים אינם מסבירים את סירובם המוחלט לשלם דמי שכירות ואף אינם מציעים סכום חלופי לשיעור דמי השכירות.
בנסיבות אלה נולדה עילת התביעה וככל שהדיון בתביעה הראשונה עלול להימשך זמן לא קצר, אין ולא נראית כל סיבה לכך שהמבקשים יוכלו לעשות במושכר כבשלם ללא תמורה עד לתום בירורה של התביעה בהליך המקביל.

אין גם מקום לעיכוב בירור התובענה
עד שיסתיים בירור התביעה הראשונה ואין גם מקום לאיחוד הדיון בין שתי התובענות – איחוד העלול להביא לתוצאה זהה לפיה יהיו המבקשים רשאים להחזיק במושכר ללא תשלום כל תמורה.

התשובה לתגובה:

בתשובה שהוגשה מטעמם לתגובת המשיבים חזרו המבקשים על נימוקי בקשתם ועתרו לסילוק התביעה על הסף כנגד כל המבקשים ולמצער כנגד המבקשים 2 ו- 3.

בנוסף נטען על ידי המבקשים כי משנקטו המשיבים בהליכים שונים ועשו לטענתם כדי לבטל את הסכם השכירות, אין ביכולתם לתובע סעד של אי תשלום לדמי שכירות
ומשכך מנועים הם מלתבוע בהתאם לפרק ט"ז
4 לתקנות. קל וחומר מנועים הם לעתור לבית המשפט לקבלת סעד של סילוק יד מקום בו מונחת כבר בפני
בית המשפט הנכבד תביעה לקבלת סעד זה.

דיון והכרעה:

שקלתי את הנימוקים שהעלו בעלי הדין במסגרת הבקשה, התגובה והתשובה לתגובה ונחה דעתי כי יש מקום לדחות את הבקשה בחלקה הארי.

אין ספק, בנסיבות המקרה דנן, ומשאין מחלוקת בין בעלי הדין סביב העובדה שההתדיינות הקודמת שביניהם, טרם הגיעה לסיומה והיא עדיין מתנהלת בבית המשפט,
כי המבקשים אינם יכולים להישמע בטענה לקיומו של מעשה בית דין.

הכלל של השתק עקב מעשה בית דין אינו כלל טכני פורמלי, אלא הוא כלל שימושי המיועד למנוע הטרדות בעל דין יריב על ידי התדיינות חוזרת בענין שכבר
נפסק.
הכלל הנ"ל קובע כי משהיה לבעל דין "יומו בבית המשפט", דהיינו לאחר שניתנה לו שעת כושר להביא את כל ראיותיו ולהשמיע את טענותיו בפני
בית המשפט, משתיקים
אותו כאשר הוא מבקש לחזור ולהתדיין בעניין שבו נפסק
במשפט הראשון. אם חפץ בעל הדין להעלות על שולחן הדיונים אותה עילה ששימשה לו יסוד לתובענה הראשונה או אם הוא מבקש בתובענה שניה בעילה אחרת להעמיד לדיון טענה העומדת בסתירה עם ממצא פוזיטיבי שנקבע במשפט הראשון, בשני המקרים כאחד חל השתק.

במקרה דנן, כפי שכבר צויין, בעניין שבו מבקשים המשיבים לשוב להתדיין טרם נפסק
וממילא לא נקבע במסגרת ההתדיינות ממצא פוזיטיבי כזה או אחר העומד בסתירה עם
טענה שהמשיבים מבקשים להעלות במסגרת ההתדיינות הנוכחית.

זאת ועוד, נראה על פני הדברים ולכאורה בלבד בשלב זה, כי המסכת העובדתית המתקיימת בבסיסן של שתי התביעות, הגם שהיא נסמכת על הסכם אחד, אינו מסכת עובדתית אחת ובעוד שבבסיסה של המסכת העובדתית המתקיימת התביעה הראשונה עומדות טענות המשיבים להפרת הוראות הסכם השכירות הנוגעות לתקופה השכירות הראשונה, ביסוד ההתדיינות הנוכחית עומדות טענות אחרות שלא הועלו במסגרת ההתדיינות הקודמת ולא יכולות היו להיות מועלות גם לו חפצו המשיבים בכך, בשים לב למועד הגשת התביעה הקודמת.

עולה מן העיון בכתב התביעה נשוא ההתדיינות הנוכחית כי בפי המשיבים טענות שעניינן הפרת הוראות הסכם השכירות הנוגעות לתקופת האופציה ולרבות טענות למחדלה של המבקשת 1 מתשלום דמי השכירות הראויים אותם קבע שמאי מוסכם שזהותו סוכמה בין בעלי הדין, במסגרת הסכם השכירות.

כאמור ,טענות אלה אינן חלק מן ההתדיינות המקבילה ובנסיבות העניין אין כל הצדקה לחסום את
המשיבים בבואם להעלות טענות אלה.

מן הטעם האמור אין מקום להורות על סילוק התביעה על הסף כנגד המבקשת 1.

לא כך הם פני הדברים ביחס ליתר המבקשים.

עולה מטענותיהם של בעלי הדין כי המבקשים 2 ו- 3 אינם צד ישיר להסכם השכירות הגם שהם חתומים עליו בתור ערבים. על פי הנטען בכתב התביעה המבקשים 2 ו- 3 אינם מחזיקים בפועל בנכס נשוא תביעת הפינוי.

בנסיבות העניין ובהעדר טענה לחזקה במושכר מכוח הסכם השכירות, לא קמה עילת תביעה נגד המבקשים 2 ו- 3, בתביעת הפינוי -
זאת בשונה מתביעה כספית המוגשת מכוח ערבותם, ומשכך לא היתה כל הצדקה להגשת התביעה נגדם.

באשר לבקשתם החלופית של המבקשים לעיכוב ההליכים בתיק עד לסיום בירורה של התביעה המקבילה ולאיחוד הדיון בשני התיקים, נראה כי יהא זה מן הראוי כי בטרם תינתן החלטה סופית בבקשות החלופיות הנ"ל, תפעל המבקשת 1 להגשת כתב ההגנה מטעמה שכן רק לאחר הגשתו ניתן יהיה לדעת האם קיים הרבה מן המשותף בין הפלוגתאות הטעונות הכרעה בתיק ובתיק הנוסף
המתברר במסגרת ההליך הראשון ורק אז ניתן יהיה לבחון אם ישנו מקום לעיכוב ההליכים בתיק ו/או לאיחוד הדיון בתובענות.

המבקשת תעשה איפוא כדי להגיש כתב ההגנה מטעמה וזאת תוך 30 ימים ולאחר ההגשה תינתן החלטה ביתר הבקשות התלויות ועומדות בין בעלי הדין.

סוף דבר:

לאור מכלול הדברים שהובאו לעיל, שוכנעתי כי יש לסלק את התביעה כנגד המבקשים 2 ו- 3 על הסף בשל היעדר עילה.

הבקשה לסילוק התביעה כנגד המבקשת 1 נדחית.

המבקשת 1 תעשה כדי להגיש כתב הגנתה כנגד התביעה תוך 30 ימים ולאחר הגשתו תינתן החלטה משלימה בבקשה, ככל שעניינה עיכוב ההליכים ולחילופין – איחוד הדיון.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים
.


ניתנה היום, ב' טבת תשע"ד, 05 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.








תאח בית משפט שלום 6631-09/13 נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח' נ' יעקב פינקלשטיין ואח' (פורסם ב-ֽ 05/12/2013)











תיקים נוספים על נתנאל 88 (2007) בע"מ ואח'
תיקים נוספים על יעקב פינקלשטיין ואח'




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט