רון סמואל - אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע''מ, גד אברהם חליוא, ח'לף בסול ואח'

מידע על גד אברהם חליוא    מידע על חלף בסול   



רון סמואל - אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע''מ, גד אברהם חליוא, ח'לף בסול ואח'

תיק אזרחי 7509-11/13     07/01/2014 (א)



תיקים נוספים על רון סמואל
תיקים נוספים על אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ
תיקים נוספים על גד אברהם חליוא
תיקים נוספים על ח'לף בסול




א 7509-11/13 רון סמואל נ' אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ, גד אברהם חליוא, ח'לף בסול ואח'








בית משפט השלום בחיפה

ת"א 7509-11-13 סמואל ואח'
נ' אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ
ואח'


בפני

כב' השופטת
חנה לפין הראל

המבקש
רון סמואל
– ת.ז. 058834508

ע"י ב"כ רון ברנט


נגד

המשיבים
1.
אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ

2. גד אברהם חליוא

ע"י ב"כ עו"ד יבולנסקי יחיאל
3. ח'לף בסול
– ת.ז. 33032210
4. משרד התחבורה – אגף הרישוי


החלטה

בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על מר ח'לף בסול המשיב 3 (להלן: "המשיב 3), לבצע כל דיספוזיציה ברכב מסוג אאודי
a
6
, מס' רישוי 72-121-73 (להלן: "הרכב") ובכלל זאת למכור ו/או להשכיר ו/או לשעבד ו/או לבצע עסקה מכל מין וסוג עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית.

לטענת המבקש רישום הרכב על שמו של המשיב 3 נעשה שלא כדין.

1.
רקע:

א.
המבקש, מר סמואל רון, (להלן: "המבקש"), איש עסקים במקצועו, היה הבעלים של הרכב הנ"ל מיום 22.11.2012 ועד ליום 22.9.13. מר סמואל ביקש לרכוש בייבוא אישי מכונית (מסוג אאודי
s6
) (להלן: "מכונית
s6
). לשם כך פנה למשיב 2, בעלים של חברת אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ
(להלן: "החברה/המשיבה 1"), העוסקת בייבוא אישי של מכוניות.


במהלך הדיון, התברר כי המבקש טס ביחד עם המשיב 2 לסוכנות "אאודי" בעיר פרנקפורט בגרמניה, לחברת פולי אנרג'י (להלן: "פולי אנרג'י"), על מנת לראות את הרכב ולאחר מכן החליט להתקשר בעסקה ליבוא המכונית
s6
באמצעות המשיבים 1 ו- 2. לא למותר לציין כבר עתה, כי עובדה זו לא נזכרה בבקשה למתן הצו.

ב.
ביום 2.9.13 נחתם הסכם בין המבקש לבין חברת המשיבה 1 באמצעות המשיב 2 לרכישת המכונית
s6
בייבוא אישי.

ג.
במסגרת ההסכם נקבע כי בתמורה המבקש ימסור למשיב 2 את הרכב אשר יימכר ע"י המשיבים 1 ו- 2 בסכום של 182,000 ₪ לצד ג' ובנוסף ישלים סכום כסף נוסף בסך 40,000 אירו. המבקש לטענתו עשה כן והעביר למשיבים 1 ו- 2 את התמורה הכספית.

ד.
הרכב החדש אותו רכש המבקש, דהיינו מכונית
s6
, לא סופק עד היום ,אך רכב האאודי הישן של המבקש נמסר למשיבים 1 ו- 2, אשר מכרו אותו לצד ג', הוא המשיב 3. התברר כי המשיבה 1 העבירה את רכב האאודי
a6


לחברה בשם
h.w

מוטורוס
הנמצאת בבעלות המשיב 2 –מר חליוא ,והיא זו שמכרה את הרכב למר ח'לף.

ה.
בקשה להטלת עיקול זמני במעמד צד אחד, נדחתה על ידי כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא-ברנע בהחלטה מיום 6.11.13.

ו.
ביום 6.11.13 הוגשה בקשה לצו מניעה זמני. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 11.11.13, ובהמשך נקבע דיון נוסף ליום 17.11.13, בין השאר משום שהמשיב 2 לא התייצב לדיון הראשון. המצהירים נחקרו על תצהירים.

ז.
ביום 12.11.13 הוגש כתב תביעה. ביום 1.12.13 הוגש כתב הגנה.

2.
טענות המבקש:

א.
המשיבים 1 ו-2 העבירו את הבעלות ברכב על שמה של חברת "
w
.
h
מוטורס"
על קיומה לא ידע כלל ,ולאחר מכן על שמו של משיב 3 וזאת שלא כדין, שכן סוכם בין הצדדים כי לכשיימצא קונה פוטנציאלי ייצרו עמו קשר על מנת שיעביר את הבעלות ברכב במשרד הרישוי. כמו כן הוא לא ייפה את כוחם של המשיבים 1 ו-2 להעביר את הבעלות לצדדי ג' ללא ידיעתו, והעברה נעשתה ככל הנראה תוך זיוף חתימתו על ייפוי הכוח.

ב.
מבדיקה שערך המבקש, התברר כי העסק של המשיבה 1 אינו פעיל ואינו נגיש לקהל הלקוחות והחברה רשומה כחברה מפרת חוק. בנוסף ציין המבקש כי מקרה זה הינו אחד מיני רבים. המבקש הגיש ביום 22.10.13 תלונה כנגד המשיבים במשטרת ישראל, מפלג חקירות הונאה תל-אביב, בדבר קבלת דבר במרמה וזיוף.
ג.
לעניין המשיב 3 – הטוען להגנה תקנת השוק, זו אינה מתקיימת במקרה דנן, וזאת לאור יסוד התמורה – המחיר בו נרכש הרכב. מחיר המחירון של הרכב שנמסר למשיב 3 היה 224,000 ₪ עפ"י מחירון לוי יצחק אולם מר חילף שילם בפועל בגין הרכב סך של 155,000 ₪ בלבד.

ד.
המשיב 3 החזיק את הרכב שלא כדין מיום 16.9.13 ועד יום 22.9.13 שכן העברת הבעלות בין המבקש לחברת מוטורס בוצעה ביום 22.9.13 אך החזקה ברכב ניתנה למשיב 4 כבר ביום 16.9.13 עת חתם על הסכם מכירת הרכב עם חברת "
hw
מוטורס".

ה.
המשיב 3 אינו תם לב: – נספח 4 בתגובת המשיב הוא "מסמכי משכון הרכב ושעבודו לבנק מרכנתיל" שם צורף רישיון רכב בתוקף עד 4.7.14 שבו מופיע שמו של המבקש, מר רון סמואל
כבעלים ולא חברת
h
.
w
כמבקשת. עצם העברת המסמך לבנק מרכנתיל לשם שיעבוד הרכב, עולה לכדי חוסר תום לב של המשיב.

ו.
הסכם רכישת הרכב ביבוא אישי נערך עם המשיבה 1 באמצעות בעליה, המשיב 2 והמבקש כלל לא היה מודע לקיומה של חברת "
h
.
w
מוטורס" ועל מעורבותה בהליך מכירת הרכב למשיב 3.

3.
תמצית טענת המשיבים 2-1:

א.
העדר יריבות – המבקש רכש את רכב האאודי 6
s
מחברת פולי אנרג'י בע"מ אשר ממוקמת בגרמניה. המבקש טס לגרמניה, יחד עם המשיב 2 חתם על מסמכים בפני
הם והיה בקשר רציף עם מנהל בחברת אנרג'י העונה לשם כריס. ההתקשרות הייתה ישירה ואישית. תפקידה של המשיבה 1 הסתכם בתיווך העסקה בלבד.

ב.
הליכים כפולים – המבקש הגיש תביעה באותו עניין – כנגד חברת פולי אנרג'י בגרמניה, ובארץ כנגד המשיבים. המבקש בחר להסתיר מידע זה כאשר ביקש לקבל סעד זמני.

ג.
המשיבים קיבלו הסכמה מלאה של המבקש למכור את הרכב וראיה לכך הוא המסמך "אישור המסירה" מיום 2.9.13. המבקש, איש עסקים בעל חברה, ידע והבין את תוכן המסמכים עליהם חתם.

ד.
חברת "פולי אנרג'י" לא העבירה את הרכב למבקש. יחד עם זאת, המשיב 2 עשה הכל על מנת לעזור למבקש להקטין את נזקו ואף הגדיל לעשות עת נסע עימו לגרמניה פעם נוספת לאחר שהתברר כי הרכב לא מגיע שם הובהר להם כי החברה "פולי אנרג'י" נקלעה לקשיים כלכליים.

ה.
באשר לטענות כלפי המשיב 3, הרי שהוא קנה את הרכב בתמורה, בתום לב, ובדרך העסקים הרגילה באמצעות חברה המחזיקה ב"תו-סחר". באשר לתמורה שהתקבלה מהמשיב 3 טוענים המשיבים כי מדובר ברכב שעבר תאונה משכך ערכו נמוך יותר מהמצוין במחירון יצחק לוי.

4.
תמצית טענות המשיב 3:

א.
מר חילף רכש את הרכב, באמצעות המשיב 3, מחברת
h"
.
w
מוטורס"
אשר הייתה רשומה כבעלת הרכב. בהתאם להסכם בין המשיב לחברה, הרכב נמכר בסך כולל של 205,000 ₪ (50,000 ₪ במזומן, 150,000 ₪ במימון מבנק מרכנתיל, המחאה אישית ע"ס 5,000 ₪). בנוסף מסר שיק ביטחון ע"ס 155,000 ₪.

ב.
המשיב 3 קנה את הרכב מהחברה ביום 16.9.13 לאחר שהמשיב 2 הראה לו אישור המציין כי הרכב בבעלות החברה, וכי לא רובץ עליו שיעבוד כלשהו. הרכב נמסר לחזקתו עוד אותו היום. הסכם ההתקשרות לא נמסר לידיו שכן המשיב 2 שהה אותה העת בחו"ל.

ג.
המשיב 3 טען כי רכש את הרכב מחברה העוסקת במסחר בכלי הרכב, במהלך עסקיה הרגיל בתמורה ובתום, הרכב נרשם על שמו ונמסר לחזקתו. לפיכך הוא זכאי להגנה מלאה של תקנת השוק לפי סעיף 34 לחוק המכר.

5.
דיון והכרעה:


מסגרת נורמטיבית:

סעיף 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מונה ארבעה תנאים מצטברים אשר על בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני, ובענייננו – צו מניעה זמני:

1.
קיומה של זכות והוכחה לכאורה כי יש סיכוי טוב לזכות בדין.

2.
נחיצות וחיוניות הסעד למען מניעת נזק בלתי הפיך, שמירה על המצב הקיים, כאשר יש יסוד סביר להניח, כי אם יזכה המבקש בתביעותיו, פיצוי כספי לא יוכל להיטיב את הנזק.

3.
שיקולי יושר – נייקון כפיים של המבקש עת פנה לבית המשפט.

4.
מאזן הנוחות.

בענייננו, אם כי הסעד הזמני התבקש כנגד כל המשיבים, הרי מבחינה מעשית מדובר במשיב 4 – מר חילף בלבד, שכן הרכב כבר נמצא בבעלותו ובחזקתו.

המשיב
3
טוען כאמור להגנת תקנת השוק, וכי אין לו כל יריבות עם המבקש אותו כלל לא הכיר.

המשיבים 2-1 גרמו או היו שותפים לגרימת נזק למבקש. לכאורה הם או מי מהם פעלו בניגוד לרצונו והסכמתו, במיוחד כאשר מכרו את מכוניתו במחיר נמוך מן המוסכם על ידו.

יש לכאורה טעם לפגם בהסתרת קיומה של הנתבעת 2 בתביעה העיקרית , והעברת הבעלות אליה-"
h.w
מוטורוס
", אשר שתיהן בבעלותו של המשיב 2 , מבלי לידע את המבקש ומבלי לוודא שהוא יקבל את המכונית אותה רכש.

המשיב 2 מציג עצמו
כקרבן להתנהלות חברת "פול אנרג'י", ויש לציין כי מספר מכוניות לא מבוטל לא הגיעו במסגרת עסקאות עם אותן חברות.

מתקיימת כנראה חקירת משטרה בנושא, ועיון באתרים המשפטיים באינטרנט מעלה כי מספר אנשים שהיו במצבו של המבקש הגיעו להסכמי
פשרה עם המשיבים 1 ו- 2 והסכימו לקבל אך חלק מהכסף שהגיע להם עקב אי קבלת מכונית.

האם המשיב 3 חף מכל קשר לנתבעים 1 ו- 2?, ייתכן. אך מספר גורמים מעיבים על אפשרות זו: המשיבה 1 התחייבה לזכות את המבקש ב- 182,000 ₪ תמורת רכבו הישן. בפועל חברה אחרת בבעלות המשיב 2 היא זו שמכרה את הרכב למשיב 3. במחיר נמוך בהרבה .
המשיב 3 קיבל
אך החזקה ברכב כבר ביום 16.9.13 עת חתם על הסכם מכירת הרכב עם חברת "
hw
מוטורס". למרות שאותה עת עדיין המבקש היה רשום כבעלים, והמחלוקת הכספית מהו המחיר האמיתי ששילם המשיב 3
ולמי., יש מחלוקת בין המשיב 3 לבין המשיבים 1 ו- 2, כמה שילם עבור הרכב, האם 155,000 ₪ כפי שנראה על גבי טופס המכירה (סכום אשר נראה כי עבר תיקון) או 205,000 ₪, כפי שטוען המשיב 3.

המכונית משועבדת לבנק מרכנתיל. בשלב זה אין למשיב 3 למעשה כל אינטרס אם יהיה צו אם לאו.

מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. אם לא יינתן הסעד, והשיעבוד יוסר, והמשיב 3 יוכל לעשות כרצונו ברכב הישן, ולמשיבים, גם אם תתקבל התביעה, לא תהיה יכולת להחזיר לתובע את כספו, המבקש ינזק בצורה בלתי הפיכה.

לעניין שיקולי יושר, למשיבים 1 ו- 2 אין זכות לטען לעניין זה ,ולמשיב 3 לאור העובדה כי אם בעת ההעברה עדיין היה רשום המבקש כבעלים העניין מעט בספק.

עצם אי הזכרת הנסיעה לגרמניה אינה מהווה הסתרת עובדות מבית המשפט במטרה להסתיר, שכן לא היה כל טעם בכך.

לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, הנני מקבלת את הבקשה ומורה כי הצו הזמני אשר ניתן על ידי ביום 11.11.13 ישאר על כנו עד למתן החלטה אחרת או עד מתן פסק הדין בתביעה העיקרית.

יחד עם זאת, בהתאם לתקנה 364 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המבקש ימציא ערובה עצמית וצד ג' (אין צורך בנסיבות העניין בעירבון) לטובת משיב 3 בלבד ע"ס 30,000 ₪, היה ותביעתו כנגד המשיב 3 תדחה.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.








א בית משפט שלום 7509-11/13 רון סמואל נ' אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ, גד אברהם חליוא, ח'לף בסול ואח' (פורסם ב-ֽ 07/01/2014)











תיקים נוספים על רון סמואל
תיקים נוספים על אוטו טריידר מאגרי מידע לרכב בע"מ
תיקים נוספים על גד אברהם חליוא
תיקים נוספים על ח'לף בסול




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט