אלול אילן, אלול נורית - בית חולים העמק עפולה, המרכז הרפואי העמק, מדינת ישראל/משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
אלול אילן אלול נורית
 
אלול אילן, אלול נורית - בית חולים העמק עפולה, המרכז הרפואי העמק, מדינת ישראל/משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם
תיקים נוספים על אלול אילן | תיקים נוספים על אלול נורית | תיקים נוספים על בית חולים העמק עפולה | תיקים נוספים על המרכז הרפואי העמק | תיקים נוספים על מדינת ישראל/משרד הבריאות | תיקים נוספים על בית חולים רמב"ם |

26517/01 א     25/11/2004




א 26517/01 אלול אילן, אלול נורית נ' בית חולים העמק עפולה, המרכז הרפואי העמק, מדינת ישראל/משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם




1
בתי המשפט

א 026517/01
בית משפט השלום חיפה
25/11/2004
תאריך:
כב' השופט א. אליקים

בפני
:

1 . אלול אילן

2 . אלול נורית

בעניין:
התובעים
אריה מועלם

ע"י ב"כ עו"ד
נ ג ד
1 . בית חולים העמק עפולה

2 . המרכז הרפואי העמק

3 . מדינת ישראל/משרד הבריאות

4 . בית חולים רמב"ם
הנתבע/ת/ים
1. איצקוביץ דורון

2. גורי יצחק

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין

מבוא
1. הגורל התאכזר לתובע מס' 1 (להלן-"התובע"), בהיות התובע בגיל 15 נתגלה בצווארו גוש ממאיר בצוואר, בעצת רופאיו לקראת תחילת הטפול הכימותרפי וההקרנות התייצב התובע בבנק הזרע אשר בבית החולים העמק בעפולה שם הפקיד לטענתו מנת זרע לשימור לצורך שימוש בעתיד. לימים התחתן התובע עם התובעת מס' 2 (להלן-"התובעת") ומשביקש התובע לעשות שימוש בזרע שהפקיד גילה לטענתו לראשונה אז כי בבנק הזרע לא נשמר זרע מזרעו בנמוק שהזרע אותו רצה להפקיד היה זרע עקר. חיי הנישואים של התובעים נקלעו למשבר עמוק ולאחר הגשת התביעה הם אף התגרשו. התובעים הגישו תביעה כנגד הנתבע מס' 1-2 בתוקף היותם אחראים לבנק הזרע וכנגד הנתבעים מס' 3-4 בטענה כי לא בדקו והתענינו בתוצאת בדיקת הזרע.

2. בישיבת ההוכחות הראשונה העידו ונחקרו שני התובעים שהיו למעשה עדי התביעה היחידים. מטעם הנתבעים 1 -2 הובאו להעיד 4 רופאים: דר' יואל גיסלביץ מנהל יחידת הפריה חוץ גופית בבית חולים העמק, דר' יואל אנגלהרד אחראי על מחלקת פוריות הגבר בבית החולים העמק, דר' יזהר בן שלמה ודר' מיכאל מטילסקי. מטעם הנתבעות 3 ו-4 הובא להעיד דר' רון אפלבוים מנהל יחידת יום במחלקה האונקולגית במרכז הרפואי רמב"ם, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בכתב.

העובדות שאינן במחלוקת
3. התובע יליד 16.4.72, במועד התרחשות הארועים היה בן 15.

4. בחודש 5/87 לאחר שנתגלה אצל התובע גוש בצוואר, הוא אובחן כסובל ממחלה ממארת של המערכת הלימפטית מסוג "הוצ'קין".

5. ביום 12.5.87 הופנה התובע ע"י דר' אפלבוים מהמחלקה האונקולגית במרכז הרפואי רמב"ם אל בית החולים העמק ל"בדיקת ושימור זרע". (נספח א' לת/2).

6. ביום 18.5.87 התייצב התובע בליווי אביו בבית החולים העמק שם נתן במבחנה מנת זרע לבדיקה, (סעיף 6.1 לתצהיר ת/2).

7. לפי בדיקת הזרע שנעשתה באותו מועד אובחן מצב של azoospermiaa דהיינו העדר זרע, לאור תוצאה זו לא הופקד זרע בבית החולים העמק- אבהיר כבר עתה כי התובע לא חולק על עובדה זו אלא שהוא טוען שלא ידע על כך.

8. ביום 27.5.87 התחיל התובע לקבל טיפול כימותרפי בבית חולים רמב"ם
והחל מחודש דצמבר החל לקבל טיפול קרינתי (סעיף 8 לת/5).

9. בשנת 96 נפטר אביו של התובע.

10. ביום 24.4.99 ביקר התובע במרפאת הפריון בבית חולים העמק, בסופו של הביקור קבל לידיו מכתב שנכתב ע"י דר' בן שלמה ואשר צורף כנספח לנ/2.

11. בתאריך 22.9.99 נשאו התובעים זה לזה, אך לאחר הגשת התביעה התגרשו.
השאלה שבמחלוקת
12. השוואת כתב התביעה לסיכומי התובע תראה כי גרסת התובע עברה טלטלה עזה. התובע פתח מאבקו בנתבעים בהאשמות קשות מאד עד כדי האשמת הנתבעים 1 ו-2 כי סחרו בזרעו או איבדו אותו (סעיף 18(ב) לתביעה). בישיבת קדם המשפט מיום 21.12.03 הודיע ב"כ התובע כי מוסכם לצורך ההכרעה בתיק כי התובע היה עקר גם בעת הפקדת תאי הזרע בשנת 87, כך גם מאשר ב"כ התובע בסעיף 8 לסיכומיו כעובדה שאינה במחלוקת כי תוצאת בדיקת הזרע מיום 18.5.87 היתה של העדר זרע (או זרע עקר). לכך אוסיף כי הפיצוי הנתבע הינו בגין נזק שאינו נזק ממון (עוגמת הנפש וכאב וסבל) שהתבטא גם במשבר בנישואי התובעים בהיוודע להם לטענתם כי לא נשמר זרע בבנק הזרע.

13. מנסיבות אלו עולה כי השאלה היחידה שבמחלוקת היא מתי ידע התובע לראשונה כי זרעו לא הופקד כלל בבנק הזרע, או במילים אחרות האם ידע התובע עובר לנישואיו כי בשל העובדה שבשנת 87 נמצא בבדיקה כי זרעו עקר ולכן לא נשמר כלל זרע בבית חולים העמק או שמא נודע לתובע על כך רק בתחילת שנת 2000 לאחר נישואיו וידיעה מאוחרת זו הביאה למשבר בחיי הנישואין ולנזקים הנטענים על ידי התובעים.

תמצית טענות הצדדים
14. התובע טוען כי לא נמסר לו במהלך השנים עד לאחר נישואיו כי הזרע שהפקיד לצורך שימור הינו זרע עקר. לטענתו רק בשנת 2000 כשפנה להתחיל בתהליך הפרייה נאמר לו בתחילה כי לא הפקיד כלל זרע ואח"כ כי לא הופקד זרע בשל היותו זרע עקר. התובע מוסיף כי הידיעה המרה פגמה גם באמון של התובעת כלפיו וגרמה למשבר בחיי הנישואין. לאחר הגשת התביעה ילדה התובעת בן כתוצאה מהפרייה של תורם, אלא שהמשבר בחיי הנישואין הגיע עד כדי גירושין.

15. התובע כופר כי נאמר לו בשנת 87 כי זרעו לא יישמר והוא חולק כי ניתן להסיק מסקנה כזו מנ/3, לכך הוא מוסיף כי רושמת החלק הרלוונטי בנ/3 הגב' ורדי לא הובאה להעיד. ב"כ התובע תוהה ושואל אם ידע התובע לכאורה בשנת 87 על עקרות הזרע מדוע פנה שוב בשנת 95 כטענת הנתבעים לברר מה עלה בגורלו של הזרע שהפקיד. למניעת ספק התובע כופר בשיחה הטלפונית המיוחסת לו בשנת 95. התובע אינו מכחיש כי נפגש בחודש 4/99 עם דר' בן שלמה וכי קבל ממנו את מכתב ההפנייה אלא שלטענתו לא ידע על תוכן המכתב או לא הבין מתוכן המכתב על פגם כלשהו בזרע שהופקד. התובעים מבקשים לפסוק לכל אחד מהם פיצוי בנפרד, נזק שאינו נזק ממון המוערך בסכום של 1,000,000 ש"ח לכל אחד.

16. הנתבעים כל אחד במסגרת סיכומיו העלו טענות דומות. הנתבעים טוענים כי לפחות בשלושה מועדים נפרדים נאמר לתובע טרם נישואיו כי הדגימה נמצאה עקרה: ביום 18.5.87, ביום 24.5.95 וביום 24.4.99. הם טוענים לחוסר אמינותו של התובע שבחר להתעלם בתצהירו מהטענות שהיו ידועות לו במועד הכנת התצהיר כגון השיחה המיוחסת לו בשנת 95 או המפגש עם דר' בן שלמה בשנת 99 וכמובן מהבדיקות שערך בטרם נישואיו אותם הזכיר לראשונה רק בפתיחת עדותו במשפט ובחקירתו הנגדית. הנתבעים 3-4 טוענים כי לא היה מקום להגיש תביעה כנגדם, הם מדגישים כי התשובה מבנק הזרע אינה מענינו של האונקולוג ולא היה בה כדי להשפיע על הטיפול שניתן לתובע, טיפול שהציל את חייו. הנתבעים טוענים כי לא הוכח קשר סיבתי בין גירושיהם של התובעים לבין היותם מודעים לקיומה של דגימת זרע.

דיון
17. לאחר ניתוח העדויות הנני מעדיף את עדויות הנתבעים על עדות התובע בשאלת ידיעת התובע על תוצאות בדיקת זרעו. בטרם אפרט הנימוקים לכך אבהיר כי התובעים אשר בחרו למקד תביעתם בשאלה עובדתית יחידה והיא מתי ידע התובע לראשונה על תוצאות בדיקת הזרע, העמידו בדרך זו את התביעה על בסיס צר, בסיס שאף הפך לצר מאד כשהסתבר כי טענותיו של התובע בדבר אי ידיעתו הן טענו בע"פ בניגוד לאמור ב-3 מסמכים שתוכנם יפורט בהמשך. בנסיבות אלו הפכה אמינותו של התובע לגורם מכריע ורב חשיבות בתביעה זו. דווקא משום כך תמוה בעיני מדוע בחר התובע בתצהיר העדות הראשית שהינו תצהיר מפורט למדיי שלא להזכיר כלל 4 ארועים חשובים מאד שארעו במהלך 13 השנים שחלפו מיום הבדיקה 18.5.87 ועד לשנת 2000 מועד בו הוא טוען על הידיעה לראשונה. התובע בחר שלא להתייחס בתצהירו לשיחת הטלפון משנת 95, לפגישה מחודש 4/99 בה קבל מכתב מדר' בן שלמה ולשתי בדיקות זרע שערך ביוזמתו בשנת 97 ובשנת 99. בנושא בדיקות אלו התובע אף בחר שלא להציג מסמכים או נתונים ולמעשה טען כי הוא זוכר פרטים מינימלים בלבד, באופן שמקשה על בירור האמת.

18. אקדים ואומר כי גרסתו של התובע לא מתיישבת עם ההגיון ועם ההתנהגות הצפויה מהאדם הסביר. התובע טוען כי היה משוכנע כל השנים כי זרעו שמור בבנק הזרע, טענה זו לא מתיישבת עם העובדה כי התובע מאשר גם שלא ידע אם הזרע שאמור להיות מופקד תקין וגם אם הניח שכך הדבר לתובע לא היה כל השנים מסמך כלשהו המאשר כי הוא היה בבית חולים העמק בשנת 87 ובוודאי לא היה לו מסמך המאשר כי הופקד נכס כה יקר. לגרסת התובע למרות נסיבות אלו הוא לא ניסה לבדוק מה קורה לגבי הזרע במשך 13 שנה, ר' למשל עדותו בעמ' 10 "אם אתה אומר שאני העדתי שאת התוצאה של שנת 87' אף אחד לא אמר לי אם היא חיובית או לא ואם אתה אומר שלאור כל זה איך יעלה על הדעת שלא חזרתי לביה"ח העמק לבדוק את התוצאה שהשארתי שם אני משיב שלא חשבתי על זה לפני החתונה". תשובה זו בלתי סבירה בעיניי והיא אינה מתיישבת עם התנהגותו של התובע אשר לא נהג באדישות לנושא הזרע במשך אותם שנים, כך למשל משנת 97 טרח התובע וביקש לבדוק בדיקות חדשות לגבי מצב הזרע שלו, לפי עדותו בשנת 99 לבקשת אישתו המיועדת- התובעת ביצע בדיקה ברמב"ם שם נמצא כי יש לו 0 זרעים, אך טבעי הוא כי לכל המאוחר בשלב זה יצור התובע קשר עם המקום היחידי לכאורה בו שמורים זרעיו- העובדה כי לא עשה כן מחזקת המסקנה כי התובע ידע היטב כבר אז כי אין לו מה לברר או לשאול בבנק הזרע של בית החולים העמק שכן התובע ידע כל השנים שלא הופקדו זרעיו במקום. התובע נשאל על הבדיקות האחרות שעשה "לשאלתך אחרי שנורית ידעה את תוצאות הבדיקה וגם אני ידעתי את תוצאות הבדיקה שפירוש הבדיקה היה שאני לא אוכל להביא ילדים ולשאלתך האם לא פניתי לבדוק מה עם הזרע שבביה"ח העמק אני משיב שלא פנינו אלא רק לאחר החתונה" (עמ' 9), למעשה גם בעדותו לתובע אין הסבר כלשהו לשאלה חשובה זו.

19. הנתבעים מסתמכים על 3 מועדים שונים בהם ידע או יכול היה לדעת התובע כי זרעו עקר וכי אין כל זרע המופקד לשמירה בבנק הזרע: במועד הבדיקה בשנת 87, במועד שיחה טלפונית שקיים לטענתם בשנת 95 ובביקור במרפאת הפריון בשנת 99. לכאורה די בקבלת אחת מטענות הנתבעים כדי להביא לסתירת טענתו היחידה של התובע בדבר אי ידיעתו עד כדי דחיית תביעתו. מאחר והתובע כופר בקיום השיחות בשנת 87 ו-95 אך אינו חולק על המפגש בשנת 99 אתחיל בניתוח המפגש בשנת 99.

20. אין מחלוקת כי ביום 24.4.99 ביקר התובע במרפאת הפריון ונפגש עם נפגש דר' בן שלמה. אין גם מחלוקת כי בעקבות אותה פגישה הוכן מכתב שצורף כנספח לנ/2 בו רשם דר' בן שלמה: "בן 27, לפני 12 שנים חלה במחלת הוצ'קין. במתן דגימת זרע לפני הטיפולים הכימותרפיים כבר היתה azoospermia לדבריו בבדיקה לפני שנתיים בבי"ח אחר נמצאו תאי זרע בודדים. נא לציידו בהתחיבות לשם בדיקת זרע ופתיחת תיק במרפאתנו".

21. התובע אם כי לא בהתלהבות מאשר כי קבל המכתב לידיו לאחר אותה פגישה ולגרסתו מסר אותו לרופאו האישי. לענין מהלך הארועים באותה פגישה אמין עליי תאורו של דר' בן שלמה בעמ' 16 לפרוטוקול המתאר הן את מטרת הפגישה והן את מסירת התוכן שנרשם במסמך גם בע"פ לתובע. "לשאלתך האם נכון שהוא בא לצורך בדיקת זרע אני משיב שיש תוספת של ו' החיבור כלומר הוא בא לבדיקת זרע וכן לצורך פתיחת תיק לצורך טיפול... בדרך כלל מכתב כזה שכתוב בכתב ידי אני מקריא למטופל עצמו בנוכחותו". התובע ניסה להמעיט בתוכן המפגש הנ"ל אליו לא התייחס כלל בתצהירו. בתחילת עדותו תאר המפגש כמפגש מבלי שמתנהלת בו שיחה עם דר' בן שלמה "ולו מילה אחת". אך מאחר ולא ניתן להתעלם מתוכן המכתב המאשר קיום שיחה ופרטים אשר בידיעתו הבלעדית של התובע, הוסיף התובע "לשאלתך איך ידע הרופא שהייתי בבדיקה בבית חולים אחר אני משיב שאני דיברתי איתו ואמרתי לו שהייתי במכון כלשהו- אך לא היתה לנו שיחה". התובע יצר רושם בעדותו כי הוא מבקש להסתיר את הפרטים המלאים שהיו באותו מפגש. בתחילה טען כי לא ראה כלל את המסמך אך משתמע מעדותו ומסיכומיו כי הוא שמר לעצמ גם אופציה כי ראה המסמך אך לא הבין את תוכנו ולא שאל למשמעות המושג azoospermia. עדותו של התובע לא מתיישבת עם תוכן המכתב עצמו ואם התנהגותו של האדם הסביר, התובע יזם פנייה לבדיקת זרע ופתיחת תיק לצורך טיפול, כתוצאה מאותו מפגש היה בידיו מכתב גם אם אניח שהמכתב היה במעטפה סגורה, הייתכן כי התובע יעזוב את חדרו של דר' בן שלמה מבלי לשאול מה תוכן המכתב ומה צפוי להיות המשך הטיפול, הייתכן כי התובע השאיר את תוכנו של המכתב בלתי ברור.

22. בנושא המפגש בין התובע לבין דר' בן שלמה עדיפה בעיניי עדותו של דר' בן שלמה. העובדה כי באותו מכתב מופיע תאור מפי התובע כי לדבריו נמצאו לפני שנתיים תאי זרע וכי התובע ביקש לפתוח תיק במרפאה, מתיישבים דווקא עם העמדה כי באותו שלב ידע התובע ידיעה מפורשת שאין לו זרע שהופקד בעבר וכי ייתכן ושיפור במצב בעקבות מציאת תאי זרע יכול לאפשר לו להגשים תוכניותיו. המסקנה היא כי לכל המאוחר בשנת 99 ידע התובע כי היה פגם בזרע שרצה לשמר, התעקשותו של התובע כי רק לאחר נישואיו דהיינו בשנת 2000 ידע על כך מביאה לפגיעה באמינותו ולהשמטת הבסיס לטענות התובעים על הנזק שנגרם להם.

23. למעלה מן הצורך אוסיף כי סביר להניח כי התובע ידע על עקרות הזרע כבר משיחתו עם דר' מטילסקי בשנת 95 וזו הסיבה להגעתו שוב בשנת 99 למרפאה כאשר סבר כי ייתכן וחל שיפור במצב הזרע שלו ,לאור התוצאות הלא טובות מהעבר.

24. מן הראוי גם להתייחס למועד בדיקת הזרע בשנת 87. ביום 18.5.87 מולא כרטיס לתובע, מסמך נ/4א. בכרטיס נרשמו פרטיו האישים של התובע ונרשם "18.5.87 azoospermia c.c 1/2 3 לא היה מה להקפיא נמסר לחולה לרופאו האישי". אין מחלוקת כי כותבת המשפט אותו הדגשתי, הגב' ורדי לא הובאה להעיד ולכן לא ניתנה לתובע האפשרות לברר באמצעותה את תוכנו כגון מיהו החולה המוזכר האם התובע עצמו או אביו שהיה נוכח במקום ומיהו אותו רופא אישי המוזכר. אלא שהרישום הספציפי מתעד פעולות, לגבי פעולות אלו העיד מי שביצע אותן, דר' אנגלהרד שהצהיר בסעיף 7 לתצהירו "לאור תוצאות הבדיקה מסרתי את תוצאות הבדיקה לתובע וכן לרופא השולח", בחקירתו הנגדית בעמ' 19 שב וחיזק דר' אנגלהרד עובדה זו ולא מצאתי כל פגם בסתירות לכאורה עליהם מצביע ב"כ התובע בסיכומיו. במאמר מוסגר אוסיף כי התובע לא חולק על העובדה כי לפי בדיקת הזרע שנעשתה ביום 18.5.87 אובחן מצב של azoospermiaa דהיינו העדר זרע ובשל תוצאה זו לא הופקד זרע בבית החולים העמק, מימצאים אלו נרשמו על גבי הכרטיס נ/4, התובע בעצמו לא זוכר פרטים מאותו מפגש והוא לא שלל האפשרות כי השיחות נעשו עם אביו. משקיים מסמך שהתובע לא חולק על חלקו העיקרי, צריכה להתקיים סיבה מיוחדת שרושם המסמך יוסיף למידע אמיתי מידע כוזב וסיבה כזו לא הוכחה, אלא להיפך שוכנעתי כי המסמך מתעד את פעולותיו של דר' אנגלהרד. כמובן שיקיימת האפשרות כפי שהציגו למעשה כל העדים, כי השיחה היתה עם אביו של התובע מבלי שהוא ידע על תוכנה.

25. ביום 24.5.95 הוספה על גבי כרטיס התובע נ/4 מדבקה ועליה תרשמת שערך דר' מטילסקי (סומנה נ/4ב), באותה תרשמת נרשם ע"י דר' מטילסקי: "אלול אילן
2925452 calls 24.5.95. 5/1987 azoospermia pt.t docotor informed accoroding note on card". דר' מטילסקי אשר ערך את התרשומת העיד כי אדם שזיהה עצמו לפי מספר ת.ז. של התובע התקשר וקבל המידע המופיע על המדבקה. התאוריה שמעלה התובע בסיכומיו בדבר קיומו אדם אחר שהתחזה לתובע אינה תאוריה מבוססת בראיות או בהגיון ו עדיפה בעיניי האפשרות כי התובע התקשר אישית לדר' מטילסקי.

26. מניתוח העדויות האפשרות הסבירה בעיניי היא כי ביום 18.5.87 בו התייצבו התובע ואביו בבית החולים העמק לצורך בדיקת הזרע, הודע לאביו של התובע כי אין זרע של התובע שניתן לשמרו, דר' אנגלהרד לא יכול היה לזכור בבירור את תוכן השיחה באותו מועד, אך מתרשומת הכרטיס הרפואי והנסיבות סביר בעיניי כי ההודעה על העדר הזרע נמסרה רק לאביו של התובע שהיה קטין באותו מועד והאב שראה את בנו מתייסר ממחלת הסרטן שנפלה עליו -חסך ממנו מידע כואב זה. תאר יפה את אפשרות זו העד דר' גיסלביץ בעמ' 13 "לשאלתך ילד בן 15 שמגיע ועושה בדיקת זרע ומתגלה שהוא עקר אני משיב שקודם כל לילד בן 15 אנחנו לא מוסרים תשובה. אני חוזר ואומר שאני לא יכול להתייחס לכך כי זה לא היה בזמני. אבל יש מקרים שמגיעים ילדים בני 15 או 16 שההורים אומרים חד משמעית שהם לא רוצים שאנחנו נגיד לילד שיש לו את הבעיה הזאת. קודם כל שיצא חי מהבעיה הבסיסית שלו. אני מתכוון למחלת הסרטן או למחלות דם וכו'. אז הרבה פעמים ובצדק בני המשפחה אומרים לנו שהם מבקשים שאני לא אגיד לו כלל". האב נפטר עוד לפני הגשת התביעה וולכן לא נשמעה עמדתו בנושא. אפשרות זו מקבלת חיזוק משיחת הטלפון שעשה התובע בשנת 95 עם דר' מטילסקי שמתיישבת עם טענתו כי לא ידע עד לאותו מועד על המידע העצוב שנחסך ממנו. הנני מאמין כי דר' מטילסקי שוחח עם התובע ובעקבות אותה שיחה נעשתה התרשומת על גבי נ/4ב', דווקא המידע שהיה לתובע משנת 95 מתיישב עם תוכן שיחתו ב-4/99 עם דר' בן משיח לרבות הדברים המצוטטים מפיו.

27. גם משהגענו לסוף הדיון בטענות הצדדים לא ברור לי מדוע בחר התובע לתבוע את הנתבעים 3 ו-4 אשר נתנו לו את היעוץ הנכון לפנות לבנק הזרע ואת הטיפול הנכון במחלה הממארת, טיפול שהביא להצלת חייו. מקובלת עליי עמדת הנתבעים מס' 3 ו-4 כפי שהובעה ע"י דר' אפלבויים בעמ' 20 "אין לתוצאות של איכות הזרע להחלטה של הטיפול, אין לתוצאה עצמה כל משמעות כל מה שחשוב זה שהמטופל ביצע את הליך שמירת הזרע. אני לא חושב שמכל המטופלים שטיפלתי במשך 20 שנה אני לא חושב שיש תיק אחד שבו מופיעה התוצאה עצמה של בדיקת הזרע". התובע לא נשלח לבדיקת זרע על מנת לעשות שימוש כלשהו בתוצאותיה ואין לו מה להלין כנגד הנתבעות 3 ו-4.

28. למעלה מן הצורך אציין כי גם אם היה נקבע כי התובע ידע לראשונה לאחר נישואיו כי לא נשמר עבורו זרע, מעדויות התובעים לא שוכנעתי כי קיים קשר סיבתי בין גרושיהם התובעים לבין נושא קיומו של זרע בבנק הזרע. התובעת הביעה אמונה בתובע גם לאחר מכן והם אף הביאו ילד לעולם מתורם חיצוני, כך שגם בשאלת הנזק דין התביעה להדחות.

סיכום
29. אשר על כן הנני דוחה התביעה כנגד כל הנתבעים.

30. בנסיבות מיוחדות של תיק זה לא מצאתי לנכון לחייב התובעים בשכר טרחת עו"ד, אך הנני מחייב התובעים ביחד ולחוד להשיב לנתבעים את שכר העדים ששולם על ידם בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד ליום ההשבה בפועל.

(למען הסדר אבהיר כי הנתבעים מס' 1 ו-2 זכאים להשבת 4,500 ש"ח והשווי בשקלים של 400$ שכר 4 הרופאים שהעידו מטעמם והנתבעים מס' 3 ו-4 זכאים להשבת סך של 1,500 ₪ שכר עדות הרופא שהעיד מטעמם).

ניתן היום י"ב בכסלו, תשס"ה (25 בנובמבר 2004)
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

_________________
אליקים אברהם, שופט









א בית משפט שלום 26517/01 אלול אילן, אלול נורית נ' בית חולים העמק עפולה, המרכז הרפואי העמק, מדינת ישראל/משרד הבריאות, בית חולים רמב"ם (פורסם ב-ֽ 25/11/2004)












להסרת פסק דין זה לחץ כאן