הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - גלקסו שירותים (1997) בע"מ, גלקסו אחזקות (1997) בע"מ, זאבי אחזקות בע"מ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ גלקסו שירותים (1997) בע"מ גלקסו אחזקות (1997) בע"מ זאבי אחזקות בע"מ
 
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - גלקסו שירותים (1997) בע"מ, גלקסו אחזקות (1997) בע"מ, זאבי אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ | תיקים נוספים על גלקסו שירותים (1997) בע"מ | תיקים נוספים על גלקסו אחזקות (1997) בע"מ | תיקים נוספים על זאבי אחזקות בע"מ |

92826
2236/03 פשר     13/12/2004




פשר 2236/03 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גלקסו שירותים (1997) בע"מ, גלקסו אחזקות (1997) בע"מ, זאבי אחזקות בע"מ




1
בתי המשפט

פשר 002236/03
בשא 006921/04
בשא 023806/04
בשא 008600/04
בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
13/12/2004
תאריך:
כב' השופטת ד. קרת-מאיר

בפני
:

הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

בעניין:
"הבנק"
נ ג ד

"גלקסו שירותים"
"גלקסו אחזקות"
"זאבי אחזקות בע"מ
"
"זאבי נוסדה"
"זאבי נאמנות"
(להלן יחד: "קבוצת
"גלקסו" או "החברות")
"הכנ"ר"
1 . גלקסו שירותים (1997) בע"מ

2 . גלקסו אחזקות (1997) בע"מ

3 . זאבי אחזקות בע"מ

4 . זאבי אחזקות (נוסדה 1975) בע"מ
5 . זאבי נאמנות ומימון (1995) בע"מ
6. כונס הנכסים הרשמי
(המבקשת בבש"א 8600/04 - " r.j.r")

r.j.r eurasia limited
החלטה

1. בקשת הבנק לאכיפת אגרות החוב ומינוי כונס נכסים:
במסגרת התיק העיקרי התבקש בימ"ש למנות את ד"ר ליפא מאיר ככונס נכסים קבוע על כל נכסי החברות המצויינות לעיל, לשם אכיפת השעבודים המפורטים בבקשה.
בבקשה נאמר כי החברות נשוא הבקשה הינן גלקסו שירותים, גלקסו אחזקות, שהיא חברה אחות של גלקסו שירותים, וחברות בנות או נכדות המצויות בשליטה מלאה של גלקסו אחזקות. מדובר ביחידה כלכלית אחת ולכן מוגשת הבקשה ביחס למכלול החברות.
החברות הינן חברות בשליטת חברות זרות הנשלטות על ידי משפחתו של מר גד זאבי (להלן: "זאבי").
זאבי הוצג בפני
הבנק כבעל השליטה בקבוצת גלקסו וייצג אותה במגעים עם הבנק.
הבנק ציין בבקשה כי למיטב ידיעתו החברות נשוא הבקשה הינן חברות אחזקה אשר פעילותן העיקרית הינה אחזקה זו בזו. החברות מחזיקות במישרין ובעקיפין במספר חברות אשר העיקריות שבהן הינן קבוצת ace, קבוצת מל"מ, קבוצת זאבי לוגיסטיקה, קבוצת זאבי מחשבים ועוד.
חברות אלה מוחזקות על ידי זאבי אחזקות המוחזקת במלואה ע"י גלקסו אחזקות.
סכום האשראיים הכולל בגינו מוגשת הבקשה עומד על כ- 278.7 מליון ₪. רובו המכריע הינו אשראי אשר ניתן על הבנק עוד בשנת 98' לגלקסו שירותים, בערבות גלקסו אחזקות.
אשראי זה נועד לממן את רכישת מניות קבוצת זאבי מידי קבוצת כלל באמצעות רכישת מניות זאבי אחזקות. באותו מועד היתה קבוצת זאבי ידועה בשם "קבוצת כלל סחר", כאשר בעקבות רכישת המניות על ידי גלקסו שונה שם התאגידים מכלל לזאבי.
בבקשה נאמר כי גלקסו שירותים אינה עומדת מזה זמן רב בהתחייבויותיה כלפי הבנק, ובין היתר בהתחייבותה לסילוק האשראי.
במהלך התקופה אשר חלפה מאז 98', ניתנו אשראיים נוספים לזאבי אחזקות, זאבי נוסדה וזאבי נאמנות ומימון. גם חברות אלה לא עמדו בתנאי סילוק האשראי.
הבנק ציין כי לא מדובר באי עמידה זמנית, אלא בהפסקת עמידה בהתחייבויות במשך תקופה של למעלה משנתיים.
במסגרת הבקשה פורטו הנתונים הספציפיים לגבי כל אחת מהחברות:-
גלקסו שירותים התאגדה בשנת 97' והחברה מצויה, למיטב ידיעת הבנק, בשליטת בני משפחתו של זאבי באמצעות חברות זרות אשר בבעלותו או בבעלות משפחתו. עיקר האשראי אשר הוענק לגלקסו שירותים, הינו כאמור אשראי אשר ניתן לשם מימון ורכישת השליטה בחברת כלל סחר בע"מ (כיום זאבי אחזקות).
האשראי אותו העמיד הבנק לצורך הרכישה האמורה, עמד על סכום כולל של כ- 570 מליון ₪.
אשראי זה הועמד לגלקסו שירותים בערבות מלאה ובלתי מוגבלת בסכום של גלקסו אחזקות, שהיא בעלת השליטה בחברות שבקבוצת גלקסו.
להבטחת חובותיה לבנק שעבדה גלקסו שירותים את כל נכסיה בשעבוד צף באגרת חוב מיום 1.1.98.
חובות גלקסו שירותים לבנק נכון ליום 17.12.03, אינם פוחתים מסכום כולל של 258,051,953 מליון ₪.
בבקשה נאמר כי דפי חשבון וספרי הבנק צורפו לבקשה.
גלקסו אחזקות התאגדה ביום 9.12.97 בשמה הנוכחי.
רכושה העיקרי של חברה זו הינן מניות המקנות לה את מלוא הבעלות בזאבי אחזקות. חברה זו, אשר נקראה לשעבר "כלל סחר בע"מ", הינה חברת אחזקות חסרת פעילות כשלעצמה המחזיקה כאמור בשליטה בשורה ארוכה של חברות אשר העיקריות בהן הן קבוצת ace ,מל"מ וכדומה אשר נזכרו לעיל.
גלקסו אחזקות שעבדה לבנק את כל נכסיה בשעבודים שוטפים. כמו כן, שעבדה גלקסו אחזקות את כל מניות זאבי אחזקות בשעבוד קבוע ראשון בדרגה.
גלקסו אחזקות ערבה, כאמור, לחובה של גלקסו שירותים.
הבנק ציין במסגרת הבקשה כי העמיד את חובה של גלקסו שירותים לפרעון מיידי ביום 15.6.03.
בסמוך לאחר משלוח מכתב הדרישה, פנתה קבוצת גלקסו לבנק בהצעה נוספת לפריסת החוב. הבנק היה מוכן לשקול בקשה זו בכפוף לכך כי בכל שלב המו"מ ישולמו לבנק סכומי הריבית המלאים הרובצים על החוב באופן שוטף.
קבוצת גלקסו לא עמדה בתנאי זה ולכן הוציא לה הבנק מכתב נוסף ביום 18.11.03 ובו דרישת תשלום. במכתב זה צויין כי אי תשלום סכומי הריבית יביא להפסקת המו"מ והעמדת החוב לפרעון מיידי.
חיובי הריבית לא נפרעו בהתאם לדרישת הבנק.
במסגרת הבקשה פורטו גם יתר החברות המשיבות אשר שעבדו את נכסיהן לבנק: לזאבי אחזקות ניתן אשראי בסכום כולל של 6.75 מליון ₪, אשר אמור היה להיפרע בנוב' 2003. אשראי זה הועמד לזאבי אחזקות בערבות מלאה ובלתי מוגבלת בסכום של זאבי נוסדה.
כמו כן, ניתנה לזאבי אחזקות מסגרת אשראי נוספת והחוב הכולל נכון ליום 9.12.03 הינו לא פחות מסכום של כ- 12 מליון ₪, ללא חובות זאבי נוסדה וזאבי נאמנות ומימון להם ערבה זאבי אחזקות.
בבקשה פורטו אגרות החוב בהם שעבדה זאבי אחזקות את כלל נכסיה בשעבודים קבועים ושוטפים.
זאבי נוסדה קיבלה אף היא אשראי מאת הבנק בסכום כולל של כ- 12 מליון ₪.
בבקשה פורטו אגרות החוב בהם שעבדה חברה זו את נכסיה, הן בשעבוד שוטף והן בשעבוד קבוע, על מניות חברת זאבי מחשבים וטכנולוגיה בע"מ, לטובת הבנק.
זאבי נאמנות קיבלה אשראי בסכום כולל של 1.5 מליון ₪ והלוואות בסכום של כ- 6 מליון ₪.
זאבי נאמנות שעבדה את נכסיה לטובת הבנק בשעבודים שוטפים וקבועים.
חובה של זאבי נאמנות לבנק נכון ליום 9.12.03 הינו בסכום כולל של כ- 8 מליון ₪.

בבקשה תואר הסכם האשראי אשר נחתם בין גלקסו שירותים לבין הבנק ביום 1.1.98 המהווה, לדברי הבנק, את המסמך היסודי והעיקרי שבין הצדדים בקשר למתן האשראי (להלן: "הסכם האשראי").
כמו כן, חתמו גלקסו שירותים, גלקסו אחזקות וזאבי על כתב התחייבות כלפי הבנק, בו נתנו התחייבויות בקשר לכלל סחר בע"מ (כיום זאבי אחזקות) וכל חברה בשליטתה. ההתחייבות העיקרית במסגרת מסמך זה היא התחייבות לשמירת הון עצמי מינימלי של זאבי אחזקות (להלן: "כתב ההתחייבות").
לאחר שבוצעה עסקת רכישת כלל סחר בע"מ , היה על גלקסו שירותים להתחיל בפרעון האשראי אשר נטלה על פי לוח הסילוקין המוסכם.
כבר בתחילת הדרך היו מחלוקות בין הצדדים בשאלה האם עומדת גלקסו בלוח הסילוקין כמוסכם.
בכל מקרה, נאמר על ידי הבנק כי אין מחלוקת שלאחר פבר' 2002 לא עמדה גלקסו שירותים בהתחייבויותיה לפרעון האשראי וקיימת לבנק עילה להעמיד את יתרת החוב של הקבוצה כולה לפרעון מיידי.
באוק' 2001 הוגשה לבנק תוכנית פריסה ומחיקה של חובות אשר הוכנה לבקשת זאבי, תוכנית אשר לא התקבלה על ידי הבנק.
במהלך שנת 2002 החל הבנק במימוש בטחונות נזילים אשר הופקדו אצלו כבטחון לאשראי, על מנת להקטין את נזקיו. גם לאחר שפקדונות אלה חולטו נמנעה גלקסו שרותים לחתום מלפרוע את חובותיה השוטפים על פי לוחות הסילוקין.
במחצית הראשונה של 2003 הבטיח זאבי כי יציג לבנק משקיעים חיצוניים, אולם גם הבטחה זו לא התקיימה.

הבנק פרט בבקשה את עילות הכינוס המהוות, בין היתר, בסיס לבקשה.

2. בקשת הבנק על יסוד הסכמת החברות בקבוצת גלקסו:
ביום 14.3.04 הוגשה על ידי הבנק בקשה (בש"א 6921/00), בה נאמר כי היא מוגשת בהסכמת החברות בקבוצת גלקסו, לקבל את בקשת הבנק לאכיפת אגרות החוב ומינוי כונס נכסים.
בבקשה נאמר כי במהלך התקופה שחלפה מיום הגשת בקשת הכינוס, ניהלו הצדדים מו"מ בניסיון להגיע להסדר פריסה כולל של החוב בקבוצת גלקסו לבנק.
במסגרת זו הבהיר הבנק לנציגי הקבוצה כי לא ניתן יהיה להגיע להסדר פריסה, כאשר חרב הפירוק מונחת על צוואר החברות או מי מהן.
קבוצת גלקסו הסכימה כי אם יווצרו נסיבות מעין אלה, לא תהיה לה התנגדות לבקשת הכינוס.
העתק מנוסח ההסכמה הבלתי חוזרת של קבוצת גלקסו צורף לבקשה (להלן: "ההסכמה הבלתי חוזרת").

לאחר שניתן צו פירוק לחברת כלל אינווסטמנט האוס בע"מ (להלן: "כלל אינווסטמנט"), שהיא אחת החברות במסגרת הקבוצה המוחזקת על ידי גלקסו באמצעות זאבי אחזקות, במסגרת תיק פש"ר 2244/03, חזר והגיע הבנק למסקנה כי לא יכולים להתקיים התנאים לקיומו של הסדר פריסה, וזאת בנוסף לקשיים אשר התגלעו במהלך המו"מ.
נאמר בבקשה כי בנסיבות אלה אין מנוס מחידוש הבקשה למינוי כונס נכסים ולאור הסכמת הקבוצה יש להענות לבקשת הכינוס.

3. תגובת החברות:
החברות התנגדו לבקשת האכיפה ולבקשה אשר הוגשה במסגרת בש"א 6921/04.
החברות טענו כי אותה הסכמה בלתי חוזרת עליה מתבקש הבנק להסתמך, אינה ישימה והבנק מנוע מלהסתמך עליה.
עוד נאמר כי אין עילה למינוי כונס נכסים בעיתוי הנוכחי. זאת לאור העובדה שבין הבנק לבין החברות בקבוצת גלקסו, נחתם ביום 15.1.04 הסכם פרעון ביניים.
גם אם יטען הבנק כי אין בהסדר פרעון הביניים כדי לחייבו, הרי שלבקשת הבנק ובהסכמתו פרעו החברות בפרעון מוקדם את כל החיובים עד שנת 2005, בהתאם להסכם האשראי (נספח ל"ז לבקשת הבנק).
החברות פרטו את טענותיהן בנושאים אלה כלהלן: -

א. העדר עילה למינוי כונס נכסים בעיתוי הנוכחי:
החברות טענו כי גם אם היתה לכאורה במועד הגשת הבקשה לאכיפת אגרות החוב בדצמ' 2003 עילה למינוי כונס נכסים, הרי שבמועד הגשת ההתנגדות, במאי 2004, אין עילה כאמור.
במסגרת מו"מ אשר נוהל בין הצדדים לאחר הגשת הבקשה העיקרית, סוכם בין הצדדים על הסדר פרעון ביניים לשנת 2004, אשר צורף כנספח א' להתנגדות, על יסוד לוח הסילוקין. המסמך אותו כינו החברות "הסדר פרעון ביניים", הינו למעשה בקשה להקפאת הליכי כינוס מיום 15.1.04.
על פי סעיף 5 להסדר זה, פרעו החברות ביום 21.1.03 סך של 7 מליון ₪. כמו כן, ניתנה הוראה לחייב את החשבון ביום 5.5.04 בסכום נוסף של כ- 6 מליון ₪ בגין הרבעון הראשון של שנת 2004.
משנפרעו חובות החברות לבנק על פי הסדר פרעון הביניים, הרי שאין במועד זה חוב כלפי הבנק ולכן אין עילה למינוי כונס נכסים.
החברות טענו גם כי, בניגוד לטענת הבנק, החוב לא הועמד לפרעון מיידי בפועל.
גם אם היה הבנק מעמיד את חוב החברות לפרעון מיידי, הרי משנחתם הסדר פרעון הביניים המסדיר את פרעון חובות החברות לשנת 2003 ו- 2005, ללא כל הסתייגות מצד הבנק כי אין בהסדר כדי לגרוע מעצם העמדת החוב כולו לפרעון מיידי, הרי שהבנק ויתר על העמדת החוב לפרעון מיידי.
כתוצאה מחילוט פקדונות ומימוש נכסים בהסכמה לבקשת הבנק, והתשלומים אשר שולמו על פי הסדר פרעון הביניים, הועברו לבנק למעלה מ- 27 מליון דולר בין השנים 2001 ל- 2003. בכך נפרעו בפרעון מוקדם קרן חובות החברות כלפי הבנק עד תום שנת 2005.
החברות הצביעו על העובדה כי הבנק לא צירף לבקשתו את לוח הסילוקין ולכן לא הוכיח הבנק את החוב כלפיו.
ב. תוקף ההסכמה הבלתי חוזרת:
לדברי החברות, היה תוקפה של ההסכמה הבלתי חוזרת, מותנה בכריתה של הסכם פריסה חדש לחובות קבוצת גלקסו לבנק.
לאור העובדה כי לא השתכלל הסכם פריסה כאמור, מנוע הבנק מלטעון כי ההסכמה נכנסה לתוקף.
עוד נאמר כי לא התמלאו תנאים נוספים אשר נקבעו באותה הסכמה.
ההסכמה מתייחסת למינוי מפרק זמני או מפרק קבוע ב

פסק דין
חלוט. על פסק דינו של בימ"ש זה, אשר מינה לכלל אינווסטמנט מפרק זמני, הוגש ערעור לביהמ"ש העליון ולכן לא קיים מינוי חלוט של מפרק לחברה.
כמו כן, נטען כי ההסכמה ניתנה על יסוד ההבנה כי הבנק יסייע בהתנגדות להליכי הפירוק של כלל אינווסטמנט, אולם הבנק לא עשה זאת.

הדיון במעמד הצדדים התייחס הן לבקשה העיקרית, והן לבקשה לקבלת בקשת הכינוס על פי ההסכמה הבלתי חוזרת שניתנה על ידי חברות קבוצת גלקסו.

4. האם התמלאו תנאי אגרות החוב בדרך המאפשרת את אכיפת השעבודים:
על פי הוראות כל אחד מאגרות החוב אשר נחתמו על ידי החברות, כפי שפורט במסגרת הבקשה, רשאי הבנק להעמיד לפרעון מיידי את כל החובות המובטחים או חלק מהם ולאכוף את אגרות החוב ולעתור למינוי כונס נכסים, בין היתר בשני המקרים הבאים: -
- אם החברה לא תשלם לבנק במועד הפרעון המוסכם איזה סכום שהוא שיגיע לבנק מהחברה מתוך הסכומים המובטחים.
- אם החברה תפר או לא תמלא אחת או יותר מהתחייבויותיה לפי אגרת החוב, או לפי כל הסכם או התקשרות שנעשו בעבר או שייעשו בעתיד בין החברה ובין הבנק.

לאור זאת, יש לבדוק האם היתה לבנק הזכות במקרה הנוכחי להעמיד את החובות המובטחים לפרעון מיידי.
אם התשובה לשאלה זו חיובית - קמה לבנק הזכות לאכוף את אגרות החוב כאמור בבקשה.

א. האם עמדו החברות בפרעון הסכומים המובטחים :
טענתן העיקרית של החברות באשר לטענת הבנק כי הן אינן עומדות בתשלום החיובים השוטפים לשם פרעון האשראי שניתן להן, היא כי הבנק לא צירף לבקשה את לוח הסילוקין ולא הצביע על תשלומים שלא שולמו על פיו.
לטענתן, לו רצה הבנק להוכיח כי החברות לא עמדו בפרעון התשלומים על פי לוח הסילוקין, היה עליו להציג את לוח הסילוקין. משלא עשה כן, לא הוכיח הבנק למעשה כל טענה של אי פרעון במועד המקנה לו את הזכות להעמיד את יתרת החוב לפרעון מיידי.
אין ספק כי לוח הסילוקין לא הוצג על ידי הבנק במסגרת בקשתו.
אולם, מקובלת עלי בעניין זה טענתו של הבנק, בניגוד לטענת החברות, כי על פי חומר הראיות המצוי בפני
בימ"ש אין למעשה כל מחלוקת באשר לקיומו של חוב, ובאשר לאי יכולתן של החברות לפרוע כסדרם את התשלומים השוטפים בגין האשראי שניתן להן, לפחות החל משנת 2002.

בקשת האכיפה נתמכה בתצהירו של מר עמי דורון (להלן: "דורון").
דורון משמש כמנהל היחידה לאשראיים מיוחדים בהנהלה הראשית של הבנק. בתצהיר נאמר כי החברות השונות בקבוצה אינן עומדות מזה זמן רב בהתחייבויות כלפי הבנק, וביניהן ההתחייבות לסילוק האשראי אשר ניתן לגלקסו שירותים.
גם אשראיים נוספים אשר ניתנו לאחר שנת 98' לזאבי אחזקות, זאבי נוסדה וזאבי נאמנות ומימון, לא נפרעו כסדרם.
דורון הדגיש כי לא מדובר באי עמידה זמנית בהחזר האשראי.
המצב העובדתי הוא כי גלקסו שירותים הפסיקה לעמוד בהתחייבויותיה שנתיים לפני מתן התצהיר. מאז ועד עתה ניסה הבנק להגיע להבנה עם הקבוצה ולהסדר פרעון חובות הקבוצה תוך הענקת ארכה אחר ארכה .
עדותו זו של דורון בדבר אי עמידת החברות בתשלומים השוטפים, לא נסתרה למעשה בחקירה הנגדית. זאת למרות העובדה כי דורון לא ידע לפרט את התשלומים אשר נפרעו על ידי החברות בין שנת 99' ל- 2003.
החברות לא טענו במסגרת התנגדותן כי בוצעו על ידן תשלומים שוטפים לאחר שנת 2002. טענתן היתה כי סכומים מסויימים אשר נפרעו לתוך החשבון בדרך של מימוש בטחונות, אליהם אתייחס בהמשך, היוו למעשה עמידה בפרעון התשלומים השוטפים וכי יש לזקוף אותם על חשבון פרעון הקרן לפי לוח הסילוקין.

מתוך המסמכים אשר הוצגו במהלך הדיון, עולה כי החברות היו ערות לחלוטין לקיומו של חוב שוטף כלפי הבנק.

נספח ט"ז לבקשת הבנק, הינו בקשה לקבלת אשראי של זאבי אחזקות מיום 5.2.02.
ב"הואיל" הרביעי לאותה בקשה, נאמר כי הוגשה לבנק תוכנית לרה-ארגון החוב כלפי הבנק (תוכנית "דלויט - טוש" מאוק' 2001), אשר חלקיה העוסקים במחילה וחלקיה העוסקים באי חילוט פקדונות וערבויות נדחו על ידי הבנק, וחלקים אחרים אשר עיקרם מימוש נכסים או הפעלתם נבחנים על ידי הבנק.
במסגרת בקשה זו ביקשה זאבי אחזקות אשראי מהבנק לצורך הסרת בקשת הפירוק אשר הוגשה כנגדה על ידי בנק איגוד.
בסעיף 7 לבקשה נאמר כי זאבי אחזקות פועלת במאמץ מרוכז למימוש חלק מהותי מהנכסים של זאבי אחזקות, זאבי נוסדה וזאבי נאמנות, על מנת לגייס כספים שיידרשו בעתיד לשם פרעון החוב בגין האשראי המבוקש.
כמו כן, נאמר "ואנו מתחייבים באופן בלתי חוזר להמשיך ולפעול למימוש נכסים לצורך פרעון כלל חובותינו" (ההדגשה שלי- ד.ק.).
כמו כן, נאמר כי אם יווצרו כתוצאה ממימוש נכסים עודפים כספיים שניתן יהיה להזרימם לגלקסו שירותים, או גלקסו אחזקות "הרי שנפעל להעברת כספים אלה לגלקסו וזאת, בין היתר, על מנת שגלקסו תפרע לכם את חובותיה".

מבקשה זו עולה הודאה מפורשת של קבוצת זאבי בקיומו של חוב שוטף ובאי יכולת לפרוע אותו אשר הביאו, בין היתר, להגשת תוכנית רה- ארגון במסגרתה התבקשה מחילה על חלק מהחוב וניתנה התחייבות למימוש נכסים.
אין לכן בסיס לטענת החברות, כי בהעדר הצגת לוח הסילוקין על ידי הבנק אין יסוד לטענת הבנק בדבר אי עמידתן של החברות בהחזר האשראי.
אישור מלא לחובות החברות כלפי הבנק ואי עמידתן בתשלומים, נמצא גם בחקירתו הנגדית של זאבי במסגרת הדיון.
זאבי אישר כי בשנת 2001 הציג לבנק את תוכנית הרה- ארגון.
זאבי נשאל מה עמד בבסיס הרצון שלו לבצע את התוכנית. זאבי ענה כי בין השנים 2001 ל- 2003 המשק היה במיתון עמוק וחלק גדול מנכסי החברה אשר היו בהיי-טק סבלו מהפסדים גדולים מאוד.
זאבי ציין גם תביעה בעניין "בלקן" בסכום של 230 מליון דולר.
זאבי העיד כי אם החברה תזכה בתביעה זו, יכול מאוד להיות שתוכל להחזיר את כל חובותיה. אם לא תזכה בתביעה תצטרך החברה לשלם את חובותיה מתוך תזרים המזומנים שהחברות מייצרות ומעלות למעלה.
זאבי אישר כי על פי הסכם האשראי משנת 98' היה צריך להחזיר את האשראי תוך 13 שנה.
זאבי נשאל:
"ש. אתה בא לבנק עם תוכנית המפנה (תוכנית הרה- ארגון - ד.ק), ובעצם תאשר לי נכון ואומר אני לא יכול לפרוע ב- 13 תפרסו לי את זה ליותר.
ת. נכון.
ש. אז אתה מאשר שבלוח הפרעונות המקורי אתה לא עומד.
ת. אלא אם כן אנחנו נביא כסף מבחוץ ויקרה נס בכלכלה." (עמ' 81ל פרו').

מעדות זו עולה במפורש כי החברות לא עמדו בפרעון השוטף ואף לא יכלו לעמוד בו.
יתרה מזאת, ביום 23.7.02 נשלח לגלקסו שירותים מכתב על ידי הבנק (מב/5), בו נאמר כי חשבון החברה נמצא בחריגה ובפיגור מזה זמן רב, כיוון שגלקסו אינה פורעת את חובותיה כסדרם. עוד נאמר במכתב כי נכון ליום 22.7.02 עמד החשבון ביתרות חובה בסכום כולל של כ- 7.4 מליון דולר.

במכתב נאמר כי על פי מידע אשר נמסר לבנק לאחרונה, הן בע"פ והן בכתב, לא צפויה גלקסו לפרוע גם את התשלומים השוטפים הקרובים של ההלוואות בחשבון "חרף הודעות חוזרות ונשנות שלנו כי עליכם לעמוד בפרעון כל תשלומי ההלוואות במועדן".
על רקע זה, על פיו אין ביכולת גלקסו לעמוד בפרעון החובות כסדרם ועל רקע הפרות של התחייבויות נוספות, העמיד הבנק לפרעון מיידי סכום של 7.6 מליון דולר מתוך יתרת הלוואה דולרית שאינה נפרעת במועד, יחד עם היתרה בחשבון, כאשר הסכום הכולל שהועמד לפרעון מיידי הוא כ- 15 מליון דולר.

יום לאחר משלוח המכתב לעיל ע"י הבנק, פנה זאבי לבנק במכתב אשר כותרתו "חובות קבוצת זאבי". במכתב זה נאמר כי בהמשך לשיחה מועברת הצעה להסדר חובות הקבוצה.
כלומר, החברות לא טענו כלפי הבנק כי אין חריגה ופיגור בחשבון וכי החובות נפרעים כסדרם, בניגוד לאמור במכתב הבנק. ההיפך הוא הנכון - הקבוצה פנתה לבנק בהצעה להסדר החוב.
גם במהלך שנת 2003, לאחר שהחוב הועמד לפרעון מיידי על ידי הבנק, המשיכו הצדדים לנהל מו"מ כפי שעולה מההתכתבויות אשר צורפו כנספחי י"ד לבקשת הבנק.
גם בהתכתבויות אלה שב הבנק ומציין כי קבוצת גלקסו אינה עומדת בפרעון החוב כלפי הבנק על פי לוחות הסילוקין שהוסכמו בין הצדדים (כך למשל מכתב הבנק ביום 18.11.03).
בתשובה למכתב זה נשלח לבנק מכתב על ידי מר דורון קשוב מקבוצת זאבי, בו נאמר כי לא יאוחר מיום 5.1.04 יועבר תשלום נוסף על חשבון הריבית. כמו כן, התבקשה המרה של 18 מליון דולר מסכום הקרן של החוב לאג"ח ניתנים לפדיון.
על הצעה זו חזר גם זאבי במכתב מיום 17.12.04.
לאחר שהסתיימו הדיונים בפני
הגיש הבנק, ביום 21.11.04, בקשה להתייחס למידע נוסף אשר התקבל באשר למצבה הכספי של זאבי אחזקות.
הבנק צירף לבקשה מכתב של זאבי אחזקות בנוגע לצורך בהעמדת ערבות בנקאית של כ- 22 מליון ₪. זאת בקשר למכרז בו משתתפת שידורי קשת בע"מ (אחת מהחברות המוחזקות ע"י חברות הקבוצה) לשם קבלת זכיון להפעלת הערוץ השני.
על זאבי אחזקות היה למלא התחייבות להוכחת חוסן כלכלי או להעמיד ערבות מתאימה.
במכתבה לבנק מיום 21.11.04 נאמר על ידי עו"ד ויימן, בשם זאבי אחזקות בע"מ
, כי אין החברה מסוגלת להעמיד את הערבות.
בתגובה לבקשה זו נטען כי בקשת הבנק לא נתמכה בתצהיר והסיבה לכך היא כי התמונה המוצגת על ידי הבנק הינה תמונה חלקית ומטעה.
החברות טענו כי זאבי אחזקות קיבלה אמנם הודעה לפיה על בעלי המניות של שידורי קשת בע"מ להציג את יכולתם הכלכלית עד ליום 21.11.04.
אולם, הבנק לא טרח לציין כי בטרם פנה לבית המשפט הודע לו כי בכוונת זאבי
אחזקות להעמיד את הערבות הנטענת עד ליום 15.12.04.

העובדה כי התבקשה דחייה להעמדת הערבות, איננה משנה את הודעתה הבלתי משתמעת לשתי פנים של זאבי אחזקות, על פיה אין היא מסוגלת להעמיד את הערבות הנדרשת ממנה בסך 22 מליון ₪.
אין ספק כי גם במכתב זה יש כדי להצביע על יכולתה הכספית של זאבי אחזקות.
אמנם, אין במכתב כדי להקים עילת כינוס לבנק. אולם, יש בו כדי להמשיך ולהוכיח את העדר יכולת הקבוצה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות כלפי הבנק.

לאור כל האמור לעיל, אין כל מקום לטענת החברות בדבר עמידתן בתשלומים שוטפים והעדר חובות כלפי הבנק.
הבנק היה זכאי אם כן להעמיד את החוב לפרעון מיידי ובעקבות זאת לבקש את אכיפת אגרות החוב.

ב. טענת החברות לעניין מימוש הבטחונות:
במסגרת תצהירו טען זאבי כי מאחר שהיה ברור לחברות שבסוף הדרך ייחתם הסכם פריסה חדש לחובותיהם כלפי הבנק - ומשהחלו מגעים בשנת 2001 בניסיון לגבש הסכם פריסה חדש - הסכימו החברות במהלך השנים 2001 עד 2003 לבקשת הבנק לחילוט פקדונות בחשבונות קבוצת גלקסו ולמימוש נכסים שונים של החברות.
לאור חילוט פקדונות על ידי הבנק ומימוש נכסים, שולם לבנק על ידי החברות בשנים אלה סכום כולל של כ- 12 מליון ₪. עוד חולט סכום של 15 מליון דולר ביולי 2002.
בכך נפרעה לטענת החברות בפרעון מוקדם קרן חובות החברות כלפי הבנק על חשבון לוח הסילוקין.

הטענה הראשונה בהקשר זה אותה יש לבחון, היא טענתו של זאבי כי מימוש הבטחונות נעשה על ידי הבנק במסגרת של הסכמה עם קבוצת גלקסו לשם הקטנת חובותיה לבנק.
אינני רואה כל מקום לקבל את טענתו של זאבי בדבר הסכמה כלשהי למימוש הבטחונות.
בסעיף 49 לתצהירו, ציין זאבי כי בנוסף לחילוט פקדונות ונכסים בהסכמה, אליהם התייחס באופן כללי בסעיף 48, חילט הבנק בהסכמה סך של 15 מיליון דולר שהופקדו על ידי חברת r.j.r בחשבון גלקסו שירותים.
דווקא מדוגמא מפורשת זו עולה כי אין כל בסיס לטענת ההסכמה.
ממכתב הבנק מיום 23.7.02, מב/5, עולה במפורש כי הפקדון חולט בדרך של קיזוז חד צדדי, לצורך פרעון חוב אשר הועמד באותו מכתב לפרעון מיידי.
לא ניתן לראות במכתב זה בדרך כלשהי כפעולה בהסכמה בין הבנק לבין קבוצת גלקסו לחילוט הפקדון לשם עמידה בלוח הסילוקין.
ההיפך הוא הנכון. במכתב זה פורטו כאמור יתרות החובה והחריגה בחשבון גלקסו שירותים, והמידע אשר נמסר לבנק על ידי גלקסו ממנו עולה כי אין החברה צפויה לפרוע גם את התשלומים השוטפים של ההלוואות.
בנסיבות אלה, נאמר כי מועמד לפרעון מיידי חלק מהחוב לבנק. קיזוז הפקדון נעשה לשם פרעון אותו סכום אשר הועמד כאמור לפרעון מיידי.
מכתב זה של הבנק, באשר לחריגה בחשבון גלקסו שירותים ופיגור בחשבון, איננו המכתב היחיד בו צויינה אי עמידת החברות בתשלומים השוטפים.
ציינתי לעיל מכתבים נוספים של הבנק בעניין זה.
בכל התשובות שנשלחו על ידי החברות וזאבי למכתבים בהם פורטו החריגות ואי תשלום הריבית על ידי חברות הקבוצה- לא נאמר אי פעם, עד להגשת התגובה לבקשת האכיפה, כי נעשה בהסכמה חילוט של הבטוחונות לצורך עמידה בתשלומים שוטפים, וכי אין מקום לטענת הבנק בדבר חריגות ואי עמידה בתשלומים.

זאבי אף נשאל בחקירתו הנגדית האם בעקבות אותם מכתבים, פנה לבנק ואמר כי מדובר למעשה בחילוט בהסכמה על חשבון תשלומים שוטפים וכי אין לכן מקום להעמדת החוב לפרעון מיידי.
בתשובה לכך ענה זאבי כי יש לדעתו מסמך כאמור במסמכי החברות, שם "נמצא את כל הטענות שכרגע הזכרתי אותן שנכתבו לבנק והבנק אפילו, הבנק אמר לנו שאמנם הוא לא מסכים עם התיאוריה הזאת שלפיה הסכם התשלומים צריך לפרוע קודם את ההלוואות הראשונות, אבל לצורך חישוב זמני עד שהסכם הפריסה ייחתם ויתגבש הוא יחשב את זה כך". (עמ' 73 בפרו'). מסמך מעין זה לא הוצג על ידו.
זאבי נשאל במפורש האם לגבי הפקדון בסך 15 מליון דולר, אשר חולט בשנת 2002, סוכם עם הבנק כי הוא יהיה על חשבון התשלומים העיתיים.
בתשובה לכך ענה : "לא זוכר, זה לקחנו כמובן מאליו. אני לא חושב שסוכם, שיש סיכום שאומר שזה יהיה על חשבון התשלומים העיתיים או על חשבון התשלומים האחרים... על זה היה ויכוח" (עמ' 74 לפרו').

בסופו של דבר, אישר זאבי כי האמור בתצהירו, בדבר הסכמה על פיה ישמש החילוט לפרעון התשלומים השוטפים, הינו למעשה פרשנות משפטית של הסכם האשראי (עמ' 75 לפרו').
לאור כל האמור לעיל, אין מקום לטענת החברות על פיה היתה הסכמה בינה לבין הבנק כי חילוט הבטחונות ישמש לפרעון התשלומים השוטפים.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי החברות בהקשר זה, היא כי יש לראות במימושי הבטחונות כפרעון מוקדם על פי הסכם האשראי משנת 98.
בסעיף 51 להתנגדות לבקשת הכינוס הפנו החברות לסעיף ז' להסכם האשראי.
סעיף זה מקנה ללווה את האפשרות להקדים ולפרוע קרן הלוואה והפרשי הצמדה על קרן הנפרעת לפני המועדים הנקובים בהסכם, וזאת בכפוף לכל התנאים המוקדמים המצויינים בסעיף.

החברות לא טענו כי הן פעלו על פי התנאים המוקדמים המאפשרים פרעון מוקדם. אין גם מקום לטענה זו לגופה, שכן מימוש הבטחונות נעשה בהודעה של הבנק לחברות ולא להיפך, כפי שנדרש על פי הסכם האשראי.
סעיף ז(ה) להסכם האשראי קובע כי אם לא נתנה הלווה לבנק הודעת על פרעון מוקדם, והופקדו לזכותה כספים, יחולו על הסכומים המופקדים הוראות סעיף ז(2).
סעיף ז(2) להסכם האשראי קובע, כי פרט לפרעון מוקדם בתנאים המפורטים בסעיף ז' ובסעיף ג(3) (צ.ל - 3 ג' הדן במקרה בו רשאית הלווה לפרוע הלוואה לזמן ארוך לפני המועדים הנקובים בהסכם במקרה וניתנה הודעת ייקור - ד.ק.), לא תהיה הלווה רשאית לפרוע את ההלוואה לפני מועדי הפרעון, אלא אם כן תקבל את הסכמת הבנק בכתב ומראש.
חילוט הבטחונות בדרך של הודעת קיזוז חד צדדית, איננו מהווה פרעון מוקדם גם לפי הוראות סעיף ז(2).

מקובלת עלי הפניית הבנק להוראות המצויינות במסמכים הבנקאיים השונים עליהם חתמו חברי הקבוצה, לפיהם יש לבנק שיקול דעת מוחלט ביחס לכספים המתקבלים כתוצאה משימוש בטוחות.
גם בהקשר זה יש להחיל את האמור לעיל, בדבר העדר התייחסות כלשהי של החברות למכתבים אשר נשלחו להם על ידי הבנק מאז חילוט הפקדון.
החברות לא פנו, כאמור, לבנק ואף לא העלו כל טענה על פיה אין חוב וכי חילוט הבטוחות הינו בגדר פרעון מוקדם של התשלומים השוטפים.

טענה נוספת אשר הועלתה על ידי החברות היא כי חתימתו של המסמך בו התבקשה הקפאת הליכי הכינוס בינואר 2004, מהווה הסכם חדש וכל עוד החברות עומדות בו לא קמה לבנק עילה לאכיפת אגרות החוב.
אין לקבל טענה זו של החברות.

מנוסחו של אותו מסמך מיום 15.1.04, עולה כי הבנק הסכים לנהל מו"מ עם החברות ולהקפיא את בקשת הכינוס, כל עוד עומדות החברות בתשלומי הריבית על פיו. זאת עד לחתימת הסכם פריסה לגביו אין מחלוקת כי לא נחתם בסופו של דבר.
בסעיף 7 למסמך נאמר כי לאחר החתימה עליו, ובכפוף לעמידה בתשלומי הריבית, יערך מו"מ רצוף לחתימה על הסכם פריסת חובות של החברות בקבוצת גלקסו, כאשר הפריסה כללה בחובה ויתור על חוב של 10 מליון דולר בדרך של המרת סכום זה לאג"ח המרה של מל"מ.
אין לכן לראות בהסכם זה משום הסכם לפרעון חובות שוטפים במהלך שנת 2004 עד 2005, אלא הסכמה לנהל מו"מ בכפוף לתשלומי ריבית.
לאור כל האמור לעיל, היה הבנק רשאי להעמיד את יתרת החוב של חברות הקבוצה לפרעון מיידי, בגין אי עמידה בפרעון הסכומים המובטחים.

ג. אי עמידה בהון עצמי מינימלי:
כפי שכבר ציינתי בתחילת הסעיף, קמה לבנק הזכות להעמיד את החובות המובטחים לפרעון מיידי, גם במקרה של הפרת התחייבות על פי התקשרות כלשהי בין הבנק לבין החברות.
בעניין זה טען הבנק עוד בבקשת הכינוס, כי גלקסו שירותים, גלקסו אחזקות וזאבי חתמו על כתב ההתחייבות במסגרתו נכללה התחייבות לשמור על הון עצמי מינימלי של זאבי אחזקת. ההתחייבות צורפה כנספח ל"ח לבקשה.

בסעיף 67 לבקשה נאמר כי קבוצת גלקסו נקלעה לקשיים תזרימיים ותפעוליים, אשר הקשו עליה להחזיר את האשראי על פי התנאים המקוריים של הסכם האשראי.
בנוסף נאמר כי ההון העצמי של זאבי אחזקות המשיך להישחק וירד אל מתחת למינימום המצויין בכתב ההתחייבות, כבר בדוחות אשר פרסמה זאבי אחזקות לשנת 2000.
במסגרת הסיכומים לא התמודדו החברות לגופה עם טענת הבנק באשר לאי העמידה בהון העצמי בהתאם לכתב ההתחייבות.
טענתן בעניין זה היתה כי טענת הבנק, על פיה הפרו החברות את כתב ההתחייבות באשר להון עצמי מנימלי, הועלתה לראשונה בסכומים ומהווה הרחבת חזית.
אין לקבל טענה זו משני טעמים:
הטעם הראשון הוא כי טענת הבנק בעניין זה הועלתה, כאמור, עוד במסגרת בקשת האכיפה כפי שפרטתי לעיל.
הטעם השני הוא כי במסגרת הדיון נחקר זאבי ארוכות בנושא ההון העצמי המינימלי, מבלי שהועלתה כל התנגדות בדבר הרחבת חזית מצד ב"כ החברות.
מכאן, ששני הצדדים ראו בנושא ההון העצמי המינימלי כחלק מהמחלוקת.
כתב ההתחייבות נחתם כאמור על ידי גלקסו שירותים, גלקסו אחזקות וזאבי יחד עם הסכם האשראי. האשראי התבקש, כזכור, לשם רכישת כל מניות ואג"ח אשר הנפיקה חברת כלל סחר בע"מ, אשר הפכה לאחר מכן לזאבי אחזקות.
חברה זו כונתה במסגרת כתב ההתחייבות כ"חברת המטרה".

בין יתר ההתחייבויות אשר לקחו על עצמם גלקסו אחזקות, גלקסו שירותים וזאבי במסגרת כתב ההתחייבות, היתה התחייבות על פיה, החל מהיום הקובע, סכום ההון העצמי של חברת המטרה לא יפחת מסך של 380 מליון ₪ - בניכוי כל סכום בו תקטן היתרה הבלתי מסולקת של ההלוואות מתחת ל- 285 מליון ₪.
מקובלת עלי בהקשר זה עמדת הבנק בסיכומים, על פיה התחייבות זו להון עצמי מינימלי הינה עמוד התווך בעסקת מתן האשראי לקבוצת גלקסו, וכי התחייבות זו מהווה למעשה את הבטוחה המרכזית אותה קיבל הבנק כנגד מתן האשראי.
אמנם, ניתן שעבוד ספציפי על מניות זאבי אחזקות כדי שישמש בטוחה למתן האשראי.
אולם, מאחר ומדובר בשעבוד של חברת אחזקות, השולטת בחברות רבות מתחתיה, נועדה ההתחייבות לעיל להבטיח כי מצב חברת המטרה והחברות בבעלותה הישירה והעקיפה לא ישתנה לרעה. זאת במובן שלא ילקחו התחייבויות חדשות ולא יינתנו בטחונות בחברות המוחזקות על ידי זאבי אחזקות, וכי זאבי אחזקות תשמור אכן על הון עצמי מינימלי כדי שלמניותיה, המהוות את הבטוחה, תהיה משמעות של ממש.
אין מחלוקת כי הונה העצמי של זאבי אחזקות איננו עומד בכל דרך באותה התחייבות, וזאת למרות תשובותיו של זאבי במהלך חקירתו הנגדית.
מב/6 הינם דוחות כספיים של גלקסו אחזקות לשנת 2001, עליהם חתום בין היתר זאבי. בעמ' 6, במסגרת ביאור 1, תוארה ההתחייבות לעיל.
נאמר כי ליום 31.12.01 קיים גרעון בהון העצמי של זאבי אחזקות המסתכם בסך של 236 מליון ₪, ויתרת המימון הבנקאי מסתכמת לסך של 282 מליון ₪.
עוד נאמר כי מלבד הגרעון בהון העצמי, קיימים קשיים בתזרימי המזומנים ובגיוס מקורות מימון חדשים.
הובהר כי זאבי אחזקות והחברות המאוחדות פנו לתאגידים בנקאיים על מנת לארגן מחדש את האשראי שניתן להן ואת יתר ההתחייבויות.
בבאור נאמר עוד כי במידה שתוכניות הנהלות גלקסו שירותים וזאבי אחזקות, לרבות החברות המאוחדות, לארגן מחדש את האשראי לא יתממשו והחברות לא יצליחו לגייס מקורות מימון נוספים - יש ספק בדבר המשך קיומן של החברות כעסק חי וכך גם להמשך קיומה של זאבי אחזקות כעסק חי.

מהדוחות הכספיים של זאבי אחזקות לשנת 2001 (מב/7), עולה כי הגרעון בהון העצמי עמד גם בשנה זו על סך של 236 מליון ₪.
מדובר אם כן בשחיקה משמעותית של ההון העצמי ואי עמידה מוחלטת בהתחייבות לשמירת ההון העצמי המינימלי של זאבי אחזקות, לו התחייבו גלקסו אחזקות, גלקסו שירותים וזאבי.

במהלך חקירתו הנגדית נשאל זאבי באשר לגרעון בהון של זאבי אחזקות נכון להיום.
זאבי נשאל האם יש גידול של 230 מליון ₪ בהון העצמי של זאבי אחזקות.
לדבריו: "ב- 236 מליון ₪ לא גדלנו".
זאבי נשאל האם היה גידול ב- 100 מליון ₪ ותשובתו היתה כי הוא איננו יודע "אני יודע שחל שיפור בהון העצמי של החברות, בצורה מדוייקת כמה ואיך, אני לא יכול לענות לך".
בסופו של דבר נשאל זאבי על ידי בימ"ש האם הגרעון בהון העצמי של זאבי אחזקות כוסה, והתשובה היתה: "לא כיסינו את הגרעון" (עמ' 80 לפרו').
מכאן, עולה בבירור כי בהעדר כיסוי הגרעון קיים פער של מאות מליוני שקלים בין ההון העצמי בפועל לבין האמור בהתחייבות.
אי עמידה זו בתנאי מתנאי הסכם האשראי, אשר היווה תנאי מהותי למתן האשראי, מקים עילה עצמאית להעמדת מלוא חוב קבוצת גלקסו לפרעון מיידי.

ד. מתן צו פירוק כנגד זאבי נאמנות:
בהודעה מיום 12.10.04 הפנה הבנק את תשומת לב בית המשפט כי קמה לו עילה נוספת לכינוס, לאור הוראות סעיף ח.5 להסכם האשראי.
בסעיף זה נאמר כי הבנק רשאי להעמיד את האשראי לפרעון מיידי, אם ימונה כונס נכסים או מפרק זמני או קבוע לעסק מהותי של הלווה או החברה או לנכס מהותי. ביום 28.9.04 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי צו פירוק כנגד זאבי נאמנות.
לכן, טען הבנק כי קמה לו עילה נוספת ועצמאית להעמדת החוב לפרעון מיידי ולמינוי כונס נכסים.
בתגובה טענו החברות כי זאבי נאמנות אינה מהווה נכס מהותי של גלקסו שירותים, גלקסו אחזקות או של זאבי אחזקות.
בהקשר זה מקובלת עלי טענת החברות, על פיה לא הצביע הבנק במסגרת בקשתו על היותה של זאבי נאמנות בגדר נכס מהותי.
נראה כי בנסיבות אלה אין מקום לראות במתן צו הפירוק כאמור, כעילה עצמאית אשר מקנה לבנק זכות להעמיד את מלוא החוב לפרעון מיידי.

ה. האם הועמד החוב לפרעון מיידי:
מנספח י"ג לבקשת הבנק עולה כי ביום 15.6.03 העמיד הבנק לפרעון מיידי את מלוא חובות גלקסו שירותים, אשר עמדו באותו יום על סך של כ- 247 מליון ₪.
גלקסו שירותים נדרשה לפרוע את מלוא החוב עד ליום 23.6.03.
אין מחלוקת כי לאחר מועד זה ניהלו הצדדים מו"מ. אולם, מו"מ זה הופסק לאחר שחיובי הריבית ל- 30.9.03 בסכום של כ- 4.9 מליון ₪ לא שולמו.
בעקבות זאת העמיד הבנק את יתרת החוב לפרעון מיידי פעם נוספת ביום 18.11.03, כפי שעולה מנספח י"ד לבקשת הבנק.
במכתב זה נאמר במפורש כי יש לראות בו הודעה על העמדת החוב בסך של כ- 274 מליון ₪ לפרעון מיידי בחלוף תקופה של 10 ימים, ללא כל צורך בהתראה או הודעה נוספת.
יתרה מזאת, ביום 7.12.03 נשלח מכתב נוסף בו נאמר כי בהעדר תשלום ריבית יפעל הבנק בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו, לגביית חובות כל החברות בקבוצת גלקסו.
גם לאחר קבלת מכתב זה פנה זאבי לבנק בהצעת הסדר לפרעון החובות, אותה ציינתי לעיל (מכתב מיום 17.12.03).
ביום 22.12.03 הודיע הבנק פעם נוספת לזאבי כי הוא העמיד את חוב הקבוצה לפרעון מיידי עוד ביוני 2003.
במכתב נאמר גם כי למרות הבטחות הקבוצה להציע הסדרי פריסה בכפוף לתשלום הריבית הרבעונית, לא עמדה הקבוצה בהתחייבות זו לתשלום הריבית, וגם ההודעה הקודמת באשר להעמדת החוב כולו לפרעון מיידי לא הביאה לפרעון החוב.
אין ספק כי מהמכתבים לעיל עולה במפורש כי הבנק העמיד את החוב לפרעון מיידי, וכי הודיע מספר פעמים לזאבי כי יפעל לגביית החובות ובהתאם לכך אף הגיש את בקשת האכיפה ביום 23.12.03.
אינני רואה לכן מקום לקבל את טענתו של זאבי בתצהירו, על פיה לא העמיד הבנק בפועל את החוב לפרעון מיידי.
טענה נוספת אשר העלו החברות בהקשר זה היא כי גם אם הועמד החוב לפרעון מיידי, הרי משנחתם המסמך מיום 15.1.04, אותו כינו החברות כאמור "הסדר פרעון הביניים", הרי שויתר בנק על העמדת החוב לפרעון מיידי.
כבר דחיתי לעיל את טענת החברות על פיה מסדיר מסמך זה את הפרעון השוטף של חוב החברות לבנק לשנת 2003 - 2004.
אין גם כל מקום לטענת החברות, כי משלא שמר הבנק במסגרת מסמך זה על טענתו בדבר העמדת החוב לפרעון מיידי, הרי שהבנק "נתפס בהשמטתו" ונחשב כמי שויתר על העמדת החוב לפרעון מיידי.
כפי שכבר ציינתי לעיל, אותו מסמך אליו מתייחסות החברות הינו למעשה בקשה להקפאת הליכי הכינוס - במסגרת ניסיון נוסף לנהל מו"מ ולהגיע להסכם בדבר פריסת חובות, בכפוף למילוי תנאים מסויימים על ידי החברות.

אין לראות במסמך זה משום ויתור כלשהו מצד הבנק על טענותיו כלפי החברות, ועל זכותו להעמדת החוב לפרעון מיידי. המונח "הקפאה" מעיד על תוכנו של המסמך ואין לקרוא לתוכו ויתור כלשהו על טענות קיימות של הבנק כלפי החברות, או ביטול של הודעות קודמות בדבר העמדת החוב לפרעון מיידי.
עוד יש לזכור כי הבנק והחברות לא הגיעו בסופו של דבר להסדר פריסה ולכן מצב ההקפאה פסק והבנק הגיש את בקשת האכיפה.
יתרה מזאת, חתימתו של הבנק מצויה מתחת לסעיף בו נאמר, כי בכפוף למילוי התנאים המפורטים במכתב הקבוצה, יסכים הבנק להקפאת הליכי הכינוס וניהול מו"מ לחתימה על הסכם פריסת חובות "וזאת מבלי שהסכמה זו תגרע מכל זכות שהיא הנתונה לבנק".
לאור האמור לעיל, בוודאי שאין מקום לקבל את טענת החברות כי הבנק ויתר בדרך כלשהי על העמדת החוב לפרעון מיידי - אשר היתה זכות שנתונה לבנק בעת מועד החתימה על מכתב ההקפאה.
אין לכן לקבל את טענת החברות על פיה לא העמיד הבנק את החוב לפרעון מיידי.
די היה למעשה בכל האמור לעיל, על מנת לקבל את הבקשה לאכיפת אגרות החוב ומינוי כונס נכסים לקבוצת גלקסו.
עם זאת, יש לבחון גם את הטענה הנוספת אשר הועלתה על ידי הבנק במסגרת בש"א 6921/04.

5. הסכמת קבוצת גלקסו לכינוס במקרה של מינוי מפרק לכלל אינווסטמנט:

הסכמת הקבוצה ניתנה במסגרת מסמך אשר נחתם ביום 15.1.04, אותו מועד בו נחתמה הבקשה להקפאת הליכי הכינוס.
נוסח ההסכמה הינו כלהלן:
"אנו נותנים בזה את הסכמתינו הבלתי חוזרת למינוי כונס נכסים קבוע ו/או כונס נכסים זמני, לפי בקשתכם, לשם אכיפת אגרות החוב שפורטו בבקשתכם בפש"ר 2236/03, בכל עת ובאופן מיידי אם ימונה מפרק זמני או מפרק קבוע לכלל אינווסטמנט האוס בע"מ, בהתאם לבקשת ד"ר שגב ו/או י.מ.ש בע"מ וזאת הן במסגרת פש"ר 2236/03 והן בכל תיק אחר שייפתח על ידכם לצורך כך".

ביום 7.3.04 התקבלה בקשת עו"ד ד"ר שגב ומונה מפרק זמני ומנהל מיוחד לחברת כלל אינווסטמנט במסגרת פש"ר 2244/03.
לטענת הבנק, מדובר בהסכמה חד משמעית של חברות הקבוצה. לכן, עם מינוי מפרק זמני ומנהל מיוחד, כאמור לעיל, תקפה הסכמתה של קבוצת גלקסו למינוי כונס נכסים במסגרת ההליך הנוכחי.
החברות העלו מספר טענות כנגד הסכמה נטענת זו:-
הטענה הראשונה היתה כי תוקפה של אותה הסכמה בלתי חוזרת, היה מותנה בכריתת הסכם פריסה חדש לחובות קבוצת גלקסו כלפי הבנק.
לאור טענת הבנק כי לא השתכלל הסכם פריסה, מנוע הבנק מלטעון כי ההסכמה נכנסה לתוקף.
לדברי החברות, נועדה ההסכמה הבלתי חוזרת ליצור אירוע המקנה לבנק זכות לבקש מינוי כונס נכסים לקבוצת גלקסו גם במקרה שייכרת הסכם פריסה. זאת לאור העובדה שעל פי הסכם הפריסה אשר אמור היה להיחתם וכל עוד הוא איננו מופר - אין בידי הבנק עילה למינוי כונס נכסים לקבוצת גלקסו על יסוד העילות שהופיעו בבקשת הכינוס.
אילו היה נחתם הסכם פריסה, רשאי היה הבנק לעתור למינוי כונס נכסים רק אם הופר תנאי מתנאי ההסכם הפריסה.
באמצעות אותה הסכמה בלתי חוזרת יצר הבנק אירוע נוסף המקנה לו זכות לבקש מינוי כונס נכסים, וזאת גם אם לא מופר הסכם הפריסה.
משלא נכרת הסכם הפריסה - אין תוקף להסכמה.

עוד נטען על ידי החברות כי גם אם תידחה טענה זו, הרי אין הבנק יכול להסתמך על ההסכמה שכן לא התמלאו התנאים הקבועים בה:
החברות טענו כי בימ"ש מינה את עו"ד אליאס כמנהל מיוחד ולא כמפרק זמני, וזאת מטעם הכנ"ר ועל יסוד בקשת הכנ"ר.
לאור זאת, לא התמלא התנאי בהסכמה בו נקבע כי המפרק הזמני ימונה בהתאם לבקשת ד"ר שגב או י.מ.ש בע"מ.
כמו כן, נטען כי ההסכמה הבלתי חוזרת מתייחסת למינוי כונס זמני או קבוע בפס"ד חלוט ולא כך הדבר במקרה הנוכחי.
עוד נאמר כי ההסכמה ניתנה על יסוד הבנה כי הבנק יסייע בהתנגדות להליכי הפירוק של כלל אינווסטמנט והבנק לא עשה זאת.

במסגרת הסיכומים לא חזרו החברות על הטענה כי ההסכמה הבלתי חוזרת לא נכנסה לתוקף שכן לא נחתם הסכם פריסה. עם זאת, חזרו החברות ועמדו על הטענה בדבר אי התקיימות התנאים הנכללים באותה הסכמה.
יש אם כן צורך להתייחס לטענות אלה: -

א. טענת החברות כי לא מונה מפרק זמני על פי בקשת ד"ר שגב וי.מ.ש -
אין מקום לקבל טענה זו של החברות.
משניתן על ידי צו פירוק כנגד כלל אינווסטמנט בהחלטה מיום 7.3.04,
במסגרת פש"ר 2244/03, נקבע במפורש כי לאור הנימוקים אשר פורטו בהחלטה יש לקבל את בקשת המבקשים - ד"ר י. שגב וי.מ.ש השקעות בע"מ - וליתן צו פירוק כנגד החברה.
באותה החלטה נקבע כי כונס הנכסים הרשמי יהיה המפרק הזמני של החברה עד להכרעת אסיפת הנושים בדבר זהותו של המפרק הקבוע.
עו"ד סיני אליאס מונה על פי בקשת הכנ"ר, כמנהל מיוחד.
אין בעובדה כי עו"ד אליאס מונה כמנהל מיוחד בשל היותו נציג הנושה העיקרי, על פי בקשת הכנ"ר אשר מונה כחוק כמפרק זמני, כדי לשנות כהוא זה את העובדה כי צו הפירוק ניתן על יסוד בקשת עו"ד שגב או י.מ.ש.

מקובלת עלי בעניין זה עמדת הבנק ועמדת הכנ"ר, כי העובדה שהכנ"ר מונה כמפרק זמני איננה מעלה ואיננה מורידה לעניין הסכמה המהותית אותה נתנה קבוצת גלקסו לבנק.

מנוסח ההתחייבות הבלתי חוזרת עולה במפורש כי עצם מינוי המפרק הזמני, ללא קשר לזהותו, על פי בקשת פירוק שהוגשה על ידי ד"ר שגב או י.מ.ש, נותן תוקף להסכמה הבלתי חוזרת של קבוצת גלקסו למינוי כונס נכסים קבוע ולאכיפת אגרות חוב בבקשה שבפני
י.

ב. טענת החברות כי ההסכמה התייחסה לפס"ד חלוט בלבד:
טענת החברות באשר לכניסת ההסכמה הבלתי חוזרת לתוקף רק במקרה ויהיה פס"ד חלוט לעניין הפירוק, איננו עולה בקנה אחד עם טענתן במסגרת הערעור אותה הגישה חברת כלל אינווסטמנט על החלטת בימ"ש זה למתן צו פירוק נגדה.
כתב הערעור צורף כמב/4. בסעיף 9 לערעור נאמר כי "בהתאם להסדר הקיים בין הבנק הבינלאומי, נושה של קבוצת גלקסו בסכום של 280 מליון ₪, לבין חברות גלקסו, הרי במקרה של מתן צו הפירוק כנגד המערערת, עומדת לבנק הבינלאומי הזכות לבטל את ההסכמה שהושגה לפריסת חובות חברות גלקסו ונתונה בידיו הזכות לבקש מינוי כונס נכסים לחברות גלקסו. ברור שמינויו של כונס נכסים יביא לנזק בלתי הפיך ולסיום דרכם של חברות גלקסו".
ההסדר, שהוא אותה התחייבות בלתי חוזרת, פורט במסגרת הערעור על מנת לתמוך בטענה כי בימ"ש אשר נתן את צו הפירוק התעלם מההשלכות הכלכליות של הפירוק על אינטרסים של צדדים שלישיים, וכי בימ"ש בחר שלא לייחס את המשקל הראוי לטענה כי חברת קבוצת גלקסו, הקשורות למערערת, עלולות להיפגע מעצם מתן צו הפירוק.
טענה זו בערעור סותרת לחלוטין את עדותו של זאבי במסגרת החקירה הנגדית שבפני
י, על פיה הוא הבין כי מדובר בהסכמה בלתי חוזרת במקרה של פס"ד חלוט בלבד.
התנייה זו אינה קיימת בנוסח ההסכמה, והיא אף לא נטענה על ידי זאבי בחקירתו הנגדית מיום 17.3.03, בבקשת החברות לעיכוב ביצוע פסה"ד של הפירוק בפש"ר 2244/03.
בעמ' 6 לפרו' במסגרת הבקשה לעיכוב ביצוע, (נספח ה' לסיכומי הבנק), טען זאבי כי הנזק שייגרם לעו"ד ד"ר שגב בהמתנה לפס"ד בערעור לא עומד בשום פרופורציה לנזק שייגרם לקבוצת החברות כתוצאה ממתן צו הפירוק.
אם אכן לא ניתנה הסכמה למינוי כונס נכסים אלא במקרה של פס"ד חלוט באשר למינוי מפרק לכלל אינווסטמנט - הרי שלא היה כל מקום להעלאת הטיעון בדבר הנזק המיידי אשר ייגרם לחברות קבוצת גלקסו, אם לא יעוכב ביצועו של פסה"ד עד להחלטה בערעור.

ג. טענת החברות כי ההסכמה ניתנה על יסוד ההבנה שהבנק יסייע בהתנגדות להליכי הפירוק של כלל אינווסטמנט האוס.
במסגרת ההתנגדות טענו החברות כי ההסכמה הבלתי חוזרת, ניתנה על יסוד ההבנה שהבנק יסייע לכלל אינווסטמנט ולחברות בהתנגדות להליכי הפירוק.
מחוייבותו של הבנק לסייע בהתנגדות עולה, לדברי החברות, מנוסח מסמך הבקשה להקפאת הליכי הכינוס מיום 15.1.04.
החברות היפנו לסעיף 1 לאותו מסמך, בו נאמר על ידם כי הם מתחייבים לנקוט בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותם על מנת להתגונן כנגד בקשת הפירוק, וזאת בתיאום מלא עם משרד עוה"ד המייצג את הבנק.
לטענת החברות, התנער הבנק ממחוייבותו לסייע להתנגדות להלכי הפירוק.
הבנק מיאן לבקשת החברות לתת תצהיר באשר לכוונתו למנות כונס קבוע לקבוצת חברות גלקסו, אם ינתן צו לפירוק לכלל אינווסטמנט.
החברות טענו כי אילו היה ניתן תצהיר כאמור, היה בימ"ש עשוי להימנע מלתת את צו הפירוק. זאת על פי האמור בסעיף 5 להחלטה בפש"ר 2244/03, על פיה היה מקום לתמוך את הטענה בדבר גרימת נזק בלתי הפיך לעובדי החברות בקבוצת זאבי אם יינתן צו פירוק - בתצהיר של הבנק.

לאור העובדה כי הבנק לא מילא אחר התחייבותו ולא נתן תצהיר במסגרת הבקשה לפירוק של כלל אינווסטמנט - אין הוא יכול להסתמך על ההתחייבות הבלתי חוזרת של החברות.

אינני רואה מקום לקבל את טענת החברות בעניין זה.

על פי האמור בנוסח ההתחייבות הבלתי חוזרת, הרי שההתחייבות להתגונן בפני
בקשת הפירוק היתה התחייבות חד צדדית של חברות הקבוצה. אין בעובדה כי מילוי התחייבות זו היה אמור להתבצע תוך תיאום עם ב"כ הבנק - כדי להטיל חובה עצמאית של הבנק להתגונן או לעזור בהתגוננות כנגד בקשת הפירוק.
מעבר לכך, נראה כי עצם העלאת הטענה בדבר אי מתן תצהיר על ידי הבנק, מועלית על ידי החברות בחוסר תום לב.
החברות עצמן בחרו שלא להציג בפני
בימ"ש, בעת הדיון בבקשת הפירוק, את אותה הסכמה בלתי חוזרת אשר נחתמה על ידה עוד ביום 15.1.04.
יתרה מזאת, במסגרת ההחלטה בבקשת הפירוק נאמר על ידי כי היה מקום לתמוך את טענת הנזק הבלתי הפיך בתצהיר מטעם הבנק, או "בתצהיר מטעם מי שמנהל את המו"מ עם הבנק בשם קבוצת זאבי".
כלומר, ההימנעות ממתן התצהיר מטעם הבנק זהה במשקלה, אם לא פחותה, מהתנהגות החברות אשר בחרו שלא לגלות את ההסכמה הבלתי חוזרת, ומבחירתן לתמוך את ההתנגדות בתצהירה של עו"ד ויימן, אשר לא היתה שותפה למגעים או למו"מ אשר התנהל עם הבנק.

לאור כל האמור לעיל אינני רואה מקום לקבל את טענת החברות, על פיה לא נכנסה ההסכמה הבלתי חוזרת לתוקף.
גם על יסוד הסכמה בלתי חוזרת זו, יש להענות לבקשת האכיפה ולמנות כונס נכסים לקבוצת גלקסו.

6.בקשת r.j.r להצטרף להליך:

א. טיעוני המבקשת בבקשה:
בסמוך להגשת ההתנגדות מטעם החברות לבקשת הבנק, מספר חודשים לאחר שהוגשה הבקשה לאכיפת השעבודים, הגישה r.j.r (להלן: "המבקשת"), בקשה להצטרף להליך.
בבקשה נאמר כי המבקשת היא נושה של גלקסו אחזקות בסכום העולה על 15 מליון דולר, אשר היה מופקד בבנק וחולט שלא כדין. המבקשת טענה כי היא תאגיד זר הרשום באיי הבתולה הבריטיים. מנהלי המבקשת ובעלי זכויות החתימה בה, הם ואלרי חיפיץ ואיגור חיפיץ.
ביום 3.3.98 הפקידה המבקשת בבנק בסניף ראשי חיפה פקדון כספי של 15 מליון דולר (להלן: "הפקדון הכספי").
ביום 3.1.01 חתמה המבקשת על טופס ערבות מתחדשת לטובת גלקסו אחזקות, בה הובהר כי הערבות היא אך ורק בכל הקשור לפיקדון הכספי.
ביולי 2002 חולט ע"י הבנק הפיקדון והוזרם לחשבון גלקסו אחזקות. ביום ביצוע החילוט הפכה המבקשת מערבה לנושה.
המבקשת חזרה בעיקרון על הטענות אשר הועלה ע"י החברות כנגד בקשת הבנק בתיק העיקרי, טענות שאין צורך להתייחס אליהן לצורך הכרעה בבקשת ההצטרפות.
בנוסף לטענות אלה, טענה המבקשת כי הבנק עצמו הוא בעל מניות בחברות ויכול לגרום לקריסת טוטאלית שלהן תוך קיפוח המבקשת כנושה.
המבקשת העלתה טענה זו בהקשר לטענת הבנק, בדבר הסכמתן הבלתי חוזרת של החברות למינוי כונס נכסים עם מינוי מפרק זמני לכלל אינווסטמנט.
המבקשת טענה שאין כל הגיון עיסקי במתן ההסכמה הבלתי חוזרת ואין סיבה למתן ההסכמה אלא אם כן הדבר נכפה על החברות ע"י הבנק.
המבקשת, כנושה של החברות, תפגע פגיעה אנושה כתוצאה משתיקת החברות ומניעותן מלהתנגד לבקשת כינוס הנכסים.
המבקשת טענה כי בקשת הבנק לכינוס נכסים נגועה בחוסר תום לב. הבנק חילט את הפקדון הכספי אולם לא ציין עובדה זו בבקשת הכינוס. הבנק גם העלים את ההסכמה הבלתי חוזרת של החברות.
המבקשת העלתה טענות באשר להסכם הדיוני אשר הושג במסגרת בקשתו של עו"ד ד"ר שגב להצטרף להליך הכינוס.
בסופו של דבר, טענה המבקשת כי יש לצרפה להליכי הכינוס כצד הדרוש לשם הכרעה בשאלות השנויות במחלוקת.
המבקשת, שהיא נושה מהותית של החברות, דרושה על מנת להביא את התמונה המלאה בפני
בית המשפט. לכן, ביקשה המבקשת לצרפה להליך ולאפשר לה להעלות את טיעוניה לעצם בקשת הכינוס.
הבקשה נתמכה בתצהירם של ואלרי חיפיץ ועו"ד ויימן.

ב.תגובת הבנק לבקשה:
בתגובה לבקשה זו, נאמר ע"י הבנק כי המבקשת איננה מציינת את העובדה כי היא, או בעלי שליטה בה, הינם למעשה במעמד של שותף בקבוצת גלקסו. כלומר, המבקשת מציגה את עצמה כנושה רגיל של גלקסו שירותים ולא טרחה לציין את זיקתה החד משמעית לבעלות בקבוצת גלקסו. מעמדה של המבקשת בחברות, הינו מעמד של שותף באחזקות מיעוט.
באשר לפיקדון הכספי - מדובר בחלק ממערך של מקורות כספיים עצמאיים אשר הועמדו לטובת הבנק ע"י גלקסו שירותים, כבטוחה למתן האשראי אשר העמיד לה הבנק. אותו פיקדון הועמד במסגרת מערך בטוחות חיצוניות שעל הבעלים היה להעמיד כתנאי לקבלת האשראי.
הבנק ציין כי במסגרת הסכם האשראי התחייבה גלקסו שירותים להעמיד ממקורותיה העצמיים בטוחות לאשראי, בדרך של ערבות או ערבויות בנקאיות בסכום שלא יפחת מ- 40 מליון דולר. כחלק מבטוחות אלה, נרשם משכון ברשם המשכונות בו מישכנה המבקשת לטובת הבנק פקדון ע"ס 20,000 דולר. יחד עם הסכם המישכון חתמה המבקשת על ערבות כלפי הבנק לחובות גלקסו שירותים לפי הסכם ההלוואה, עד לגובה הפיקדון.
ביום 3.1.01 חתמה המבקשת על מסמכי ערבות חדשים המבהירים כי ערבותה הינה ערבות מתחדשת לכלל חובותיה של גלקסו שירותים. בשלב זה עמד הפקדון הממושכן ע"ס 15 מליון דולר. מכאן עולה כי ערבותה של המבקשת, כמו גם הפיקדון, היוו חלק מהבטחונות אותם קיבל הבנק מקבוצת גלקסו כמקורות עצמיים של החברה.
משפחת חיפיץ והמבקשת אינם נושה רגילה של הקבוצה אלא מהווים חלק ממנה.
עו"ד ויימן, אשר הציגה את עצמה כנציגת המבקשת, הייתה מודעת למערכת יחסי הבנק והחברות ואף חתמה כמאשרת את חתימת החברות על מסמכי אשראי רבים במהלך השנים.
עו"ד ויימן הייתה אף מודעת באופן קונקרטי להסכמה הבלתי חוזרת של קבוצת גלקסו לכינוס הנכסים.
אין גם כל מקום לטענת המבקשת, על פיה מינוי כונס נכסים לקבוצה עלול להזיק לה. גם אם המבקשת תחשב לנושה הרי שאין לה, כנושה בלתי מובטחת, זכות למנוע מנושה מובטח לממש את בטוחותיו.
בכל מקרה, אם ימונה כונס נכסים הופך הכונס לפקיד בית משפט ופועל תחת פיקוחו.
לכן, תהיה למבקשת הזכות להגיב על כל פעולה שיש בה, לדעתה, לפגוע בה במסגרת הליכי הכינוס.
עוד נאמר ע"י הבנק, כי מהדיון אשר התקיים ביום 17.3.04, בעניין הבקשה לעיכוב ביצוע אותה הגישה קבוצת גלקסו נגד צו הפירוק שניתן כנגד כלל אינווסמנט, העיד נציג בעלי השליטה בקבוצת גלקסו, זאבי, כי משפחת חיפיץ מחזיקה ב- 25.1% מהשליטה בקבוצת גלקסו.
עובדת היותה של המבקשת חלק מקבוצת הבעלות בגלקסו, עולה גם מדוחותיה הכספיים של גלקסו שירותים.
הבנק התייחס לטענת המבקשת באשר להיותו בעל מניות בקבוצת גלקסו. לטענה זו אין לדבריו מקום, שכן מדובר בשעבוד מניות בדרך של רישום ע"ש חברה נאמנות של הבנק במסגרת מתן הלוואות לקבוצה.
השליטה בפועל במניות נשארת במקרה כזה בידי בעל המניות המקורי.
הבנק התייחס גם לטענת המבקשת, על פיה מטרת הבנק במימוש הבטוחות הינה לרכוש לעצמו מעמד מועדף בניגוד לדין תוך פגיעה אנושה במבקשת.
לדבריו, פעולה של מינוי כונס נכסים אינה יוצרת העדפת נושים, אלא שהיא מיועדת למנוע כל העדפת נושים אסורה. אין ספק כי טענת המבקשת בדבר קיום מעמד של נושה מובטח לבנק, הינה טענה נכונה, שכן הבנק הוא בעל בטוחה ויש לו מעמד של נושה מובטח.
בתגובת הבנק, תמך תצהירו של דורון.
הדיון בבקשה נערך יום לפני הדיון בתיק העיקרי.
ביום הדיון הודיע ב"כ המבקשת, כי מר חיפיץ נמצא במוסקבה ולכן לא הגיע לדיון. לאור זאת, נמשך תצהירו מהבקשה והבקשה נתמכה בתצהירה של עו"ד ויימן בלבד.
הן עו"ד ויימן והן דורון, נחקרו במהלך הדיון.

ג. דיון והחלטה:
אינני רואה כל מקום לקבל את בקשת ההצטרפות של המבקשת.
במסגרת הסיכומים חזרה וטענה המבקשת כי היא נושה של קבוצת גלקסו בסכום הפיקדון, וכי קיימות בידה טענות כבדות משקל כנגד מתן צו הכינוס.
המבקשת חזרה גם בסיכומים על הטענות אותן העלתה במסגרת הבקשה.
המבקשת חזרה והדגישה כי היא צד נחוץ לדיון בהתאם לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי.
אין כל מקום להצגת המבקשת כנושה רגיל וחיצוני של קבוצת גלקסו, העשוי להנזק ממתן צו הכינוס.
המבקשת לא טרחה לציין במסגרת בקשתה את מעמדה בקשר לקבוצת גלקסו.
כפי שכבר ציינתי לעיל, נמצאת המבקשת בשליטת משפחת חיפיץ, כפי שעולה ממסמכי ההתאגדות והחלטות הדריקטוריון אשר צורפו לבקשה.
עו"ד ויימן מכהנת כדירקטורית במרבית החברות בקבוצת גלקסו, כנציגה של חברה זרה שהיא לטענתה חברה הולנדית. עו"ד ויימן טענה אמנם במסגרת חקירתה הנגדית לעניין הבקשה כי אין היא יודעת מי הבעלים שלה. אולם, בפועל פועלת עו"ד ויימן כנציגה של משפחת חיפיץ ואף מקבלת מהם הוראות ומדווחת להם.
עו"ד ויימן אישרה כי בפגישה עם מנכ"ל הבנק, אמרה לו שהיא נציגת השותפים הרוסיים של זאבי בגלקסו, לדבריה: "הצגתי את עצמי כנציגה של איגור חיפיץ שהיה נוכח שם. השותפים הרוסיים בגלקסו" (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 9.5.04).
דורון העיד מטעם הבנק כי עו"ד ויימן הגיעה לבנק וביקשה כי תתקיים פגישה עם חיפיץ, שהוא השותף הזר של קבוצת גלקסו.
בסופו של דבר, נערכה פגישה אשר ארכה כ- 10 דקות והייתה פגישת היכרות. הפגישה הייתה בנוכחות עו"ד ויימן, מר גרנות, העד, זאבי ואדם שהציג את עצמו כחיפיץ.
דורון העיד, ועדותו עולה בקנה אחד עם עדותה של עו"ד ויימן, כי חיפיץ הציג עצמו כשותף הזר של זאבי בקבוצת גלקסו.
דורון קישר בין המבקשת לבין חיפיץ, שכן המבקשת היא זו שהפקידה את הפקדון הכספי וחיפיץ דיבר על זה שהוא הפקיד את הפקדון.
אין ספק כי מעדות זו עולה קשר ישיר בין משפחת חיפיץ השולטת במבקשת, לבין קבוצת גלקסו.
על הקשר שבין המבקשת לבין קבוצת גלקסו ניתן ללמוד גם מחקירתו של זאבי בדיון שהתקיים בתיק העיקרי.
זאבי העיד כי בעלת השליטה בגלקסו אחזקות הינה חברה הולנדית, אשר בסופו של דבר שולט בה תאגיד משפחתי של משפחת זאבי שיש לו שותפים.
זאבי נשאל מי השותפים הנוספים בגלקסו אחזקות ובגלקסו שירותים ותשובתו "זה תאגיד, לפי מיטב ידיעתי תאגיד בשליטת משפחת חיפיץ" (עמ' 48 לפרוטוקול מיום 10.5.04).
עוד העיד זאבי כי משפחת חיפיץ, שהיא כאמור שותפה בגלקסו אחזקות ובגלקסו שירותים, העמידה לטובת רכישת חברות כלל סחר (היום זאבי אחזקות), ערבויות והכוונה היא לאותו פיקדון כספי של 15 מליון דולר.
זאבי אישר כי המבקשת, r.j.r, העמידה את הערבות ואת הפקדון וזאת במסגרת חלק מההסכמות של העמדת ערבויות לטובת הבנק אשר נדרשו על פי הסכם האשראי בשנת 98.
במקביל, ניתנו ערבויות של חברות בשליטתו של זאבי (עמ' 49 לפרוטוקול לעיל).
יש לזכור כי בדיון קודם, בעניין בקשת החברות לעיכוב ביצוע כנגד צו הפירוק לכלל אינבסטמנט, העיד זאבי כי משפחת חיפיץ מחזיקה ב- 21.1% מהשליטה בקבוצת גלקסו.
בענין זה מקובלת עליי הפניית הבנק לדוחות הכספיים של גלקסו שירותים, מהם עולה כי "צדדים קשורים" העמידו ערבויות לטובת התאגיד הבנקאי בסך של 40 מליון דולר אשר הופחת לאחר מכן לסכום של 20 מליון דולר.
"צד קשור" הוגדר בבאור 2 לדו"ח הכספי - כמשמעותו בגילוי דעת 29 של לשכת רו"ח בישראל.
על פי גילוי דעת זה, צד קשור הינו בין היתר מי שמחזיק ב- 10% או יותר, במישרין או בעקיפין מהון המניות המונפק של הצד האחר.

לאור כל האמור לעיל, אין ספק כי יש לראות במבקשת כשותפה, במישרין או בעקיפין, בקבוצת גלקסו, וכי במעמד זה, הפקידה את הפיקדון הכספי.
אין לכן כל מקום לטיעוני המבקשת בסיכומיה, כי יש לראות בה כיישות משפטית נפרדת ללא כל זיקה לקבוצת גלקסו וכי במעמד זה הופקד על ידה הפיקדון.

אין גם כל מקום לטענתה של המבקשת לעניין ההסכמה הבלתי חוזרת.
המבקשת העלתה טענה של אילוץ החברות לחתום על המסמך, טענה שהחברות עצמן כלל לא טענו.
יתרה מזאת, עו"ד ויימן אישרה כי השתתפה באסיפות כלליות בחברות של קבוצת זאבי, וכי אותן אסיפות ייפו את כוחו של זאבי לקבל בשם חברות אלה כל החלטה באשר לסיכום עם הבנק.
עו"ד ויימן העידה אמנם כי זאבי ניהל את כל המגעים. אולם, אינני מקבלת כאמינה את עדותה על פיה לא ידעה על כוונת החברות להסכים לכינוס.
זאבי העיד כי הוא דיווח על כל פעולותיו לעו"ד ויימן.
יתרה מזאת, בפרוטוקול של אותן אסיפות כלליות בהם נכחה עו"ד ויימן, נזכר במפורש מכתב הבקשה המופנה לבנק באשר להקפאת הליכי הכינוס מיום 15.1.04.
עו"ד ויימן העידה כי למחרת אותן אסיפות, ביום 16.1.04, הגיעה למשרדי הנהלת הבנק יחד עם חותמות של חברות בקבוצת גלקסו, לשם החתמת מכתב הבקשה להקפאת הליכי הכינוס והמסמכים הנלווים אשר נחתמו באותו יום לרבות ההסכמה הבלתי חוזרת.
עו"ד ויימן טענה אמנם בחקירתה הנגדית כי היא הייתה שליחה בלבד לצורך העברת החותמות. אולם, בין אם אכן לא טרחה לקרוא את המסמכים, ובין אם ידעה על תוכנם, הרי שהיא נציגת המבקשת. לכן, יש לראות במבקשת כמי שידעה או כמי שצריכה הייתה לדעת על הסכמת החברות, ועל חתימתן על הבקשה להקפאת הליכי הכינוס ועל ההתחייבות הבלתי חוזרת.
אינני רואה גם כל מקום להתייחס לטיעוני המבקשת באשר להסדר הדיוני אשר הושג עם ד"ר שגב שכן אין לו כל רלוונטיות לבקשה שבפני
י.
החברות עצמן, באמצעות זאבי, העלו את הטענות הרלוונטיות כנגד בקתש האכיפה. בטענות אלה ניתן היה להכריע ללא כל צורך בהשתתפות המבקשת.
אין גם מקום לטענת המבקשת בדבר יצירת מעמד של נושה מובטח לבנק במסגרת בקשת האכיפה.
הבנק הגיש אכן את בקשתו לאכיפת השיעבודים כנושה מובטח, שכן מעמדו הוא של נושה מובטח מכוח אגרות החוב.
אין בקיומו של נושה רגיל כדי לפגוע בזכות המוקנית לבנק לממש את הבטחות אשר בידו.
אין לראות בפעולה זו העדפת נושים או פגיעה אנושה במבקשת.
הליכי הכינוס מתנהלים בפיקוחו של בימ"ש. זכויותיה של המבקשת, ככל שאלה קיימות כלפי החברות, ישמרו במהלך הליכי הכינוס.
בסופו של דבר, גם אם ניתן היה להתייחס למבקשת כאל נושה רגיל של החברות, הרי שלא היה מקום לצרפה לבקשה ואין לראות בה צד חיוני להכרעה בבקשת הכינוס.

8.סיכום:
אני מקבלת את בקשת הבנק במסגרת התיק העיקרי.
אני ממנה את עו"ד ד"ר ליפא מאיר ככונס נכסים קבוע לחברות המצויינות בבקשה.
סמכויותיו הן לאכוף את אגרות החוב בכפוף לכל דין ועל פי תנאי איגרת החוב.
לא ימומשו נכסים אלא באישור בית המשפט ולאחר קבלת עמדת החברות.
דו"ח ראשון יוגש תוך 30 יום ולאחר מכן מדי 6 חודשים.
המינוי כפוף להפקדת התחייבות אישית של המתנה בסך 100,000 ₪ והתחייבות של המבקשת בסך 150,000 ₪.

אני דוחה את בקשת המבקשת במסגרת בש"א 8600/04.

החברות ישלמו, ביחד ולחוד, את הוצאות הבקשה בסך 75,000 ₪ + מע"מ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

המבקשת תשלם את הוצאות הבקשה בבש"א 80064/04 בסך 10,000 ₪ + מע"מ בצרוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

הודע לצדדים כי ההחלטה תהיה במזכירות היום, 13.12.04 החל מהשעה 11:00.
ניתנה היום א' בטבת, תשס"ה (13 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים.

ד. קרת-מאיר
, שופטת








פשר בית משפט מחוזי 2236/03 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גלקסו שירותים (1997) בע"מ, גלקסו אחזקות (1997) בע"מ, זאבי אחזקות בע"מ (פורסם ב-ֽ 13/12/2004)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן