סער אשל, יצחק טבנקין - שותפות רשומה ''גולדה'', מסבאה פאב ''friends''
ניתן לקבל מידע נוסף על הצדדים בתיק זה
סער אשל יצחק טבנקין שותפות רשומה "גולדה" מסבאה פאב "friends"

מידע על סער אשל    מידע על יצחק טבנקין   



סער אשל, יצחק טבנקין - שותפות רשומה ''גולדה'', מסבאה פאב ''friends''

תיק אזרחי 43140-05/14     12/09/2014 (א)



תיקים נוספים על סער אשל
תיקים נוספים על יצחק טבנקין
תיקים נוספים על שותפות רשומה "גולדה"
תיקים נוספים על מסבאה פאב "friends"




א 43140-05/14 סער אשל, יצחק טבנקין נ' שותפות רשומה "גולדה", מסבאה פאב "friends"








בית המשפט המחוזי בירושלים



ת"א 43140-05-14 אשל ואח' נ' "גולדה"- ע.מ.558006375




תיק חיצוני:




בפני

כב' השופט
בן-ציון גרינברגר


המבקשים

1
.
סער אשל

2
.
יצחק טבנקין
ע"י ב"כ עו"ד מועתז גאבר


נגד


המשיבה

שותפות רשומה "גולדה"
- ע.מ.558006375

מסבאה פאב "friends"
ע"י ה"ה דרעי, ברהום, רז (יחד ולחוד)
ע"י ב"כ עו"ד אלי וזאנה



החלטה

1.
לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, שיאסור עליה להמשיך בהפרה הנטענת בסימן המסחרי
"

friends
" הרשום על שמם של המבקשים, ולמתן צו עשה זמני המורה למשיבה להסיר מכל מקום את סימן המסחר האמור (להלן: "הבקשה").
2.
בד בבד עם הגשת הבקשה, הגישו המבקשים כתב תביעה כנגד המשיבה. בכתב התביעה עותרים המבקשים, בין היתר, לפיצוי כספי בגין הפרת סימן המסחר, השבת הרווחים וההכנסות הפסולות שהפיקה המשיבה בגין השימוש בסימן המסחר, מתן חשבונות, צו מניעה קבוע ועוד.

3.
על פי המתואר בבקשה, המבקשים הינם אנשי עסקים העוסקים מאז שנת 2004 בניהול מסבאות (פאבים), כאשר בבעלותם מספר מסבאות המתנהלות כרשת בתל-אביב: "

friends
" (רחוב בן יהודה 186); "

underground

friends
"
(רחוב אבן גבירול 30); "
friends
" קמפוס (רחוב בן יהודה 59). לטענת המבקשים, מאז שנת 2004 בנו מוניטין לרשת המסבאות.
4.
ביום 15.6.08 הוגש סימן המסחר "

friends
" (להלן: "סימן המסחר") לרישום, וביום 26.1.10 התקבל סימן המסחר לרישום, והוא נרשם ביום 11.5.10.
5.
בבקשה נטען כי המשיבה הינה שותפות רשומה, כאשר ה"ה דרעי, ברהום ורז הינם השותפים של אותה השותפות, כולם או חלקם. המשיבה, באמצעות השותפים, מנהלת מסבאה ברח' ריבלין יוסף 3 בירושלים, כאשר שם המסבאה המוצב בחזיתה הוא "

friends
". המבקשים מסבירים בבקשתם כי הבקשה והתביעה הוגשו כנגד השותפות הרשומה, כיוון שבקבלה שהתקבלה ברכישה במסבאה (נספח ד' לבקשה), היא המופיעה כמפעילת העסק.
6.
המבקשים טוענים כי בסמוך לאחר גילוי ההפרות מצידה של המשיבה, פנו המבקשים אל המשיבה בהתראה בכתב, ברם פנייתם של המבקשים לא זכתה להתייחסות.
טענות המבקשים
7.
המבקשים טוענים כי המשיבה מפרה את סימן המסחר של המבקשים, מנצלת את המוניטין של סימן המסחר ומקיימת את עוולת "גניבת עין" לפי סעיף 1(א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות"). המבקשים טוענים כי שימוש המשיבה בסימן המסחר הוא זהה לחלוטין, ולכן אין צורך במבחן המשולש לקביעת ההפרה והעוולה הבוטה (המבחן המשולש כולל את מבחן העין והצליל, מבחן השימוש בסחורות, ומבחן הנסיבות החיצוניות). יתירה מזאת, השימוש הזהה מיועד לשרת את אותם הטובין שבסוג 43, ובין היתר, אספקת מזון ומשקאות. מהות העסק זהה לחלוטין, כך שהשימוש המפר של סימן המסחר יוצר סכנת הטעייה חד משמעית ומובהקת.
8.
עוד נטען שבהפרת סימן המסחר, המשיבה מקיימת את עוולת הגזל, הקבועה בסעיף 52 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], בכך שהיא שללה מהמבקשים את זכותם ליהנות באופן בלעדי מסימן המסחר. לטענתם, המשיבה אף הפרה את עוולת הכבדת הגישה לפי סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות, וכן פגעה בזכות הקניין של המבקשים.

לאור האמור, טוענים המבקשים כי הם זכאים לסעדים הזמניים המבוקשים, כיוון שסיכויי התביעה הינם גבוהים למדי.
9.
באשר למאזן הנוחות, המבקשים טוענים כי הלכה היא שמאזן הנוחות יטה כולו לטובת המבקשים, כאשר מוכחת לכאורה ההפרה והנזק כתוצאה מההפרה, נזק שהוא מתמשך הולך וגדל, במיוחד כאשר מדובר בהפרה של זכות קניינית (אם כי
הנזק לא הוכח בכלל). כן לטענתם, הצווים המבוקשים רק יגרמו להקטנת הנזק המצטבר שנגרם על ידי המשיבה למבקשים.
טענות המשיבה

10.
תגובת המשיבה לבקשה הוגשה באמצעות הגשת תצהיר מאת ליאור פפרברג, אחד מבעלי פאב "

friends
" שבירושלים (להלן: " "
friends
" ירושלים"). בתצהיר האמור נטענה טענת סף, כי יש למחוק את הבקשה והתביעה על הסף, הואיל והן הוגשו כנגד שותפות רשומה "גולדה"
, ברם "
friends
" ירושלים מנוהל ע"י מספר בעלים שלא באמצעות שותפות רשומה, וכן השמות שצוינו כשותפים אינם קשורים לעסק, כך שיש למחוק את התביעה והבקשה על הסף.
11.
בתצהיר נטען כי לפני למעלה משנה הצטרפו שותפים חדשים וצעירים לעסק, והוחלט לערוך בו שיפוץ על מנת לרענן את המקום ולתת לו צביון חדש. במסגרת זו הוחלט לשנות את שם העסק ולתת לפאב את השם
"

friends
", כי השותפים הצעירים ביקשו להפוך את הבר לבר לחברים, ולכן חשבו שהשם הולם את המקום. הוצהר כי באותה העת, לא היה ידוע לבעלי הבר כי קיימים ברים נוספים בישראל בשם "
friends
".
12.
כבר בחודש ינואר 2014 פנה המבקש 1 טלפונית אל אחד השותפים, אמר לו כי יש לו סימן מסחר עם השם "

friends
", ודרש ממנו להסיר את השם מן הבר בירושלים או לשלם עבור השימוש בו. השותף ביקש לקבל את האסמכתא לכך. משקיבל לידיו את סימן המסחר, פנה המצהיר לעו"ד המתמחה בסימני מסחר לבירור הסוגיה, וזה העניק חוות דעת לפיה אין למבקשים זכות יוצרים בשם העסק "
friends
" ואין כל מניעה להמשיך ולנהל את העסק תחת שם זה.
13.
באשר לבקשה לסעדים זמניים, נטען כי הגם שהבקשה הוצגה בחלקה כבקשה למתן צו מניעה זמני, הרי שלמעשה מדובר בצו עשה זמני, המורה להפסיק לעשות שימוש בשם "

friends
". אי לכך, יש לדחות את הבקשה כיוון שצו עשה יינתן בדרך כלל רק במקרים חריגים, כדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם; ולטענת המשיבה, אין זה המקרה שלפנינו.
14.
עוד נטען כי המסבאות הנושאות את השם "

friends
" בתל אביב אינן מנוהלות על ידי המבקשים אלא על ידי תאגידים, כך שלמבקשים לא נגרם נזק כתוצאה משימוש בסימן המסחר.
15.
עוד נטען, כי סימן המסחר אינו למילה "

friends
" בלבד, אלא ללוגו המיוחד שלהם, אשר בין היתר, מעוצב באות ראשונה שאינה האות
f

בצורתה הרגילה, אלא היא מסולסלת בעיצוב מיוחד, והלוגו הינו בצבעים אדום על רקע שחור. כן נטען, כי הסימן אינו מתייחס למשמעות המילה עצמה, שכן מדובר במילה כללית, ולא יעלה על הדעת שהרשם היה מאפשר סימן מסחר, שמשמעותו איסור שימוש במילה "

friends
" לכל עסק לאספקת מזון ומשקה או לינה זמנית. ואם זאת הייתה משמעות סימן המסחר, נטען כי בנסיבות העניין טעה רשם סימני המסחר ברישום הסימן, באופן השולל את תוקפו של הרישום.
16.

המצהיר טוען כי קיימים מאפיינים ברורים המבדילים בין עסקם של המבקשים לבין העסק "
friends
" ירושלים:
א.


סימן הלוגו שונה לחלוטין בעיצובו.
ב.


השם של העסקים אינו ממש דומה: הבר בשם "
friends
" שברחוב בן יהודה 186 נסגר כבר לפני שנה וחצי, והמבקשים מטעים את בית המשפט בהסתרת עובדה זו; בעוד ששתי המסבאות הנוספות הינן "

underground

friends
" ו"קמפוס בר", כאשר המילה "
friends
" כלל לא מופיעה בשלט הכניסה למסבאת "קמפוס בר" וגם לא באתר הפייסבוק שלה.
ג.


הבר של המצהיר ושותפיו נמצא בירושלים, ואילו המסבאות של המבקשים נמצאות בתל אביב. חוג הלקוחות הינו שונה לפי מיקומי העסקים.
ד.


הבר של המצהיר ושותפיו נמצא ברחוב יוסף ריבלין, בו מיועדים כל העסקים מיועדים לצעירים מסיימי תיכון ולחיילים, ואילו מביקור בשתי מסבאות המבקשים ומפרסומיהם באינטרנט, עולה כי קהל היעד ב"

underground

friends
" הוא רווקים בגילאי 27 באנדרגראונד, ובמסבאה השניה קהל היעד הוא סטודנטים .
ו.


הבר של המצהיר ושותפיו פתוח לקבל היעד בסופי שבוע בלבד, וביתר השבוע נערכים בו אירועים של בר/בת מצוות ומסיבות תיכון ללא אלכוהול.


לטענת המשיבה, מן ההבדלים הללו עולה בבירור כי לא ניתן לטעות ולחשוב שהבר "
friends
" שבירושלים קשור למסבאות של המבקשים.
17.
עוד נטען כי המבחן המשולש הבוחן האם קיים דמיון מטעה בין סימן מסחר לבין סימן שנטען כי הוא מפר אותו – אינו מתקיים בענייננו.
18.
באשר לעוולת גניבת עין, הוצהר כי לא הייתה כל כוונה להטעות את הציבור כאילו הבר קשור למסבאות של המבקשים. כן לא הובאו ראיות בדבר המוניטין של "

friends
" ואף מסיבה זו לא מתקיימת העוולה.
19.
באשר למאזן הנוחות, נטען כי המבקשים לא הביאו ראיה לנזק שייגרם להם כתוצאה משימוש בשם "

friends
". העובדה שהמבקש 1 פנה לשותפים ב"
friends
" ירושלים והציע להמשיך ולהשתמש בשם תמורת תשלום, מעידה שמטרת המבקשים היא לקבל כספים שלא כדין ואין מדובר בפגיעה במוניטין.
20.
המצהיר טוען כי לו ולשותפיו עלול להיגרם נזק כבד משינוי השם, שכן הם צברו מוניטין תוך שימוש בשם העסק, ושינוי שמו כעת עלול לגרום להפסד לקוחות; לפיכך, מאזן הנוחות נוטה לטובתם.
21.

עוד נטען כי המבקשים הגישו את הבקשה שלא בניקיון כפיים ובתום לב, ומשכך יש לדחות את הבקשה. הטענה מתייחסת הן לנטען כי קיימת מסבאה בשם "
friends
" ברחוב בן יהודה 168 בתל-אביב, למרות שהיא נסגרה לפני למעלה משנה; וכן, שהמבקשים יצרו רושם כי פנו לבעלי "
friends
" ירושלים בחודש מאי 2014, בעוד הם פנו לראשונה בחודש ינואר 2014. אי לכך מתברר כי המבקשים נקטו בשיהוי ניכר.
22.
בתגובה אשר השיבו המבקשים לתגובת המשיבה טענו, בין היתר, כי על פי הוראת פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה – 1975, קשרי שותפות בין בני אדם מקימים שותפות, גם אם היא אינה רשומה. מכאן, שהמשיבים (היינו השותפות והשותפים), יחד ולחוד, חייבים בנזק שנגרם למבקשים. עוד ציינו כי קיבלו "זרם תלונות" אודות "

friends
" בירושלים, אך לא הרחיבו מעבר לכך. בדיון שהתקיים טען ב"כ המבקשים כי הגיעו תלונות של לקוחות כי "בבר שלכם בירושלים" לא זכו לאותו השירות, ולפעמים הם סגורים ולפעמים עושים בר מצוות, כך שיש פגיעה בשם של המקום ובאווירה שהמבקשים יצרו במסבאות שלהם.
23.
אציין כי לאחר הדיון שהתקיים בבקשה, ביום 24.6.14 הגישו המבקשים "הודעה לבית המשפט", בה נאמר שאם לקוח פוטנציאלי מקיש במנוע החיפוש של גוגל את המילים "ירושלים

friends
", מתקבלות תוצאות, ובראשן קישור לעסקם של המבקשים, ויש בכך כדי ללמד על התקיימות מבחני ההטעיה או גניבת עין, וכי יש חשש להטעיית לקוחות פוטנציאליים. המשיבה הגיבה וטענה כי הודעה זו היא למעשה הגשת ראיה נוספת ללא בקשה, ויש לדחותה מטעם זה. כן נומק מדוע תוצאות החיפוש בגוגל אינן מקימות חשש להטעיה.
דיון והכרעה

24.
בראש וראשונה יש להתייחס לטענת המשיבה בדבר הפגם בהגדרתה בבקשה ובתביעה - "שותפות רשומה גולדה ע.מ. 558006375 מסבאה פאב

friends

ע"י ה"ה דרעי, ברהום, רז (יחד ולחוד)

". נטען כי השותפות הרשומה נתבעה כיון שהיא מופיעה על קבלה מהקופה הרושמת ב"
friends
" ירושלים. לגבי דרעי, ברהום ורז – לא ניתן להתייחס אליהם כאשר לא מצוינים שמות מלאים, ואף לא מופיעים מספרי תעודת זהות. בתצהיר מטעם המשיבה מוכחש כי "
friends
" ירושלים מנוהל ע"י המשיבה, אלא ע"י מספר בעלים שותפים, שאינם "דרעי, ברהום ורז" (וגם בעלים אלו לא צוינו). בתשובה לתגובה זו של "המשיבה", שינו המבקשים את התייחסותם לצד הנתבע כ"משיבים" (במקום "משיבה") והוסיפו לצד הנתבע גם את נותן התצהיר מטעמם, ליאור פפרברג, לאחר "דרעי, ברהום, רז", וטענו שמכל מקום גם אם אין מדובר בשותפות רשומה, עדיין מדובר בשותפות.
25.
לא ניתן לקבל טענה זו כמספקת לדרישות הפרוצדוראליות של כתב התביעה או בקשה לסעד זמני. בדברים אלו למעשה מודים המבקשים כי יכול והשותפות הרשומה אותה תבעו, היא ולא אחרת, אינה בעל הדין הנכון. גם כשמהצד הנתבע טענו לפגם זה, המבקשים לא ביקשו לגלות את הבעלים של "

friends
" ירושלים ולתקן את כתב התביעה בהתאם, כך שיכלול את שמותיהם בצד הנתבע. הפגם בזיהוי הנתבע בתיק אינו מאפשר את מתן הסעד המבוקש בבקשה.
26.
מכל מקום יש להתייחס גם לגוף הבקשה ולטענות הצדדים, למקרה בו כתב התביעה יתוקן ובהתאם תוגש בקשה נוספת.
27.
בהתאם

לתנאים למתן צו מניעה וצו עשה
שבפרק כ"ח של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, על מבקש הסעדים האמורים להציג בפני
בית המשפט
ראיות לכאורה מהימנות בדבר קיומה של עילת תביעה, וכן לשכנע את בית המשפט כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש. כן על המבקש להגיש את הבקשה מתוך ניקיון כפיים ותום לב.

28.
נפתח בבחינת קיומן של ראיות מהימנות לקיומה של עילת תביעה. אין מחלוקת כי המבקשים הם בעלי סימן המסחר, ומכאן שקיימת להם זכות להגנה על קניינם. המחלוקת היא האם בשימוש בשם "

friends
" בשמו של
הבר בירושלים, מפירה המשיבה את סימן המסחר, באופן המקים עילת תביעה, לפחות לכאורה.
29.
סימני המסחר נחלקים למספר קטגוריות, כאשר כל אחת מהן זוכה להיקף הגנה שונה. הקטגוריה הזוכה להגנה הרחבה ביותר הינה זו של סימני מסחר דמיוניים או מומצאים; הקטגוריה השנייה מכילה סימנים "מרמזים", המכילים רמזים בנוגע לטובין נשוא הסימן, אך אינם מתארים במישרין את אופיים או מהותם; ואילו הקטגוריה האחרונה היא זו של סימני מסחר תיאוריים או גנריים, הזוכים להגנה החלשה ביותר.
היקף ההגנה על סימן המסחר, תלוי בסיווג הנכון של אופיו המאבחן המולד והנרכש של הסימן
(
ע"א 4116/06

gateway inc.
נ' פסקול טכנולוגיות מתקדמות בע"מ
(20.6.07
)). במסגרת התביעה, על המבקשים להוכיח שני תנאים מצטברים – מוניטין שיש לטובין או לשם העסק, וכי הפרת סימן המסחר עלולה להוביל לקיומה הפוטנציאלי של סכנת הטעיה (עו"ד ע' פרידמן, סימני מסחר – דין, פסיקה ומשפט משווה (מהדורה שלישית) 2010, 824-825. להלן "פרידמן")).
30.
נראה כי המילה "

friends
" שייכת לקטגוריה השלישית, של סימני מסחר תיאוריים, ועל כן היקף ההגנה עליה יהיה מצומצם. יפים לעניין זה דברי השופט (בדימוס) מ' חשין בע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ - עיתון "משפחה" נ' אס.בי.סי. פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה", פ"ד נה(3) 933, 946 (23.5.01), בו נסובה המחלוקת בדבר שימוש במילה "משפחה" בשמותיהם של שני עיתונים מתחרים:

"צמצומה והגבלתה של ההגנה הניתנת למילת תיאור או לשם שגור בשפה נועדו, כמובן, למניעת הקנייתו של מונופולין לבעל עסק ולעידוד התחרות החופשית באורח המשרת למרב את קהל הצרכנים. המשפט לא יתיר לפלוני להפקיע מילה מן השפה לטובת עסקו, ומכאן זהירות-היתר שאנו מחויבים בה."

העיקרון המתבטא בדבריו אלה של בית המשפט הינו שמילת תיאור שגרתית הינה כשלעצמה נחלת הכלל, ואין בכוחו של אדם לרכוש לעצמו בלעדיות בשימוש בו באמצעות רישום
סימן מסחר. כך באשר למילה "משפחה", וכך גם, לדעתי, באשר למילה
“friends”
.
31.
אמנם, ככל שהסימן מורכב לא רק מעצם המילה אלא אף מעיצוב המעניק לו "אופי המבחין" בינו לבין אחרים, באופן שלקוחות יזהו את סימן המסחר עם בעליו, או אז יזכה הסימן להגנה על אף שמרכיבו המרכזי הינו מילה שגרתית.
ברם אם כך פני הדברים, תינתן ההגנה למכלול מרכיבי הסימן כמקשה אחת, היינו, ככל שהשימוש המתחרה כולל אף הוא את המרכיבים המיוחדים המעצבים את ייחודיות הסימן. במקרה דנא, אפוא, יש לומר
- על בסיס המתואר בהליך שלפניי, ולצורך ההכרעה בבקשה לסעדים זמניים -
כי סימן המסחר שנרשם בענייננו אינו מגן על המילה "
friends
" בכל צורה שבה תופיע, אלא הוא מגן על סימן, לוגו, המורכב מהמילה "
friends
" בסגנון כתב המסוים הנראה כשרבוט כתב יד, כאשר האות
f

מופיעה בכתב מראה, והמילה כולה מופיעה על רקע שחור.
32.
המסקנה האמורה עולה מתוך יישום כללי הפסיקה באשר להגדרת הפרת סימן מסחר שבסעיף 1 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש] תשל"ב – 1972 דלהלן:
"שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך –
(1) בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לעניין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר
;
(2) בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר
".

בכדי לבחון האם מדובר בשימוש "הדומה" לסימן המסחר, יש לבדוק האם קיים חשש להטעיית הציבור בין סימן המסחר הרשום לבין סימן המסחר שנטען כי הוא מפר את סימן המסחר הרשום; ולצורך כך נקבע בפסיקה "מבחן משולש": מבחן המראה והצליל, מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות, ונסיבות העניין (
רע"א 1400/97
פיקנטי תעשיות מזון (ישראל) בע"מ נ' אסם תעשיות מזון בע"מ
(29.4.97)).
33.
בנדון דנן, סבורני כי המבקשים לא הצליחו להוכיח, אף ברמה הלכאורית, כי יישום המבחן המשולש יוביל למסקנה כי המשיבה הפרה את סימן המסחר.
א.
מבחן המראה והצליל:
אמנם, מבחן הצליל מתקיים ביחס לסימן הרשום; ברם, מראה הסימן של "
friends
" - ירושלים אינו דומה לסימן הרשום. שכן, כאמור, שם הבר בירושלים מופיע באותיות דפוס גדולות –

friends

, בעוד שבסימן הרשום מופיעות האותיות בכתב משורבט.
ב.
מבחן סוג הסחורה וחוג הלקוחות: העסקים משני צדי המתרס הם מאותו סוג – שירותים להספקת מזון ומשקה; ואף בפרט, שניהם משמשים כמסבאה. ובאשר לסוגי הלקוחות: מחד גיסא, הם דומים, כיוון שמדובר בקהל צעיר הבא לשתות אלכוהול. מאידך גיסא, ניתן להבחין ביניהם ולומר, כי "
friends
" ירושלים מכוון אף לקהלים אחרים, לרבות מסיבות בר/בת מצוות, ומסיבות סגורות של חיילים, ועוד.
ג.
נסיבות העניין: נקודה נוספת הראויה לציון היא השימוש בפועל בסימן המסחר. המבקשים לא הכחישו את טענת המשיבה כי המסבאה הראשונה שפתחו בשם "
friends
" ברחוב בן יהודה 186 בתל- אביב נסגרה לפני למעלה משנה, והם אף לא ניסו להשיב לטענה זו – הן בתשובתם לתגובת המשיבה והן בדיון שלפניי; ובהסתרת עובדה זו הפגינו המבקשים חוסר ניקיון כפיים בבקשתם. בנוסף יצוין, כי שתי המסבאות הנוספות הפועלות היום, אינן פועלות בשם "
friends
" כשם בלעדי: אחת מהן פועלת בשם "

underground

friends
", והשנייה בשם "
friends
קמפוס בר", כאשר באתר האינטרנט שלה, המילה "

friends
" מופיעה בכתב בלוגו המסבאה כפי צורתה בסימן הרשום, ברם בגודל
קטן
לעומת המילים "קמפוס בר".
34.
ודוק: כאשר מדובר בסימן מסחר תיאורי,

אשר איננו נושא אופי מבחין מולד, די בהבדלים מעטים כדי לשלול קיומה של הפרה בסימן
(ראו למשל, ת.א. (ת"א) 34145-12-09 סופר אבי בע"מ נ' יצחק פרידברג מרכז המקררים בע"מ
(9.4.13)).
השוני במראה בין השלט על "
friends
" ירושלים לבין סימן המסחר, בהתייחס לאותיות ולסגנון הכתב, יכול שדי בכך כדי לשלול הפרה של הסימן. זאת במיוחד כאשר המבקשים עושים שימוש בשם המסחר יחד עם מילים נוספות "
underground

friends
" ו-"
friends
קמפוס בר", כך ששמות אלה אינם כוללים את המילה "

friends
" בלבד, כפי שהיא מופיעה לבדה ב-
friends
ירושלים. במצב זה, יש להניח כי לקוח סביר לא ייחס את הבר "

friends
" שבירושלים, ואת שני הברים שבתל אביב, כרשת אחת (ראו לעניין זה ת.א. (ת"א) 914/88 דניאל נ' ברקוביץ, תקדין מחוזי 1991(2) 339, עמ' 314 (8.7.91)).
35.
אם נצרף לאמור גם את השוני בגיל קהל היעד; ההבדל בין מיקום העסקים (ירושלים ותל אביב), המשפיע גם על קהל היעד; וכן, את טענת המשיבה כי העסק פתוח כעת לציבור רק בסופי שבוע, בעוד שבאמצע השבוע מתקיימים בו רק אירועים סגורים; הרי שלא הצליחו המבקשים לשכנעני, ברמה הלכאורית הנדרשת בשלב זה של ההליך, כי קיים חשש להטעיה באופן המקים עילת תביעה המצדיקה מתן צו מניעה זמני וצו עשה. זאת, גם בהתייחס למאזן הנוחות בין הצדדים ולנזק שייגרם למשיבה.
36.
יצוין, כי המבקשים העלו את הטענה כי ניתן להיווכח בפוטנציאל ההטעיה שבשימוש בשם
“friends”
בירושלים, מן העובדה שלקוחות בתל אביב הפנו למבקשים תלונות אודות רמת השרות ב-"

friends
" ירושלים; ומכך ראיה ברורה, לטענתם, שהציבור הוטעה לחשוב ש-"
friends
" ירושלים אינו אלא סניף נוסף של העסק התל-אביבי. טענה זו, אשר הועלתה בדרך אגב רק בתשובה לתגובת המשיבה, ולאחר מכן בדיון שלפניי, הינה אכן טענה משמעותית לכאורה,
ברם היא תחייב הגשת הוכחות מתאימות, על מנת שבית המשפט יוכל לבחון את פרטי הטענה יותר לעומק, לרבות בדבר עצם קיומן של תלונות כאלו וכן באשר להיקפן; ושאלות מן הסוג הזה תוכרענה רק בהליך העיקרי.

בהקשר זה אציין כי הודעת המבקשים מיום 24.6.14 צריכה הייתה להיות מוגשת על דרך בקשה להגשת ראיה, ולא כהודעה, ומטעם זה בלבד יש לדחותה. גם לגופו של עניין, לא מצאתי כי יש בתוצאות מנוע החיפוש בגוגל, ככלל, ובפרט בענייננו, בכדי לשנות את מסקנתי כי אין חשש להטעיה המצדיק מתן צווים זמניים.
37.
מבחינת מאזן הנזקים, המבקשים טוענים כי הם נפגעים במוניטין ובהפסד רווחים, הקשים לכימות ולהוכחה; וכן גם ביחס לנזקם של בעלי "

friends
" ירושלים, כאשר שינוי שם הבר צפוי להביא לפגיעה במוניטין והפסד לקוחות (זאת בהתחשב בעובדה שהעסק קיים מספר חודשים ולא ברור עד כמה המוניטין שלו כבר התבסס). נוסף על כך, קיים נזק כספי ממשי בכל הכרוך בשינוי שמו של העסק, אם יינתנו צווים כמבוקש. לוּ הפרת הסימן הרשום הייתה ברורה, בשל אופיו המבחין או הדמיון לסימן הרשום, ברי כי ידם של המבקשים הייתה גוברת; ברם, כיון שקיומה של הפרה בסימן המסחר אינה חפה מסימני שאלה, אין די בבקשה שלפניי בכדי להטות את הכף לטובת עמדתם של המבקשים, ובפרט בהתחשב בעובדה כי הצווים המבוקשים מהווים גם הסעד עיקרי המבוקש בתביעה הראשית.
38.
מלבד הראיות לכאורה ומאזן הנוחות, עלי לבחון גם האם המבקשים הגישו את הבקשה בתום לב ומתוך ניקיון כפיים. כאמור לעיל, העובדה כי בבקשה הוצגה גרסה כי הוקמה מסבאה בשם "

friends
" ברחוב בן יהודה 168 בתל אביב, וכי נכון למועד הגשת הבקשה, מסבאה זו פעילה יחד עם שתי המסבאות הנוספות, כאשר בפועל מתברר כי המסבאה סגורה מזה למעלה משנה – מכתימה את ידי המבקשים ופוגעת בזכותם לקבלת סעד זמני.
סיכום
39.
לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי לא מתקיימים התנאים הדרושים למתן הסעדים הזמניים המבוקשים, ודין הבקשה להידחות.
40.
המבקשים יישאו בהוצאות המשיבה בסך של
10,000₪.
41.
התיק יועבר למזכירות לצורך הקצאה.


ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ד, 12 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.













א בית משפט מחוזי 43140-05/14 סער אשל, יצחק טבנקין נ' שותפות רשומה "גולדה", מסבאה פאב "friends" (פורסם ב-ֽ 12/09/2014)











תיקים נוספים על סער אשל
תיקים נוספים על יצחק טבנקין
תיקים נוספים על שותפות רשומה "גולדה"
תיקים נוספים על מסבאה פאב "friends"




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט