א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח' - בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי




א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח' - בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי

ערעור אזרחי 2571/04     26/01/2005 (עא)



תיקים נוספים על א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח'
תיקים נוספים על בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי




עא 2571/04 א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח' נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי




1


בתי המשפט


בית משפט מחוזי תל אביב-יפו
עא 002571/04


בפני
:
כב' השופטת שרה דותן


26/01/2005



בעניין:
1 . א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן
2 . יצחקי יצחק
3 . חברת א.ארנסון בע"מ
4 . קבוצת ברן בע"מ
5 . abb sussa incorporated



עו"ד ברץ בנימין

המערערות

נ ג ד


בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי




עו"ד בייץ מרדכי

המשיבה


פסק - דין

ערעור זה מופנה כנגד החלטתו של כב' הרשם א' שילה מיום 13.5.04 בה נדחתה בקשתן של המערערות, לעיכוב הליכים בתביעה שהוגשה נגדן על ידי המשיבה (בש"א 19615/03 ת"א 1965/03).

העובדות הצריכות לענייננו הן כדלקמן:
המערערת 1 (להלן: השותפות") הינה שותפות כללית אשר הוקמה ב- 5.4.01 על ידי המערערים 3-5.
בתאריך 5.6.01 נכרת הסכם בין חיל ההנדסה של ארה"ב לבין השותפות, במסגרתו קיבלה עליה השותפות לבצע פרוייקט לתכנון ולהקמה של בסיס אחסנה צבאי "נחשונים" באלעד, בתנאים כפי שפורטו בהסכם (להלן: "ההסכם הראשי"). לביצוען של העבודות התקשרה השותפות עם קבלני משנה, ביניהם המשיבה, שההסכם עמה נכרת בתאריך 12.9.01.
במהלך ביצועו של ההסכם נתגלעו מחלוקות בין השותפות והמשיבה ביחס ליתרת התמורה, על פי ההסכם ותוספות שנדרשה המשיבה לבצע; משלא עלה בידי הצדדים לישב את הסכסוך הוגשה התביעה נשוא הבקשה.
המערערת הגישה בקשה להורות על עיכוב ההליכים נגדה,עד להשלמת בירורה בבית משפט בארה"ב, של תביעה שהיא מתעתדת להגיש נגד חיל ההנדסה האמריקאי – המזמין.
המערערת נימקה את בקשתה בקיומה של תניית שיפוט,הנלמדת משילובם של ההסכם העיקרי וההסכם שנכרת בינה לבין המשיבה (להלן: "ההסכם המישני").
בהסכם הראשי נקבע מנגנון ייחודי לישוב סכסוכים בין המזמין לקבלן הראשי ולפיו טענות של השותפות כנגד המזמין יתבררו בפני
קצין תביעות צבאי בהתאם לפרוצדורה המפורטת שם, על החלטתו של קצין התביעות הצבאי נתונה לשותפות זכות ערעור בפני
בית משפט פדרלי או בפני
ועדת תביעות צבאית בהתאם לכללים שנקבעו ב- contract dispute act of 1978.
הסעיף בהסכם המישני, אליו מפנה המערערת, ואשר מכוחו היא מבקשת לשלב את המשיבה בהליך שהיא מתכוונת לנקוט נגד המזמין, הוא סעיף 24 הקובע כדלקמן:
24.1 exclusive jurisdiction in any matter connected with and/or relating to this agreement, the performance and interpretation thereof, shall be vested with the competent court in tel aviv, israel.
24.2 notwithstanding the foregoing, contractor shall be entitled to require that disputes that either the customer and/or the jv declares to be of interest to them in connection with the resolution of any dispute or difference to be referred to the dispute resolution procedure(s) under the prime contract shall be resolved in accordance with the provisions for the resolution of disputes specified in the prime contract. (ההדגשה הוספה).
עוד יצויין לעניין תניות ההסכם כי סעיף 25 לחוזה קובע כי החוק החל הוא הדין ישראלי.

לאחר שנשמעו טענות הצדדים דחה כב' הרשם שילה את בקשת המערערת ומכאן הערעור שבפני


דיון.
השאלה העיקרית העומדת לדיון בערעור זה הנה פירושו של סעיף 24 הנ"ל.
המערערת טוענת שבשל העובדה שההסכמים שנכרתו בין השותפות לקבלני המשנה נגזרים ישירות מתוך ההסכם הראשי, באופן שקבלן המשנה נטל על עצמו את ההוראות וההנחיות הרלוונטיות, לביצוע הפרוייקט, כפי שאלה הוגדרו בהסכם הראשי, ביחס לאותו חלק של הפרוייקט, אותו עליו לבצע, מוקנות לקבלן המשנה כל הזכויות, הסעדים והתרופות נגד השותפות שיש לשותפות נגד מזמין העבודה, על פי ההסכם הראשי; ובמקביל מוקנים לשותפות כל הזכויות, הסעדים והתרופות כנגד קבלן המשנה שיש למזמין כנגד השותפות על פי ההסכם.
ולפיכך, בהסתמך על שילובן של תניות ההסכם הראשי, ביחס ליישוב סכסוכים, עם אלה המפורטות בהסכם המשני (סעיף 24 הנ"ל) מחוייבת המשיבה לקבל עליה את הפרוצדורה ליישוב סכסוכים על פי ההסכם הראשי.
טענה זו לוקה בכשל עובדתי ומשפטי כאחד.
עובדתית הוכח, כי תניות ההסכם המשני אינן מהוות "תמונת ראי" של ההסכם הראשי מאחר שעל פי הנטען בכתב התביעה נדרשה המשיבה לבצע עבודות ולספק חומרים שאינם מתאימים לדרישות שבהסכם הראשי ונספחיו; ובאשר לתשלום, ההסכם הראשי קובע תמורה "פאושלית" ואילו בהסכם המשני התמורה משולמת לפי מדידות וכמויות.
מה גם שתביעת המשיבה כלפי השותפות כוללת עילות ייחודיות למערכת היחסים שבינה לבין השותפות שאין להן כל קשר ל"תביעתה" העתידית של השותפות נגד המזמין.
יתרה מכך, גם על פי גרסת המערערת, אין למשיבה עילת תביעה עצמאית כנגד המזמין; היא אינה זכאית לפנות מכוחה שלה לקצין התביעות או לבית המשפט הפדרלי. ומאחר שנמנע מהמשיבה לפנות לערכאות בארה"ב בתביעה עצמאית כנגד המזמין לא ניתן לקבוע כטענת המערערת שקיימת "הקבלה" בין הזכויות, החובות והסעדים העומדים לשותפות מול המזמין לאלה של המשיבה מכיוון שכאמור נשללת ממנה האפשרות להגשת תביעה עצמאית בשל ההפרות הנטענות כלפיה.
עוד טוענת המערערת כי סעיף 24.2 הנ"ל מהווה תניית שיפוט, המחייבת את המשיבה, לנקוט בהליכים על פי הפרוצדורה שנקבעה בין המזמין לשותפות במידה והשותפות תבחר לעשות כן.
גם טענה זו דינה להדחות מאחר שלהשקפתי, אין מדובר בתניית שיפוט ייחודית לאור נוסח סעיף 24.1 המקנה סמכות שיפוט בלעדית (exclusive) לבית המשפט המוסמך בתל אביב והחוק החל הוא החוק הישראלי.
מנגד סעיף 24.2 אינו מנוסח באופן שמשתמעת ממנו כוונת הצדדים, להעניק סמכות שיפוט ייחודית לפורום אחר; ואני סבורה כי בשל העובדה שהפרוצדורה ליישוב סכסוכים, בין המזמין לשותפות, הינה דו-שלבית וכוללת אפשרות אלטרנטיבית של פניה לועדת תביעות צבאית על פי בחירתה של השותפות, לא ניתן להתייחס להליך הנ"ל כאל הפניה ל"שיפוט זר".

אולם גם בהנחה שההליך המתואר לעיל ניתן להגדרה כ"שיפוט" ההלכה שנקבעה בשורה ארוכה של פסקי דין מונעת אימוצו של הפירוש המוצע, כך לדוגמה נקבע כי:

"תניית שיפוט זר חייבת להיות מפורשת, אין לקרוא אותה לתוך הנוסח על יסוד מסקנות העולות מבין השורות או על יסוד משמעות מכללא. מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה, על אחת כמה וכמה כך כשהן התובע והן הנתבע פועלים באותו פורום ואין להם זיקה כלשהי למקום הזר, בית המשפט אינו קורא לתוך החוזה את אשר אין בו ומקום בו לא טרח מנסח החוזה ולא הבהיר דבריו, לא תאם בין תניותיו השונות של החוזה ולא ווידא על ידי עריכה נאותה של החוזה שביטוי בחוזה אשר לו הוקנתה משמעות מורחבת מיוחדת גם ישולב בדרך נאותה לתוך הוראה בה מובאת תניית השיפוט, לא יעשה בית משפט מלאכה זו במקומו".
(ע"א 724/85 מנו קוי נוסעים בע"מ נ' לאה דמרי ו-63 אחרים פ"ד מ"ב
(3) 324).
ואין ספק כי שילובן של תניות סותרות, לכאורה, בסעיפים24.1 ו- 24.2 שולל מההסכם את הבהירות והמסויימות הנדרשים.
לנוכח הניסוח הברור והחד משמעי המקנה סמכות שיפוט לבית המשפט בתל אביב מול הנוסח לפיו: השותפות "רשאית לדרוש" כי סכסוכים ייושבו על פי המנגנון שנקבע ביחסים שבין המזמין לשותפות יש להעדיף את הנוסח, אשר אינו מונע מהמשיבה את הגישה הבלתי אמצעית לערכאות, על תניה לפיה זכות התביעה שלה נתונה לחסדיה של השותפות, הן באשר להיקף התביעה והן באשר לפורום שיבחר.

כך נקבע גם בע"א 9/79 סמואל ויגוסר קרפול נ' ישראל הורוביץ פ"ד לד (1) 260:

"מהותה של תנית השיפוט, אם יחודית היא, אם מקבילה, נמדדת על פי לשונה של ההוראה, מכיוון שכך, ממילא ענין לנו בפירושה של לשון התניה. בענין זה התגבשו בפסיקה שני כללים הרלבנטיים לעניננו:
ראשית תנית שיפוט תתפרש כתניה יחודית רק אם יש בה לשון מפורשת ובלתי מסוייגת המעניקה סמכות שיפוט לבית-משפט פלוני תוך שלילת סמכותם של בתי-המשפט האחרים...
שנית במקרה של ספק יש לתת את הדעת למטרת ההוראה ומגמותיה".

ובהמשך נקבע שיש לאבחן בין הוראה המנוסחת בלשון "פעילה" דוגמת סעיף 24.1 בענייננו לבין ניסוח "סביל" דוגמת סעיף 24.2 הנ"ל תוך מתן עדיפות לנוסח החד משמעי.

גישה זו הובהרה בע"א 65/88 אדרת שומרון בע"מ נ' הולינגסוורת ג.מ.ב.ה פ"ד מד(3) 600.

"הטעם לכך שכאשר אנו באים לפרש תניית שיפוט אנו סוטים במקצת מן העקרונות הרגילים של פרשנות חוזים ועומדים יותר על דרישות לשוניות - פורמליסטיות הוא כי 'מי שמבקש לשלול מן הצד השני זכות של התדיינות בפורום מוסמך, מן הנכון שיבטא זאת מפורשות וברורות בנוסחו של החוזה...' דרישה זו אינה מחייבת לנוקשות יתירה במלאכת הפרשנות ומקובלים עלי לענין זה דבריה של המשנה לנשיא, השופטת בן פורת בסוגיה זו, לפיהם 'לעיתים ניתן – להסיק ממטרת ההוראה או מן ההסכם בו היא מצויה כוונה לשיפוט ייחודי, חרף העדר ניסוח החלטי של בלעדיות...' הווה אומר גם במקרה של ספק מבחינה לשונית נפנה למטרת ההוראה, למגמותיה ולשאר אמצעי העזר הפרשניים, אך גם ניתן ליתן להם משקל מסויים כבר בראשיתה של מלאכת הפרשנות עם קריאת נוסח החוזה".

לפיכך מוטל עלי לבחון את חלותה של תניית השיפוט הנטענת גם מבחינת מטרתה של ההוראה על רקע יתר תניות החוזה.
לנוכח הוראת סעיף 25 להסכם המישני, הקובע כי הדין החל הוא הדין הישראלי המסקנה הסבירה משילובן של ההוראות הסותרות היא שכוונת הצדדים היתה להעניק סמכות שיפוט לבית משפט ישראלי – בית המשפט המוסמך בתל אביב שהוא גם הפורום הטבעי להתדיינות בין שני צדדים ישראלים לגבי חוזה המבוצע בישראל ואילו סעיף 24.2 ומעניק אופציה לקבלן המשנה להצטרף להליך שמנהל הקבלן הראשי בארה"ב.
גם מבחינת מדיניות משפטית יש לדחות מסקנה לפיה סעיף 24.2 מקנה סמכות שיפוט בלעדית לפורום הזר, מאחר שהיא פוגעת בזכות הגישה לערכאות של המשיבה אשר הוכרה כזכות חוקתית.
שאם לא כן תביעתה של המשיבה תתברר באמצעות "שליח" – השותפות – שלא תמיד האינטרסים שלו עולים בקנה אחד עם אלה של המשיבה וגם היקפה נתון לחסדיה של השותפות. לא יהיה זה מרחיק לכת להניח, שטענות אשר עלולות להזיק לשותפות במחלוקת שבינה לבין המשיבה לא יזכו לייצוג הולם בהליך מול המזמין.
מקובלת עלי מסקנתו של כב' הרשם לפיה: תניית השיפוט שבסעיף 24.2 הנ"ל אינה מאפשרת למשיבה להביא את תביעתה לפני הפורום המשפטי שידון בה; וגם לגרסת המערערת עמדתה של המשיבה תובא בפני
הפורום השיפוטי בארה"ב באמצעותה. במה שהוגדר על ידה כ"תביעת חסות" שטיבה לא הובהר ולפיכך, בהעדר אפשרות של גישה ישירה לפורום הזר לא ניתן לראות בסעיף 24.2 הנ"ל "תניית שיפוט".
יתרה מכך, סעיף 24.2 הנ"ל אינו מספק תשובה משפטית הולמת לתביעותיה של המשיבה נגד השותפות, אשר אינן נובעות מהמחלוקות שבין השותפות למזמין, מאחר שקצין התביעות ובעקבותיו בית המשפט הפדרלי (אם תבחר המערערת להגיש תביעה על פי אופציה זו) הוסמכו על פי ההסכם הראשוני לדון אך ורק במחלוקות שבין המזמין לשותפות.
לקושיה זו משיבה המערערת כי אם יתברר שהמשיבה אינה יכולה לתבוע בארה"ב פתוחה בפני
ה הדרך לתבוע בישראל והיא (המערערת) לא תתנגד לכך.
חוסר הסבירות שבפתרון המוצע בולט על פניו ומשמיט את הקרקע מתחת לטענת המערערת באשר למשמעות סעיף 24.2 הנ"ל.
גם טענתה של המערערת לפיה יש לעכב ההליכים מכח קיומו של "הליך תלוי ועומד" אין בה ממש, מאחר שתביעתה עדיין לא הוגשה לבית משפט בארה"ב ומעבר לעובדה שאין מדובר באותם צדדים להליך, לא הוכחה חפיפה בין עילות התביעה.
לאור האמור לעיל החלטתי לדחות את הערעור.

המערערת תשלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום ט"ז בשבט, תשס"ה (26 בינואר 2005), במעמד עו"ד זמיר וע"ד בייץ.


שרה דותן
, שופטת



















עא בית משפט מחוזי 2571/04 א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח' נ' בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי (פורסם ב-ֽ 26/01/2005)











תיקים נוספים על א.א.ב.סוסה א.ארנסון קבוצת ברן ואח'
תיקים נוספים על בירי בראשי עבודות עפר פיתוח תשתיות וכבי




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט