איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע''מ - דניאל אלמוג אלרגנד, תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע''מ, גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע''מ ואח'




איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע''מ - דניאל אלמוג אלרגנד, תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע''מ, גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע''מ ואח'

תיק אזרחי 8237-11/13     05/01/2015 (א)



תיקים נוספים על איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ
תיקים נוספים על דניאל אלמוג אלרגנד
תיקים נוספים על תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ
תיקים נוספים על גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ




א 8237-11/13 איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ נ' דניאל אלמוג אלרגנד, תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ, גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 8237-11-13
אלמוג אלרגנד ואח' נ' איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ ואח'

תיק חיצוני
:

05 ינואר 2015


בפני

כב' השופטת
דניה קרת-מאיר


המבקשת
הנתבעת והתובעת שכנגד

איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שרגא צייגר
, עו"ד רענן גל



המשיבים
התובעים והנתבעים שכנגד
נגד


1
.
דניאל אלמוג אלרגנד

2
.
תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ

3
.
גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ

4
.
נכסי עמיגב בע"מ

5
.
אורעם פתוח בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אלון קלמנסון
, עו"ד בכר


החלטה
לפניי בקשה לגילוי מסמכים.
המבקשת הינה חברת איסט. סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ (להלן: "איסט" או "המבקשת" או "המשיבה שכנגד").
המשיבים הינם דניאל אלמוג ו- 4 חברות אשר במועדים הרלוונטיים החזיקו במניות חברת נורדן טכנולוגיות בע"מ (להלן: "נורדן") ו/או זכויות אחרות בחברת הבת- נורדן אנרגיה (1993) בע"מ (להלן: "נורדן אנרגיה" (להלן ביחד: "המשיבים").
התביעה המקורית הוגשה ביום 5.11.2013 על ידי המשיבים בהליך של המרצת פתיחה נגד המבקשת
ונגד הנאמן, עו"ד זיו ארז, הממונה כנאמן להחזקת מניות נורדן ולהחזקת מניות וזכויות אחרות בנורדן אנרגיה. המבקשת הגישה תביעה שכנגד.
בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 1.7.2014 נקבע כי התיק יועבר לפסים של תביעה רגילה, כתבי הטענות יישארו על כנם וניתן צו לגילוי ועיון מסמכים לביצוע תוך 60 יום.
ביום 12.8.14 פנתה איסט למשיבים בדרישה להמצאת תצהיר גילוי מסמכים וכן עיון במסמכים ספציפיים, כמו גם תצהיר תשובות לשאלון.
ביום 25.8.14 הגישו המשיבים את תצהירי תשובתם לשאלון ואת תגובתם לעניין המסמכים הספציפיים שהתבקש עיון בהם.
ביום 17.10.2014 הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לגילוי מסמכים.
ביום 02.11.2014 הוגשה תגובה לבקשה; ביום 17.12.2014 הוגשה תשובה חדשה מטעמה.

1
.
טענות הצדדים
א.

טענות הצדדים בתיק העיקרי
טענות התובעים והנתבעים שכנגד (המשיבים בבקשה לגילוי מסמכים)
בכתב התביעה נאמר כי ביום 08.01.04 נחתם בין המבקשת והמשיבים 3-1 הסכם למכירת מניות נורדן (להלן: "ההסכם הראשון").
על פי ההסכם התחייבה המבקשת לשלם סך של 7,538,039 ₪ תמורת כל מניותיה של נורדן. המבקשת התחייבה לשלם למשיבים 3-1, עד ליום 1.2.2005, סכום נוסף, אשר ייגזר כשיעור מתוך תקבולים שיתקבלו אם נורדן אנרגיה תזכה בתביעה שהגישה כנגד חברת חשמל.
באותו יום נחתם הסכם נוסף (להלן: "ההסכם השני") בו הוסכם כי המבקשת תשלם סך של 3,902,353 ₪ למשיבים 5-4 עבור מניות שהחזיקו בחברת נורדן אנרגיה וכן סך של 12,522,085 ₪ לרכישת הזכויות בהלוואות בעלים שהעמידו המשיבים 4 ו- 5 לחברת נורדן אנרגיה. גם בהסכם זה התחייבה המבקשת להעמיד עד ליום 1.2.2005 סכום נוסף, אשר ייגזר כשיעור מתקבולים שיתקבלו אם נורדן אנרגיה תזכה בתביעה שהגישה נגד חברת חשמל.
אולם, המבקשת לא עמדה בתשלום וביקשה דחייה. משהתקבלה בקשתה, נחתם ביום 11.2.04 נספח להסכם, שדחה את מועדי התשלום ליום 20.3.04. כמו כן נקבע כי ישולמו ארבעה תשלומים דו חודשיים החל מיום 20.9.04. התשלום האחרון, כך נקבע, יועבר בחודש מרץ 2005.
בד בבד, ביום 01.6.04, מונה מר שי קסוטו, בעל השליטה בחברת א.מ.ן שירותי אנרגיה בע"מ (להלן: "קסוטו"), כדירקטור בנורדן, בנורדן אנרגיה ובחברת בת נוספות של נורדן, יחד עם דירקטורים נוספים מטעמו. קסוטו מונה כמנכ"ל משותף של חברת נורדן אנרגיה. קסוטו ומשיב 1 ניהלו במשותף את החברות.
משלא עמדה המבקשת גם בהתחייבויותיה הנוספות (לתשלום במועד הנדחה), נחתמה באוגוסט 2004 תוספת נוספת להסכמים. על פי תוספת זו הוסכם כי החוב ישולם ב- 16 תשלומים חודשיים החל ממועד החתימה על התוספת כאשר התשלום האחרון (17 במספר) נקבע ליום 3.12.05. עוד נקבע כי הבעלות בחלק מהמניות הנמכרות, 1,407,907 מניות של נורדן, תועבר למבקשת וכך גם הזכויות בחלק מהלוואות הבעלים בסך 6,002,523 ₪ של חברת נורדן אנרגיה. המניות והזכויות (כמו גם יתרת המניות שאמורות היו להימכר על פי הסכמי 2004 ויתר הלוואות הבעלים),
יוחזקו בחשבון נאמנות המשועבד לטובת המשיבים.
המבקשת עמדה בשני התשלומים הראשונים בלבד על פי התוספת החדשה, ומשכך ביקשה דחייה נוספת. המשיבים נענו לבקשה. ביום 14.11.04 נחתמה תוספת שלישית להסכם (להלן: "התוספת השלישית"), בה הודתה המבקשת באי ביצוע התשלום בסך 400,000 ₪ שאמור היה להתבצע ביום 25.10.04 ובכך שיתרת החוב עומדת על 5,743,015 ₪. בתוספת הוסכם על פריסת תשלום נוספת. נטען כי הצדדים הסכימו שבמידה והמבקשת לא תעמוד גם בהתחייבויותיה אלו, כל הסכומים ששולמו וישולמו עד אז, על פי ההסכמים והתוספות להם- יחולטו וייחשבו כפיצוי מוסכם בגין הפרות המבקשת. עוד הוסכם כי המשיבים יהיו זכאים לתשלום נוסף בשעור 25% מכל תמורה העולה על סך 15 מיליון ₪ שתקבל נורדן אנרגיה בגין מפעל החשמל שלה, לרבות בגין תביעה או פיצוי שיתקבל מהמדינה וכן לתשלום נוסף בשעור 25% מכל תמורה העולה על סך של 14 מיליון ₪ שתיתקבל בחברה עבור מפעל ה-
co2
שלה, לרבות בגין פיצוי מהמדינה.
במקביל לחתימת התוספת השלישית, נחתמה על ידי המבקשת הוראה בלתי חוזרת לנאמנים, המורה להם להחזיר למשיבים את המניות שהועברו במידה ולא ישלמו את יתרת סכום התמורה.
בפועל, הצליחה המבקשת לעמוד רק בחלק מהתשלומים החודשיים, ופנתה שוב אל המשיבים בבקשת דחייה. גם לבקשה זו נעתרו המשיבים, וביום
27.06.05 נחתמה תוספת רביעית להסכם (להלן: "התוספת הרביעית") בה נקבע כי המבקשת תשלם תשלומים חודשיים החל מ- 01.07.05 ועד ל- 01.01.05. בנוסף הסכימו המשיבים לדחות את מועד ביצוע תשלום בסך 4,643,015 ₪ ליום 15.01.06. עוד הוסכם בתוספת הרביעית כי במידה והמבקשת לא תעמוד בתשלום חודשי או לא תשלם את סך
ה- 4,643,015 ₪ עד ליום 15.01.06 - המניות והזכויות הנוספות תוחזרנה למשיבים, ויחולטו כל התשלומים החלקיים ששולמו על ידי המבקשת, תוך שייחשבו כפיצוי מוסכם בגין הנזקים שגרמו הפרות המבקשת למשיבים.
משלא עמדה בהתחייבויותיה לפי התוספת הרביעית, ביקשה המבקשת דחייה נוספת תוך הצעת פיצוי נוסף - אך נענתה בשלילה.
בהמשך ובסמוך לאחר מועד חתימת תוספת הדחייה הרביעית, נודע למשיבים כי הוגש כתב אישום כנגד קסוטו. כתוצאה מההליכים הפליליים שותקה כל פעילותה העסקית של חברת נורדן וחברות הבנות שלה. כמו כן, בשל ההליכים הפליליים, נתפסו מסמכים רבים וספרי החברות על ידי רשויות האכיפה ומשכך, לטענת המשיבים, הסכומים שהתקבלו בפועל כפיצויים מהמדינה היו נמוכים משמעותית. בנוסף, נמחקו מניות נורדן באופן סופי מהמסחר בבורסה לניירות ערך.
סופו של דבר, לא שולמה התמורה הקבועה בהסכמים עבור מניות נורדן אנרגיה. נטען כי יתרת החובה של המבקשת בגין ההסכמים עומדת על סך 9,195,515 ₪ (קרן), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, כפי שנקבע בהסכמים. המשיבים טוענים כי הם זכאים להשבת המניות המופקדות בנאמנות ולהשבת כל הזכויות שנמכרו.

טענות הנתבעת והתובעת שכנגד (המבקשת בבקשה לגילוי מסמכים).
המבקשת הינה חברה פרטית שהתאגדה בישראל לצורך רכישת מניות נורדן ונורדן אנרגיה (כיום מוחזקות מניותיהן של החברות בנאמנות על ידי עו"ד אמיר אורגד, עבור צדדי ג').
עד למועד חתימת ההסכמים החזיקה נורדן בכ-60% מנורדן אנרגיה ושלטה שליטה מלאה בחברה נוספת, נורדן נפט 1998 בע"מ (להלן: "נורדן נפט") המחזיקה ב- 100% מחברת נורדן החזקות בע"מ (להלן: "נורדן החזקות").
מבנה העיסקה, לטענת המבקשת, נגזר מההפרש בין היתרות הכספיות של החברות בניכוי כל התחייבויותיהן; העסקה בכלל וההסכמים בפרט התבססו על הדוחות הכספיים של נורדן ונורדן אנרגיה לשנת 2003. לטענת המבקשת, שווי העסקה נגזר מהמאזן של שנת 2003 וממצגים שהציגו המשיבים, לפיהם החברה מחזיקה עתודות מזומנים בסך 14 מיליון ש"ח, אם באמצעות התחייבויות, אם באמצעות נכסים אחרים. כמו כן טענה המבקשת כי התבססה על מצגה של נורדן, לפיו היא עומדת לקבל פיצוי נכבד מהמדינה. המבקשת טענה כי נורדן הציגה מצגי כזב בנוגע לאיתנותה הפיננסית, בעוד שלמעשה הייתה במצוקה תזרימית. יחד עם זאת, לטענת המבקשת, המצגים שנעשו אמורים היו לשקף גם את מצבן של חברות הבנות. לשיטתה, החברות הבנות היו צריכות להיות חלק בלתי נפרד מאותם מצגים בשל היותן חברות מסונפות וקשורות לנורדן. יתרה מכך, המבקשת סבורה כי יש במצבן של החברות הבנות השפעה של ממש על חברת האם (נורדן) ומשכך המבקשת רואה בחברות הבנות חלק בלתי נפרד מכלל טענותיה.
במסגרת העסקה, העבירה המבקשת לידי המשיבים סכום של 6,397,824 ש"ח.
כמו כן העמיד קסוטו לטובת נורדן – באמצעות חברה שבבעלותו המלאה – קורמה (2000) בע"מ (להלן: "קורמה") (חברת האם של א.מ.ן) – הלוואת גישור בסך 5,400,000 ₪, אשר מעולם לא הוחזרה. לטענת המבקשת, צירוף סכומים אלו מהווה את מלוא התמורה שהיה עליה להעמיד במסגרת העסקה לשם קבלת מלוא מניות המשיבים.
לפיכך, לטענת המבקשת, היא עצמה עמדה בהוראות ההסכמים והיא זכאית לקבל את כל מניות המשיבים בנורדן ובנורדן אנרגיה. עוד נטען, כי המשיבים הפרו הפרה יסודית את ההסכם, משום שבניגוד למוסכם, לא התפטרו מדירקטוריון נורדן.
לטענת המבקשת, החתימה על ההסכמים ועל המסמכים הנלווים הייתה פועל יוצא של מערכת היחסים האישית בין קסוטו, דירקטור במבקשת, לבין דירקטור בנורדן, מר שי עדיני (להלן: "עדיני"). לטענתה ניצל עדיני, מנהל המשיבות 3 ו-4, את קשריו החבריים עם קסוטו ואת מצוקתו של קסוטו שנבעה מהליכים פליליים שהתנהלו נגדו, גרם לו לחתום על ההסכמים ועל המסמכים הנלווים להם, אף על פי שלטענת המבקשת, חתימה זו נעשתה ללא כל הגיון כלכלי. כמו כן, על רקע אותם קשרים חבריים ואותה מצוקה של קסוטו, נמנעו המשיבים מהחזרת ההלוואה שהעמיד קסוטו לנורדן ואף ניכסו לעצמם את הסכום ששילמה המבקשת (6,397,824 ₪), מבלי שניתנה למבקשת כל תמורה.
המבקשת, כאמור, הגישה תביעה שכנגד. בתביעה טוענת המבקשת כי למעשה, צירוף הסכומים ששילמה 6,397,824 ₪ ו הלוואת הגישור שהלווה קסוטו בסך 5.4 מיליון ₪, מצטברים לסך התשלום שהיה עליה לשלם תמורת המניות והזכויות בחברות - 11,440,839 ₪. לפיכך, לשיטתה, היא זכאית לקבל את המניות והזכויות כפי שהוסכם.
כמו כן טוענת המבקשת למצג כוזב על ידי המשיבים, באשר ליתרת התקבולים המגיעים לחברות מלקוחותיהן (להלן: "חובות הלקוחות"). המבקשת טוענת כי נורדן הציגה מצג לפיו חובות אלו גדולים ב- 5,012,000 ₪ מכפי שבאמת היו, כאשר ההפרש היווה, למעשה, חובות אבודים. סך זה, אשר הוצג לגביו מזג כוזב, יחד עם ההלוואה בסך 5.4 מיליון ₪, מהווים את מלוא הסכום שסוכם בין הצדדים כתמורה למניות ולזכויות בחברות.

המבקשת טוענת כי עמדה בהסכמים וכי היא זכאית למלוא מניות נורדן ונורדן אנרגיה.

ב
.
טענות הצדדים בבקשה לגילוי מסמכים
טענות המבקשת
המבקשת עותרת להורות למשיבים להמציא לידיה מסמכים ספציפיים, הנוגעים, בעיקר,
למצגים שהציגו המשיבים אודות מצבן הפיננסי של החברות והחברות הבנות שלה לקראת חתימת ההסכם. לטענת המבקשת, נורדן והחברות הבנות שלה מהוות מקשה אחת, והמצגים שנעשו צריכים היו לשקף גם את מצבן של החברות הבנות, כיוון שמצבה של נורדן, כבעלת רוב המניות בהן, מושפע ממשית ממצבן של החברות הבנות. לפיכך, לטענת המבקשת, על נורדן לחשוף, נוסף למסמכים המעידים על מצבה של נורדן נכון למועד עריכת המצגים, גם מסמכים בנוגע למצבן של החברות הבנות באותה עת.

טענות המשיבים
המשיבים טוענים כי רוב רובם של המסמכים אינם רלוונטיים לבירור התובענה, כיוון שהם נוגעים למצבן של החברות הבנות – בעוד שהמצגים שנעשו לקראת העסקה עסקו בנורדן ובנורדן אנרגיה בלבד. לפיכך, נתונים לגבי החברות הבנות ומסמכים הנוגעים אליהן אינם רלוונטיים לעסקה או לתובענה. עוד טוענים המשיבים כי המבקשת חותרת לעריכת "מסע דיג" בראיות וכי בקשתה "כוללנית וגורפת" ותכביד באופן בלתי סביר על המשיבים. כמו כן טוענים המשיבים כי הבקשה אינה עוסקת בגילוי מסמכים ספציפיים אלא דורשת מסמכים כלליים, ביחס לתקופה ארוכה בת כ-11 שנים. דרישה זו, לטענת המשיבים, אינה סבירה.

2
.
דיון והחלטה
הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים
בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984
(להלן: "התקנות"), המחייבות צד להליך משפטי בגילוי המסמכים הרלוונטיים להליך. הרציונל הוא כי יש לנהל את ההליך המשפטי "בקלפים גלויים".
בית המשפט נדרש לבחון את סבירות הדרישות בעניין הגילוי בשלב קדם המשפט: "הליך גילוי מסמכים מתנהל בשלביו המוקדמים של הדיון ולכן אין מבקש הגילוי נדרש להוכיח את הרלוונטיות של המסמכים שגילוים מבוקש בוודאות ודי בכך כי יוכיח שהם עשויים להיות רלוונטיים בהמשך ההליך" (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013) בעמ' 255 (להלן: "גורן"); ראו גם: רע"א 624/11 המוטרנות היוונית הקתולית נ' נח'לה (פורסם בנבו, 15.03.2001); רע"א 5482/11 חולית מחצבים בע"מ נ' הבינלאומי ליסינג (פורסם בנבו, 27.11.2011) ).
רלוונטיות המסמכים יכולה להיקבע בין אם הגילוי המתבקש נוגע למסמכים "מועילים" ובין אם הוא מתייחס למסמכים "מזיקים" (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) בעמ' 427-428 ).
דרישת הגילוי ביחס למסמכים ספציפייים חלה לא רק על גילוי מסמך מסויים אלא גם על גילוי סוגי מסמכים כללים יותר אשר ההפניה אליהם אינה ספציפית.
(ראו: רע"א 25/02 יהודה שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 27.06.2001), ראו גם: רע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד בע"מ נ' עו"ד גן צבי (פורסם בנבו, 24.01.2009) )
עם זאת, קיימים סייגים העשויים להביא לצמצום היקפו של הגילוי הנדרש, כמו מקרה בו הגילוי יכול להכביד הכבדה בלתי סבירה על בעלי הדין (גורן, 255).
כב' הנשיא גרוניס קבע ברע"א 11126/08
לבייב נ' רפאלי
, ([פורסם בנבו],7.5.2009), כי "לא ניתן להגיש בקשה לגילוי מסמכים אשר אינה אלא 'מסע דיג' חסר הבחנה".

בדיון שהתקיים ביום 10.11.2014 הצהיר ב"כ הנתבעים/התובעים שכנגד כי הם מוכנים להסתפק במסמכים משנת 2006.
על פי מכתב הדרישה, המסמכים המבוקשים הם מסמכיהן של נורדן ושל ארבע חברות בנות: נורדן אנרגיה, נורדן נפט, נורדן החזקות וחמש תעשיה ומתכת בע"מ. עם זאת, בבקשה עצמה, כמו גם ביתר כתבי הטענות, לא נזכרה חברת-הבת הרביעית, ולכן ההחלטה אינה מתייחסת למסמכיה של חברה זו, אלא רק למסמכים המבוקשים הנוגעים לשלוש החברות הבנות האחרות.
יש לבחון את המסמכים (או סוגי המסמכים) אשר גילויים התבקש, ולשקול את הרלוונטיות שלהם להליך, כמו גם את מידת ההכבדה הכרוכה בגילויים.

מסמכים הנוגעים לחברות הבנות
במצבן של החברות הבנות יש כדי להשפיע באופן ישיר על שוויה של חברת האם. מידע הנוגע לחברות-בנות מהווה חלק אינטגרלי מהמידע לגבי נכסי חברת האם, כפי שהוא מהווה מידע לגבי כל נכס אחר שברשותה. משכך, גילוי המסמכים הנוגעים לחברות הבנות דרוש לשם קבלת תמונה מלאה, נכונה ועדכנית של מצב חברת האם. ההלכה היא, כי קיימת חובת גילוי מסמכים הנוגעים לחברות הבנות (ראו: בע"א 218/96
ישקר בע"מ נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ
, [פורסם בנבו] פסקות 31-16 (21.8.1997). לאורה של הלכה זו, יש לבחון את המסמכים המבוקשים.

-
סעיף 6א למכתב הדרישה:

תדפיסי המאזנים המבוקרים של כל אחת מהחברות הבנות משנת 2003:
לטענת המבקשת, מאזן שנת 2003 היווה את הבסיס לעסקה ולהערכת שווי החברות באותה עת. נטען כי נעשו מצגים כוזבים בנוגע למצבה הפיננסי של נורדן: בעוד שמצבה של החברה היה ירוד, המצגים שהוצגו הראו כי החברה במצב פיננסי טוב.
טענת המשיבים ביחס לדרישה זו הייתה כי כפי שהתחייב מההסכמים שנחתמו, כלל לא נעשו מצגים כספיים בנוגע לחברות הבנות, אלא רק לגבי חברת נורדן, ולכן המידע לגבי החברות הבנות אינו חייב בגילוי.
אין לקבל את טענת המשיבים: תדפיסי המאזנים של החברות הבנות רלוונטיים ויש לגלותם. מתדפיסים אלו ניתן ראייה ללמוד על מצבה האמיתי של נורדן בתקופה שקדמה לחתימה על ההסכמים ולסייע למבקשת בהוכחת טענותיה בדבר המצגים הכוזבים.

-
סעיף 6ב למכתב הדרישה:

מאזני בוחן לשנים לגביהן אין מאזנים מבוקרים (עד 2014); טפסי מע"מ תקופתיים לאותן שנים וטופס 102 לביטוח לאומי לשנת 2014
לטענת המבקשת, מאזני הבוחן נחוצים על מנת שניתן יהיה לאמוד את עלויות הניהול והעברות הכספים בין החברות.
טענת המשיבים גם בהקשר זה היא כי החברות הבנות לא היו חלק מההסכמים שנחתמו ביום 8.1.2004 ומשכך מסמכים שלהן אינם רלוונטיים, ואף אין חובה לגלותם.
על אף שדרישה זו, כמו הדרישה בסעיף 6א לבקשה, לא נומקה דיה במכתב הדרישה, יש לקבל את הטענה לפיה מאזני הבוחן בין השנים 2003-2006 הינם מסמכים רלוונטיים לטענות בדבר המצגים הכוזבים.
זאת, משום שגם בתקופה שלאחר ההתקשרות הראשונית, עד למועד בו נחתמה הדחייה הרביעית של ההסכם, המשיכו המשיבים לערוך מצגים אשר לאורם, בין היתר, שקלה המבקשת את צעדיה, והחליטה לדבוק בתכניתה המקורית ולהמשיך את ההתקשרות, אף על פי שהייתה בידיה אפשרות להפסיקה (תמורת ויתור על הכספים שהשקיע עד אותו שלב).
כאמור בסעיף 6א, יש לראות בחברות הבנות כחלק בלתי נפרד מחברת האם, לעניין שוויה ומצבה טרם חתימת ההסכמים, ומשכך – נכונות המצגים שהוצגו לגבי נורדן מושפעת גם ממצבן של החברות הבנות.
עם זאת, אין לקבל את דרישת המבקשת בנוגע למאזני הבוחן לאחר 2006 ועד 2014. המבקשת לא התבססה על מאזנים אלה בקבלת החלטות, וההתקשרות אף נפסקה בשנת 2006, לכן, אין למאזנים אלה רלוונטיות למחלוקת.

-
סעיף 6ג + 6ד למכתב הדרישה: רשימה של כל חשבונות הבנק בהם התנהלה פעילות החברות הבנות, תוך התייחסות לכל חברה ולתקופה בה נעשה שימוש בחשבון וכן תדפיסי בנקים משנת 2003 של החשבונות המצוינים, כולל אישור יתרות לסוף שנה משנת 2003.
דרישה זו נומקה במכתב הדרישה בטענה כי מנהלת סל"ע העבירה כספים לחברת נורדן אנרגיה באמצעות מספר חשבונות בנק, ולא לחשבון בודד. על מנת לבחון את היקף הכספים שעברו, נדרש גילוי של מלוא רשימת חשבונות הבנקים בתקופות הרלוונטיות, לרבות אישור יתרות סוף שנה משנת 2003 ואילך.
לטענת המשיבים, אין מקום להיענות לדרישה זו, כיוון שהיא יוצרת הכבדה יתרה על בעלי הדין; עוד נטען, כי מדובר במידע שאינו רלוונטי, וכי גם מטעם זה, אין חובה לגלותו.
יש ממש בטענה לפיה, אם תשלומים נעשו ליותר מחשבון בנק אחד, יש לחשוף את רשימת החשבונות וכן לחשוף מידע לגבי התקבולים שהגיעו לכל אחד מחשבונות הבנק. בפרט נכון הדבר, כאשר אחד מצירי המחלוקת המרכזיים בין הצדדים הוא בנוגע לפיצוי אותו קיבלו המשיבים ממנהלת סל"ע. אחת מנקודות המוצא של המבקשת, שתרמה רבות לגיבוש העסקה, היא כי נורדן עתידה לקבל 46 מיליון ₪ ממנהלת סל"ע. המבקשת ראתה בכך, לטענתה, סיבה משמעותית שהוסיפה לכדאיות העסקה ולהוצאתה לפועל.
עם זאת, המינוח "תדפיסי בנק" הוא כוללני, ועלול ליצור הכבדה מיותרת. על המשיבים לחשוף מידע לגבי כל חשבונות הבנק ששימשו את החברות הבנות, ואשר אליהם הגיעו תקבולים ממנהלת סל"ע, וכן את תדפיסי הבנק המתעדים תקבולים אלה.
לאור הסכמת המבקשת לקבל מסמכים מסוג זה משנת 2006 ואילך, אין מקום לחשיפת חשבונות או תדפיסי בנק לשנים 2005-2003. יש להעביר רשימת חשבונות ותדפיסי בנק רלוונטיים משנת 2006 ואילך.

-
סעיף 6ה למכתב הדרישה:

רשימת נכסי רכוש קבוע כולל טופס יא' נספח לדוחות הכספיים לכל אחת מהחברות הבנות משנת 2003.
המבקשת נימקה את הדרישה לגילוי רשימת נכסי הרכוש בטענה שיש לאמוד את השינויים ברכוש הקבוע וכן לבדוק האם חלק מהכספים בחברות הבנות יועדו לרכישת רכוש קבוע אחר.
לטענת המשיבים, מסמכים אלו אינם רלוונטיים ולכן אינם חייבים בגילוי; המשיבים לא נימקו טענה זו.
אין לקבל את טענת המשיבים כי המסמכים אינם רלוונטיים. בכתבי הטענות נטען כי הערכת השווי של העסקה היתה מושתת על מצבן הפיננסי של החברות. כאמור, המבקשת טוענת למצגי כזב בנוגע לאותו מצב פיננסי. יש לקבל את טענת המבקשת לפיה חשיפת המסמכים נחוצה על מנת לאמוד את מצבה הפיננסי הריאלי של החברה ערב חתימת ההסכמים, נוכח העובדה שלא ניתן לנתק את נכסי החברות הבנות מכלל הנכסים של חברת האם. יש אם כן לגלות מסמכים אלה.
עם זאת, אין לקבל את דרישת המבקשת בנוגע לרשימת נכסי הרכוש הקבוע ביחס לתקופה שלאחר 2006. המבקשת לא התבססה על מידע זה, וההתקשרות אף נפסקה בשנת 2006, לכן, אין לרשימת נכסי הרכוש הקבוע ממועד זה ואילך, רלוונטיות למחלוקת.

-
סעיף 6 ו-ח למכתב הדרישה: כלל ההסכמים משנת 2003 בין החברות הבנות לבין חברת נורדן, הסכמים משנת 2003 בין החברות הבנות לבין בעלי השליטה בנורדן, רשימת נושאי משרה משנת 2003 בחברות הבנות, הסכמי שכר, או הסכם מתן שירותים או כל הסכם אחר

.
במכתב הדרישה טענה המבקשת כי חשיפת כלל ההסכמים בין החברות לבין נורדן תוכל להבהיר האם בוצעו תשלומים חריגים לחברות קשורות של הדירקטורים או נושאי משרה משנת 2003.
המשיבים התנגדו לחשיפת המסמכים, בטענה שמדובר בהפרת פרטיותם של נושאי המשרה.
ככל שנוגע להסכמים בין השנים 2003-2006, יש לקבל את טענה המבקשת. אחת הטענות העיקריות של המבקשת בנוגע למצגי הכזב מופנית כלפי מנהלי החברה: בכתב התביעה שכנגד טענה המבקשת כי מנהלי החברה התחייבו כי "הגרעון בהון כולל הפיצוי העתידי יספיקו לכסות את חובותיה של החברה".
על מנת לעמוד על אופי היחסים ולהבין את מאזן הכוחות וההשפעה בין החברות הבנות וחברת האם, קיים צורך אמיתי בחשיפת ההסכמים הנוגעים להתקשרות בין החברות.
ביחס לרשימת נושאי המשרה, לא נשמעה מפי המבקשת טענה לפיה הועברו כספים או נכסים לחברות זרות שבשליטת הדירקטורים או נושאי המשרה בנורדן או בחברות הבנות. לפיכך, אין רלוונטיות למסמכים המבוקשים, ובפרט אין מקום לחשיפת הסכמי שכר של נושאי המשרה, אשר עלולה לפגוע בפרטיותם.

-
סעיף 6ט ו-י למכתב הדרישה: דוחות דירקטוריון כולל תקנוני חברה משנת 2003 של החברות בנות, אישור מורשי חתימה בכל אחת מהחברות משנת 2003.
המבקשת טענה כי דוחות הדירקטוריון חשובים בכדי לבדוק את התנהלות החברות וקבלת ההחלטות לפני, בעת ואחרי שלב ההתנתקות: בכתבי הטענות, העלתה המבקשת טענות באשר להתנהלות החברות בדגש על תקופת ההתנתקות. המבקשת טוענת כי לאור הפיצוי העתיד להתקבל ממנהלת סל"ע, התחרט הדירקטוריון על העסקה מה שהניע את עדיני להחתים את קסוטו על התוספות להסכמים בטענה כי זוהי דרישה של הדירקטוריון.
לטענת המשיבים, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים ודרישתם עולה כדי "מסע דיג אסור"; טענה זו לא נומקה.
יש ממש בטענת המבקשת. דוחות הדירקטוריון עשויים להוות עדות להתנהלות החברה ולשפוך אור על קבלת ההחלטות בה. נוכח הרלוונטיות לטענות המבקשת המפורטות לעיל, הדרישה לחשיפת המסמכים מוצדקת, ויש לגלותם.

-
סעיף 6יא-יג למכתב הדרישה:

כרטסת הנהלת החשבונות לכל שנה בנפרד לפי תאריכי ערך לאחר פקודות נוספות ופקודות מבקר, משנת 2003. תדפיסי בנק מ- 1/2005 עד היום של נורדן בבנק לאומי סניף 901 ראשי ירושלים, תדפיסי בנק מ- 1/2008 עד היום של נורדן בבנק המזרחי סניף 511 נס ציונה
לטענת המבקשת, כרטסת החשבונות ותדפיסי הבנק נדרשים בכדי לאמוד את העברות כספי מנהלת סל"ע והעברות הכספים בין החברות השונות. המשיבים טוענים כי בנוגע לכרטסת הנהלת החשבונות מדובר בניירות עבודה ומשחלפו 11 שנים- אין בידם להשיגם. המבקשת מעלה טענות באשר להתנהלות החברה, במיוחד נוכח הפיצוי הצפוי מטעם מנהלת הסל"ע המוערך בכ- 46 מיליון ₪. בין היתר הועלו טענות של העברות כספים לאור אותו פיצוי. לטענת המבקשת, כאמור בסעיף 137 לכתב התביעה שכנגד, המשיבים פנו לקסוטו בבקשה לקבלת הלוואה בתחילת שנת 2005, על אף שידעו - כבר בתחילת 2004 - על השינוי הצפוי בהון החוזר.
אין לקבל טענה זו. הגם שיש לחשוף את מצבן של החברות הבנות על מנת לבחון אם המצגים ביחס למצבה של חברת האם היו מצג אמת או מצגים כוזבים, אין צורך להידרש לכל הוצאה והוצאה של החברות הבנות, ברמת הפירוט הקיימת בכרטסות הנהלת חשבונות.
ביחס למידע לגבי חשבונות הבנק, כאמור בעניין סעיפים 6ג ו-6ד למכתב הדרישה, יש לחשוף את רשימת חשבונות הבנק של נורדן ושל החברות הבנות, וכן את תדפיסי הבנק המראים העברות כספים ממנהלת סל"ע לנורדן ולחברות הבנות.
קביעה זו חלה גם על המבוקש בסעיפים 6יא-6יג למכתב הדרישה.




-
סעיף 6יד-טו למכתב הדרישה: טופס 126 לכל אחת מהחברות החל משנת 2003, טופס 101 חלק ב לכל אחד מהעובדים לכל אחת מהחברות משנת 2003.
לטענת המבקשת, טפסים אלה נדרשים על מנת לבחון את עלויות השכר של החברות. המבקשת הסבירה, כי חשיפת הדוחות הכספיים לא תספק מידע זה, ולא תאפשר לבדוק האם שולמו תשלומי שכר פיקטיביים בחברות הבנות ובחברת האם. עוד טענה המבקשת כי יש לבחון את עלויות השכר לאור הפסקת הפעילות העסקית עליה הצהירו המשיבים.
לטענת המשיבים, מדובר במידע לא רלוונטי, שאין חובה לגלותו; כן נטען כי המידע המבוקש, החולש על פני תקופה של 11 שנים, אינו ברשותם. עוד נטען, כי "חשיפת תשלומי שכר למנהלים מהווה פגיעה בפרטיותם שלא לצורך".
ביחס לטענה בדבר משך התקופה אליה מתייחסים הדוחות המבוקשים, השיבה המבקשת כי היא מוכנה לצמצם את דרישתה לדוחות משנת 2006 ואילך.
בעניין זה, יש לקבל את טענת המשיבים. בכתבי הטענות, אשר תחמו את גדר המחלוקת, לא נשמעה כלל טענה בדבר תשלומי שכר פיקטיביים. במצב דברים זה, אין מקום להורות על גילוי הדוחות המבוקשים, גם לא אלו המאוחרים לשנת 2006: הוצאות עבור שכר באות לידי ביטוי בדוחות הכספיים, ובהיעדר טענה לפיה הנתונים המופיעים בדוחות אינם משקפים את מצבה האמיתי של החברות שכן הם כוללים נתוני שכר פיקטיביים – אין הצדקה להורות על גילויים, אין הם רלוונטיים, וההכבדה שתיווצר כתוצאה מכך, תהיה הכבדה מיותרת.




-
סעיף 6טז- כב למכתב הדרישה: כלל הסכמים בגין מכירת ציוד הייצור של פחמן דו-חמצני, הסכמים שנכרתו בעקבות הפינוי מאזור התעשייה ארז, ובפרט את ההסכם עם חברת מקסימה המרכז להפרדת אוויר בע"מ או ישות משפטית מטעמה או עם מי מחברות הבת שלה או חברה הקשורה אליה, המסמכים והפרוטוקולים וההתכתבויות בין חברת נורדן לבין חברת מקסימה המרכז להפרדת אוויר בע"מ או מי מטעמה וכל ההתייחסויות לעניין התנאי המתלה שבהסכם המכר בין הצדדים, לעניין אחסון הציוד באתר מקסימה ועד לרכישתו המלאה; חוות דעת שמאית או אחרת המשקפת הערכת שווי, נכונה למועד הפנוי, לעניין שווי הציוד של המפעל ליצור פחמן דו-חמצני או תחנת כוח באזור התעשייה ארז; חוות דעת שמאית שהועברה למנהלת סל"ע לעניין שווי הציוד של המפעל ליצור פחמן דו-חמצני או תחנת הכוח באזור התעשייה ארז; הסכם מכירת ציוד תחנת הכוח לאחר הפינוי מאזור התעשייה ארז, כל הסכם או מסמך רלוונטי המתייחס או מאזכר קבלת שטח חלופי לשטח שעליו היו מוקמים המפעל לייצור מפעל דו-חמצני ותחנת הכוח באזור התעשייה ארז; הסכם מכירת זכויות ייצור החשמל על ידי נורדן לצד ג/ לאחר פירוק תחנת הכוח.
המבקשת נימקה את דרישת הגילוי לגבי מסמכים אלה בכך שהם נדרשים על מנת לעקוב אחר התנהלותה העסקית והכלכלית של החברה. לטענתה, ההסכמים וחוות הדעת שהתבקשו נחוצים על מנת לבדוק האם החברה מיצתה את מלוא האפשרויות שהיו בידיה על מנת למקסם את ההכנסות ממכירת ציוד הייצור של הפחמן הדו-חמצני.
כמו כן טענה המבקשת כי בין המסמכים המבוקשים גם מסמכים בנוגע להכנסות צפויות של הקבוצה מהפינוי של תחנת הכוח מאזור התעשייה ארז ומהפיצוי ממנהלת סל"ע.
לטענת המשיבים, אשר לא נומקה, גם דרישה זו היא דרישה לקבלת מידע שאינו רלוונטי לתביעה ולכן אין חובה לגלותו.
אין לקבל את טענת המשיבים. המידע הנוגע להסכמים מרכזיים (ובהם גם ההסכם בדבר פיצוי צפוי ממנהלת סל"ע) של החברות הבנות משליך במישרין על מצבן ושוויין, ולפיכך יש לו גם השלכה ישירה על מצבה של חברת האם; נוכח הטענה כי המצגים שנעשו ביחס למצבה של נורדן היו מצגים כוזבים, יש רלוונטיות גם לשאלת קיומם ותרומתם של הסכמים שונים שהחברות הבנות הן צד להם, כמו גם לחוות דעת שמאיות ביחס לנכסים שבבעלותן. אין באזכורם או באי-אזכורם של הסכמים ספציפיים בכתבי הטענות כדי לגרוע מחשיבות ורלוונטיות חשיפת הסכמים, ככלל, כמקורות הכנסה או חבות – אשר יש להם השלכה ישירה על אמדן מצבה של החברה.
אשר על כן, יש לגלות ההסכמים, הפרוטוקולים וחוות הדעת השמאית. ככל שהמשיבים יימצאו לנכון לעשות כן, נתונה להם האפשרות להסתיר – על גבי המסמכים שיגולו - את זהות הצד האחר לאותם הסכמים.

-
סעיף 6כג למכתב הדרישה: פירוט החובות לפיצויים על פי פירוט שמי של נורדן אנרגיה ליום 31.12.2003
לטענת המבקשת, בכדי לאמוד את החבות הריאלית של החברה כלפי כל אחד ואחד מעובדיה, יש להציג גם את פירוט החובות של נורדן לפיצויי עובדים, על פי פירוט שמי.
לטענת המשיבים, אשר לא נומקה, גם דרישה זו היא דרישה לקבלת מידע שאינו רלוונטי לתביעה ולכן אין חובה לגלותו.
אין לקבל את טענת המבקשת בהקשר זה. אמנם, חובותיה של החברה הן חלק בלתי נפרד ממצבה הפיננסי, אך לשם כך, די בפירוט המופיע בדוחות הכספיים ובמאזנים, ואין צורך בשיוך הפיצויים, שמית, לכל אחד מעובדי החברה.

-
סעיף 6כד-כה למכתב הדרישה: כרטסת מפורטות של הלוואות הבעלים ליום 31.12.2003; יתרת הלקוחות של נורדן אנרגיה ליום 30.09.2003, כולל כרטסות הלקוחות על פי תאריכי ערך מאותו תאריך ופירוט היתרות ועומק החוב של יתרות הפתיחה לאותו תאריך.
המבקשת לא נימקה דרישה זו, והמשיבים לא נימקו את ההתנגדות לה, מעבר לטענה כי מדובר במידע שאינו רלוונטי.
על אף חוסר הפירוט הנדרש, יש לקבל את דרישת המבקשת בהקשר זה. המבקשת פירטה בכתב התביעה שכנגד, כאמור בסעיף 9, כי "הכסף ששולם כתמורה לעסקה שולם לא לקופת החברה אלא ישירות למבקשת שכנגד, כאמצעי לפירעון "הלוואת הבעלים" שהעמידו לחברות" ההסכם השני שנחתם עסק, בין היתר, ברכישת הזכויות של הלוואות הבעלים שהעמידו המשיבים 4 ו-5 לנורדן אנרגיה. בכדי לעמוד על תוכנו של ההסכם ותוקפו - יש צורך בחשיפת המסמכים.

-
סעיף 6כו למכתב הדרישה: דוחות תפעוליים - דו"ח צריכת דלקים מיום 01.01.2003 ועד ההתנתקות, דו"ח אספקת חשמל לחברת חשמל מיום 01.01.2003 ועד להתנתקות, כל הסכמי ותכתובות ההתחשבנות הרלוונטיים לאותה תקופה מול חברת חשמל. הסכם הפשרה מול חברת חשמל מחודש 9/2003 בהתאם למאזן נורדן לשנת 2004 באור 23 ג-1, בו נורדן אנרגיה מקבלת 4 מיליון ₪.
לטענת המבקשת, על מנת לאמוד את כמות הדלקים אשר החברה היתה אמורה לצרוך מול כמות הייצור של קוט"ש שיוצר והועבר בפועל לחברת חשמל - היא זקוקה לדוחות התפעוליים המפורטים בסעיף. המבקשת דורשת לבדוק האם אין הפרשים של בין סך הדלקים שהיו אמורים לשמש לייצור בפועל, לבין
הדלקים שהיו אמורים לשמש לצרכים אחרים שעליהם יש חבות בלו.
לטענת המשיבים, גם דרישה זו אינה רלוונטית. לטענתם, כמות הדלקים אשר החברה הייתה אמורה לצרוך מול כמות הייצור של קוט"ש שהועבר בפועל לחברת חשמל, אינו מלמד כלום ביחס למחלוקות בתביעה אשר עוסקת באי תשלום התמורה והפרת ההסכמים אשר נחתמו בשנת 2004.
אין לקבל את טענת המבקשת. צריכת דלקים, ייעודם, הסכמים ותכתובות עם חברת החשמל ביחס לייצור והעברת קוט"ש וכן ייעודו של הדלק רלוונטי והמיסוי החל עליו, עשויים, אמנם, להיות רלוונטיים לאמדן איתנותן הפיננסית של החברות הבנות, ולפיכך להשליך גם על מצבה של חברת האם – אך בכתבי הטענות לא נדון העניין ולו בחצי מילה. בנסיבות אלה, אין מקום לחייב את המשיבים בחשיפת הנתונים.

מסמכים הנוגעים לנורדן טכנולוגיות- סעיף 7 למכתב הדרישה
-
סעיף 7א למכתב הדרישה: רשימת הסכמים של החברה עם בעלי עניין משנת 2003 לרבות עיון בהסכמים עצמם.
לטענת המבקשת,
לכמה בעלי עניין בחברה היו הסכמים עם החברה ולאחר 2003 לא ניתן ביאור או פרסום פומבי בנוגע להסכמים הללו. על מנת לבדוק את עלויות התקשרות חברת האם עם בעלי העניין בה, יש לבחון את ההסכמים וכן לאמוד את הצורך בהם.
לטענת המשיבים, מדובר בדרישה גורפת וכן ב"ניסיון דיג" פסול.
יש לקבל את טענת המבקשת. הסכמים עם בעלי עניין רלוונטיים, שכן עשויה להיות להם השלכה ממשית על מצבה הפיננסי של החברה; משכך, בדיקת קיומם של הסכמים כאמור, נדרשת לשם בחינת הטענות למצגים כוזבים במעמד ההתקשרות בין המשיבים והמבקשת.
עם זאת, אין לקבל את דרישת המבקשת בנוגע למידע המבוקש בסעיף זה ביחס לתקופה שלאחר 2006. המבקשת לא התבססה על מידע זה, וההתקשרות אף נפסקה בשנת 2006, לכן, אין להסכמים של החברה עם בעלי עניין ממועד זה ואילך, רלוונטיות למחלוקת.

-
סעיף 7ב-ד למכתב הדרישה: רשימת חשבונות בנק עמם החברה פעלה משנת 2003, תדפיסי בנקים כולל תדפיסי יתרות לסוף שנה של כל אחד מהחשבונות עמם פעלה נורדן משנת 2003. תדפיס של חשבון הבנק שנפתח בנאמנות על ידי עו"ד החברה בהתאם לביאור מס 7 לדוח כספי מיום 31.12.09
לטענת המבקשת, פירוט חשבונות הבנק הכרחי, על מנת לברר האם נפתחו חשבונות נוספים על ידי מנהלי החברה לאחר 2003. התדפיסים נדרשים על מנת לקבל אומדן להיקף הפעילות והעברות הכספים לצדדים קשורים או צדדים אחרים.
לטענת המשיבים, אין מקום לקבל את הדרישה, שכן המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים; גם בהקשר זה, לא נימקו המשיבים את טענתם. עוד נטען, כי מדובר בדרישה גורפת ובלתי סבירה, שכן מדובר באלפי מסמכים, המתייחסים לפרק זמן של שנים רבות.
יש לקבל את טענת המבקשת. מידע לגבי חשבונות בנק, יתרות בהם והעברות ביניהם הינו מידע חיובי, לבירור מחלוקת שבמרכזה טענה למצגים כוזבים בדבר מצבה של חברה.
בין הצדדים הושגה הסכמה לפיה הדרישה לקבלת מידע תצטמצם לשנים 2006 ואילך.
על כן, על המשיבים לחשוף כל מידע בנוגע לחשבונות הבנק בהם התנהלה פעילות החברה (במישרין או בנאמנות) משנת 2006 ואילך, לרבות תדפיסי בנק ותדפיסי יתרות לסוף שנה.




-
סעיף 7ה למכתב הדרישה: פרוטוקולים של דירקטוריון חברת נורדן משנת
2003.
לטענת המבקשת, בכדי לקבל מידע ניהולי ותפעולי לעניין הכספים שהתקבלו ממנהלת סל"ע לחברות הבנות והועברו לחברת האם, עליה לעיין בפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון של נורדן מאז שנת 2003.
לטענת המשיבים, הפרוטוקולים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור המחלוקות. עוד נטען, כי ההסכמים לא כללו הבטחות או מצגים באשר לניהול החברה או לתפעולה – וגם משום כך, הפרוטוקולים אינם רלוונטיים. במיוחד, הדגישו המשיבים, אין רלוונטיות לפרוטוקולים משנת 2004 ואילך, שכן בשנה זו הופרו ההסכמים.
יש לקבל את טענת המבקשת בהקשר זה, אך רק ביחס לפרוטוקולים עד שנת 2006 – מועד בו נדחתה על ידי החברה בקשת הדחייה החמישית. אחת מטענות המבקשת היא כי כשנודע לדירקטוריון כי החברה עומדת לקבל פיצוי ממנהלת סל"ע, פעל הדירקטוריון בכדי לסכל את קיום העסקה. לטענת המבקשת (בסעיף 18 לתשובה להמרצת הפתיחה) "התובעים רצו למדר את המשיבה מידיעה באשר למצבה הפיננסי האמיתי של החברה כאשר בשלב השני משעה שהתגבשה הידיעה על הכספים שמתעתדת החברה לקבל ממנהלת סל"ע חשו התובעים כי מכרו את החברה ב"נזיד עדשים" ועשו בכל מאודם על מנת לסכל את העברת השליטה". לשם בירור טענה זו, יש צורך בחשיפת הפרוטוקולים, כמו גם על מנת לקבל מידע בעניין הכספים שהתקבלו ממנהלת סל"ע על ידי החברות הבנות והועברו לחברת האם.

-
סעיף 7ו-י למכתב הדרישה: "כרטסת הנהלת חשבונות לאחר פקודות נוספות של המבקר משנת 2003 ממוינת לפי תאריכי ערך החל משנת 2003. רשימת לקוחות של החברה שמית כולל יתרות ליום 30.09.2003 וכולל כרטסת לקוחות על פי תאריכי ערך מאותו יום כולל פירוט יתרות פתיחה לקוחות לאותו יום ועומק החוב. כל התכתובות מול הלקוחות ופירוט תהליך ההכרה בחובות המסופקים והאבודים של החברה. כמו כן הסכמי המכירה מול שי אסייג או לוטם שיווק דלקים בע"מ, והסכם ההעסקה של אסייג משה, התכתובת המשפטית והעסקית מולם. החל משנת 2004 פרוט הלקוחות שמית ויתרות שהופרשו לחובות מסופקים, דוח 31.12.2006 באור 4 לקוחות. בדגש בשנת 2008, 2009 פירוט הלקוחות שהופרש בגינם לחובות מסופקים בהתבסס על באור 4 לדוחות הכספיים, כמו כן מהם ההליכים המשפטיים שננקטו בגין גביית חובות אלו".
לטענת המבקשת, יש לברר האם "יתרת הלקוחות" נכון ליום 30.09.2003 הייתה נאמנה למציאות והאם חלה התפתחות בגביית סכומים אלו מהלקוחות. כמו כן, טענה המבקשת, ללא נימוק, כי נדרשים פרוטוקולים והכללים להכרה בחובות כאבודים, בדגש על ההסכם עם משפחת אסייג. עוד נטען כי מאז הרכישה על פי הדוחות שפורסמו לציבור, מחקה נורדן חובות אבודים בשיעור של למעלה מ- 5 מיליון ₪.
לטענת המשיבים, התביעה עוסקת בהפרת ההסכמים שאירעה כבר בחלוף חודשיים ממועד כריתתם בינואר 2004 - ומשכך, המסמכים המבוקשים, ובפרט המסמכים הנוגעים לשנים 2009-2008, אינם רלוונטיים.
יש לקבל את טענות המבקשת בסעיפים 7ו (הדרישה לקבל כרטסת הנהלת חשבונות) ו-7ז (רשימת לקוחות וכרטסת לקוחות כולל יתרות פתיחה) ביחס לשנים 2003-2006.

כרטסת הנהלת חשבונות
: כתב התביעה שכנגד מעלה טענות בנוגע למצגים שהוצגו על ידי המשיבים. בין היתר הועלו טענות הנוגעות ביחס ליתרת הלקוחות כפי שהוצגה נכון לתאריך 30.09.2003. לשם בירור טענות אלה, ונוכח העובדה כי הכרטסת הינה אחד ממצגי הכזב עליהם התבססה המבקשת וכי ההסכמים נחתמו לאחר תאריך זה, כרטסת הנהלת החשבונות לשנים 2003-2006 מהווה מסמך רלוונטי, שיש לגלותו.

רשימת הלקוחות וכרטסת הלקוחות:
רשימת לקוחות החברה במועד ההתקשרות בין המבקשת והמשיבים, כמו גם יתרות הפתיחה של לקוחות אלו וההכנסות שהיו צפויות, נכון לאותו מועד, להתקבל מההסכמים עמם, מהווים מידע רלוונטי לבחינת הטענה המרכזית בדבר מצגים כוזבים שנעשו על ידי המשיבים.
סעיפים 7ח-7י למכתב הדרישה לא נומקו דיים, לא במכתב הדרישה ולא בבקשה, ולא ברורה הזיקה בין המסמכים המבוקשים בהם לבין המחלוקת, כפי שנתחמה בגדרי הטענות. לפיכך, אין לקבל את דרישת המבקשת לחשיפת המסמכים המפורטים בסעיפים אלו.

-
סעיף 7יא-יג למכתב הדרישה:
יא - בשנת 2007 שולמו על ידי החברה קנסות על סך 2.295 מיליון (באור 15 לדוח 31.12.2009) פירוט הקנסות ששלמו, לאיזה גופים שולמו הקנסות.
יב - תכתובת של החברה מול הרשות לניירות ערך מ 2003.
לטענת המבקשת, התכתובות מול הרשות לני"ע נדרשות על מנת להבין האם המידע לעניין ההקפאה היה ידוע בעת החתימה על ההסכמים בספטמבר 2003.
יג - תכתובת של החברה מול הבורסה לניירות ערך בתל אביב משנת 2003.
לטענת המשיבים, המידע המבוקש בסעיף יא אינו רלוונטי; וכן נטען: כי "לא מדובר בתצהיר מענה על שאלון". לגבי סעיפים יב-יג טענו המשיבים כי גם המידע המבוקש בהם אינו רלוונטי, ואף לו היה, המסמכים המבוקשים אינם בידיהם. עוד טענו המשיבים כי מדובר ב"ניסיון דיג" פסול.
יש מקום לקבל את דרישת המידע המופיעה בסעיף 7יא למכתב הדרישה.
אין בפי המשיבים כל טענה ביחס לדרישת המסמכים בסיפא של אותו סעיף. יש לגלות כל מסמך הקשור בתשלום הקנסות ששולמו בשנת 2007, אם שולמו, על מנת שניתן יהיה לבחון אם תשלומם היה ידוע כבר במועד החתימה על ההסכמים, בשנת 2003. כמו כן, יש מקום לחשיפת מידע ותכתובות שניהלו החברה או המשיבים עם הרשות לניירות ערך, שכן אפשר שיהיה בכך כדי ללמד, האם נתונים אלה היו ידועים במועד החתימה על ההסכמים.

-
סעיף 7יד למכתב הדרישה: "רשימת נושאי משרה משנת 2003 והסכמי השכר שלהם כולל תשלומים מיוחדים וחד פעמיים ששולם להם".
המבקשת הבהירה כי נחיצות מסמכים אלה נובעת מן הצורך לבדוק האם היו תשלומים חריגים לחברות קשורות של הדירקטורים או נושאי המשרה מאז 2003.
לטענת המשיבים, המידע המבוקש בסעיפים אלה אינו רלוונטי וכי מדובר בפגיעה שלא לצורך בפרטיות נושאי המשרה.
אין לקבל את דרישת המבקשת בהקשר זה. אמנם, דרישה לחשיפת רשימת נושאי המשרה בנורדן, הסכמי השכר עמם והסכמים עמם עניינית יותר מדרישה זו ביחס לחברות הבנות – אך עדיין, מידת הרלוונטיות שלה אינה מספקת, נוכח העובדה שלא נשמעו טענות ביחס להסכמים אלו בכתבי הטענות.

-
סעיף 7טו-יח למכתב הדרישה:
טו - סעיף זכאים ויתרות זכות, תת סעיף בעלי עניין ובעלי עניין בחברה המאוחדת
כגון - דוח 31.12.2006 באור 12, פירוט כולל כרטסת משנת 2004 של בעלי היתרות ובאור היתרות.
טז - כל ההסכמים התכתובות וניירות העבודה בגין ההלוואות לבעלי עניין ולחברות המאוחדות באור 23 לדוח 31.12.2006.
יז - הסכמים עם רשות שדות התעופה, פז, אלקו, חב חשמל.
יח - פירוט ההסכמים וההתקשרויות עליהן מצביעה החברה בדוח דירקטוריון 2006, סעיף 3 תיאור (פ)עילות החברה, כעבודות קבלניות לאחר (מ)הלך ההתנתקות".
לטענת המבקשת, ייתכן וחלק מפעילות החברה זלגה אל "מחוץ" לחברה.
לטענת המשיבים, המידע המבוקש אינו רלוונטי, שכן מדובר בניירות עבודה; עוד נטען כי מדובר בדרישה גורפת, כוללנית ובלתי סבירה.
טענות הצדדים בנוגע לסעיפים המבוקשים, חלקיות מאד, באופן המקשה על קבלת הכרעה לגביהם.
ביחס לסעיף טו: דרישת המבקשת אינה ברורה, אינה מנומקת, ולכן אין לקבלה.
ביחס לסעיף טז-יז: יש לקבל את טענת המבקשת ביחס להסכמים, לשנים 2003-2006. מקום בו חברה נקשרת עם חברה אחרת בהסכם מכירה ומסתמכת על מצב פיננסי שהוצג לה, יש רלוונטיות לכלל ההסכמים של החברה הנמכרת, כמו גם להכנסותיה הצפויות, יתרות חוב, הלוואות, כרטסת חשבונות – בפרט בהינתן העובדה שהמחלוקת המרכזית היא ביחס למצגים שנעשו ביחס למצב החברה.
עם זאת, אין מקום לדרישה לקבלת ניירות עבודה. מסמכים אלו אינם משליכים על מצבה של החברה בעת ההתקשרות, ולכן אינם נחוצים לבירור אמיתות המצגים. יש גם ממש בטענת המשיבים, לפיה דרישה זו היא דרישה מכבידה; מידת הלגיטימציה להצגת דרישה לקבלת מידע, מושפעת, בין היתר, מהיחס בין הרלוונטיות של מסמך – לבין ההכבדה שנוצרת כתוצאה מדרישתו: "בית המשפט לא יורה על מתן צו לגילוי סמך העלול להכביד על בעל הדין יתר על המידה" (מ' קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי מהדורה חמש עשרה (2007), בעמ' 788). יתרה מכך, נקבע בפסיקה כי: "על מנת שהשיקול בדבר הכבדה יצדיק את צמצומה של חובת הגילוי נדרש כי ההכבדה שתיגרם תהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין" (ראו: רע"א 9322/07
gerber products company
נ' חברת רנדי בע"מ

(פורסם בנבו 15.10.08)) לפיכך, בעניין ניירות העבודה, הרלוונטיות הנמוכה שלהם אינה מצדיקה את ההכבדה שחשיפתם תטיל על המשיבים.
בעניין ניירות העבודה, הרלוונטיות הנמוכה שלהם אינה מצדיקה את ההכבדה שחשיפתם תטיל על המשיבים.

-
סעיף 7יט-כח למכתב הדרישה: "טופס 126 לשנים 2003 עד היום. ט 101 חלק ב לשנים 2003 עד היום. פירוט החבות לפיצויים על פי פירוט שמי של נורדן טכנולוגיות בע"מ ליום 31.12.2003. כולל פירוט התשלומים שבוצעו בגין פיצויים מאותה תקופה על ידי ט 161 או הסכמי פשרה או פסיקות של בתי הדין לעבודה השונים. כרטסת מפורטת כולל כל התנועות בכרטיסי הלוואות הבעלים לחברה מיום 31.13003

"
לטענת המבקשת, כרטסת הלוואות הבעלים דרושה בכדי לבדוק האם יתרות הלוואות הבעלים שולמו מכספי ההתנתקות; טפסי 161 דרושים מאז 2003 בכדי לבדוק האם לא שולמו פיצויים למקורבים או בעלי עניין; יתר הדרישות לא נומקו.
לטענת המשיבים, מסמכים אלה אינם רלוונטיים לתביעה. עוד נטען כי כספי הפיצויים בגין ההתנתקות מרצועת עזה התקבלו שנים לאחר שהמבקשת הפרה את ההסכמים (מיום 08.01.2004) ואת התוספות להסכמים.
בעניין זה, בדומה לבקשת מסמכים אלו ביחס לחברות הבנות, יש לקבל את טענת המשיבים. בכתבי הטענות, אשר תחמו את גדר המחלוקת, לא נשמעה כלל טענה בדבר תשלומי פיצויים חריגים ל"מקורבים". במצב דברים זה, אין מקום להורות על גילוי הדוחות המבוקשים. הוצאות אלו מקבלות ביטוי בדוחות הכספיים; בהיעדר טענה לפיה הנתונים המופיעים בדוחות אינם משקפים את מצבה האמיתי של החברות שכן הם כוללים נתוני שכר פיקטיביים – אין הצדקה להורות על גילויים, אין הם רלוונטיים, וההכבדה שתיווצר כתוצאה מכך, תהיה הכבדה מיותרת.
כמו כן, הטענה לפיה יתכן והלוואות בעלים שולמו מכספי ההתנתקות אינה רלוונטית למחלוקת שעניינה מצגים כוזבים אשר נעשו בשנת 2003, קודם להתנתקות וודאי שקודם לתשלום פיצויים בגינה.

בקשה מס' 11
המשיבים הגישו בקשה להורות למבקשת להעביר לידיהם העתק מן המסמכים אשר אוזכרו בתצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעמה.
למען הנוחות, ימשיכו הצדדים להיות מכונים "המשיבים" ו"המבקשת".

בתגובה לבקשה שהגישו המשיבים, העבירה המבקשת לעיונם את העתקי המסמכים שצוינו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה, למעט הדוחות הכספיים שלה לשנים 2011-2013.

בתגובה לבקשה בעניין הדוחות הכספיים הבהירה המבקשת כי חברת איסט היא חברת אחזקות המחזיקה אך ורק בהשקעותיה בחברות נורדן: נורדן טכנלוגיה בע"מ ונורדן אנרגיה בע"מ.
אחזקות החברה הן הונות בלבד; אין לחברה פעילות פירותית ואין לה תיק במע"מ.
עוד נאמר בתגובה כי אין שינוי בנתונים הכספיים מאז ההשקעות בקבוצת נורדן וכי
כחברת השקעות ללא פעילות פירותית - פטורה החברה מלהגיש דוחות כספיים שנתיים.
בדיון אשר התקיים ביום 10.11.14 אישר מר גל לביא בחקירתו כי אין אכן דוחות כספיים לשנים 2011-2013, לאור העובדה כי אין לחברה פעילות כלכלית.

בהעדרם של דוחות כספיים לשנים 2011-2013 אין כמובן כל מקום להורות על
העברתם לידי המשיבים.

העברת המסמכים תבוצע תוך 21 יום.

ניתנה היום,
05 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.












א בית משפט מחוזי 8237-11/13 איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ נ' דניאל אלמוג אלרגנד, תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ, גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 05/01/2015)











תיקים נוספים על איסט.סי. אנרג'י החזקות (2003) בע"מ
תיקים נוספים על דניאל אלמוג אלרגנד
תיקים נוספים על תום החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ
תיקים נוספים על גלרן החזקות נ. טכנולוגיות (1994) בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט