אריה עובדיה, נדלן.קום.ישראל בע''מ - ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע''מ, ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע''מ, ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע''מ ואח'

מידע על אריה עובדיה   



אריה עובדיה, נדלן.קום.ישראל בע''מ - ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע''מ, ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע''מ, ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע''מ ואח'

תיק אזרחי 43527-06/14     19/04/2015 (א)



תיקים נוספים על אריה עובדיה
תיקים נוספים על נדלן.קום.ישראל בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע"מ




א 43527-06/14 אריה עובדיה, נדלן.קום.ישראל בע"מ נ' ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ, ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע"מ, ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו


19 אפריל 2015

ת"א 43527-06-14 עובדיה נ' ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ






לפני
כב' השופטת, ד"ר מיכל אגמון-גונן
התובעים

1.

אריה עובדיה

2.

נדלן.קום.ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד בעז בן צור
ואלירן בקל



נגד

הנתבעים
1. ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ
2. ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע"מ
3. ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע"מ
4. שמואל הכהן
5. צבי בן פורת
6. רו"ח רונן זלאייט

ע"י ב"כ עו"ד אבי אברמוביץ



החלטה

לפני בקשת התובעים להפסקת התובענה על פי תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי.
התקנה קובעת כדלקמן:
154.
(א)
רצה תובע או נתבע שהגיש תביעה שכנגד, להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו כולה או מקצתה, יגיש בקשה על כך לבית המשפט או לרשם, ואם רצה לעשות כן תוך כדי הדיון יכול שהבקשה תהיה ללא הודעה מוקדמת.
(ב)
בית המשפט או הרשם רשאי, בתנאים שייראו לו, להרשות למבקש לעשות כמבוקשו, ואם הרשה, יפסוק גם בהוצאות המשפט.

(ג)
סירב בית המשפט לבקשה והתובע, או הנתבע שהגיש תביעה שכנגד, לא המשיך בתובענה, רשאי בית המשפט לדחותה.

התובעים מנמקים את הבקשה בכך שלאחר שהחליפו ייצוג משפטי הגיעו למסקנה לפיה יש לערוך תיקון מהותי בכתב התביעה ולהגיש כתב תביעה שלם כולל סעדים כספיים שלא נתבעו בתביעה שלפניי.

על פני הדברים מדובר בבקשה, המוגשת בשלב מוקדם יחסי של התובענה, ולכאורה היה מקום לקבלה. אולם, בחינת רקע ההליכים הקודמים וההחלטות שניתנו בעניין התובעים בכלל, והתובע 1, מר אריה עובדיה
בפרט, מביאה למסקנה כי יש חשש שהפסקת ההליך תהווה ניצול לרעה של המחיקה כדי לבחור מותב אחר, לפגוע בנתבעים או להימנע מהחלטות וקביעות עובדתיות שכבר ניתנו במסגרת ההליך.


1. ההליכים עד כה
א. הבקשה הראשונה לצו מניעה זמני
ביום 23.6.14 הגישו התובעים בקשה לצו מניעה זמני במעמד צד אחד, שיאסור על הנתבעים (המשיבים בבקשה) לעשות כל דיספוזיציה ב- 489,252 מניות חברת מנטיס וויז'ן בע"מ וכן ב- 45 מניות חברת נדלן.קום 2011 אינט בע"מ. זאת, עד להכרעה בתובענה שבמסגרתה תבעו התובעים באותה עת לבטל עסקה לרכישת מניות בה התקשרו עם הנתבעים, וזאת מחמת הטעייה, מצדי שווא, תרמית והונאה.

בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי אין מקום ליתן צו מניעה במעמד צד אחד:

"מהבקשה עולה, כי ההתקשרות בין הצדדים לבשה ופשטה צורה ועברה גלגולים ותיקונים רבים, בין היתר על רקע טענות שהעלו המבקשים באשר לשווי המניות שקיבלו מהמשיבים בתמורה למניותיהם שלהם וכי עוד ביום 1.5.14 שלחו המבקשים למשיבים מכתב המודיע על ביטול העסקה, שבמסגרתו הועלו טענות הדומות בבסיסן לטענות המועלות בגדר בקשה זו. יש לציין, כי במכתב האמור אף צוין, כי נודע למבקשים שהמשיבים שיעבדו את המניות, תוך שהמבקשים דרשו מהמשיבים שלא לעשות כל דיספוזיציה במניות "כדי שניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור." מכתב זה לא נענה. חרף האמור, הוגשה הבקשה רק היום, 23.6.13. לאור זאת, אין דחיפות ליתן צו מניעה במעמד צד אחד."

הבקשה לצו מניעה זמני נקבעה לדיון במעמד המצהירים ליום 6.7.14.

יש לציין כי במקביל לבקשה לצו מניעה זמני הוגשה בקשה לעיקול זמני, שנדחתה בהחלטת הרשמת כיון שתוכנה היה זהה לבקשה לצו מניעה
זמני.

בדיון שהתקיים נחקר מר עובדיה על תצהירו, ואז התברר כי הוא מומחה לשוק ההון וכן כי בין הצדדים וחברות שונות בבעלותם
נערכו מספר רב של עסקאות מעבר לעסקה נשוא הבקשה לצו מניעה זמני. עוד התברר כי מר עובדיה נמנע מלגלות בתצהירו כי בין הצדדים
נערכה עסקה מאוחרת לעסקאות נשוא התובענה. עסקה המשפיעה הן על פרשנות העסקאות נשוא התובענה, הן ובעיקר על מערכת היחסים הכוללת בין הצדדים. לאור זאת, המלצתי לצדדים כי הבקשה לצו מניעה תמחק, יוגש כתב הגנה וההליך יתברר לגופו. הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט והבקשה לסעד זמני נמחקה. המשיבים ביקשו כי המבקשים יישאו בהוצאותיהם. קבעתי כי כיון שמחד התובע אכן הסתיר מידע רלבנטי מבית המשפט, ומאידך הסכים למחיקת הבקשה בשלב יחסית מוקדם של הדיון אפסוק הוצאות על הצד הנמוך, וחייבתי את התובעים לשלם לנתבעים את הוצאות הבקשה לצו מניעה זמני בסכום של 10,000 ₪. כן קבעתי כי הנתבעים יגישו כתב הגנה וכי יתקיים דיון בקדם משפט ביום 3.12.14 במסגרתו תתברר גם הבקשה לפיצול סעדים שהגישו התובעים.

ב. הבקשה השנייה לצו מניעה זמני
ביום 12.9.14 הוגשה בקשה נוספת למניעת דיספוזיציה במניות. הבקשה נומקה בכך שביום 9.9.14 ניתן אישור דירקטוריון להעברת מניות חברת מנטיס, הם המניות נשוא העסקה העומדת בלב התובענה. יש להדגיש כי הבקשה הוגשה לבית המשפט ביום ששי בשבוע כבקשה דחופה לדיון בתורנות. כב' השופטת אביגיל כהן דחתה את הבקשה במעמד צד אחד וקבעה:
"בקשה

זו

הועברה

לטיפולי

במסגרת

תורנות יום

שישי

בבית

המשפט
.
עיינתי

בבקשה

ובחומר

המצוי

בתיק,

לרבות הבקשה

הקודמת

שהוגשה

למתן

צו

מניעה
,
החלטת

כב' השופטת

אגמון

גונן

מיום
23/6/14

ופרוטוקול

הדיון

מיום
6/7/14

ולא מצאתי

כי קיימות

נסיבות

המחייבות

מתן

צו

ע
"
י שופט

תורן
.
הבקשה

תועבר

בתחילת

השבוע

הבא

לכב
'
השופטת

המטפלת

בתיק."

אני סבורה כי גם התנהלות זאת של הגשת הבקשה ביום ו' לשופטת תורנית לכל הפחות מעלה תמיהות בהתחשב בעובדות שעלו עד כה, היינו, כי מדובר במערכת יחסים עסקית מורכבת ומתמשכת הכוללת עסקאות רבות בין הצדדים. היינו, לא הייתה כל דחיפות בהגשת הבקשה לדיון לפני שופטת תורנית.

מכל מקום, הבקשה הועברה לעיוני, וביום א' ה-14.9.14 קבעתי כי לאור הדיון שהתקיים, ולאור העובדה שלבד מהאמרה כי "בימים אלו התברר" לא הצביע התובע, המבקש על כל עובדה המבססת את החשש להברחת המניות כטענתו, אין מקום ליתן סעד זמני במעמד צד אחד והוריתי למשיבים להגיב לבקשה. המשיבים הגיבו וטענו כי מתנהלים מגעים בין הצדדים להשלים את עסקת העברת המניות ואותו אישור הדירקטוריון, שעמד בבסיס הבקשה השנייה לסעד זמני ניתן במסגרת אותם הליכים. עוד ציינו המשיבים כי ההוצאות שנפסקו להם בגין הבקשה הראשונה לסעד זמני שנמחקה לא שולמו להם.

בהחלטתי מיום 16.10.14 דחיתי את הבקשה השניה לסעד זמני בצייני:
"הבקשה

לצו

מניעה

זמני

נמחקה

לאחר

דיון

בו

נחקר המבקש

ובהמלצת

בית המשפט.

לא

מצאתי

בבקשה החדשה

נסיבות

המשנות

מהמלצתי

ולכן

אני

דוחה

את הבקשה.

מכל

מקום,

גם

אם

תתקבל

התובענה

אין

כל מניעה

לפצות

את

המבקשים

פיצוי

כספי

ולכן

יש

מקום לדחות

את

הבקשה

גם

בשל

מאזן

הנוחות. הבקשה

השניה

לצו

מניעה

זמני

נדחית. ההוצאות

ילקחו

בחשבון

במסגרת

ההוצאות

בתיק

העיקרי."


ג. קדם המשפט בתיק העיקרי והבקשה לפיצול סעדים
ביום 2.12.14, ערב מועד הדיון בקדם המשפט, הודיעו התובעים על החלפת ייצוג ומינוי באי כוחם הנוכחיים. ביום 3.12 התקיים דיון בקדם משפט במסגרתו הודיעו באי כוחם החדשים של התובעים כי:
"אנו הצטרפנו לייצוג זה מקרוב. למדנו את התיק, ראינו מה אמר בית המשפט בסוף הדיון הקודם. כתב התביעה כמו שהוא לא יכול להשאר. אנו רוצים לתקן את כתב התביעה, רוצים להוסיף עובדות, להוסיף סעד כספי."

יש לציין כי כבר במועד הגשת התובענה, שכללה סעדי עשה, הגישו התובעים בקשה לפיצול סעדים ובה ביקשו כי יותר להם בעתיד לתבוע נזקים כספיים שנגרמו להם. הנתבעים הגיבו בזמנו לבקשה, ואף קבעתי כי הבקשה תדון בקדם המשפט. אולם, לאור דברי ב"כ התובעים מן הנמנע היה לדון בבקשה לפיצול סעדים שכן התובעים שקלו לתקן את כתב התביעה ולהוסיף לה סעדים כספיים.

עוד התברר בדיון, כפי שעלה מהתגובות לבקשה השנייה לצו המניעה, כי בין הצדדים התנהלו מגעים למכירת המניות, וכי היו ביניהם עסקאות רבות מעבר לעסקאות נשוא כתב התביעה. לאור זאת, בסיום הדיון קבעתי בהחלטתי כך:

"בתיק זה הוגשה בקשה ראשונה לסעד זמני שנמשכה על ידי המבקש לאור המלצת בית המשפט, וזאת לאחר שהתברר בדיון הוכחות שהמבקש עצמו היה מעורב בהליכים הנוגעים למניות נשוא כתב התביעה, מהלכים שלא טרח לגלותם לבית המשפט.
התיק היה קבוע לקדם משפט בתיק העיקרי אלא שאז הוגשה בקשה שניה לצו מניעה וכאן הפליא המבקש לעשות ולא גילה לבית המשפט שהוא הוא זה שאמור לאשר את אותה עסקה שמניעתה מתבקשת.
היינו המבקש ביקש מבית המשפט צו מניעה שימנע עסקה שהוא עצמו יכול היה למנוע בקלות שכן אישורו שלו נדרש להשלמת אותה עסקה.
לאור האמור אין ספק כי התביעה כמות שהיא אינה יכולה לעמוד.
אולם טרם שאתן כל הנחיה באשר להמשך ניהולה של התובענה יגיש התובע תצהיר מלא שבו יפרט את כל המהלכים והעסקאות שנעשו במניות הנזכרות בכתב התביעה לרבות חב' מנטיס ויז'ן; חב' נדל"ן קום הראשונה והשניה; חב' נדל"ן ישראל; חב' פאונדר; חב' גי.טי.איי.; וכן עסקאות בין התובע לנתבעים 4, 5 ו-6 בכל כשירות שהיא.
כל זאת החל מיום 1.1.09 עד היום לרבות המהלכים שנזכרו בתגובות לצווי המניעה הראשון והשני, וכל מהלך אחר גם אם זכרו לא בא לפני בית המשפט....הגשת תצהיר כאמור מהווה תנאי להמשך הדיון בתובענה. תצהיר כאמור יוגש תוך 21 ימים מהיום ואם לא יוגש תידחה התובענה על הסף.
העובדה שהיום לא נידונה הבקשה לפיצול סעדים ....תלקח בחשבון לעניין ההוצאות.
תנאי נוסף להמשך הדיון בתובענה הוא תשלום ההוצאות שנפסקו כבר למשיבים, אם לא ישולמו ההוצאות בתוך 7 ימים מהיום תידחה התובענה ויתייתר הצורך בהגשת התצהיר כאמור לעיל."
(הדגשות שלי – מ' א' ג')

בעקבות החלטתי הגישו התובעים תצהיר, כאשר הנתבעים תקפו את תוכנו, וטענו כי אינו עומד בהחלטת בית המשפט, ולאור זאת הגישו בקשה לדחיית התובענה על הסף. התובעים הגיבו לבקשה ועמה הגישו את הבקשה שלפניי להפסקת הדיון בתובענה.

בהחלטתי הוריתי לנתבעים להגיב לבקשה ולשאלת החיוב בהוצאות. כן קבעתי כי אם תימחק התובענה ויפסקו הוצאות, תשלומם יהווה תנאי להגשת תובענה חדשה. עוד קבעתי כי אם תוגש תובענה חדשה היא תועבר לטיפולי. זאת לאור השתלשלות העניינים לעיל, ולאור כל מה שהתברר במהלך הבקשות לסעדים זמנים שהתנהלו לפניי.

2. תקנה 154 - התנאים להפסקת הדיון בתובענה
א. השיקולים והאיזונים בבקשה להפסקת תובענה
כב' השופט א' רובינשטיין עמד על התנאים להפסקת תובענה על פי תקנה 154 ברע"א 3876/09 חביב ח'שיבון נ' מרואן ח'שיבון (2009) בקבעו:
"במישור המשפטי הכללי, הפסקת תובענה לפי תקנה 154 ("רצה תובע ... להפסיק תובענה, או לחזור בו מתביעתו, כולה או מקצתה ...") אינה הליך של מניה וביה; היא טעונה תשומת לב מצד בית המשפט לזכויות הנתבע, העלולות להיפגע על-ידיה (ראו ע"א 579/90 רוזן נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738, 745 (השופט - כתארו אז – מ' חשין); וינוגרד, תקנות סדרי הדין האזרחי, מה' 4, 257; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מה' 10, 2009), 302; קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין האזרחי (מה' 15, 2007), 657). דעת לנבון נקל, כי משנגרר הנתבע להליכים ובינתיים רכש לו יתרון בתוכם, וניתן לשער כי לא אחת אותו יתרון הוא הוא העילה לבקשת ההפסקה על-ידי התובע, יש לנהוג זהירות שיפוטית בטיפול בבקשה. ואכן הלכה היא, "כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע" (ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פ"ד לט(2) 831, 834 - הנשיא שמגר; וראו גם ע"א 491/77 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות נ' גלעד עפרון קבלני פתוח בע"מ, פ"ד לא(3) 515)."


ברע"א 7070/14 עזבון המנוח מוחמד מוסטפא יוסף אבו ליל ז"ל נ' עזבון המנוח שויף עומר אלפהום ז"ל (מיום 14.1.15, להלן: עניין אבו ליל ז"ל) עמד כב' השופט נ' סולברג על שיקולים אלו והוסיף גם את השיקול המערכתי של ניצול זמנו של בית המשפט:
"אשר לאמות המידה שעל פיהן נדרש בית המשפט לבקשה מעין זו, נקבע בפסיקה כי יש להתחשב במספר שיקולים.... הכלל הרגיל הוא כי התובע, כמבקש הסעד, הוא אדון לתביעתו, בחינת "עבד לווה לאיש מלווה" (משלי כב, ז) ...לפיכך הנטייה הראשונית היא ליתן רשות להפסקת תובענה בהתאם לבקשת התובע... ברם, אין התובע שליט יחיד בעניין דנן, כפי שקבע בית משפט זה בעבר...
ואכן הלכה היא, "כי הפסקת ההליכים אינה צריכה לשמש פתח לשימוש לרעה בהליכי משפט, וכי אין, כמו כן, להתיר, שתקופח עקב ההפסקה זכות מהותית או דיונית אחרת, אותה רכש הנתבע" (ע"א 302/83 חשולי הכרמל בע"מ נ' נסחלהטשווילי, פ"ד לט(2) 831, 834 - הנשיא שמגר)... על-פי הפסיקה אפוא, יש לבחון את הבקשה להפסקת התובענה מבעד לפריזמה של הגינות וצדק. בהחלט יתכן כי במהלך הדיון בתובענה הראשונה רכש הנתבע יתרון כלשהו וכל מטרתו של התובע בהפסקת התובענה, היא לגרום לביטולו של אותו יתרון... יתרון זה עשוי להיות ממצא עובדתי מסויים שנקבע לטובת הנתבע, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אשר מסקנותיה אינן נוחות לתובע, או רצון בהחלפת המותב הדן בתיק. לעיתים עצם הגשת התביעה מאפשרת לתובע לקבל סעד ביניים אשר פוגע ביריבו פגיעה של ממש (זוסמן, 477).....
לשיקולים

נכוחים

אלו

אוסיף

עוד

מדעתי
,
כי

בהחלטה

בבקשה

להפסקת

תובענה

לא

נפקד

גם

מקומו

של

האינטרס

הציבורי
,
למניעת

השחתה

לריק

של

זמן

שיפוטי

יקר.

אינטרס

מערכתי

זה

לניצול

נכון

של

המשאבים

המוגבלים

אינו

כלכלי גרידא,

אלא

מגלם

ושומר

על

זכותם

החוקתית

לגישה

לערכאות

של

בעלי

הדין

כולם.

בתובענה

שבה

הושקעו

משאבים

רבים,

הן

של

הצדדים,

הן

של

בית

המשפט...

מן

הראוי

גם

לשקוד

על

כך

שפרות

ההשקעה

לא

ירדו

לטמיון).

במקרה שלפניי אכן הושקע זמן רב, הן של הנתבעים הן של בית המשפט, הן בדיון בשתי בקשות לסעדים זמניים, הן בדיון של שופטת במהלך תורנות יום ו' ודיון של רשמת בבקשה לעיקול זמני, הן דיון בקדם משפט, ותגובות שנדרשו לכל ההליכים האמורים מהנתבעים (לרבות בקשה לפיצול סעדים שלא נדונה).

על כן אין לאשר הפסקת התובענה והסתלקות מהתביעה, תוך מתן אפשרות בלתי מוגבלת לתובעים לחזור ולהגיש את התביעה.

ב. אפשרות התנית הפסקת התובענה בתנאים
כדי לאפשר מחד, לתובעים לשמור על ריבונותם ורצונם בהפסקת ניהול התובענה, ומנגד למנוע ניצול לרעה של הליכי משפט, ובזבוז זמן שהושק בהליך טרם הופסק, מאפשרת תקנה 154 להתנות את הפסקת התובענה בתנאים. בעניין אבו ליל ז"ל, עמד על כך כב' השופט נ' סולברג בציינו:
"עינינו הרואות, כי השיקולים העיקריים שנמנו בפסיקה נוגעים למערכת היחסים שבין הצדדים ולהגינות הדיונית שביניהם. מלאכת האיזון בין האינטרסים הנוגדים של הצדדים מסורה לבית המשפט הדן בתיק, כאשר האפשרות לפי תקנה 154(ב) להתנות את הפסקת התובענה בתנאים, וכן לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, מעניקה לו את הגמישות המרבית הנדרשת לשם קבלת החלטה מושכלת ומאוזנת, בהתאם לנסיבות העניין שעל הפרק."

על כן יש לשקול, האם ניתן להורות על הפסקת התובענה, תוך התניית חידושה בתנאים, שימנעו את הקשיים של פגיעה בנתבעים, ניצול לרעה של הליכי בית המשפט ובזבוז זמן שיפוטי.

3. מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפניי אני סבורה כי ניתן להורות על הפסקת התובענה, עם זאת יש להתנות את חידושה במספר תנאים, זאת לאור התנהלות התובעים עד כה ובזבוז זמנו של בית המשפט. כפי שעולה מסקירת ההליכים עד כה, התובעים נהגו בחוסר ניקיון כפיים עת הגישו שתי בקשות לצווי מניעה זמניים תוך שהם מסתירים עובדות מהותיות מבית המשפט. בנוסף, הגישו את הבקשה השנייה לצו מניעה זמני במסגרת תורנות יום ו', שגרמה לשופטת נוספת ללמוד את התיק,
כשלא היה לכך מקום לאור העובדה שמדובר היה בעסקה שנדונה כבר במסגרת צו המניעה הראשון ובעיסקה שאישורה היה מותנה, ממילא, באישור התובע.

אשר לנתבעים, היה עליהם להשיב, נוסף לבקשה הראשונה לצו מניעה זמני, במסגרתה נפסקו הוצאות על הצד הנמוך, על סדרה ארוכה של כתבי בי-דין, לרבות בקשה שניה לצו מניעה זמני, בקשה לפיצול סעדים וכן תגובה לתצהיר שהגיש התובע לאחר שהסתבר שהוא חוזר ומעלים עובדות מעיני בית המשפט. על פי דברי ב"כ הנתבעים עמד שכ"ט
הנתבעים עד כה על כ-130,000 ₪, שעה שנפסקו הוצאות בסכום של 10,000 ₪ בלבד, שגם הן שולמו רק לאחר שבהית המשפט התנה את המשך הדיון בתובענה בתשלום ההוצאות.

לאור כל האמור לעיל אני מורה על הפסקת התובענה בתנאים הבאים:
1. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בגין ההליכים עד כה בסכום של 120,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד תשלומו המלא בפועל. הגשת התובענה מחדש תותנה בתשלום מלוא ההוצאות.
2. ככל שתוגש תובענה חדשה היא תוגש בתוך 3 חודשים מהיום, וזאת כדי למנוע מהתובעים להחזיק את הנתבעים בספק לעניין המשך התובענה במשך זמן ארוך. לא תוגש התובענה או בקשה להמשך הדיון במועד זה תדחה התובענה לגופה.
3. אם תוגש תובענה חדשה או בקשה להמשך הדיון בתובענה היא תובא לדיון לפניי, כך שלא תהיה לתובעים אפשרות ל"פורום שופינג" ולניסיון לבחירת מותב אחר שטרם התרשם מהתנהלות התובעים בפרשה זו.
4. כל הראיות שהוגשו במסגרת תובענה זו יעמדו גם אם יחודש הדיון בתובענה, וכן יעמדו כל קביעות בית המשפט והחלטותיו.
5. לא יוגשו בקשות נוספות לסעדים זמניים בגין כל העסקאות שזכרן בא בתצהיר התובע.

אם לא תוגש תובענה חדשה או בקשה להמשך ההליכים בתוך 3 חודשים מהיום, וישולמו ההוצאות בתוך אותו מועד תדחה התובענה לגופה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף.

ניתנה היום,
ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.










א בית משפט מחוזי 43527-06/14 אריה עובדיה, נדלן.קום.ישראל בע"מ נ' ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ, ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע"מ, ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 19/04/2015)











תיקים נוספים על אריה עובדיה
תיקים נוספים על נדלן.קום.ישראל בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות (ג'י.טי.איי) בע"מ
תיקים נוספים על ג'רוסלם היי-טק פאונדרס בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט