חדשות כוכב הצפון בע"מ, חיים חליוה - המועצה האזורית עמק הירדן, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מר יוסי ורדי ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
חדשות כוכב הצפון בע"מ חיים חליוה המועצה האזורית עמק הירדן ראש המועצה האזורית עמק הירדן מר יוסי ורדי
 
חדשות כוכב הצפון בע"מ, חיים חליוה - המועצה האזורית עמק הירדן, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מר יוסי ורדי ואח'
תיקים נוספים על חדשות כוכב הצפון בע"מ | תיקים נוספים על חיים חליוה | תיקים נוספים על המועצה האזורית עמק הירדן | תיקים נוספים על ראש המועצה האזורית עמק הירדן | תיקים נוספים על מר יוסי ורדי |

1090482
38754-03/15 עתמ     07/07/2015




עתמ 38754-03/15 חדשות כוכב הצפון בע"מ, חיים חליוה נ' המועצה האזורית עמק הירדן, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מר יוסי ורדי ואח'








בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים



עת"מ 38754-03-15 חדשות כוכב הצפון בע"מ
ואח'
נ' מועצה אזורית עמק הירדן ואח'


לפני כבוד השופט שאהר אטרש


העותרים:
1. חדשות כוכב הצפון בע"מ
51-2527128
2. חיים חליוה
ת.ז. 52169844
ע"י ב"כ עוה"ד אורי שנהר




נגד


המשיבים
:
1. המועצה האזורית עמק הירדן
2. ראש המועצה האזורית עמק הירדן
, מר יוסי ורדי

שניהם ע"י ב"כ עוה"ד י. קורין ואח'

3. משרד הפנים

ע"י פרקליטות מחוז צפון











פסק דין

פתח דבר:

לפניי עתירה במסגרתה מבקשים העותרים לקבוע, כי התביעה שהוגשה נגדם על ידי המשיבה 1 בבית משפט השלום בטבריה (ת"א 28700-02-15) הוגשה בחוסר סמכות, תוך
שירות עניינו האישי של המשיב 2, שלא בהתאם לנהלי המשיב 3, ולפיכך יש למחוק אותה לאלתר.



העובדות הצריכות לעניין:

העותרת 1, חדשות כוכב הצפון בע"מ
, היא המוציאה לאור והמפיצה של עיתון "כוכב הצפון" המופץ בעיר טבריה ובסביבתה (להלן: "העיתון"). העותר 2, מר חיים חליוה
, הוא הבעלים והעורך בפועל של העיתון.


המשיבה 1 היא מועצה אזורית, הפועלת על פי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח – 1958. המשיב 2 הוא ראש המועצה האזורית עמק הירדן
- המשיבה 1. המשיב 3 הוא המשרד המפקח על פעולות הרשויות המקומיות בישראל, ביניהן, המשיבה 1.


ביום 12.2.15 הגישה המשיבה 1 תביעת לשון הרע נגד העותרים (ת"א 28700-02-15 בבית משפט השלום בטבריה- להלן: "התביעה"), בגין כתבה שפורסמה בעיתון העותר 2 ביום 6.2.15, אשר לטענת המשיבה 1 מהווה לשון הרע כלפיה, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965.

המשיבה 1 טענה בכתב התביעה שהוגש בבית משפט השלום בטבריה, כי יש בפרסום (עמ' 23- 24 בגליון העיתון מיום 6.2.15) כדי לפגוע באופן קשה במעמדה, בשמה הטוב ובתדמיתה, כאשר אין כל אמת בפרסום. לפיכך, ביקשה המשיבה 1 במסגרת כתב התביעה לחייב את העותרים בפיצויה ללא הוכחת נזק ולחייבם לפרסם הכחשה או תיקון של דברי הדיבה.


ביום 18.3.15 הגישו העותרים עתירה זו במסגרתה נתבקש בית המשפט זה להורות על מחיקת התביעה שהוגשה בבית משפט השלום בטבריה משום שהוגשה בחוסר סמכות ו/או תוך שירות עניינו האישי של המשיב 2 ו/או שלא בהתאם לנהלי המשיב 3.


ביום 31.3.15 נתקיימה ישיבת מליאה של המשיבה 1 בה אושרה ברוב של 11 חברים (כנגד 2 מתנגדים) הגשת התביעה נגד העותרים.


ביום 2.6.15 התקיים דיון מקדמי בעתירה במסגרתו הומלץ לעותרים למחוק את העתירה.


ביום 9.6.15 הגישו העותרים הודעה לבית משפט זה לפיה הם מבקשים מבית המשפט להכריע בעתירה לגופה. עם זאת, הודיעו העותרים כי הם אינם עומדים עוד על טענתם לפיה החלטת המשיב 2 להגיש תביעה ללא אישור המועצה, היא החלטה פסולה בשל העדר אישור המועצה, משום שאישור המועצה להגשת התביעה ניתן בדיעבד (בהחלטת ישיבת המליאה מיום 31.3.15).


עיקר טענות הצדדים:

העותרים טוענים, כי הגשת התביעה נועדה לשרת את האינטרס האישי של המשיב 2 ולא את האינטרס של המשיבה 1. לטענתם, המשיב 2 אינו יכול להחליט על הגשת תביעה בשם המועצה ואינו יכול להביא בעצמו לאישור מליאת המועצה החלטה על הגשת תביעה כזו, משום שיש לו עניין אישי מובהק בהגשת התביעה.


עוד טוענים העותרים, כי התביעה הוגשה בניגוד לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004 לפיו הגשת תביעת לשון הרע בשם רשות מקומית מצריכה קבלת אישור של וועדה ארצית, אישור שמעולם לא ניתן.


מנגד טוענים המשיבים 1 ו- 2, כי התביעה הוגשה על ידי המועצה בשמה, בגין פגיעה באינטרסים שלה, ולא בשמו של ראש המועצה. משהתביעה מכוונת נגד הפגיעה בשמה הטוב של המועצה בלבד, הרי שההחלטה על הגשתה אינה מצריכה אישור מקדים לפי חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004.


עוד טוענים המשיבים 1 ו-2, כי יש לדחות את ניסיון העותרים לזקוף את הפרסום האסור, שנכתב כלפי המשיבה 1, גם באופן אישי נגד המשיב 2, ובדרך זו להחיל בעקיפין את נוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004. למשיבה 1 אינטרס מובחן ונפרד מזה של המשיב 2 לשמור על שמה הטוב.

לטענת המשיב 3 יש לסלק את העתירה על הסף בשל אי מיצוי הליכים, משום שמעולם לא נעשתה על ידי העותרים פניה למשרד הפנים.


עוד מוסיף וטוען המשיב 3, כי יש לדחות את העתירה לגופה מאחר שנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004 אינו רלוונטי, שכן התביעה הוגשה בגין הפגיעה בשמה הטוב של המשיבה 1 עצמה ולא בגין פגיעה בשמו הטוב של המשיב 2.


דיון והכרעה

15.
לאחר שעיינתי עיין היטב בכתבי טענות הצדדים על כל נספחיהם, לרבות שמיעת טענותיהם בדיון המקדמי שהתקיים לפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.

עתירה זו מתמקדת בשתי טענות עיקריות אותן מעלים העותרים. האחת, כי יש להורות על מחיקת תביעת לשון הרע שהוגשה על ידי המשיבה 1 בבית משפט השלום בטבריה (ת"א 28700-02-15) מאחר שהתביעה הוגשה במטרה לשרת את עניינו האישי של המשיב 2; השנייה, כי התביעה הוגשה בניגוד לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004 לפיו יש לקבל אישור של וועדה ארצית (ראו: סעיף 8 ה' לנוהל) להגשת תביעה כאמור.

אדון להלן בטענות אלה אותן מעלים העותרים לפי סדרן.

א.
מחיקת התביעה מאחר שהוגשה במטרה לשרת את עניינו האישי של המשיב 2

16.
לא מצאתי בסיס כלשהו לטענה זו של העותרים. אין בעובדה לפיה הפרסום בעיתון מתייחס גם למשיב 2, כדי לשלול את זכותה של המשיבה 1 להגיש תביעה בגין החלקים בפרסום המופנים כלפיה ומהווים לשיטתה לשון הרע כלפיה בלבד.

17.
עיון בכתב התביעה שהוגש לבית משפט השלום בטבריה על ידי המשיבה 1 מלמד באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי המשיבה 1 מלינה במסגרת

כתב התביעה נגד החלקים בכתבה המהווים לשיטתה לשון הרע כלפיה בלבד.

בסעיף 14 לכתב התביעה הדגישה ופירטה המשיבה 1 את החלקים אשר יש בהם משום לשון הרע כלפיה. לשם שלמות התמונה יובא סעיף 14 לכתב התביעה כלשונו:

"בשל חשיבות הדברים, תפרט להלן התובעת את הפרטים המופיעים כחלק מן הכתבה, ושיש בהם כשלעצמם, ובהקשר שבו הובאו, כדי להוות פרסום אסור של לשון הרע כנגד התובעת:
א.
בעמ' 23 של גליון העיתון מיום 6.2.15: 'כך יצרה המועצה קופה "קטנה" של 30 מיליון שקלים יתרות בשנת 2012 מכספי משלמי המיסים וההיטלים בקיבוצי ויישובי המועצה, ששילמו 30 מיליון שקלים ולא קיבלו תמורה בגינם, היות והכספים הושקעו בניירות ערך (שלא כחוק) והמועצה עשתה רווח שנתי של 813 אלף שקלים רק בשנת 2012 וכך גם כל שנה בשנה. סידור נוח למחפשי הכוח. אחרי הכל הציבור טיפש, הציבור משלם וישלם!'
ב.
בעמ' 24 של גליון עיתון זה: ' מי במוסד שאמור להיות ללא כוונת רווח ולהחזיר את הכסף לתושבים דאג לקופה קטנה של 30 מיליון שקל חיסכון המניבים רווח של 813 אלף שקלים מניירות ערך ומאג"חים (ראו עמ' 8 לביקורת התקציב לשנת 2012 באתר המועצה)?! לא פחות ולא יותר על הגב שלנו, משלם המיסים'."

(ההדגשות שלי - ש"א).

מהאמור לעיל אנו למדים, כי המשיבה 1 הגישה תביעה בגין החלקים בכתבה שפורסמה בעיתון העותרת 1 אשר מתייחסים אליה בלבד ומהווים לשיטתה לשון הרע כלפיה, מבלי שהיא מתייחסת לחלקים בכתבה המופנים כלפי המשיב 2. לפיכך, אין כל בסיס לטענת העותרים לפיה הגשת התביעה כאמור נועדה לשרת את האינטרסים של המשיב 2.

18.
יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת ה' גרסטל בת"א (מרכז) 119-03-08 לוח שלוש פלוס בע"מ נ' עיריית רחובות (20.11.08) (להלן: "עניין לוח שלוש פלוס") לפיהם:

"באשר לטענת המבקשים שרשות מקומית אינה יכולה לתבוע בגין פרסומים המבקרים למעשה את ראש הרשות - לטענתם, מקריאת הפרסומים ברור שאלו לא תוקפים את העירייה באופן ערטילאי ואף לא עובדים מן השורה בעירייה, אלא את ראשי העירייה וראש העיר פורר בראשם.
סבורני, שבדיקת תוכנם של הפרסומים כדי להכריע בשאלה האם הם מכוונים לעירייה ככזו או לראש העיר באופן ממוקד, היא שאלה המצריכה בדיקה ודיון בשלב מתקדם יותר בתיק ולא בהליך של בקשה למחיקת התביעה על הסף. למעלה מן הצורך אציין, שעל פניו, מן הפרסומים שהפנתה אליהם המשיבה בכתב התביעה נראה, שהם מכוונים כלפי העירייה ככזו, ולאו דווקא כלפי העומד בראשה"
(ההדגשות שלי - ש"א).

דברים אלה נכונים גם בענייננו, לאמור; הפרסומים אליהם הפנתה המשיבה 1 בכתב התביעה נחזים ככאלה המכוונים כלפיה ישירות. כך גם כך, ככל שימצא בית משפט השלום בטבריה לפניו הוגשה התביעה, כי הפרסומים המכוונים כלפי המשיבה 1 אינם בגדר לשון הרע, הרי שהתביעה תידחה, מבלי שייבחנו הפרסומים כלפי מי מעובדי המשיבה 1, לרבות המשיב 2.

כאן המקום להדגיש כי ערעור שהוגש על פסק הדין בעניין לוח שלוש פלוס נדחה על ידי בית המשפט העליון, בקבעו כי לעירייה יש זכות מכוח חוק איסור לשון הרע להגיש תביעת לשון הרע בגין פרסומים אשר לשיטתה מהווים לשון הרע כלפיה (ראו: רע"א 546/09 לוח שלוש פלוס בע"מ נ' עיריית רחובות (19.5.09)).

מכלל האמור לעיל באתי למסקנה, כי טענת העותרים לפיה יש להורות על מחיקת התביעה משום שהוגשה במטרה לשרת את עניינו האישי של המשיב 2, דינה להידחות.

19.
נוסף על כך, ראיתי לדחות את טענת העותרים לפיה המשיב 2 אינו יכול להחליט על הגשת תביעה כאמור או להביא לאישור מליאת המועצה החלטה על הגשת תביעה כפי זו שהוגשה. טענה זו אין בה ממש. ההחלטה על הגשת התביעה נתקבלה ברוב של 11 חברים כנגד 2 מתנגדים. לפיכך, המדובר בהחלטה שנתקבלה ברוב מכריע של חברי המועצה, ולא בהחלטה של המשיב 2 להגיש תביעה. כך גם כך, מדובר באישור על הגשת תביעה על ידי המשיבה 1 בגין פגיעה בשמה הטוב בלבד, בלא כל התייחסות לשמו הטוב של המשיב 2, כפי שאף למדנו מכתב התביעה עצמו. לפיכך, אין כל מניעה כי המשיב 2 יביא לאישור מליאת המועצה החלטה על הגשת תביעה כאמור; טענת העותרים בעניין הינה חסרת בסיס ודינה להידחות.

ב.
התביעה הוגשה בניגוד לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004

20.
טענת העותרים לפיה יש להורות על מחיקת התביעה מאחר שהוגשה בניגוד לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004, המחייב קבלת אישור וועדה ארצית להגשת תביעה כאמור, דינה להידחות מכל.

21.
סעיף 8 לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים שכותרתו "נוהל מימון הוצאות משפטיות בשלטון המקומי" קובע כדלקמן:

"1. נוהל זה חל על מקרים שבהם מעורבים נבחרים ועובדים ברשויות מקומיות בהליכים משפטיים עקב מילוי תפקידם, ובעקבות כך נגרמות להם הוצאות משפט, שמן הראוי כי הרשות המקומית תממן אותן או תשתתף במימונן"
(ההדגשה במקור).

2. הנוהל חל על מעורבות נבחר הציבור או העובד בהליכים משפטיים מן הסוגים הבאים:
....
ז. תביעת לשון הרע המוגשת על – ידי רשות מקומית בגין פגיעה בשמו הטוב של נבחר הציבור או העובד"
(ההדגשה שלי - ש"א).

צא ולמד: הנוהל האמור חל על מימון תביעת לשון הרע המוגשת על ידי רשות מקומית בגין פגיעה בשמו הטוב של נבחר או עובד ציבור, אלא שאין זה מצב הדברים בענייננו.

בעניין דנן, התביעה הוגשה בגין הפגיעה בשמה הטוב של המועצה עצמה ולא בגין הפגיעה בשמם הטוב של מי מעובדיה. על כן, הגשת תביעה כאמור, אינה מצריכה אישור וועדה ארצית בהתאם לנוהל, אישור אשר נדרש כאשר התביעה מוגשת בגין פגיעה בשמם הטוב של נבחרי או עובדי הרשות.

22.
גם ניסיונם של העותרים לתמוך טענתם לפיה נדרש אישור של וועדה ארצית להגשת התביעה בסעיף 12 לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004, דינו להיכשל.

כותרתו של סעיף 12 לנוהל האמור "הגשת תביעות בגין הוצאת לשון הרע מטעם נבחר ציבור/עובד" מדברת בעד עצמה. גם תוכן הסעיף מלמד כי עניינו במימון הוצאות תביעת לשון הרע אשר מוגשת על ידי רשות מקומית בגין פגיעה בנבחר או עובד הציבור. זו לשון הסעיף:

"א. נבחר

הציבור

או

העובד

לא

זכאי

למימון

הוצאות

משפט

בגין

תביעה אישית

שהגיש

בגין

הוצאת

לשון

הרע
.
יחד

עם

זאת
,
יכולה

הרשות המקומית
,
במידה

והאינטרס

הציבורי

מחייב

זאת
,
להגיש

בשמה

תביעת דיבה

בגין

הפגיעה

בנבחר

הציבור

או


העובד".

הנוהל המפורט בסעיף 12 לעיל פורש על ידי כב' השופט ד"ר ע' מודריק, בזו הלשון:

"הנוהל אינו מאפשר לאיש הציבור להסתייע במימון מקופת הציבור לשם טיפול בענייני תביעת לשון הרע שהגיש.
..
עם זה הנוהל מכיר בכך שייתכנו נסיבות שבהן ייכרך האינטרס האישי של איש הציבור באינטרס של הרשות הציבורית להגן על שמו הטוב
ובנסיבות כאלה אפשר שהתובענה תוגש בשם הרשות. ההכרעה בשאלה אם נסיבותיו של עניין קונקרטי מצדיקים הגשת תובענה בשם הרשות (בענייננו בשם העירייה) אינה נתונה בידי ראש העירייה, הנהלת העירייה או היועץ המשפטי (גם לא היועץ הפנימי). הנוהל קובע מהלך מורכב שראשיתו בעיון בסוגיה בידי ועדה מייעצת הפועלת במסגרת הרשות המקומית, המשכו בהחלטת מועצת העיר על בסיס המלצת הוועדה המייעצת וסופו באישור של ועדה ארצית שהנוהל כונן אותה.
לבסוף הנוהל מציג הדרכה עקרונית לעניין הנסיבות שיאפשרו הגשת תובענה בשם העירייה. מן הראוי להדגיש שהנוהל דן בנסיבות שבהן מוצדק להגיש תביעה בשם העירייה על פגיעה בשמו הטוב של נבחר הציבור"
(עת"מ (ת"א) 1076/07 יעקב זילברשטיין נ' מר יצחק רוכברגר- ראש - עיריית רמת השרון (23.10.08))

ׁׁ(ההדגשה שלי - ש"א).

כאמור, אין זה המקרה בענייננו. בנסיבות המקרה דנן, הגישה המשיבה 1 תביעת לשון הרע בגין הפגיעה בה ובשמה הטוב ולא בגין פגיעה בנבחר או עובד ציבור, ובכלל זה המשיב 2. לפיכך, אין תחולה לסעיפים 8 ו- 12 לנוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004, שעניינם הגשת תביעה בגין פגיעה בנבחר או עובד ציבור. על כן, טענת העותרים בעניין זה נדחית.

מכלל האמור, המסקנה היא, כי המשיבה 1 הייתה רשאית להגיש תביעה כפי שהגישה לפני בית משפט השלום בטבריה, בגין הפרסומים אשר מהווים לשיטתה לשון הרע אסור נגדה, מבלי להיזקק לאישור וועדה ארצית לפי נוהל חוזר מנכ"ל משרד הפנים 6/2004.

23.
למעלה מן הנדרש, אעיר הערה לסיום. סבורני, כי ראוי וצריך היה שהבקשה להורות על מחיקת התביעה תוגש לפני בית משפט השלום בטבריה, לפניו הוגשה התביעה המקורית, חלף הגשת עתירה מנהלית לפני בית משפט זה. התנהלות זו של העותרים הביאה לבזבוז משאבי הצדדים ומשאבי בית המשפט שלא לצורך.

עמד על כך לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בעת"מ (י-ם) 48237-10-13 גדעון פודים נ' ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין בישראל (17.6.15) באומרו:
"...מקום בו קיים סעד חלופי בדמות פנייה לערכאה הדיונית, יש להעלות את הטענות בפני
ה. זאת גם כאשר מדובר בטענת חוסר סמכות, אשר סבורני כי בנסיבות העניין אינה נופלת לחריגים בפסיקה המצדיקים דיון בה במסגרת ערכאה זו דווקא, על פני הדיון בבית הדין המשמעתי".



כך או כך, דין העתירה להידחות לגופה.

סוף דבר
התוצאה היא שהעתירה נדחית.

העותרים יישאו בהוצאות המשיבים 1 ו-2 בסך 15,000 ₪ ובהוצאות המשיב 3 בסך 5,000 ₪.


ניתן היום,
כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.










עתמ בית משפט לעניינים מנהליים 38754-03/15 חדשות כוכב הצפון בע"מ, חיים חליוה נ' המועצה האזורית עמק הירדן, ראש המועצה האזורית עמק הירדן, מר יוסי ורדי ואח' (פורסם ב-ֽ 07/07/2015)













להסרת פסק דין זה לחץ כאן