נאיה שוחר - עו"ד אריק ארץ

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
נאיה שוחר עו"ד אריק ארץ
 
נאיה שוחר - עו"ד אריק ארץ



50931-03/15 תת     29/07/2015



תיקים נוספים על נאיה שוחר
תיקים נוספים על עו"ד אריק ארץ




תת 50931-03/15 נאיה שוחר נ' עו"ד אריק ארץ








בית משפט השלום בפתח תקווה



ת"ת 50931-03-15 ארץ נ' שוחר




תיק חיצוני: 5117780115





מספר בקשה:
8

בפני

כבוד הרשמת בכירה
איילת הרץ-טופז-אחיעזר


מבקשת

נאיה שוחר


נגד


משיב

עו"ד אריק ארץ


החלטה

1.
בפני
י מונחת בקשה למחיקת הכותרת בתיק כך שהתובענה תתברר בסדר דין מהיר.

2.
המבקשת טענה כי התביעה אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר מאחר שאינה עונה על הדרישות הקבועות בתקנה 202 לתקנות סדר האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קרי שמדובר בתביעה לסכום קצוב שכן בהסכם, נשוא התביעה, נקבע שכר הטרחה לפי תוצאות התיק באחוזים מתוך הסכום שתקבל המבקשת, בהתאם לשלב שבו יסתיים הטיפול בתיק. בשלב שבו טרם קיבלה המבקשת כל פיצוי, לא היה בידי המשיב כל סכום קצוב שמתוכו עשוי היה להגזר שכר טרחתו ומכאן כי אין מדובר בסכום הניתן לחישוב אריתמטי.

מנגד טען המשיב כי תביעתו מקורה בהתחייבות בחוזה בכתב וכי הסכום הינו קצוב שכן ניתן לחישוב אריתמטי פשוט והראיה בכתב אינה חייבת להתייחס דווקא לסכום הקצוב.

3.
המסגרת הנורמטיבית:

תקנה 202 מגדירה מהם התנאים המאפשרים לבעל דין לנהל הליך בסדר דין מסוג זה:

"202. ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר:
(1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית הבאות –
(א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב;
(ב) מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהורה מפורשת של חיקוק;
(2) תביעות של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות;
(3) תביעות לסילוק יד מקרקעין, או לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972, חל עליו, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב."

בענייננו קיימת מחלוקת אם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנה 202(1)(א).

כידוע, משהוגשה תביעה בסדר דין מקוצר בהתאם לתקנה זו והנתבע טוען שאין התביעה מתאימה להתנהל בסדר דין זה, יבחן אותה בית המשפט על פי מתווה המחוקק המחולק לשלושה שלבים [ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 784 (מהדורה 11, 2013)]: ראשית, עליו לבחון האם מדובר בסכום כסף קצוב. שנית, עליו לבחון את השאלה האם התביעה סמוכה על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. בהקשר האחרון, תביעה בסדר דין מקוצר מותנת בקיומן של ראיות שבכתב התומכות בתביעה זו. ראיה בכתב יכולה להיות כל מסמך אשר הינו חתום על ידי הנתבע או אשר נעשה על ידו. רק מסמכים אלו יכולים לספק בסיס איתן להיותם ראיה שבכתב הנוגעת לנתבע.

עוד יצוין, כי לצורך הגשת כתב תביעה בסדר דין מקוצר אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב–וראשית ראיה מספיקה. הכתב אינו נדרש להוות ראיה מלאה לכל עילת התביעה אלא נדרש לספק ראשית ראיה בלבד לחובו הנתבע כלפי התובע. בעל דין המתנגד לניהול ההליך על פי סדר דין מקוצר חזקה עליו לשכנע את בית המשפט כי אין התביעה ממלאת אחד מיסודותיה של התקנה ולכן אין מקום לניהול התביעה בסדר דין זה.

בר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח (2) 581 עמדה כב' השופטת מרים בן פורת על התנאי המהותי העומד בבסיס סדר הדין המקוצר, הנגזר מהתקנות:
"2. תנאי-בלעדיו-אין לבירור תביעה בסדר דין מקוצר הוא, שהתביעה תהא על סכום כסף קצוב: תקנה 269(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (להלן – תקנות סדר הדין). משמע, שאם הסכום אינו קצוב, אין, כבר מטעם זה, להביא את התביעה לתחום סדר הדין המקוצר, למשל, כאשר מניחים לפני בית משפט תביעה שכותרתה "סדר דין מקוצר" ואילו מתוכן הדברים ברור, שהסכום הנתבע אינו קצוב, יועבר הדיון לפסים של סדר-דין רגיל אף אם לא ביקש הנתבע רשות להתגונן. די למעשה, שחלק מהתביעה אינו בר-תביעה בסדר-דין מקוצר, כדי שהעניין כולו יידון בהליך רגיל: (המ' 609/65[1]."

וכן יפים הדברים שנאמרו בת"א (ת"א) 39906/06 סגנונות וריהוט אחר בע"מ נ' דלק מנטה קמעונאות דרכים בע"מ (טרם פורסם, מיום 12.09.2006):
"תקנות 202 ו-203 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעות כי תביעה בסדר דין מקוצר תשען על ראיות בכתב, וכתב התביעה יוכתר בכותרת "סדר דין מקוצר" ויצורפו לו העתקי מסמכים המובאים כראיה. כאשר התביעה איננה יכולה מטעם זה או אחר
להתברר בסדר דין מקוצר, רשאי בית המשפט לתקן את הפגם ע"י מחיקת הכותרת האמורה. מחיקה זו נעשית בעת בירור בקשת הרשות להתגונן ולאחר שבית המשפט החליט שאין להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר. כאשר מגלה בית המשפט בתביעה רכיב כלשהו שאין לתובעו בסדר דין מקוצר, הוא רשאי למחוק אותו מכתב התביעה ולהשאיר את יתרת התביעה על כנה כתביעה בסדר דין מקוצר. סמכות זו נתונה לו לפי תקנות 91 ו-92 לתקנות סדר הדין האזרחי."

על אף הדברים שהובאו לעיל, יודגש שהמגיש תביעה בסדר דין מקוצר לא נדרש להביא את מלוא הראיות להוכחת החוב אלא נדרש לצרף לתביעתו ראשית ראיה אשר תניח את דעת בית המשפט כי אכן מדובר על סכום כסף קצוב שמקורו בהתחייבות חוזית או אחרת, בינו לבין הנתבע. היה ובית המשפט מצא כי קיימת ראשית ראיה בכתב לקיומו של חוב בסכום קצוב בין הצדדים, יתנהל ההליך בהתאם לתקנות בסדר הדין המקוצר.

4.
דיון:

אין חולק שבמקרה דנן התביעה הינה מכוח חוזה, הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים.

בהסכם שכר הטרחה עליו מתבססת התביעה, נקבעו לעניין שכר הטרחה הדברים הבאים:

"1. הוסכם בין הלקוח ועוה"ד שתשלום שכר טרחת עורך הדין ישולמו לעוה"ד באחוזים מתוך הסכום הכולל ברוטו שיקבל הלקוח ו/או הסכום הכולל שיפסק לטובת הלקוח ע"י בית המשפט (כולל מקדמות ותשלומים תכופים) כדלקמן:
א.
8% - במקרה של פשרה לפני הגשת תביעה לבית המשפט.
ב.
11% - במקרה של פשרה לאחר הגשת כתב תביעה לבית משפט ולפני דיון בבית המשפט (להלן "דיון" – ישיבת קדם משפט או ישיבת הוכחות)?
ג.
13% - מכל סכום ברוטו שיפסק לטובת הלקוח ב

פסק דין
שניתן ע"י בית המשפט בערכאה ראשונה ללא כל קשר לתוצאות הערעור."

"12. במידה והלקוח יחליט להפסיק את טיפולו של עוה"ד התביעה לפני קבלת הפיצויים, יחולו ההוראות כדלקמן:
א.
במידה והפסקת הטיפול תהיה לפני הגשת התביעה לבית המשפט, ישלם הלקוח לעוה"ד שכ"ט בשיעור של 33.3% (שליש) משכר הטרחה המוסכם בסעיף 1 להסכם זה."

מהאמור עולה בהסכם נקבע במפורש כי שכר הטרחה יקבע עפ"י אחוזי הפיצויים שתקבל המבקשת. לפיכך, התביעה אינה מבוססת על סכום קצוב שכן סכום זה טרם נפסק וניתן. על כן, לא יכול היה התובע לתובעו שכן לא יכול להעריך מראש גובה הפיצוי שיפסק למבקשת.

על כן, התובע לא פנה להוראות החוזה, וביקש לחייב המבקשת "בהתאם לטיפול המשפטי שנעשה בעניינה של הנתבעת המוערך בהיקף בסך של 5,000 ₪ בצירוף מע"מ" (סעיף 8 לבקשה לביצוע תובענה לסכום קצוב בהוצאה לפועל). באותה מידה יכול היה התובע לנקוב בסכום אחר מזה אשר נקב בו בכתב התביעה כשכר מוערך בגין עבודתו.

בנסיבות אלה, לא יכולה להיות מחלוקת, שמדובר בהערכה של שכר ראוי ולא בסכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי.

5.
סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, אני קובעת שהתביעה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר שכן איננה תביעה על "סכום קצוב". לפיכך, אני מורה על קבלת הבקשה ומחיקת כותרת התביעה.

בהתאם לתקנה 214 ב' 1 לתקסד"א, תשמ"ד – 1984, ולאור סכום התביעה, התובענה תידון בסדר דין מהיר.
התצהיר התומך בבקשת הרשות להגן יהווה כתב הגנה.

התובע ימציא לבית המשפט ולצד שכנגד את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה בהתאם לתקנות 214 ג' ו-214 ח', בתוך 30 יום מהיום. הנתבע יעשה כן בתוך 45 יום מהיום.

תצהירי עדות ראשית מטעם העדים יוגשו בתוך 90 יום מהיום על ידי כל הצדדים במקביל. לתצהירים יצורפו המסמכים שעליהם מסתמך העד בעדותו. עד המסרב למסור תצהיר ויש כוונה להעידו במשפט, יגיש בעל הדין בתוך המועד האמור הודעה המפרטת את מועד פנייתו אל העד ליתן תצהיר ואת נסיבות סירובו. עד זה לא יוזמן לבית המשפט אלא אם ניתנה על כך החלטה מבית המשפט. תצהיר אשר לא הוגש במועד, לא יוגש אלא ברשות בית משפט. עד אשר לא הוגש תצהיר עדות ראשית מטעמו לא יוכל להעיד, אלא ברשות בית משפט ומטעמים מיוחדים שירשמו.

התיק יועבר ליחידה המשפטית לצורך קביעת ישיבה מקדמית.

התובע ישא בהוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום, ללא
קשר לתוצאות ההליך.

6.
בית המשפט ממליץ לצדדים, בטרם תשלום ההוצאות והמשך ניהול התיק, לאור גובה סכום התביעה ומהות התובענה, לנסות ולסיים הסכסוך בהסדר סופי מחוץ לכותלי בית המשפט.

ניתנה היום, י"ג אב תשע"ה, 29 יולי 2015, בהעדר הצדדים.










תת בית משפט שלום 50931-03/15 נאיה שוחר נ' עו"ד אריק ארץ (פורסם ב-ֽ 29/07/2015)











תיקים נוספים על נאיה שוחר
תיקים נוספים על עו"ד אריק ארץ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט