ארנזי ואח' - פנמה פסיפיק בע"מ ואח'

ניתן להפיק דוחות מלאים על הצדדים בתיק זה

מצאנו עבורכם דוחות זמינים על הצדדים בתיק זה. יתכן שתאלצו להזין נתונים נוספים כגון ת.ז
ארנזי פנמה פסיפיק בע"מ
 
ארנזי ואח' - פנמה פסיפיק בע"מ ואח'



2396/09 פרק     19/08/2015



תיקים נוספים על ארנזי ואח'
תיקים נוספים על פנמה פסיפיק בע"מ ואח'




פרק 2396/09 ארנזי ואח' נ' פנמה פסיפיק בע"מ ואח'








בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



פר"ק 2396-09 ארנזי ואח'
נ' פנמה פסיפיק בע"מ ואח'
בקשות 8, 9, 29, 41, 47
לפני כב' השופט איתן אורנשטיין
, סגן נשיאה




בעניין:
חוק החברות, התשנ"ט-1999

פקודת החברות [נוסח חדש] התשמ"ג-1983

ובעניין:
"פנמה פסיפיק בע"מ" (בפירוק)

החברה

ובעניין:
עו"ד שחר בן מאיר

המפרק

ובעניין:
1.נעמי מרדכי
2. דוד רובין ארדברג
3. אברהם דיאמנט
4. צדוק פינצי
5. מרוונל שוורץ
6. שמעון דרמון
7. כרמלה ברנע
8. אהוד גלעד
9. הלן שולמן
10. יהודה עדן
11. ישראל יערי
12. רמי שלום

ע"י ב"כ עוה"ד גדעון היכל


13.דיאנה טלסניק

14. יוסף טלסניק

ע"י ב"כ עוה"ד מיכאל דקר


15. יהודית אזולאי

16. ציפורה אדמוני

17. צבי ברץ

18. חנה ברץ

19. יעל אשל

20. יורם אשל

21. ישראל קורן

22. חיה קורן

23. שלמה הלוי

24. דליה הלוי

ע"י ב"כ עוה"ד צבי רוטברט


25. יהודה אברמוביץ'

26. יפה אברמוביץ'

ע"י ב"כ עוה"ד
אבי וינרוט

הרוכשים

ובעניין:

גלובל אחזקות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד
אילן רפופורט


הקונה

ובעניין:
כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר

החלטה

1.
כללי
עניינה של הסוגיה מושא החלטתי היא זכויות בפרויקט דירות נופש שאמור היה להיבנות בקרקע הכנרת ושהייתה בבעלות חברה שלימים נקלעה לפירוק. החברה התקשרה בהסכמים עם מאות רוכשים ומכרה לכל אחד מהם זכויות בחברות שתהיינה בעלות יחידות הנופש שייבנו בפרויקט. לדאבון לב, החברה לא בנתה את הפרויקט ובעל השליטה בה עשה שימוש בכספי הרוכשים למטרותיו האישיות ותוך שהונה אותם. לחברה ניתן צו פירוק והמפרק מכר את הקרקע של הפרוייקט לצד ג' באישור בית המשפט. השאלה שביסוד הכרעתי הינה טענות הרוכשים בעלי הערות האזהרה באשר לזכויותיהם בנכס וביטול המכירה לרוכשת למול בקשת המפרק להורות על ביטול העסקאות שבין הרוכשים לבין החברה.

2.
רקע
לפניי חמש בקשות שעניינן פעולות חברת "פנמה פסיפיק בע"מ" (בפירוק) (להלן: "החברה") במקרקעין שהיו בבעלותה באזור המושבה מגדל שעל שפת אגם כנרת, הידועים כחלקה 10 בגוש 15515, (להלן: "הנכס"). החברה נוסדה ביום 31.8.2004 על ידי אהרון פרל (להלן: "פרל") והשתייכה לאשכול חברות שבבעלות פרל וביניהן: "חברת ריאלטי יזום פרויקטים בע"מ", "חברת
g.m.m
יוניברסל השקעות ויזמות בע"מ

" ו-"חברת מועדון שוברי כסף הזהב + בע"מ" (כל אלה, לרבות פנמה פסיפיק, יקראו להלן: "החברות"). בין השנים 2004–2009 התקשר פרל באמצעות החברות בהסכמי מכר עם מאות רוכשים וביניהם הרוכשים 1–26, שבמסגרתם התחייבו הרוכשים להשקיע סכום כסף בחברה, שהתחייבה להשיב לרוכש את השקעה בתשואה גבוהה בתשלומים על פני מספר שנים. במסגרת זו הייתה החברה אמורה להעביר את הבעלות ביחידות הנופש של הרוכשים על שמה ולשלם את דמי ההחזקה של היחידה וכן להעניק לרוכשים חברות במועדון לקוחות שמעניק הטבות מהטבות שונות בנוגע לכפר הנופש (להלן בהתאמה: "הרוכשים" ו-"הפרויקט"). פרל שיכנע את הרוכשים להשקיע בחברה בין היתר על ידי מתן בטוחות שונות לכאורה שבדיעבד התברר שאינן מבטיחות את ההשקעה. פרל הציג לפני הרוכשים מצג שווא שלפיו מודבר בפרויקט תיירותי רווחי שנמצא בשלבים מתקדמים של מימוש. כל רוכש קנה למעשה חלקים זעירים במושע בקרקע; והעסקאות דווחו לרשויות המס; והרוכשים שילמו מס רכישה ונרשמה לטובתם הערת אזהרה על זכויות החברה בפנקס רישום המקרקעין. לימים התבררה התרמית של פרל שהונה את הרוכשים בכך ששלשל את כספים לכיסו זאת בטרם הושלמו העסקאות עם הרוכשים, מבלי שהפרויקט נבנה ובאופן שכספי ההשקעה ירדו לטמיון. בגין המעשים האמורים הוגש נגד פרל כתב אישום (ת"פ מחוזי ת"א 4072/09). פרל הואשם בגניבת כספי הרוכשים בסך 25 מיליון ₪ ובקבלת 3.7 מיליון ₪ בנסיבות מחמירות. ביום 23.5.2010 הורשע פרל ונגזר עליו מאסר בפועל תשלום פיצויים וקנס.

לחברה חובות ניכרים שמוערכים בעשרות מיליוני שקלים למספר רב של נושים, והיא נעדרת רכוש פרט לנכס. ביום 10.1.2010 ניתן צו פירוק לחברות ובהמשך מונה עו"ד שחר בן מאיר למפרק החברה (להלן: "המפרק"). המפרק קיבל את אישור בית המשפט לנקוט בפעולות למכירת הנכס ובהמשך ביום 9.1.2012 הגיש בקשה (בקשה 8) לאישור מכירת הנכס ל"חברת גלובל אחזקות בע"מ" (להלן: "הקונה") בסך של 540,000 ₪. המכירה הושתתה על חוות דעת שמאית שלפיה שווי הנכס 725,000 ₪ ולאחר הפחתה בגין מימוש מהיר לסך 580,000 ₪ (להלן: "חוות הדעת"), ולאחר קיום הליכים של הזמנה להציע הצעות ותוך שיתוף הכנ"ר והגשת בקשות לבית המשפט. נציין שהקונה שהייתה המציעה היחידה, הציעה בתחילה לרכוש את הנכס תמורת הסך של 500,000 ₪ ולאחר מכן העלתה את הסכום המוצע על ידה. הכנ"ר תמך במכירה ובית המשפט (כב' השופטת אלשיך) אישר ביום 21.02.2012 את המכירה של הנכס לקונה (להלן: "החלטת האישור"). בעקבות האישור נחתמה פסיקתא שלפיה יש לרשום הערת אזהרה לטובת הקונה בפנקס רישום המקרקעין.

לעת הזו הועברו הזכויות בקרקע על שם הקונה והערות האזהרה לטובת הרוכשים נמחקו.

לשם נוחות הדיון אפרט את הבקשות שבכותרת כסדרן;

בקשה 9 – העברת הזכויות בנכס לקונה
לאחר אישור המכר ותשלום מלוא התמורה על ידי הקונה, הגיש המפרק בקשה למתן צו פורמאלי שלפיו תירשם הקונה כבעלת הזכויות בנכס. במסגרת זו עתר המפרק למתן צו שיורה שהנכס יועבר לקונה כשהוא נקי מכל שעבוד, עיקול וכל זכות נוגדת. עוד ביקש המפרק להורות על מחיקת כל הערות האזהרה על שמם של הרוכשים בנכס.

לאור פרישת כב' השופטת אלשיך מכהונתה, הובאה הבקשה דנן לפניי. סברתי שנכון יהיה בטרם אישור הצו הפורמאלי לקבל את עמדת הרוכשים בעלי הערות האזהרה. משכך ביום 11.12.2013 הורתי למפרק להמציא את הבקשה לכל מי שלטובתו רשומה הערה בפנקס רישום המקרקעין על הנכס שיוכלו למסור עמדתם והסתייגויותיהם לבקשה עד ליום 18.12.2013. ציינתי שככל שלא יגיבו בעלי העניין בזמן האמור מיום המצאת הבקשה, יראו אותם כמי שלא מתנגדים לבקשה.

ביום 1.1.2014 הודיעה רשות המסים כי היא מתנגדת לבקשה שכן קיים חוב מס שבח לחברה בקשר לנכס. על כן התנתה רשות המסים את הסכמתה למתן הפסיקתא בתשלום החוב. בתגובת המפרק לעמדת רשות המסים נמסר שבין הצדדים מתנהל מו"מ לפשרה ומכל מקום אין בכך כדי לעכב את מתן הצו המבוקש שכן ממילא כספי התמורה יוחזקו בנאמנות בקופת הפירוק וכל השגות שתהיינה תתבררנה בהמשך הליכי הפירוק.

להשלמת התמונה יצוין כי התנגדות נוספת הוגשה על ידי עו"ד אורי קצב שלטובת מרשיו ניתן צו עיקול על הנכס אולם אלה לא הוגשו תביעות חוב. משכך עמד המפרק על בקשתו האמורה. פרט לכך לא הוגשו התנגדויות או הסתייגויות נוספות לבקשה.

על רקע האמור נחתם ביום 25.2.2014 הצו המבוקש שלפיו יועברו הזכויות בנכס על השם הקונה כשהן נקיות מכל חוב, שעבוד, עיקול או זכויות צד ג' זאת בכפוף להמצאת כל האישורים הדרושים על פי דין. עוד נקבע שיש למחוק את הערות האזהרה שרובצות על הנכס (להלן: "ההחלטה מיום 25.2.2014").

כתשעה חודשים לאחר מתן הצו, ביום 26.11.2014 הגישו הרוכשים בקשה לביטול ההחלטה מיום 25.2.14. לטענת הרוכשים ההחלטה דנן ניתנה במעמד צד אחד וכי הבקשה מוגשת במסגרת 30 הימים מהמועד שבו נודע להם לראשונה על ההחלטה מיום 25.2.2014. הרוכשים סבורים כי חוות הדעת חסרה התייחסות לעניין הערות האזהרה כאשר אף לא ברור הימנה אם הערכת השווי שמצוינת בה מביאה בחשבון את הערות האזהרה.

הרוכשים טוענים כי ההחלטה 25.2.2014, היא ההחלטה הרלוונטית ולא ההחלטה מיום 21.02.12 שמאשרת את המכר כעמדת המפרק. עוד נטען שההחלטה למחיקת הערות האזהרה מהווה פגיעה חמורה בזכויותיהם שניתנה ללא ידיעתם. לדידם, על ההחלטה נודע להם לראשונה רק מבקשת המפרק לביטול העסקאות שבין הרוכשים לבין החברה (בקשה 29 שתפורט בהמשך) ומן הראוי היה לאשר קודם את ביטול העסקאות ורק לאחר מכן לבקש את מחיקת הערות האזהרה שנרשמו מכוחן. לעיגון טענותיהם מפנים הרוכשים לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ולפסיקה בדבר ביטול

פסק דין
(ראה: סעיפים 14–20 לבקשת הרוכשים לביטול ההחלטה). לדידם יש ליישם את הדין האמור גם לעניין ביטול החלטה. עוד סבורים הרוכשים שההחלטה פוגעת בזכות הגישה לערכאות וגם בשל כך יש לבטל את ההחלטה.

המפרק מתנגד לבקשה. לדידו, דין הבקשה להידחות על הסף שכן הרוכשים איחרו את המועד להגשתה. לעמדתו היה על הרוכשים להגיש את הבקשה תוך 30 יום מיום מתן החלטת האישור ולא מיום מתן ההחלטה מיום 25.2.14. עוד נטען שרק שלושה מכלל שנים עשר הרוכשים הגישו תביעות חוב נגד החברה והם: דוד רובין ארדרבג (רוכש מס' 2), ישראל יערי (רוכש מס' 11) והלן שולמן (רוכשת מס' 9) ובכך יש לאיין את המעמד של כל מי שלא הגיש תביעת חוב. המפרק טוען שתביעות החוב הוגשו באחור מהמועד שבו היה להגישן ומשכך גם למגישי תביעות החוב אין מעמד בבקשה. מוסיף המפרק וטוען שעצם הגשת תביעות החוב מעידה על ידיעת אותם רוכשים על הליך הפירוק ולכן היה על אלה לעקוב אחר המתנהל בהליך הפירוק, דבר שנמנעו מלעשות והדבר עומד כנגדם.

להשלמת התמונה מציין המפרק כי רק 12 מבקשי הבקשה מתנגדים לביטול העסקאות והם מהווים מעוט מכלל מאות הרוכשים שתומכים במכר ובמחיקת הערות האזהרה. על כן סבור המפרק שהעברת הזכויות בנכס במתווה האמור תשרת את האינטרס של כלל ולמצער לש מרבית הרוכשים ואין לתת למספר זניח של רוכשים להכשיל את העסקה.

ביום 24.4.2015 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים שאליו הצטרפו רוכשים נוספים. הצדדים חזרו על האמור בבקשתם. בנוסף ציין עו"ד היכל שמייצג את הרוכשים האמורים כי עמדת מרשיו היא שהקונה רכשה את הקרקע עם התחייבות כלפי בעלי הערות האזהרה. המפרק טען לעומתו שהנכס נרכש והועבר לקונה כשהוא נקי מכל חוב והתחייבות כקבוע בסעיף 34א לחוק המכר, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק המכר"). אציין שחלק מבעלי הערות האזהרה שנוכחו בדיון הודיעו כי הם אינם מתנגדים לבקשה ובלבד שיוכר מעמדם כבעל עדיפות על פני מי שלא רשומה לטובתו הערת אזהרה.

משלא הוגשה עמדת הקונה לבקשה הורתי בהחלטה מיום 26.4.2015 שעל כל בעל הערת אזהרה אשר סבור כי לפי הסכם המכר שבינו לבין החברה נמשכת ההתחייבות כלפיו, עליו להגיש בקשה סדורה לבית המשפט עד ליום 31.5.2015 ולצרף לה את: הקונה, המפרק, הכנ"ר ואת כל בעלי הערות האזהרה כמשיבים. עוד הוריתי שככל שלא תוגש בקשה עד למועד האמור משמע שהטענה בהקשר זה אינה עומדת על הפרק והבקשה לאישור מחיקת הערות האזהרה וביטול העסקאות תתקבל תוך שתינתן קדימות לבעלי הערות אזהרה בעת חלוקת הדיבידנד.

בהמשך הגיש עו"ד צבי רוטברט ב"כ של הרוכשים 15–24 בקשה לביטול הצו הפורמלי מיום 25.2.2014 שבמסגרתו הורתי על מחיקת הערות האזהרה. עוד עתר למתן צו מניעה זמני שאוסר על לשכת רישום המקרקעין למחוק את הערות האזהרה עד להכרעה בבקשה 29. בדומה לבקשת הרוכשים 1–12 טוענים הרוכשים 15–24 כי הצו הפורמלי ניתן במעמד צד אחד מבלי שניתנה להם הזכות למסור עמדתם בעניין. כמו כן, טוענים כי רק בדיון מיום 26.4.2015 נודע להם על עסקת המכר עם בקשת המפרק לביטול העסקאות שבין החברה לרוכשים.

הקונה בתגובתה מתנגדת לבקשת הרוכשים. לעמדה מלוא הזכויות בנכס נמכרו לה וכשהוא נקי מכל התחייבות וכקבוע בסעיף 34א לחוק המכר. לעיגון טענתה מפנה הרוכשת לסעיף 5.1 להסכם המכר שלפיו הנכס נמכר לה כשהוא נקי מכל חוב לרבות מהערות שרשומות לגביו בפנקס רישום המקרקעין. עוד טענה הקונה שהיא שילמה את מלוא התמורה עבור הנכס, השלימה את רישום זכויותיה כבעלת הזכויות בנכס, קיבלה את החזקה בו, עושה בו מנהג בעלים ואף משלמת את תשלומי הארנונה החלים עליו. הגשת בקשת הביטול על ידי הרוכשים כשנה וחצי לאחר אישור ההסכם בית המשפט ומתן הצו הפורמלי פוגעת בהסתמכות הקונה לטענתה, לא כל שכן היא נדרשה למכור קרקעות אחרות שהיו ברשותה לצורך מימון רכישת הנכס. על כן יש לדחות את בקשות הרוכשים.

הרוכשים 15–24 השיבו לתגובת הקונה וטענו כי המפרק לא המציא להם את הבקשה למחיקת הערות האזהרה כמתחייב מההחלטה מיום 11.12.2013, חרף טענתו שכך עשה. בעקבות זאת, גרמה הודעת המפרק לחתימת בית המשפט על הצו הפורמלי מבלי שהתאפשר לרוכשים יומם בבית המשפט. משכך מבקשים הרוכשים האמורים להורות שהמפרק לא המציא את הבקשה כנדרש ומשכך הם זכאים לביטול הצו. באשר לזכויותיהם בנכס סבורים הרוכשים שהמפרק לא היה רשאי למכור את זכויותיהם בנכס שכן לאחר רישום הערת האזהרה לטובתם הם בעלי הזכויות בנכס. הרוכשים מוסיפים וטוענים שכל עוד לא בוטלו ההסכמים שבינם לבין החברה אזי הם תקפים ומחייבים כמו גם הבטוחות שניתנו להם ובין אלה הערות האזהרה. לעיגון טענתם מפנים הרוכשים הנוספים לסעיף 127 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין") וכן לע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (1999) (להלן: "הלכת אהרונוב"). עוד מלינים האחרונים על התנהלות הקונה שפעלה בחוסר תום לב בעת שהשלימה את הליך רישום זכויותיה בכנס רק לאחרונה, בעת שבקשת הרוכשים למתן צו מניעה זמני תלויה ועומדת.

בקשה 29 – ביטול העסקאות שבין החברה לבין הרוכשים
ביום 19.9.2014 הגיש המפרק בקשה למתן צו שיורה על ביטול כל עסקאות מכירת הנכס שבין החברה לבין הרוכשים. לטענתו ההחלטה נדרשת לשם הגנה על נושי החברה והרוכשים בכללם ומניעת הטלת הוצאות נוספות על קופת הפירוק שכן ביטול העסקאות יאפשר לכלל הרוכשים לקבל חזרה את מס הרכישה ששילמו בסמוך לאחר ההתקשרות עם החברה. עוד נטען שביטול העסקאות ייתר את חובת החברה בתשלום מס שבח לרשות מיסוי המקרקעין ושאותו טרם שילמה, בגין עסקאות אלו. לדברי המפרק חובות אלו מוערכים בסך של כ-2.4 מיליון ₪. באשר לזכויות הרוכשים בנכס טען המפרק שיתכן שיהיה ניתן לראותם באותם רוכשים כנושים מובטחים או מעין מובטחים בכספי התמורות ממכירת הנכס לקונה.

הרוכשים בתגובתם סברו כי זכות ביטול ההסכמים בעילת מרמה קמה להם ולא לחברה מאחר שהם אלו שרומו על ידי החברה ועל יסוד סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)") וסעיפים 7 ו-9 חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן:" חוק החוזים (תרופות)"). הרוכשים מפנים גם לגזר הדין שניתן בעניינו של פרל שבו נקבע כי לא בכל העסקאות ניתן ליחס לאחרון עבירות מרמה. משכך, טענת המפרק לביטול העסקאות בעילת המרמה כלפי כל הרוכשים הינה שגויה. עוד גורסים הרוכשים כי ברי שככל שלא יושבו להם מלוא הכספים ששילמו לחברה לכן הצעת המפרק מהווה מעין ביטול אך ללא השבה ואין הדבר מתיישב עם הקבוע בחוק החוזים.

ביום 12.11.2014 הגישו הרוכשים 25–26 (להלן: "ה"ה אברמוביץ'") את עמדתם לבקשה ובה ביקשו לאשר את ביטול העסקאות וכן לאפשר למפרק לחתום על כל מסמך שדרוש לצורך השבת תשלומי החובה ששולמו על ידי הרוכשים לרבות המסים השונים זאת כדי למזער את נזקיהם ככל שניתן. כמו כן, ביקשו ה"ה אברמוביץ' להורות כי כל רוכש שלטובתו נרשמה הערת אזהרה יזכה למעמד מועדף בחלוקת כספי התמורה ממכירת הנכס לקונה.

בין לבין שב ועדכן המפרק כי רוכשים רבים שלא היו מיוצגים בבקשה, פנו אליו והביעו תמיכתם בביטול העסקאות. להודעת העדכון צרף המפרק רשימה לפיה: מעל 50 רוכשים נתנו הסכמתם לבקשה (וביניהם ה"ה אברמוביץ'); 6 נמנעים ו-5 מתנגדים (נספח 1 להודעת העדכון מיום 26.2.2015). יובהר שהתנגדות הרוכשים שמופיעים ברשימה הינה בנוסף להתנגדויות הרוכשים שצוינו לעיל. לאור זאת חזר המפרק על האמור בבקשה קל וחומר משעה שזכתה לתמיכת רוב הרוכשים. באשר לבקשת ה"ה אברמוביץ' באשר להעדפתם בסדר הנשייה טען המפרק כי אין מקום לדון בעתירה זו במסגרת הבקשה הנוכחית.

להשלמת התמונה יצוין כי גם הרוכשים 13–14 הגישו התנגדותם לבקשה מהטעמים האמורים לעיל. עוד מציינים אלה שכל עוד לא יובטח מעמדם כנושים מובטחים בכספי המכירה, הם לא יסכימו לביטול העסקאות.

ביום 21.4.2015 הגישה רשות המסים את עמדתה לבקשת המפרק, והודיעה שהיא תומכת בביטול העסקאות בפן החוזי אולם ציינה כי סמכות ביטול העסקאות לצרכי מס נותרת בידי מנהל מיסוי המקרקעין טבריה והוא שיקבע את החזרי המס ושיעורם זאת בהתאם להוראת סעיף 102 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

עו"ד וינרוט ב"כ ה"ה אברמוביץ', הגיש ביום 22.6.2015 תגובה נוספת לבקשה והפעם עתר לבטל את כל העסקאות בבקשות דנן הן עם הרוכשים והן עם הקונה זאת לאור הצעת רכישה חדשה שהוצעה על ידי אחד מלקוחותיו (להלן: "הרוכש הפוטנציאלי"). נטען שאותו רוכש פוטנציאלי
מציע לרכוש את הנכס תמורת סך 815,000 ₪ כולל מע"מ. הצעה זו מותנית בכך שהנכס נקי מכל חוב, שעבוד וזכויות של צדדים אחרים בנכס לרבות הערות אזהרה. ה"ה אברמוביץ' סבורים כי מכירת הנכס לרוכש הפוטנציאלי תטיב את מצב הנושים שכן מעבר לסכום הגובה שישולם לפיה לעומת ההסכם עם הקונה יושב לרוכשים את מס הרכישה.

בקשות 41 ו-47 – צו מניעה האוסר על ביצוע כל שינויי בנכס
ביום 3.5.2015 הגישו הרוכשים 15–18 בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע כל שינוי בנכס לרבות איסור מחיקת הערות האזהרה (בקשה 41) מהטעמים המפורטים לעיל. המפרק בתגובתו טען כי קבלת הבקשה תשית חובות רבים לקופת הפירוק וביניהם: סך של כ-1.9 מיליון ₪ בגין חוב מס שבח מקרקעין; סך של 500,000 ₪ בגין חוב מס ערך מוסף על העסקאות עם הרוכשים; מניעת אפשרות השבת מס הרכישה ששולם על ידי הרוכשים.
הקונה בתגובתה טענה כי קבלת הבקשה תהווה הפרה יסודית של הסכם המכר שבינה לבין החברה, זאת בצד טעמים נוספים ובין אלה שהשלימה את רישום זכויותיה בפנקס רישום המקרקעין לא כל שכן שעל זכויותיה נרשמה משכנתא.
ביום 16.6.2015 הגישה הרוכשת 9 באמצעות עו"ד איתמר כץ, בקשה זהה למתן צו מניעה זמני האוסר על ביצוע כל שינוי בנכס לרבות איסור מחיקת הערות האזהרה (בקשה 47). בבקשתה נטען שנודע לה לראשונה על מכירת הנכס רק ביום 11.6.2015. המפרק התנגד לאמור וטען כי בדיון מיום 26.4.2015 יוצגה הרוכשת האמורה על ידי ב"כ עו"ד היכל שאף ציין את פרטיה ובניגוד לנטען על ידה בבקשה החדשה. אדגיש שבקשת רוכשת 9 לא נתמכה בתצהיר משכך הורתי על הגשתו כדבעי. בתצהירה חזרה על האמור בבקשה שכן נודעה רק לאחרונה לראשונה על שמתרחש בתיק ובנוסף ציינה כי מעולם לא יוצגה על ידי עו"ד היכל.

ביום 9.8.2015 הגיש הכנ"ר עמדתו לבקשות דנן. הכנ"ר תומך בבקשת המפרק לביטול העסקאות שבין הרוכשים לבין החברה וזאת בין היתר נוכח החשש של החבות הניכרת במס על קופת הפירוק. עוד סבור הכנ"ר שיש לאפשר לרוכשים בעלי הערות האזהרה להגיש תביעות חוב שלפיהן הם יהיו זכאים לקבל דיבידנד בקדימות על פני יתר הנושים מכספי מכר הנכס. סמוך לפני מתן ההחלטה הגיש ב"כ הרוכשים 15-26 הסתייגות מעמדת הכנ"ר ותוך שחזר על עמדתו בכתבי בית דין שכבר הוגשו.
זה המקום לציין שביום 09.06.2015 נרשמו המקרקעין בבעלות הקונה ותוך רישום משכנתא על זכויותיה לטובת צד ג', כאשר אין ביטוי יותר להערות האזהרה לטובת הרוכשים.

3.
דיון והכרעה
לאחר שנתתי דעתי לבקשות, לעמדות הצדדים, למכלול הטענות, ויישמתי את הוראות החוק וההלכה הפסוקה הגעתי לידי מסקנה שלפיה דין בקשת המפרק להתקבל, וכי דין בקשות הרוכשים להידחות ואפרט טעמי;
4.
מעמדה של הערת האזהרה בהליכי חדלות פירעון
הלכה מושרשת היא שהערת אזהרה אינה מהווה זכות קניינית (
ע"א 552/86
קניני נ' נאס
ר פ"ד מג
(2) 102), אלא בכפוף לחריגים.
מעמדה של הערת אזהרה נדון בהרחבה בפסיקה וזאת לאור הגישות השונות בהקשר זה. מחד גיסא, הערת האזהרה היא בעלת סממנים קניינים שכן יש לה כוח גם כלפי צדדים שלישיים ולא רק באשר לצדדים לחוזה. מאידך גיסא, כל מטרתה היא לשמור על החיוב החוזי במניעת עסקה סותרת דבר שמלמד שעסקינן בזכות שלילית שאינה יוצרת זכות קניינית כשלעצמה. בהקשר זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 261/88

בנק המזרחי המאוחד נ' רוזובסקי
פ"ד מח
(2) 102, (להלן: "עניין בנק המזרחי"), בעמ' 121:
"דומה אפוא, כי בשל השניות המתגלה בהערת האזהרה יש לראותה כיצור כלאיים, שלו תווי אופי קנייניים ולא-קנייניים כאחד. בחלק מן המקרים (למשל, כאשר החייב הופך חדל פירעון) בא לידי ביטוי אופייה החפצי של ההערה, ואילו במצבים אחרים בולט דווקא טיבה הרישומי-מניעתי. אין לחפש, על-כן, אחר הגדרה גורפת וממצה, שבכוחה לשקף את פועלה של ההערה בכל מקרה ולכל עניין, תוך מיונה כזכות כזו או אחרת, על-פי המקובל בדיני הקניין הקלאסיים. תחת זאת, יש לבחון את הערת האזהרה בכל מקרה לגופו, על רקע הסיטואציה הקונקרטית המתעוררת. סיווגה ומיונה של ההערה, ככל שהם נדרשים, יוכרעו על-פי אלה ממאפייניה אשר להם ביטוי מיוחד בהקשר הנדון".

כאשר עסקינן בהליכי חדלות פירעון אזי בהתאם להוראת סעיף 127 (ב) לחוק המקרקעין,
בכוחה של הערת אזהרה ליצור לזכאי הגנה קניינית מפני הנושים של החייב עד כדי סיווגה כשעבוד וזאת כאשר בעל המקרקעין נקלע להליכי חדלות פירעון, וכלשון הסעיף:
"נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות הזכאי הנובעות מההתחייבות נשוא ההערה, ובלבד שטענה לביטול העסקה מחמת פשיטת הרגל או הפירוק שהיתה עומדת אילו בוצעה העסקה במועדה, תעמוד גם נגד ההתחייבות האמורה".

(ההדגשות אינן במקור-א.א.).

עם זאת, הערת האזהרה אינה נותנת הגנה מלאה על זכויות בעל הערת האזהרה בהליכי חדלות פירעון. כך במקרה שבו לא ניתן לאכוף את ההתחייבויות מושא הערת האזהרה כגון שאין בנכס כדי סיפק לכל בעלי הערות האזהרה ולא ניתן אפוא לקיים את ההתחייבות מושא הערת האזהרה. בית המשפט בעניין בנק המזרחי המחיש את היישום של הוראת
סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין
באומרו בעמ' 123:
"כך, למשל, כאשר ניתן צו לפירוק חברה בטרם השלימה זו לממש את התחייבותה לבעל ההערה, מוסיפה הערת האזהרה "לרבוץ" על נכס המקרקעין ואינה נמחקת, ובכך מבטיחה שבעליה לא ייצא בלא כלום - גם אם לא תוענק לו הזכות שהובטחה לו בקרקע, הוא יזכה בתמורה כספית בעבור הסכמתו למחיקת ההערה, וזאת בשל המחסום שיוצרת ההערה בכך שהיא מונעת רישומן של עיסקאות סותרות: בעל הקרקע יהיה מוכן לשלם לנושה סכום מסוים כדי לשחרר את הקרקע ולאפשר עסקאות חדשות".

ביישום לענייננו
ההתחייבויות של החברה כלפי הרוכשים שלטובתם הערות אזהרה היא למעשה שייבנה הפרויקט ובאופן שניתן יהיה לשלם להם את התשואה המובטחת, התחייבות זו אינה ברת מימוש ודוק. החברה היא חדלת פירעון, איננה מסוגלת לעמוד בהתחייבויות כלפי הרוכשים בעלי הערות האזהרה, וגם המפרק שבא בנעלי החברה אינו יכול לקיים את התחייבויותיה כלפי הרוכשים. משכך האכיפה אינה אפשרית. אוסיף בהקשר זה ששווי הנכס לפי חוות הדעת שהונחה לפני בית המשפט בטרם אישר את המכירה הוא כ-580,000 ₪, סכום שאין בו כדי לפרוע ולו מעט מהיקף ההשקעות של בעלי הערות האזהרה. לכן, בהתאם להוראת סעיף 127 לחוק המקרקעין ותוך החלת ההלכה הפסוקה לעיל משמע שדין הערות האזהרה הינו מחיקה כאשר מהתמורה שתתקבל מהמימוש ישולם דיבידנד לבעלי הערות האזהרה בכפוף לכל דין, כאשר הסכום שיוחלק להם יהיה באופן יחסי של גובה החוב של כל אחד מבעלי הערות האזהרה לעומת כלל החובות לנושים האמורים. ודוק, אין בנמצא כל פתרון משפטי ומעשי אחר שיוכל להוות חלופה טובה יותר לבעלי הערות האזהרה והם גם לא נתנו פתרון מיטיב אחר. במצב האמור של הנכס, קרי, רשומות הערות אזהרה רבות שכל אחת מהן מתייחסת לחלק מזערי של הקרקע, בהעדר מקורות לבעל הנכס לממן את הבנייה, בהינתן שוויו הנמוך שאינו מתקרב להיקף החובות הניכר לבעלי הערות האזהרה, מתחייבת המסקנה שהרוכשים לא יוכלו לעשות בנכס מאומה, והוא ישכב כאבן שאין לה הופכין ורק יצבור עלויות כמיסים. ככל שהעלויות שכרוכות באחזקת הנכס לא ישולמו על ידי בעלי הערות האזהרה, תממש הרשות שלה מגיעים המסים את הנכס ותגבה את המס מתמורת המימוש. כך שבסופו של דבר יצאו בעלי הערות האזהרה וידיהם על ראשם. זאת ועוד, הפתרון של מימוש הנכס וביטול ההסכמים יאפשר לבעלי הערות האזהרה לקבל חזרה את מס הרכישה ששילמו לחברה ובכך יצומצם הנזק הכספי שנגרם להם.

לא למותר לציין שמרבית הרוכשים בעלי הערות אזהרה מעדיפים את הדרך שבה נקט המפרק של מימוש הנכס, ביטול העסקאות ובכך יקבלו חזרה את מס הרכישה וכן דיבידנד מסוים. רק מעוט מבוטל של הרוכשים נמנה על המבקשים וסבורני שיש ליתן משקל לדעת הרוב.

משכך הפתרון הנכון הוא מימוש הנכס וחלוקת התמורה לבעלי הערות האזהרה חלף מחיקת הערת האזהרה וביטול ההסכמים כאשר התמורה תחולק באופן יחסי של שווי הקרקע אל מול כלל החובות של בעלי הערות האזהרה, או בכל דרך אחר שיאשר בית המשפט.

5.
נימוק נוסף למסקנתי מעוגן בהוראות סעיפים 3.ד. ו-5 להסכם המכר שבין החברה לרוכשים שלפיהם:
"3.ד. היה ומסיבה כל שהיא שאינה תלויה בחברה לא תצא אל הפועל בנית כפר הנופש, מתחייבת החברה לתת לרוכש קרקע חלופית במקום הקרקע, או להשיב לרוכש את שווי הקרקע לפי עלותה בפועל נכון ליום עריכת הסכם זה, למעט ההוצאות שהוצאו בגין שכר טרחת עו"ד ומס רכישה.
[...]
5. החברה מתעדת להתחיל לבנות את כפר הנופש תוך 24 חודש מרגע רישום הערת אזהרה והיה ולא תעשה כן תאפשר החברה לרוכש לבקש ולהחזיר הקרקע וזו תשיב את שווי הקרקע בהתאם וכמוזכר בסעיף 4 ד' לעיל
". (נספח א' לתגובת הרוכשים
25–26 מיום 12.11.2014).


(ההדגשה אינה במקור –א.א.)

מכאן, שלפי הוראות ההסכם נצפתה אפשרות שהאכיפה לא תהייה אפשרית ובמקרה כאמור יהיו זכאים הרוכשים להשבה. הואיל ועסקינן כאמור בחברה שאינה סולבנטית שירדה מנכסיה, אין ברשותה קרקעות חלופיות והיא חייבת עשרות מיליוני ₪. לכן, גם בהתאם למנגנונים שבהסכם יש לממש את הנכס ובכך להשיא את כספי הנשייה שבקופת הפירוק.

6.
מעשה עשוי
עוד טעם לדחיית בקשת הרוכשים הינו שעסקינן במעשה עשוי. בית המשפט (כב' השופטת אלשיך), שדן בבקשה לאישור המכר בחן את השיקולים הדרושים לעניין, נתן דעתו לחוות הדעת השמאית, להליכי המכירה, לעמדת הכנ"ר והמפרק והגיע לידי מסקנה שיש לאשר את המכר. ההחלטה ניתנה לפני מספר שנים והיא חלוטה והערות האזהרה נמחקו. לכן, גם אם נודע לרוכשים בעלי הערות האזהרה על החלטת האישור מיום 21.02.2012 רק לאחרונה כגירסתם, אין בכך נפקא מינה.

עסקינן אפוא במעשה עשוי ולא ניתן להשיב את הגלגל לקדמותו.
אוסיף שהרוכשים בעלי הערות האזהרה גם לא הציעו לשלם לקונה את התשלומים שהיא שילמה בקשר לעיסקה. גם אם נניח שהתמורה הופקדה בידי המפרק ואותה ניתן יהיה להשיב לקונה, אזי פרט לה שילמה הקונה תשלומים נוספים, ובין אלה מס רכישה, מיסים וכן תשלומים עבור מימון הרכישה. והרי בעלי הערות האזהרה שמבקשים את ביטול העסקה והשבת הרישום של הערות האזהרה לא מוכנים לשלם את הכספים האמורים לקונה. זאת ועוד, קבלת עמדת הרוכשים עלולה לגרום להפרה יסודית של הסכם המכר שבין המפרק לבין הקונה דבר שעלול להשית הוצאות נכבדות על קופת הפירוק שעלולה להיתבע לשלם לקונה את הארנונה ששילמה הקונה; פיצויים שנגרמו לקונה עקב ביטול הסכם המכר; פיצויי הסתמכות; הוצאות משפטיות בניהול ההליך; הוצאות רישום ועוד.

7.
הסתמכות הקונה
לא למותר לציין כי ביטול עסקת המכר עם הקונה בחלוף זמן רב מאז אישור המכר, תפגע באינטרס ההסתמכות והציפייה הלגיטימיים של הקונה, לא כל שכן היא נדרשה למכור נכסים שבבעלותה. בהקשר זה יפים דברי בית המשפט העליון ברע"א 7311/10 יהודה כהן נ' יצחק דדון (16.9.2011) בעמ' 10:
"אין לקבל את טענות המבקשים בנוגע למשקל שיש ליתן לשיקול השאת התמורה. כפי שנקבע בעניין ברכה, בית המשפט לא יתערב, בדרך כלל, בהסכם מכר בין בעל תפקיד בחדלות פרעון לבין הזוכה, שנכרת במסגרת הליך תקין והוגן ובתמורה סבירה, על דרך של העדפת מציע מאוחר בעל הצעה גבוהה יותר. התערבות כזו תיתכן רק במקרים חריגים ונדירים, בנסיבות מיוחדות. בבואו לבחון האם לקבל הצעה מאוחרת גבוהה יותר, יביא בית המשפט בחשבון מכלול שיקולים ואינטרסים נוגדים, ביניהם התועלת הצפויה לקופת פשיטת הרגל אל מול הפגיעה באינטרס ההסתמכות והציפייה של הזוכה, והחשיבות שבאמון הציבור בהליכי פשיטת הרגל (עניין ברכה). השיקול של השאת התמורה אינו השיקול הבלעדי ואף אינו בעל בכורה".
(ההדגשה אינה במקור-א.א.)

ראה גם: ע"א 3301/08 מנשה פטל נ' עו"ד שמעון אורי (פורסם בנבו, 23.8.2009), בעמ' 25; ע"א 509/00 לוי נ' ברכה, עו"ד נאמן בפשיטת רגל לנכסי יצחק בילו, פ"ד נה(4) 410 (2001), בעמ' 424–425.

אציין שאין בידי לקבל את עמדת הרוכשים שלפיה במסגרת המכירה נותרות הערות האזהרה על כנן. לעניין זה אפנה להוראת סעיף 5.1 להסכם המכר בין החברה לקונה שמורה:
"המוכרת תעביר את כל זכויותיה בנכס, בכפוף לאישור בית המשפט לקונה. מסירת צו פורמאלי מאת בית המשפט המופנה לרשם המקרקעין והמורה לו לרשום את הקונה כבעלים על הנכס, ומחיקת הערות הרשומות על זכויות המוכרת בנכס יהווה קיום התחייבות זו מטעם המוכרת ומטעם המפרק".


(ההדגשה אינה במקור-א.א.)

הקונה רכשה אפוא את הנכס בתמורה מלאה במסגרת הליכי הפירוק ובהתאם לסעיף 34 א לחוק המכר.
מעבר לדרוש: השמאות העריכה את הנכס ללא כל מגבלה; אם היו הערות האזהרה נותרות על כנן הדבר היה בא לידי ביטוי בהסכם המכר ובאישור בית המשפט. לא כל שכן, היה מקום לקבוע מנגנון באשר לזכויות של בעלי הערות האזהרה בהינתן שהנכס נמכר לצד ג'.

לא ראיתי מקום להביע עמדה בשאלה האם היה מקום להודיע לבעלי הערות האזהרה על הבקשה למכירת הנכס, ולאפשר להם להסתייג הימנה טרם מתן ההחלטה המאשרת את המכירה. הבקשה נדונה לפני מותב אחר ששקל את מכלול הדרוש לעניין ולא ראה צורך לקבל את עמדת בעלי הערות האזהרה, הן בעת הגשת הבקשה, והן במהלך בירור הבקשה שבה ניתנו מספר החלטות ביניים שאת חלקן פירטתי לעיל ואין אני יושב כערכאת ערעור על ההחלטה האמורה. לא כל שכן וכמות שיובהר בהמשך מסקנתי הינה שאין עסקינן בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד ומכל מקום המועד לבקש את ביטולה חלף זה מכבר.

מהטעמים האמורים לא ראיתי גם מקום להצעת עו"ד וינרוט לביטול עסקת המכר לקונה ומכירת הנכס לרוכש פוטנציאלי בסכום גבוה מששולם על ידי הקונה. כאמור לעיל, הנכס נמכר לקונה במסגרת הליכי פירוק החברה ובאישור בית המשפט שניתן ביום 21.02.2012. ייתכן שמאז עלה שווי הנכס. בהקשר זה אפנה לספרם של ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים – הלכה למעשה (מהדורה שנייה, 2010) בעמ' 568 לאמור:
"בניגוד לעורך של מכרז רגיל, אין בעל התפקיד פועל בנכסיו שלו, אלא הוא נאמן של ציבור הנושים. אמנם, אין בכך, שהמכר נערך על ידי נציג, כדי לשנות באורח עקרוני את הדין הרגיל. אלא שמן הראוי לשים לב כי בניגוד למכירה המקובלת שבה מדובר על מיקסום רווח, עניינו של מכר בחדלות פירעון הוא מיזעור הפסד [...] המוכר בחדלות פירעון דחוק יותר בזמן מן המוכר הטיפוסי. מצב זה משפיע במישרין על כוח המיקוח שלו. מן המפורסמות הוא כי נכסים בהליכי חדלות פירעון נמכרים כדבר שבשגרה במחיר הנמוך מערכם השמאי.

אוסיף שהרוכש הפוטנציאלי התנה הצעתו בקבלת הנכס כשהוא נקי מכל חוב, שיעבוד וזכויות צדדים שלישיים בנכס. דהיינו, אין הצעתו לוקחת בחשבון את ההוצאות פיצוי הקונה שלא מן הנמנע שיושתו על קופת הפירוק וגם מטעם זה אין לקבל בהצעת הרוכש הפוטנציאלי.

8.
שיהוי הרוכשים
קושי נוסף העומד בעוכרי המבקשים הוא השיהוי הניכר בבקשתם. הבקשה הוגשה לכאורה בחלוף המועד להגשתה, קרי, בחלוף שלושים יום מהחלטת האישור. החלטת האישור ניתנה ביום 21.02.12 וזהו המועד הקובע לענייננו. אין בידי לקבל את טעמם של המשיבים שהמועד הרלוונטי הוא היום שבו הגיש המפרק את הבקשה למחיקת הערות האזהרה שכן לטעמי זו בקשה טכנית פורמלית. לעניין זה אבהיר שבית המשפט אישר את מכירת הנכס בהחלטתו מיום 21.02.12 כשהוא נקי מכל חוב ושעבוד ומשכך מחיקת הערות האזהרה היא דבר הטפל ונלווה להחלטה האמורה ויונק את כוחה מההחלטה האמורה ואין לה "חיות" משל עצמה. לכן, אין הרוכשים יכולים להיבנות מבקשה מאוחרת יותר שהוגשה למחיקת הערות האזהרה על מנת לאפשר את העברת הבעלות לשם הקונה.

מתקשה אני לקבל את עמדת המבקשים, ולמצער חלקם שטענו שלא ידעו על הליכי הפירוק כמו גם שלא ידעו על
הבקשה לאישור המכר וההחלטה המאשרת את המכר. להווי ידוע שבקשת הפירוק פורסמה כדין, התקיימו בהליך דיונים פומביים, ההחלטות פורסמו בנט המשפט, וכל אלה היו נגישים לציבור. אדגיש שרוכשים רבים היו מודעים להליך הפירוק והגישו תביעת חוב ומשכך היה גם על הרוכשים שלפניי לעקוב אחר המתרחש בתיק. זאת ועוד, נקפו שנים מאז קנו הרוכשים את הזכויות בנכס והם היו אמורים לעקוב אחר שנעשה בו במיוחד שהיו צריכים לקבל את התשואה המובטחת שלפי חוזי המכר וזו לא שולמה. בנסיבות אלה שומה היה עליהם לברר מה עלה בגורל השקעתם והכיצד הם לא מקבלים את שמגיע להם ומי נושא בעלויות שכרוכות בהמשך החזקת הנכס במהלך השנים מאז שהחברה נקלעה להליכי חדלות פירעון. לכל התהיות האלו לא ניתן מענה ענייני בבקשות הרוכשים.
מעבר לדרוש; גם אם הבקשה היתה מוגשת במועד לא היה בכך לשנות את התוצאה לאור שלל הטעמים שפורטו לעיל.

9.
נראית בעיני גם עמדת המפרק שמצביע על הקושי שניצב לפני אותם רוכשים שלא הגישו תביעת חוב. כידוע נושה של חברה בפירוק חייב להגיש תביעת חוב בגין נשייתו וכקבוע בפקודה. דא עקא, מרבית מהמבקשים כלל לא הגיש תביעת חוב למפרק. לכן, ספק אם יש לאלה שלא הגישו תביעת חוב מעמד להתנגד למימוש הנכס של החברה.

10.
לאור כל הנימוקים האמורים לא ראיתי צורך להידרש לטענות נוספות לרבות טענת המפרקים באשר למניעות שיש לחלק מהרוכשים כגון ידיעה בפועל על בקשת המכר. בחרתי במודע להתייחס לסוגיה במהותה כנוגעת לכלל הרוכשים בעלי הערות האזהרה מתוך תובנה שעסקינן בסוגיה שמשפיעה על כל מי שרשומה לטובתו הערת אזהרה ולא לדחות בקשות פרטיות של מי מהרוכשים שיש לו מניעות ספציפית.

11.
מהטעמים שפירטתי לעיל גם לא ראיתי לקבל את הטענה שלפיה הרישום על שם הקונה נעשה בעת שהיא הייתה מודעת לטענות הרוכשים ומשכך לא הייתה תמת לב בעת הרישום. מעבר לטעמים דלעיל אוסיף שאין עסקינן בעסקאות נוגדות לפי סעיף 9 לחוק המקרקעין שמחייב שבעת הרישום יהיה הרוכש תם לב או סעיף 10 לחוק המקרקעין שענייננו חובת רכישה בתמורה והסתמכות בתום לב על המירשם. כאמור עסקינן במי שרכש מקרקעין מבעל התפקיד של חברה בפירוק ובאישור בית המשפט ובכפוף למחיקת הערות שרשומות על הנכס ומשכך אין מצבו משול לרוכש בעסקאות נוגדות.

12.
סוף דבר
מכל הטעמים האמורים אני מקבל את בקשת המפרק ומורה על ביטול העסקאות שבין החברה לבין הרוכשים ודוחה את בקשת הרוכשים לביטול ההחלטה המאשרת את המכר.


לפנים משורת הדין לא יושתו הוצאות על הרוכשים.


המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים ותסרוק אותה לבקשות 8, 9, 29, 41, 47.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ה, 19 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים
.














פרק בית משפט מחוזי 2396/09 ארנזי ואח' נ' פנמה פסיפיק בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 19/08/2015)











תיקים נוספים על ארנזי ואח'
תיקים נוספים על פנמה פסיפיק בע"מ ואח'




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט