שיר שרון אחזקות בע''מ, תופאפ תעשיות בע''מ - קרור אחזקות בע''מ, שלמה רודב, תעשיות תפוגן בע''מ

מידע על שלמה רודב   



שיר שרון אחזקות בע''מ, תופאפ תעשיות בע''מ - קרור אחזקות בע''מ, שלמה רודב, תעשיות תפוגן בע''מ

תיק אזרחי 41117-06/15     20/09/2015 (א)



תיקים נוספים על שיר שרון אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על תופאפ תעשיות בע"מ
תיקים נוספים על קרור אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על שלמה רודב
תיקים נוספים על תעשיות תפוגן בע"מ




א 41117-06/15 שיר שרון אחזקות בע"מ, תופאפ תעשיות בע"מ נ' קרור אחזקות בע"מ, שלמה רודב, תעשיות תפוגן בע"מ








המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו



ת"א 41117-06-15 שיר - שרון אחזקות בע"מ
ואח' נ' קרור אחזקות בע"מ
ואח'

בפני
כב' השופטת דניה קרת-מאיר 20 ספטמבר 2015



בעניין:
1. שיר – שרון אחזקות בע"מ
2. תופאפ תעשיות בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד איל רוזובסקי


המבקשות


נ ג ד



1. קרור אחזקות בע"מ

2. שלמה רודב
ע"י ב"כ עו"ד הלל איש שלום

3. תעשיות תפוגן בע"מ





המשיבים

החלטה
בפני
בקשה לאיחוד הדיון בת.א 2038-06-15 קרור תעשיות בע"מ נ' תופאפ תעשיות בע"מ
עם ת.א 41117-06-15 – התיק שבכותרת, וכן להורות על הקדמת הדיון המקדמי שנקבע בתיקים אלו.
1.
העובדות הרלוונטיות
התובעת 1 בת.א. 41117-06-15 שיר – שרון אחזקות בע"מ
(להלן: "שיר"), הינה חברה פרטית המחזיקה בכ- 36% ממניות הנתבעת 3 - תעשיות תפוגן בע"מ
(להלן: "החברה") שגם היא חברה פרטית.
התובעת 2 תופאפ תעשיות בע"מ
(להלן: "תופאפ") הינה חברה פרטית המחזיקה בכ-26% ממניות החברה (שיר ותופאפ תקראנה להלן ביחד "המבקשות").
הנתבעת 1 – קרור אחזקות בע"מ
(להלן: "קרור") – הינה חברה ציבורית המחזיקה בכ-37% ממניות החברה.
הנתבע 2 – מר שלמה רודב
(להלן: "רודב")
– משמש כיו"ר הדירקטוריון בחברה וכיו"ר דירקטוריון קרור.
ביום 1.6.2015 הגישה קרור תביעה נגד תופאפ (ת.א 2038-06-15) (להלן: "התביעה הראשונה"). במסגרת תביעתה טענה קרור, כי בהתאם להסכם בעלי המניות שבין החברה לבין בעלי מניותיה, במידה ותופאפ תבקש למכור את מניותיה בחברה, עליה ליתן לקרור ולשיר זכות סירוב ראשון בקשר עם רכישת המניות. לטענת קרור, תופאפ הציעה לה לרכוש את מניותיה בחברה, בהתאם לזכות הסירוב הנתונה לה. אולם,
תופאב הציבה בפני
קרור תנאי נוסף לביצוע העסקה ולפיו, ככל שתבקש קרור לרכוש את מניות החברה שבבעלות תופא, יהיה עליה לרכוש גם את כל מניות החברה שבבעלות שיר. לטענת קרור, תופאפ לא היתה רשאית להתנות את זכות הסירוב של קרור ברכישת מניותיה של שיר, ולשיטתה, משקיבלה את הצעת תופאפ לרכישת המניות, הרי שהיא מימשה את זכות הסירוב הנתונה לה, ובין קרור לבין תופאפ התגבשה מכירת מניות מחייבת.
במסגרת התביעה הראשונה ביקשה קרור, בין היתר, את הסעדים הבאים: להצהיר כי תופאפ לא היתה רשאית להתנות על זכות הסירוב הנתונה לקרור; להצהיר כי בין תופאפ לבין קרור התגבשה מכירת מניות מחייבת; ליתן צו עשה המורה לתופאפ להעביר לקרור את המניות.

ביום 18.6.2015 הגישו המבקשות תביעה נגד המשיבים - היא התביעה שבכותרת (להלן: "התביעה השניה"). במסגרת התביעה השניה טענו המבקשות, כי קרור ורודב נהגו כלפיהם בצורה מקפחת, המנוגדת להסכם בעלי המניות ביניהם. בכלל זאת סיכלו עסקה למכירת מניותיהן של המבקשות בחברה, פעלו בניסיון להשתלט על החברה ולנשל את המבקשות ממניותיהן ונמנעו מחלוקת דיבידנדים על אף שהיו רווחים ראויים לחלוקה בסך העולה על 70 מיליון ₪.
הסעדים שהתבקשו בתביעה השניה הם כלהלן:
(1)
להצהיר כי בהתאם להסכם בעלי המניות שבין המבקשות לבין קרור והחברה, זכות הסירוב הראשון הנתונה לבעלי המניות מתייחסת לעסקה למכר מניות כפי שסוכמה או תסוכם עם צד שלישי, וכי בכלל זה בעל מניות אינו מנוע מלהציע הצעה משותפת למכר מניות ביחד עם בעל מניות אחר, ובלבד שמכירת המניות לא תתאפשר לצד שלישי אלא בתנאים זהים, היינו מכירה משותפת של מניות שני בעלי המניות המציעים;

(2)
להצהיר כי קרור לא רכשה מתופאפ את מניות החברה שבבעלותה;

(3)
להצהיר כי קרור גרמה להכשלת עסקת מכר המניות בה היו אמורות המבקשות למכור את מניותיהן לצד ג', וכי קרור ורודב אחראים לנזקים שנגרמו בשל כך;

עוד התבקש, בין היתר, סעד של הסרת קיפוח וחלוקת דיבידנד.

שתי התביעות נדונות בפני
י.

2.
טענות הצדדים
לטענת המבקשות, יש להורות על איחוד הדיון של שתי התביעות, שכן ישנם סעדים הופכיים המבוקשים בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה. בנוסף, לטענתן, כלל המסכת העובדתית העומדת בבסיס התביעות זהה. מדובר בתביעות המעלות שאלות דומות של עובדה ומשפט, ויהיה באיחוד הדיון כדי לייעל את ההליך ולחסוך זמן התדיינות יקר ועלויות.
לטענת המשיבים, הבקשה לאיחוד הדיונים הוגשה טרם זמנה ולא ניתן להכריע בה בשלב זה, שכן טרם הוגש כתב הגנה על ידי המשיבים לתביעה השנייה, וגם לא כתבי תביעה שכנגד. בנסיבות אלה, לשיטתם, לא התגבשה המחלוקת ביו הצדדים. בנוסף טוענים המשיבים, כי אכן הסעדים המבוקשים בשתי התביעות הם סעדים הופכיים זה לזה (ומהווים "תמונת ראי"), ועל כן, המבקשות לא היו רשאיות כלל לנקוט בהליך מקביל ובמסגרתו לתבוע סעדים הצהרתיים הופכיים ומנוגדים לאלו שנתבעו בתביעה הראשונה. על כן, לא זו בלבד שאין לאפשר למבקשות לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט, ובתור כך לא לאחד את הדיון בין שתי התביעות, אלא שיש לסלק את התביעה השנייה על הסף.
עוד טוענים המשיבים, כי לטענות הקיפוח המועלות בתביעה השנייה אין כל רלוונטיות לתביעה הראשונה; כי התביעה השנייה כוללת עילות וסעדים אשר כלל אינם רלוונטיים להכרעה בתביעה הראשונה; כי התביעה השנייה מרחיבה בצורה משמעותית את יריעת המחלוקת, וכי בתביעה השנייה נכללים גם בעלי דין נוספים שאינם נכללים בתביעה הראשונה, ועל כן, ייגרם סרבול והארכת הדיון.
שני הצדדים מסכימים כי יש להורות על הקדמת הדיון למועד שלאחר הגשת כתב ההגנה בתביעה השנייה.

3.
דיון והחלטה
תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת באילו מקרים רשאי בית המשפט להורות על איחוד הדיון בעניינים אחדים התלויים ועומדים בפני
ו כדלקמן:
"עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".
נראה, כי במקרה שלפניי יש להורות על איחוד הדיון בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה.
ראשית

, הצדדים בשתי התביעות הם אותם הצדדים. עצם העובדה שיש בתביעה השנייה צדדים נוספים, אינה מעלה ואינה מורידה, ואין בה כדי למנוע או להצדיק את פיצול הדיון בשתי התביעות.
שנית

, המסכת העובדתית העומדת בבסיס שתי התובענות הינה אותה מסכת עובדתית.
טענות הצדדים בשתי התביעות דומות ביותר זו לזו ומעלות את אותן שאלות של עובדה ומשפט.
שלישית

, אין ממש בטענת המשיבים לפיה מדובר בבקשה המקדימה את זמנה שכן טרם הוגש כתב הגנה. המסכת העובדתית וגדר המחלוקת בין הצדדים פרושים היטב בפני
בית המשפט כבר במסגרת כתבי הטענות הקיימים. די בהם כדי
להבחין כי הלכה למעשה מדובר בתביעות הדנות באותן שאלות של עובדה ומשפט.
בנסיבות אלו, ומאחר ושתי התביעות נדונות ממילא בפני
י, הרי שאיחוד הדיון בשתי התביעות יביא ליעילות הדיון ולהצגת התמונה המלאה והשלמה בפני
בית המשפט.
על כך יש להוסיף, כי על פי ההלכה הפסוקה, לא נדרשת זהות מוחלטת בין המסכת העובדתית והשאלות המשפטיות בשני ההליכים, על מנת שיהיה מקום להורות על איחוד הדיון, ודי אם קיימת זהות חלקית (בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (פורסם בנבו) וכן בש"א 3734/00 חקשורי נ' חזני פד"י נד (3) 121).
4.
סיכום
לאור כל האמור, הריני מורה על איחוד הדיון בשתי התביעות.
קדם משפט בשתי התביעות יתקיים במועד שנקבע.

שאלת ההוצאות תילקח בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, ז' תשרי תשע"ו, 20 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.











א בית משפט מחוזי 41117-06/15 שיר שרון אחזקות בע"מ, תופאפ תעשיות בע"מ נ' קרור אחזקות בע"מ, שלמה רודב, תעשיות תפוגן בע"מ (פורסם ב-ֽ 20/09/2015)











תיקים נוספים על שיר שרון אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על תופאפ תעשיות בע"מ
תיקים נוספים על קרור אחזקות בע"מ
תיקים נוספים על שלמה רודב
תיקים נוספים על תעשיות תפוגן בע"מ




להסרת פסק דין זה לחץ כאן



הוספת מידע משפטי למאגר
שתפו אותנו במידע משפטי שנוכל להוסיף למאגר שלנו. פסקי דין, כתבי תביעה ו/או הגנה, החלטות וכו' יוספו למערכת ויוצגו באתרנו ובגוגל.


הוסף מידע משפט